רז שרבליס כותב על טיול תרמילאים לפפואה ניו גיני שהתגלה כתחילתו של מסע מרתק אל מחוזות הנפש, שנמשך כבר 36 שנים והוביל לכתיבת הספר. בספר משלובים אלמנטים אוטוביוגרפים ממסעותיו בפפואה ניו גיני לצד מפגשים דמיוניים עם אנתרופולוגים אגדיים שעשו את עבודת השדה שלהם באותו האזור.
פוסט חדש לפינת סמלי מפתח! והפכם רותם קליגר חליוא כותבת על המושג "מודרניות נזילה" שטבע הסוציולוג הפולני-יהודי זיגמונט באומן. במקום לדבר על תקופה חדשה לגמרי, כמו חוקרים אחרים שמשתמשים במושג – "העידן הפוסט מודרני", באומן העדיף לחלק את המודרניות לשתי תתי תקופות: "מודרניות מוצקה", ואחריה "מודרניות נזילה" המאופיינת בתהליך של התפכחות מאשליות בתוך העידן המודרני.
לכבוד סיום שנת 2023 בחרנו, צוות בחברת האדם, את עשרת הכתבות שהכי אהבנו השנה. אנחנו מזמינים אתכם לחזור אליהם, אולי בתוך השנה הלא פשוטה הזו דווקא את הכתבה הזו פספסתם…
איך יציאה למסעדה סינית בחג המולד הפכה למסורת יהודית אמריקנית? לכבוד חג המולד, צולל שלמה גוזמן-כרמלי למסורת ותיקה של יהודי ארה״ב – יציאה למסעדה סינית בחג המולד. דרך מאמר אנתרופולוגי מ-1992 מציג גוזמן-כרמלי את מקורות המנהג, ופורס את הקשרים בין הגירה, יצירת תרבות, שילוב אינטרסים ואנתרופולוגיה של אוכל. במאמר ותיק מ-1992 שכיכב במשך שנים בקורסים
"אז למה בכית כל כך הרבה?", חברה שאלה אותי כשסיפרתי לה איך ברז הדמעות נפתח עם הצעד הראשון לכיוון החופה. עצרתי כדי לחשוב. למה באמת? הרי בן זוגי ואני יחד כבר 9 שנים, גרים ביחד כבר 5 שנים והחלפת הטבעות הזו לא תשנה חצי דבר באורח החיים שלנו. אפילו הטקס שבחרנו לערוך לא יוכר באופן
היום מתחילות חגיגות עיד אל אדחא (חג הקורבן) שמהוות רגע שיא בתקופת החג' (מסורת מוסלמית של עליה לרגל למכה). בעוד בחדשות בישראל אנחנו נשמע בעיקר על חסרונות החג' כמו זיהום אוויר עקב שריפת הבשר המוקרב כמנחה לאלוהים, אנתרופולוגים רבים כמו זקי סריטופרק (אוניברסיטת ג'ון קרול באוהיו) תיארו את העליה לרגל כמסורת שיוצרת תחושה עמוקה של
ברכות חמות לפרופ' אמריטוס ניסן רובין על קבלת פרס מפעל חיים לשנת תשפ"ג של האגודה האנתרופולוגית הישראלית. הפרס יוענק לו במסגרת מושב מיוחד בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית שיתקיים ב-12 ביוני 2023 במרכז האקדמי פרס ברחובות! פרופ' אמריטוס ניסן רובין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן הוא חוקר בעל שם עולמי בתחום חקר האנתרופולוגיה והסוציולוגיה של
מדוע חוגגים בר ובת מצווה היום? האם אלו עדיין טקסי חניכה ואם כן – חניכה לְמה בדיוק? אם הטקסים מציינים "זהות יהודית", איזו מין זהות זו? מה תפקידה של תרבות הצריכה בכינון תחושת ההשתייכות היהודית בימינו? ואם אמנם זו מְסיבה בלבד ולטקס החניכה אין כל משמעות, מדוע מוקדשים למסיבה זו משאבים כה רבים בתרבויות יהודיות
היום, ד' בשבט, התקיימה כמידי שנה בשנה הילולת ר' ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי (1984-1889). וזו הזדמנות לחזור למחקריו של פרופ' אמריטוס יורם בילו (האוניברסיטה העברית) על פולחן המקומות הקדושים. יהונתן הרשברג, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון כותב על כך בהקשר להילולה ולבבא סאלי עצמו, על בסיס מחקריו של יורם בילו. הבבא סאלי נודע בשל פעילותו
כיצד מבנים וסימטריה באים לידי ביטוי בטקסים ובמנהגים יהודים? מדוע בניסיון התרבותי להתרחק מן הטבע, אנחנו דווקא מחקים אותו? במאמר שפורסם ב Journal of Modern Jewish Studies בוחנים שלמה גוזמן-כרמלי ושמעון (סם) קופר את הנטייה לסימטריה הקיימת בהלכה ובמנהג היהודי. גוזמן-כרמלי וקופר (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן) מתארים כיצד פועל הדקדוק התרבותי היהודי ומראים כיצד
נמרוד לוז מנסה להבין איך נוצר הקשר בין מוצרי חלב לשבועות ויוצא למסע קצר בשינויים שהתחוללו בחברה הישראלית שמתחיל בנשות רפת פמינסטיות בקיבוצים ונגמר בתאגיד סיני גדול. אנתרופולוגיה קצרה על חלב וישראליות שודר לראשונה בתכונית שלושה שיודעים (שעה וארבעים וארבע (1:44) באחד מהאתרים האינטרנטיים הרבים העוסקים בשאלות ותשובות הלכתיות הועלתה השאלה הבאה לקראת חג השבועות:
מאמר חדש של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, פורסם בכתב העת –Journal of Modern Jewish Studies ומהווה ניתוח היסטורי-אנתרופולוגי ומראה את התגובה ל-HIV בקרב קהילות הרפורמיות בארצות הברית. בן לולו מראה כיצד הקהילה הרפורמית יצרה מערך שלם טקסים וטקסטים המאפשרים שילוב של חולי איידס בקהילה ויצירת מרחב דתי מכיל, תומך ומאפשר. במאמר Who Will Say Kaddish
בשנים האחרונות חוקר האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון) את חג המימונה, ומיקומה בתרבות במרקו ובישראל. טקסט זה מבוסס על מאמר שעתיד להתפרסם בכתב העת Anthropological Quarterly אחד המאפיינים הבולטים של המימונה בישראל הוא הדרישה במפגיע להסבירה. על-פי רוב, הדרישה הזו מושמעת "מלמטה" (מה זה החג הזה? מה המקור שלו?) ולעיתים גם מצד האליטה (עיתונות, טלוויזיה
מאמר של שלמה דשן, אשר נפטר לאחרונה, בוחן את האופנים שבהן ישראלים חילונים חוגגים את חג הפסח, אחד המנהגים היהודים שרוב האכלוסיה בישראל מציינת. לפי דשן, היסוד המשפחתי־נשי בולט בסדר החילוני, וכי הדבקות בטקסט המסורתי מעוררת קשיים ואי־נוחות לחוגגים, אשר משנים חלקים מן הטקסט המסורתי ויוצקים תוכן חדש, שיש בו נעימות אירוניות וחילון. האנתרופולוג שלמה
האם ט"ו בשבט, כחג שהסיפור שלו עבר תהפוכות והתאים את עצמו לרוח הזמן, יכול לספר כיום את הסיפור של הסביבה? את הסיפור של שינוי האקלים? שחר שלוח סוקרת את הסיפורים המשתנים של ט"ו בשבט לאורך השנים – מחג זניח יחסית ביהדות, דרך הפיכתו לאחד החגים המרכזים של הציונות ועד, אולי, לחג של הסביבה אחד מהיבטיו
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-21.3.2019 מתן שפירא על דון הנדלמן – טקסים, משחקים, בירוקרטיה וניתוח מחדש של אתנוגרפיות פרופסור דון הנדלמן הוא מחשובי האנתרופולוגים שפעלו ועדיין פועלים בישראל, כמו גם אחד הפוריים שבהם. יליד קנדה, פרופ' הנדלמן סיים בראשית שנות השישים את שני התארים הראשונים באוניברסיטת מקגיל
פורסם לראשונה ב-10.5.2019 מאמר של חזקי שוהם, מרצה בכיר בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בבר אילן, פורסם בכתב העת American Journal of Cultural Sociology. במאמר, The Israel BBQ as national ritual, מנתח שוהם את משמעות המנגל כאייקון של ישראליות וכתוצר של "לאומיות לא רשמית". שוהם מראה את מרכזיותו של המנגל ביום העצמאות כנורמה מחייבת. כמו השאלה
פורסם לראשונה ב-6.12.2019 אלירן ארזי, דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית אשר חוקר את תפיסות הכוח והמקום בקרב קבוצה ילידית באמזונס הקולומביאני, נשא הרצאה לפני הקרנת הסרט לאפו (Lapü) בפסטיבל הסרטים האנתרופולוגי השמיני שהתקיים בנובמבר 2019 בירושלים. בהרצאתו מתאר ארזי את הקוסמולוגיה של אנשי הוואג'ו המופיעים בסרט ובעיקר את טקסי הקבורה וההכנה למוות. אומנם ארזי מדבר על