ברכות לצופיה מאלב על אישור עבודת הדוקטורט שלה שנכתבה בהנחיית פרופ' תמר אלאור בממחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. העבודה עוסקת בקבוצת גברים דתיים שרוקדים ביחד מחול עכשווי ומראה איך הרקדנים משתמשים בגוף שלהם כדי לחבר בין עולם הקודש לעולם האומנות. . המפגש שלי עם גברים דתיים שרוקדים באופן מקצועי הייתה כמעט מקרית. נתקלתי בהם במסגרת
שמואל בן שלום כותב לבחברת האדם על החוויות שלו בזבח הפסח השומרוני: בליל הירח המלא לפי חודשיים (יד אייר לפי הלוח העברי) הקריבו השומרונים את קורבן הפסח. השומרונים הם קהילה קטנה שמרכזה בהר גריזים, מעל שכם. הם רואים את עצמם כצאצאי שבטי הצפון הקדומים, בני יוסף ושבטים קרובים, שנפרדו מהיהודים לפני כשלושת אלפים שנה. יחד
תהילה גאדו (דוקטורנטית באוניברסיטה העברית) כותבת לבחברת האדם על החרדים הרבים שמגיעים לזבח הפסח השומרוני כדי לצפות מהצד ולשמוע על ההבדלים והדמיון בין היהודים לשומרונים: במאמר שפורסם כאן הציג שמואל בן שלום פן אחד מן ההתרחשות בטקס זבח הפסח השומרוני בהר גריזים. באותו אירוע, שהתקיים ב־30 באפריל 2026, מועד חג הפסח השומרוני, השתתפתי גם אני,
אם גלשתם ברשתות החברתיות בתקופה האחרונה, כנראה נתקלתם בסערה סביב סרטון ברכת החג שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". עבור תומכיו של נתניהו, הסרטון ביטא את התחושה שהם זוכים ליחס מזלזל ומתנשא; עבור מבקריו, הוא נתפס כמהלך פוליטי מחושב. אבל מבחינת תמר פרידמן (אוניברסיטת בר אילן) וד"ר אסף סעדון
לכבוד שבוע הספר ביקשנו ממגוון אנתרופולוגים לכתוב לנו המלצה על ספר שהשפיע עליהם במיוחד. בהמלצות תמצאו את המלצתה של שגית פסטמן על "מהנדסים תרבות" של גדעון קונדה, אלירן הורוביץ על "בקופסאות הבטון" של פנינה מוצפי-האלר, תמי פרידמן על ״מפגשים מסביב לטקסט״ של שלמה גוזמן כרמלי, אורי דורצ'ין על ספרו של פיטר ווינץ' בראי המפנה האונטולוגי,
משה שוקד (פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולוגים בישראל) כותב לבחברת האדם על המאמרו החדש "מחקר אתנוגרפי בנסיבות חריגות: החוקר במעמד של משתתף בקהילת הנחקרים" שפורסם בסוציולוגיה ישראלית. המאמר מציג מצב מחקר אתנוגרפי ייחודי שבו החוקר הוא "תצפיתן" אבל גם "יליד" במחלקת שיקום בבית חולים בעקבות תאונת דרכים. . המאמר מהווה מסמך עדות לימים
אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) כותב לבחברת האדם אנתרופולוגיה לשבת על מאמרו החדש שפורסם ב Journal of Modern Jewish Studies. המאמר חוקר את הארכיון היהודי האמריקאי ושואל מה קורה כאשר נרטיבים קוויריים, שמטבעם קוראים תיגר על הממסד, מוכנסים לתוך ארכיון שתפקידו המקורי הוא לשמר נרטיב אתנו-לאומי יהודי קלאסי? בתמונה הראשית – American Jewish Archive (AJA)
דניאל זוהר (כיום דוקטורט לאנתרופולוגיה ב-London School of Economics), כותב על מאמרו החדש שפורסם בכתב העת HAU: Journal of Ethnographic Theory. המאמר "לחשוב דרך טביעות ידיים על קברי קדושים: אונטולוגיה פוליטית של ארטיפקטים טקסיים בזִיָארָה של הבדואים של הנגב" הוא פרי שנתיים של מחקר עם בדואים תושבי הנגב, חיות המשק שלהם, האבות הקדמונים שלהם, והתרבות
בילו הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית למדעים ואחד האנתרופולוגים החשובים והבכירים בארץ. לאורך השנים הוא כתב על כישוף ומאגיה ופירוש חלומות, בעיקר בקרב יהודים שעלו ממרוקו בשנות החמישים והשישים; על שושביני קדושים וקברי צדיקים; על הנכחת המשיח בחב״ד, וערך מחקרים המשווים בין עולם הפסיכיאטריה המודרני לבין סיוע נפשי ממטפלים
ב־3–4 ביוני יתקיים הכנס השנתי ה־54 של האגודה האנתרופולוגית הישראלית. השנה נושא הכנס משקף באופן מדויק את הרגע הנוכחי: "שגרה ומשבר: אתנוגרפיה של יצירת משמעות במצבי חירום." לקראת הכנס, רוית תלמי-כהן, נשיאת האגודה האנתרופולוגית, כותבת לבחברת האדם על האופנים שבהם מצבי חירום מתמשכים מחלחלים אל תוך היומיום, על החיים בתוך תנאים של אי־ודאות מתמשכת, ועל
גדי ניסים (המרכז האקדמי רופין) כותב לבחברת האדם על מחקרו החדש "ועד הבית: 'הכלכלה המוסרית' של מאבקי עובדים בישראל." המחקר עוסק באופן שבו מתנהלים ארגוני עובדים ומערכות השיח במערכות יחסי העבודה בישראל. לאחר שנים של דעיכה, התארגנויות העובדים חזרו למרכז הבמה. עבור רבים מאיתנו באקדמיה, גל זה סימן תקווה להתגבשותו של "מעמד למען עצמו". אולם,
ברכות לאירית קוסקס, דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן על זכיתה בפרס ורבלובסקי לעבודת מוסמכת מצטיינת בחקר הדתות על עבודתה שכותרתה "חיית גאולה: פרקטיקות לגאולה נשית בחסידות חב"ד בישראל". העבודה, שנכתבה באוניברסיטת בר אילן בהנחיית פרופ' נסים ליאון, בוחנת את השפעת המפגש שבין האישה לגאולה בחסידות חב"ד, על עיצוב זהותה העצמית
איך פילנתרופים המשתייכים לאליטה הכלכלית מתמודדים עם עמדות הציבור כלפי מניעיהם? ומה ניתן ללמוד מכך על אי שוויון ודומיננטיות? ד״ר נטע כהנא (אוניברסיטת הרווארד) ופרופ׳ הלל שמיד (האוניברסיטה העברית) כותבים על מאמרם החדש שהתפרסם לאחרונה ב-Social Problems ועוסק בסוגיה של טענות הכרה דרך המקרה האמפירי של פילנתרופית עלית בישראל. . אי שוויון אינו מתבטא רק
ברכות חמות לרפי גרוסגליק על הקידום למרצה בכיר וקבלת קביעות! גרוסגליק, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון, הוא אנתרופולוג וסוציולוג חוקר את ההיבטים החברתיים והתרבותיים של אוכל, תזונה וחקלאות, מחקריו המוקדמים עסקו בגלובליזציה של האוכל. במחקריו על האוכל האורגני בישראל הוא בחן את הקשרים השונים שבין צרכנות, זהות, קפיטליזם וסביבה, תוך בחינה של יחסי כוח, תנועות
טובה מהכני-בלקין (אוניברסיטת גולווי) ואיילה פרץ בן חיים (אוניברסיטת בן גוריון) כותבות לבחברת האדם על מאמרן החדש שהתפרסם בכתב העת Ethnic and Racial Studies. המאמר בוחן את החוויות היומיומית של ישראלים יוצאי אתיופיה החיים בשכונות עירוניות מוחלשות בישראל, ומתמקד בשאלה כיצד יחסים בין קבוצות אתניות שונות מתעצבים במרחבים אלה. מאז שנות ה־80 פעלה מדינת ישראל
ברכות חמות לד״ר יעל עשור על הצטרפותה לסגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית! בעקבות קבלת התקן כותבת עשור על קושי המסע למשרה, על הפגיעות של התהליך, ועל המחקרים שהיא עורכת בשנים האחרונות. עשור גם מציעה כמה תובנות והצעות למי שמבקשות לראות לעצמן עתיד בעולם האקדמיה או בעולם המחקר באופן כללי יותר: אני זוכרת כל רגע מהפעם
למה ישראלים יוצאים להתנדב במלחמת רוסיה – אוקראינה? מה המניעים להתנדבות במוקדי מלחמה? ואיך ההתנדבות משפיעה על הזהות של המתנדבים? ניר גזית (המרכז האקדמי רופין) כותב על מאמרו "שאלה של זהות: מתנדבים ישראלים במלחמת רוסיה־אוקראינה" שפורסם בכתב העת תיאוריה וביקורת. המאמר עוסק במתנדבים הישראלים שיצאו להילחם באוקראינה במלחמת רוסיה-אוקראינה ועל ההשפעות הזהותיות של התנדבות זו.
ברכות לחמדת גולדברג על אישור עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחיית רפי גרוסליק במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. התזה עוסקת בדרך שבה פרקטיקות קולינריות משמשות לבניית שייכות קולקטיבית החוצה גבולות ובאופן שבו "אנו – מוזיאון העם היהודי" מקדם באמצעות השימוש באוכל תפיסות של "ניאו-עמיות יהודית" – מודל המשלב עמיות יהודית ולאומיות ישראלית. . לאחר יותר
מה ניתן לעשות כשהמחקר בשדה מעורר אי-נוחות? איך מצליחות לשרוד את בערת השדה ונשמרות מפני "שריפה" בתהליך המחקרי? יעלה להב רז (אוניברסיטת בן גוריון וחברת צוות בחברת האדם) כותבת על מאמרה החדש "Caught in the fire: An accidental ethnography of discomfort in researching sex work" בו היא מציעה להתבונן ברגשות לא כרעשי רקע אלא כמשאב
פרופ׳ נורית בירד-דוד היא מהאנתרופולוגיות הבכירות בישראל. היא פרסמה ספר ועשרות מאמרים ופרקים בספרים, שרבים מהם חצו את גבולות הדיסציפלינה האנתרופולוגית ומשמשים חוקרים בתחומים מגוונים. כיום היא פרופ׳ אמריטה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אבל את הדרך לשם היא התחילה בכלל עם תואר ראשון בהצטיינות במתמטיקה וכלכלה. רותם קליגר חליוא מצוות בחברת האדם ראיינה אותה ושמעה
פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי, אחד האירועים המרכזים של הקהילה האנתרופולוגית בארץ, חוזר בפעם ה-14, עם סרטים אשר פותחים צוהר לעולם ולחוויה האנושית על גווניה והקשריה השונים. הפסטיבל הוא שיתוף פעולה בין המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית לבין סינמטק ירושלים וביחד הם פועלים לקדם סרטים דוקומנטריים בעלי אוריינטציה אתנוגרפית. סרטים אלה, מתארים בכלים קולנועיים את המורכבויות של
בחברת האדם מברכים את ד"ר מהא נאטור על מינויה באוניברסיטת חיפה, ומתמקידם בתחומי מחקרה של נאטור שסובבים אמונה, שפה, רגש, יחסי כוח ועוד. מחקריה של מהא נאטור עוסקים בחיבורים שבין אנתרופולוגיה פסיכולוגית, טיפול רגיש-תרבות, מטפלים ומטפלות מקבוצות מיעוט והמפגש בין שפות שונות במרחב הטיפולי. היא בוחנת שאלות של אמונה, שפה, אבחון ותרגום בהקשרים טיפוליים וחברתיים,
לכבוד צאת המאמר "פעולה הורית כמעשה אזרחי: הצעה לכיוון חדש בחקר המשפחתיזם בישראל", כותבת עינת גלבוע-אופנהיים על המאמר שכתבה ביחד עם לורן ארדריך, ליאה טרגין־זלר ותניא ציון־וולדקס שהתפרסם בכתב העת קריאות ישראליות. במאמר אנחנו קוראות להתבוננות מחודשת ביחסי משפחה-מדינה, ובדרך שבה הורים מעצבים את היחסים האלה. במילים אחרות, אנחנו מציעות להתבונן על הורות כעל ביטוי לאזרחות.
מה הקשר בין אנתרופולוגיה לסביבה? איך טבע, בעלי חיים וחקלאות משתלבים בחיים החברתיים והפוליטיים שלנו? מדוע סוגיות של משבר אקלים, מינים פולשים, ומגון ביולוגי הם סוגיות חברתיות ופוליטיות לא פחות מאקולוגיות או סביבתיות? ומה חשוב להבין שהסביבתי הוא לא נפרד מהחברתי? ד״ר לירון שני, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (ומצוות בחברת האדם) וגיל מרקוביץ בסדרה
"אני תמיד אומר לסטודנטים שבכל תחום בעולם המדע, החוקר מסתכל על משהו במציאות ואומר לעצמו – what is going on here? או כמו שאומרים בעברית מודרנית: "מה זה זה?"… זאת ה-שאלה שמובילה את המדע. ואז התפקיד של החוקרת או המדען הוא לנסח שאלת מחקר בשפת הדיסציפלינה המסוימת שלהם", אומר פרופ' ניר אביאלי. פרופ' ניר אביאלי
צילום: הארולד לוין, קהילת בית שמחת תורה, ניו יורק בכניסות לבתיהם של אנשים שונים מקהילות יהודיות ליברליות בארצות הברית תלויה מזוזה בצבעי דגל הגאווה והצבעים הטרנסיים. כיצד מזוזות אלו מהוות ביטוי חומרי לקשר בין המסורת לבין חידושים ושינויים ביהדות? כיצד הקוויריות מתבטאת במזוזה – בצבע או בקלף הנמצא או לא נמצא בתוכה? במאמרו החדש של
משה שוקד, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולוגים בישראל, כותב על ספרו החדש "Beyond Ethics and Pragmatism: Evocative Moments in Doing Ethnography" שיצא בהוצאת "Berghahn Books". הספר מתחקה אחר הקריירה האנתרופולוגית הייחודית של שוקד ממנה ניתן ללמוד גם על השינויים והתהליכים שהתרחשו באנתרופולוגיה בארץ: רואה אני את עצמי בר מזל כמי שהתנסה בדגם "הקלאסי"
דייוויד גרייבר ודייוויד וונגרו מגייסים את ההיסטוריה העמוקה כדי להוכיח שחיים חברתיים מגוונים ועשירים אפשריים גם ללא היררכיה דכאנית. לרגל צאת המהדורה העברית לספר מעורר המחלוקת "השחר של הכול", אנו מביאים את פתח הדבר שכתב מתן קמינר, העורך המדעי של המהדורה, שבסוף לא פורסמה. קמינר מתאר את חשיבות הספר וצורת המחשבה החדשה שנפתחת בעקבותיו על
הפרשות חלה, שמירת שבת וחזרה לטקסטים דתיים – מדוע הישראלים חוזרים אל הדת אחרי אירועי ה7 באוקטובר? רחל ורצברגר מהמרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים כותבת לבחברת האדם על התחייה הדתית שצברה תאוצה החל מ8 באוקטובר, לצד מבט כללי על דתיות ויהודיות עכשווית, יהדות שאינה היררכית ושוזרת בתוכה שמירת מצוות לצד ערכים כמו משפחתיות, לאומיות ולכידות
לכבוד צאת מאמרן החדש, רומי שפר, יעלה להב-רז ויעל השילוני-דולב כותבות על אגודת אפרת ועל השינויים שהיא עברה לאורך השנים ועל הדמיון וההבדל בינה לבין עמותות נגד הפלות ברחבי העולם. דרך עיון בפרסומיה של אגודת "אפרת" ובמסגור המסרים שלה, המחקר מתאר כיצד אגודה שמרנית מאמצת עקרונות פמיניסטיים לכאורה כדי לקדם מטרות לאומיות. סוגיית ההפלות בישראל עלתה לאחרונה
האנתרופולוג ג'יימס פרגוסון, שהיה אחד מהקולות המובילים בתחום אנתרופולוגיה של פיתוח, פוליטיקה, וכלכלה, נפטר לפני כחודש. פרגוסון נולד ב1951 בארצות הברית, סיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד, ולאורך הקריירה שימש כפרופסור באוניברסיטאות סטנפורד וברקלי. פרגוסון ידוע בעיקר אודות ספרו "The Anti-Politics Machine" שפורסם ב-1990. בספר זה, הוא בחן את תפקידה של פיתוח בינלאומי בלסוטו
האם הבינה המלאכותית יכולה לחקות את הכתיבה שלנו באופן (כמעט) מושלם? מה קורה לכתיבה האנתרופולוגית, ולכתיבה בכלל, בעולם שבו המחשב כותב בשבילנו? תמר אלאור כותבת על התנסויותיה עם הבינה המלאכותית "קלוד" (claude), על מסורת הכתיבה האנתרופולוגית – ועל הרגע הזה ורגעים אחרים בהיסטוריה האנושית, שבהם הטכנולוגיה משנה את החותמת האישית של הביטוי שלנו. תמונה ראשית:
בנובמבר האחרון יצא בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד ספרו של ד"ר מתן קמינר, Capitalist Colonial: Thai Migrant Workers in Israeli Agriculture. האתנוגרפיה של קמינר, המבוססת על מחקר שדה כעובד חקלאי במושב בערבה, על עבודה ארכיונית ועל ראיונות עם עובדים תאילנדים ובני משפחותיהם כמו גם עם חקלאים ישראליים, בוחנת את המפגש בין עובדים למעסיקים דרך פריזמה אנליטית של
אדוארד ספיר נפטר בט"ו בשבט תרצ"ט (1939), ויום השנה לפטירתו הוא הזדמנות טובה לשוב ולבחון כמה מהרעיונות של אחד האבות המשפיעים ביותר של המחשבה האנתרופולוגית האמריקאית. נחמיה שטרן כותב לבחברת האדם על אדוארד ספיר והשכבות היהודיות החבויות של האנתרופולוגיה האמריקאית. בתמונה הראשית – אדוארד ספיר ספיר זכור כיום בעיקר כבלשן ואחד ממפתחי השערת ספיר-וורף הידועה.
אלירן ארזי כותב על מאמרו Ratting on the coca spirit or mastering exchange? Andoque negotiations of power and commodification between forest and market. המאמר בוחן תופעה חדשה בקרב האנדוקה, עם ילידי האמזונס הקולומביאני: מסחור אבקת הקוקה, שאותה באופן מסורתי לועסים הגברים מדי יום ובאירועים טקסיים על מנת להיטיב ולחשוב, לספר וללמוד מיתולוגיה, ולתקשר עם רוחות
לרגל צאת ספרה החדש של פרופסור מירב אהרון גוטמן "עומדים בפני עצמם – על סוציולוגיה עירונית ומזרחיות בישראל" ומתוך עניין רב בעבודתה המחקרית, ערכה עימה רותם קליגר חליוא ראיון מעמיק על חייה ומחקריה. לאורך הראיון, משוחחות אהרון גוטמן וקליגר חליוא על עירוניות, מזרחיות, אקטיביזם אקדמי וסוציולוגיה ביקורתית. יבנה, שנות ה80 המאוחרות. פרופ' מירב אהרון גוטמן,
סנטה קלאוס, מזחלות שלג, עצי אשוח מקושטים – כרסימס הגיע! חג המולד, או כריסמס, הוא חג נוצרי המסמל את לידתו של ישו. למרות שהוא מזוהה בימינו עם סמלים ומסורות מסוימות, כמו קישוטים נוצצים או עץ מתנות משפחתי, גלגוליו ההיסטוריים והתרבותיים מגוונים. אבל מה לאנתרופולוגיה יש להגיד על החג? מיה פוגל מתחקה אחר האנתרופולוג הבריטי דניאל מילר, שכתב
הקרבה שבין האנתרופולוגית והאנתרופולוג לשדה המחקר שלו גדולה – ונמצאת על הגבול העדין שבין היטמעות והתבוננות על העולם דרך נקודת מבטם של הנחקרים, לבין הזרה וצעידה קלה אחורנית – המאפשרות את הניתוח האנתרופולוגי. כיוצא מכך, העבודה האתנוגרפית כוללת שהייה ממושכת בשדה, משך זמן המאפשר קרבה והבנה של התרבות. אחת השאלות העולות מאופי עבודת השדה, היא
ברכות לאלירן ארזי על קבלת מלגת הקרן הלאומית למדע (isf) לפוסט דוקטורט. אלירן יוצא לשנתיים של מחקר במסגרת אוניברסיטת קיימברידג באנגליה. ארזי קיבל לאחרונה את תואר הדוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה בפריז על עבודתו בנושא: ״מהעיט הקניבלי לאנפה הסוחרת (ובחזרה): דינמיקות כוח בין יער ושוק באמזונס״ שנכתבה תחת הנחייתם של
רותם קליגר כותבת #סמלי_מפתח והפעם – שחקנים ברשת (Actants) לפי ברונו לאטור. בכתיבתו עסק לאטור בתפקיד החברתי-תרבותי של הלא-אנושי, על הקשר בינם לאנושי ועל האופן בו הם משפיעים על סביבתם. דמיינו אקדח מונח על שולחן. האם מדובר באובייקט נייטרלי? האם יש באקדח את אותן התכונות כמו של עוגה, בקבוק או עיפרון? ואולי בעצם – אם
צלם תמונה ראשית: Fabian Irsara, מתוך האתר Unsplash. המשפט "שתהיה עדות לחיי לרשותי" לקוח מטקסט שכתבה "זונה 1 פדוטן" בבלוג בפורטל הבלוגים "תפוז" ז"ל. המשפט הזה היווה את נקודת הפתיחה של הפרק שכתבו יעלה להב רז ואיילת בן נר (ארגון ארגמן), והתפרסם בספר שיצא לאחרונה “Sex work today: erotic labour in the twenty first century”,
עבודת השדה האנתרופולוגית היא מחקר קרוב, אינטימי. האנתרופולוגיות והאנתרופולוגים מצופים להיטמע בשדה המחקר, לחיות בקרב התרבות הנחקרת כחלק מהעבודה האנתרופולוגית – עד לכדי הבנה מעמיקה ומורכבת של המבט התרבותי על המציאות. גופן ותחושותיהן של החוקרים והחוקרות עצמן מהווים כלי מחקר בשדה דרכו אפשר לעשות רפלקציה ולזהות כיצד מנגנונים תרבותיים פועלים עלינו. הקרבה של החוקר.ת לשדה
הרעיון שטיול יכול להיות חוויה טרנספורמטיבית עבור תיירים, רווח בספרות האקדמית על תיירות ובשיח הפופולרי. בייחוד טיולים ארוכים בשלבי מעבר בחיים, המתוארים לא פעם כמסע לחיפוש עצמי או להבנה עצמית. בשנים האחרונות, המחקר האקדמי נע מדיון בחוויה טרנספורמטיבית כמוטיבציה ליציאה לטיול או כתוצאה של הטיול, לעבר עיסוק באופנים שבהם הטיול מזמן חוויה טרנספורמטיבית. בעוד שכתיבה
טובה מהכני-בלקין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון כותבת על מאמרה העוסק בהמרת דת ובחלומות בדת הבהאית שיצא בגיליון מיוחד העוסק בהמרת דת שערכה יחד עם חוקרים נוספים בכתב העת Entangled Religions. הטקסטים בגיליון המיוחד מבוססים על מאמרים שהוצגו בסדנת קיץ שעסקה בהיבטים של המרת דת (Religious conversion in plural societies past and present) שהתקיימה
ברכות לזוכות וזוכי הISF, הקרן הלאומית למדע! בחברת האדם מברכת את האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות שזכו במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן תומכת בחוקרות וחוקרים מישראל במימון ופיתוח מחקר בסיסי ועקרוני – לצמיחת גוף ידע אינטלקטואלי של רעיונות, תובנות ושיטות בישראל. השנה יש יבול מכובד של זכיות מקרב הקהילה האנתרופולוגית ואנחנו שמחים על התמיכה במחקר האנתרופולוגי
לזכרו של הירש גולדברג פולין שנחטף לעזה, נרצח והובא לקבורה בשני בספטמבר 2024, אנחנו משתפים את הטקסט שכתבו מיכל טל ויעל ליפמנוביץ׳, סטודנטיות לתואר ראשון במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, על המאבק של קבוצת הפועל ירושלים להחזרתו של גולדברג-פולין. "שריקת פתיחה. המולה ביציע. כל הקהל באדום שחור. השחקנים מתחילים לעלות על המגרש, אבל משהו אחר
שלמה גוזמן כרמלי, חבר צוות בחברת האדם וסגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן כותב על מורו וחברו, שמעון קופר, מדור המייסדים של האנתרופולוגיה בישראל שהלך לעולמו ביום שבת (24/08/24). שמעון או סם כפי שקראו לו חלק מחבריו, או ד"ר קופר כפי שאני קראתי לו שנים רבות, הרגל שנגמלתי ממנו מבחינתי רק לפני רגע, היה אנתרופולוג
מי זו בכלל טיילור סוויפט , הא? עינב קוצר (סטודנטית לתואר שני באנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחברת צוות בחברת האדם), כותבת על חווית העליה לרגל להופעה של טיילור סוויפט.
עדי שלמון כותבת על עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחיית ד"ר גילי המר במסגרת התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. עבודת התזה עוסקת בחוויה החושית של המבקר במוזיאון ובמה ששלמון מכנה "האינטראקציה הדו-כיוונית בינו ובין יצירות האומנות".
בישראל יש כחצי מיליון עוברים וביציות ששמורים בהקפאה בין 20 ל-30 שנה במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. אבל מה עושים עם אותם עוברים? אביעד רז, מאוניברסיטת בן גוריון כותב לבחברת האדם על הדילמות והקשיים איתם מתמודדים זוגות רבים שעוברים טיפולי הפרייה חוץ גופית וצריכים להחליט מה לעשות עם העוברים העודפים שלהם.
האם ניתן לראות בשיר "חרבו דרבו״ שיר ראפ ימני? האנתרופולוג וחוקר המוסיקה אורי דורצ'ין טוען שהוא דווקא שיר שמבטא סנטימנט לאומי רחב, ולא דווקא שיר סקטוריאלי ימני. בעזרת ניתוח של התפתחות הראפ בישראל והשוואה לשירי קרב מקום המדינה, מראה דורצ'ין כיצד השיר והמסר שלו נטועים בתרבות הישראלית ואת ההקשר שבו הוא מובן בעולם.
מדוע נוצר פער בין הרטוריקה הרשמית של המדינה האוסרת כל פעילות מסיונרית זרה והמצב בפועל בו אלפי מיסיונרים חיים ופועלים בסין? שאלה זו עומדת בבסיסו של ספרו החדש של גדעון אלעזר: "Christian Missionaries, Ethnicity and State Control in Globalized Yunnan". טענתו המרכזית של הספר היא כי בנסיבות של עידן הרפורמות, נוצרה התאמה מסוימת בין "פרויקט התירבות" הקומוניסטי והנוצרי, פרויקטים שעד כה נתפסו כמנוגדים זה לזה והביאו לכך שהשלטונות ביונאן מתייחסים לתופעה המיסיונרית בסובלנות יחסית. התאמה זו נוגעת לנושאים כמו תרבות וזהות אתנית, כלכלה ושוק חופשי והיחס לבעיות החברתיות הרבות של מחוז יונאן של העידן הגלובלי ופירוקה של מדינת הרווחה. טענתו היא שבתחומים אלה משחקים המיסיונרים תפקיד משמעותי בקידום שילובם של המיעוטים במערכת הסינית.
"מה זה בכלל אתנוגרפיה היסטורית ואיך עושים את זה?" זו פחות או יותר השאלה שעלתה לניר רותם (האוניברסיטה העברית) במהלך עבודת הדוקטורט שלו כאשר הוא החל לחשוב על המתודה בה ישתמש. הוא ידע בעיקר שהוא עובד על מקרה שהוא היסטורי אבל רצה לחשוב עליו אתנוגרפית. מבחינתו, בסופו של דבר, מדובר באימוץ נקודת המבט האתנוגרפית לצורך ניתוח של מציאות חברתית-תרבותית שנעוצה בעבר והגישה אליה מתווכת באמצעות מקורות מסוגים שונים. במאמר מתאר רותם את הדרך שהובילה אותו לשיטת המחקר הזו ומשרטט מעין מדריך נבוכים ראשוני לגישה:
ראשיתו של גיליון נושא זה העוסק בחיים באי-ודאות, בקבוצת מחקר שהתארגנה בסוף שנת 2019, עת התוודענו למחלה מסתורית בסין, והוא נחתם בעיצומם של ימי לחימה אחרי השבעה באוקטובר 2023, בתקופה שבה מדינת ישראל מצויה באי-ודאות ביטחונית, פוליטית וחברתית הקשה ביותר מאז הקמתה. סיגל נגר-רון, מעורכות הגליון, כותבת לבחברת האדם על תהליך יצירת הגליון.
ד"ר רוית תלמי-כהן חוקרת קהילות באתיופיה ובישראל כבר מעל 15 שנים. אם הייתם מספרים לה בתחילת הדרך שב-2024 היא תקדיש חלק גדול מזמנה להבנת חוויתם של פליטים שברחו בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה ונקלעו לעוד מלחמה, היא כנראה הייתה מופתעת. אולם מאז ה-7 לאוקטובר החיים של כולנו השתנו, וכאנתרופולוגית יישומית היא התאימה את שדות וסוגיות המחקר
מה ההשלכות החברתיות של חוות שרתים? ומה המשמעות שהמדינה מאחסנת את כל הנתונים שלה ב׳ענן׳ של חברות פרטיות? מאמר של דן קוטליאר (אוניברסיטת חיפה) ואלכס גקר (אוניברסיטת אמסטרדם) שפורסם בכתב העת Information, Communication & Society מנתח את נימבוס – פרויקט ענק להעברת כל התשתית החישובית של המדינה 'לענן', בו זכו חברות אמזון וגוגל ב-2020. קוטליאר
איך עושים אנתרופולוגיה באזורי קונפליקט ומלחמה? כיצד הפרספקטיבה האנתרופולוגית מבינה ומנתחת את המתרחש באזורנו בשמונה החודשים האחרונים? האגודה האנתרופולוגית הישראלית מזמינה לכנס השנתי (ה52 במספר!) שיעסוק באנתרופולוגיה במוקדי סכסוך. הכנס יתקיים ביום חמישי ה20.6.2024 באוניברסיטת בר אילן החל מ09:30 בבוקר. המושבים לאורך הכנס יעסקו בהיבטים שונים של המלחמה, העורף, המרחב הציבורי ותרבות תחת אש בעיני
עבודת השדה האנתרופולוגית מתבצעת בחוץ, ביציאתו של האנתרופולוג אל התרבות אותה יחקור, אל הקהילה או החברה בה מחד ייטמע ומנגד יוותר תמיד כצופה חיצוני. לעיתים המפגש עם התרבות הנחקרת מוליד רגעים של חוסר הבנה או חוסר רגישות, פספוס, או הפתעה המובילה לכיוון לא צפוי. האינטראקציות האנושיות והמחקריות עשויות להוליד התמודדויות רבות, וגם רגעים או בחירות
״הדמיון בין אזהרותיהם של ביולוגים מפני אובדן מגוון המינים ואזהרות האנתרופולוגים מפני אובדן המגוון התרבותי הוא מדהים״.השבוע ציינו גם את יום המגוון הביולוגי וגם את היום העולמי לגיוון תרבותי – אבל האם יש קשר ביניהם, ואיך זה קשור לאנתרופולוגיה? בעזרת מאמר של האנתרופולוג תומאס היילנד אריקסון קושר לירון שני בין שני המועדים האלו, מצביע על הסכנות
ומה קורה עם החדר שנשאר? איזו משמעות נושאים החפצים, מה מאפשר החלל – אחרי שהבן או הבת נהרגים במהלך שירותם הצבאי? מיה פוגל כותבת על התזה של אסנת שלו נזרי, אשר חקרה את חוויותיהם של הורים שכולים שבוחרים להשאיר את החדר של הילד שנפל. נזרי עוסקת בשכול, בזיכרון ובחומר, בחלל החדר הריק והשימושים השונים בו
ברכות לאווה אילוז ואביטל סיקרון על צאת ספרן החדש "רגשות נגד דמוקרטיה". הספר, שיצא בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, עוסק בקשר שבין רגשות, פוליטיקה ופופוליזם. איך רגשות מניעים אותנו במחשבה הפוליטית? ומעבר לזה – איך רגשות מובילים אותנו לפעולה? מוציאים אותנו לרחוב או לקלפי? אילוז וסקרון מתמקדות ברגשות המניעים תהליכים ומשברים פוליטיים, ובפרט בארבעה מרכזיים
כנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית ה-52 יתקיים ביום חמישי ה-20 ביוני 2024 באוניברסיטת בר אילן. הכנס יעסוק באנתרופולוגיה באזורי סכסוך.
מה קורה כאשר אנתרופולוג חוזר למחקריו השונים ומנסה דרכם להבין את השונויים בדסציפלינה האנתרופולוגית כמו גם בחברה בו הוא חי וחוקר? האם ניתן לבצע ׳אנתרופולוגיה ילידית׳ וגם ׳אנתרופולוגיה ציבורית? ואיך כל זה קשור למחאות כנגד המחאה החברתית והמצב העכשווי בישראל? במאמר שפורסם בכתב העת Anthropology and Humanism, סוקר משה שוקד, פרופ׳ אמריטוס מתל אביב ומראשוני
המחקר האנתרופולוגי מתאפיין בעבודת שדה ארוכה. בין אם המחקר מתרחש בבית, ברחוב הקרוב או יבשת בצידו השני של הגלובוס, אנתרופולוגים מחוייבים להבנה מעמיקה של התרבות אותה הם חוקרים. עבודת השדה רצופה ראיונות, תצפיות, רגעים בהם החוקרת רק "שוהה" שם. מתוך יומני השדה הגדושים והתיעודים מתהליך המחקר, מתחילים לצוץ מבנים תרבותיים, שאלות ותשובות. מה זה גם
ארועי השבעה באוקטובר והמלחמה שעודנה נמשכת הובילו לפעולות הנצחה שונות ומופעים תרבותיים הקשורים בהנצחה – כמו קעקועים או יום האבל האזרחי, עליהם כתבנו בעבר. מיה פוגל כותבת לבחברת האדם על הבעה תרבותית נוספת, המתבצעת על ידי נשים שונות שבוחרות לצייר ולקשט את ציפורני ידיהן במסרים הקשורים במלחמה. הביטוי הויזואלי של הזכרון או המחאה דרך ציורי
אופיר שפר כותבת לבחברת האדם על מחקרה העוסק בחינוך בזמן המלחמה הנוכחית. בתחילת אוקטובר 2023 נעקרו מבתיהם אלפי ילדים ובני נוער מאזור עוטף עזה והנגב המערבי, והועברו לחיים ארעיים במרכזי פינוי ברחבי הארץ. מיד עם היוודע גודל האסון, הגיעו אל מרכזי הפינוי מתנדבים צעירים ועובדי חינוך בלתי פורמלי שבאו לסייע בכל הנדרש באותם הימים. השבועות
ברכות לאסתר הרצוג על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים"! הרצוג כותבת לבחברת האדם על ספר זה, המקבץ מאמרים שלה שפורסמו במקומות שונים, ועוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד. הספר "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים
פנינה מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על שיחות שהשתתפה בהן בפודקסט המעבדה, סביב פרסום ספרה החדש "שחורדיניות: לקראת אנתרופולוגיה פמיניסטית בישראל". מוצפי האלר מתייחסת לתזמון שבו הפרק שודר – מיד לאחר אירועי ה7.10, ובאופן כללי למחקר האנתרופולוגי הנטוע בזמן מסוים – ואולי משמעותי דווקא בגלל יכולתו לתפוס את הרגע ההיסטורי הספציפי בו נערך.
אמתי מינצר כותב לבחברת האדם על פרויקט התוכן "אלוהים לובשת פראדה", שהקים עם שותפתו לעשייה תמר יחיא. מרעיון שנזרק לאויר בתוכנית קיץ בניו-יורק, התגלגל הפרויקט וכיום מתפקד כפודקאסט של השניים לצד עמוד תוכן באינסטגרם, ודרך תיאוריות חברתיות, קוויריות ופמינסטיות השניים מעניקים פרשנות מחודשת לתופעות חברתיות, לאירועים אקטואליים ולפרשות השבוע היהודיות. "אלוהים לובשת פראדה" הוא פרויקט
בתחילת החודש יצא לאור הספר "חכמה לשלמה: מבטים אנתרופולוגיים על תמורות בתרבות בישראל – מבחר מאמרים". גדי ניסים, אשר לקח חלק בעריכת הספר, מספר על הכתוב בו ועל תהליך עריכתו. הספר כולל שישה עשר מאמרים מאת שלמה דשן ז"ל, מקובצים בחמישה שערים שכל אחד מהם מתמקד בנושא אחר ביצירתו. בפתח הספר שתי הקדמות כלליות –
בלב המחקר האנתרופולוגי ישנם אנשים. מה הם חושבים? כיצד הם מבינים ומפרשים את המציאות? מהם מבני העומק של תרבות מסוימת? המענה על השאלות הללו הוא לעולם האתגר החמקמק של האנתרופולוג הבא מן החוץ, המבקש לעשות שני תהליכים במקביל – להיטמע ולהתחבר לבני התרבות, לחיות איתם על-מנת להבין את נקודת מבטם על העולם, לצד המבט החוקר
האם האחים גרים היו מבשרי האנתרופולוגיה בגרמניה? מדוע חלוצי האנתרופולוגיה בגרמניה לא נכנסו אל 'הקנון האנתרופולוגי', בעוד כל דיון מבואי בסוציולוגיה מתחיל בהגות הגרמנית? נורית שטדלר צוללת אל עבודתם של ראשוני האנתרופולוגים הגרמניים, ומוצאת שם את הבסיס לאנתרופולוגיה התרבותית, לא פחות, ויש יגידו אף יותר, מאלו הבריטים, הצרפתים והצפון אמריקאים. עיון בעבודתם והשפעתם של אדולף
במסגרת חגיגות יום הולדת 90 לעמנואל מרקס, ממייסדי האנתרופולוגיה הישראלית וחתן פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה ואנתרופולגיה, אשר התקיימו במאי 2017 בהשתתפות המשפחה וחברים קרובים, נשא דברים פרופ' חיים חזן – תלמידו וחברו של מרקס. הם מובאים כאן בעזרתה של פרופ' אסתר הרצוג, תלמידה וחברה של מרקס גם היא. "לפני חמישים שנה גיליתי לראשונה את עמנואל
עידן ירון מציע את התפיסה שלו לתפקיד האנתרופולוג והדרך שבה הוא צריך להכיל ולהתמודד עם "האחר מעורר הסלידה". דרך התמקדות בפעיל הימין הקיצוני מאיר ברטלר והתגובה של אריאנה מלמד לכתבה איתו, משרטט ירון את הדרך שלפי דעתו אנתרופולוגים צריכים לפעול. תפיסה שהיום שנויה במחלוקת גם בקרב האנתרופולוגים. "האחר מעורר הסלידה" האנתרופולוגית התרבותית האמריקנית סוזן הרדינג