"> אנתרופולוגיה רפואית – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

המלצות לספרים וסרטים אנתרופולוגים

מחפשים ספר או סרט טוב ליום כיפור? רוצים לדעת איזה קלאסיקות אנתרופולוגיות הן נגישות לקריאה או לצפיה? ריכזנו עבורכם 14 המלצות חובה לכל מי שמתעניין באנתרופולוגיה.

קרא עוד…

ברכות חמות לד״ר אגט קראוס על אישור עבודת הדוקטורט "ביוגרפיה של שדה מפציע: רפואה מותאמת אישית בישראל"

ברכות חמות לד״ר אגט קראוס (אוניברסיטת בן גוריון) על אישור עבודת הדוקטורט "ביוגרפיה של שדה מפציע: רפואה מותאמת אישית בישראל" בהנחיית פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' דני פילק וד"ר ענת לייבלר.
עבודתה של קראוס עוסקת בתהליכי ההבנייה של שדה הרפואה המותאמת אישית בארצות הברית ובישראל, כשדה ידע מדעי חדש. היא שואלת למשל, מה קורה כאשר המדינה מזניחה את קידום ופיתוח החברות הביו-טכנולוגיות, ואת מקומה כמכתיבת מדיניות תופסים גופים פילנתרופיים וקופות החולים?

קרא עוד…

חבל על הזמן? התנסויות, מחשבות ונרטיבים של מטופלים שאובחנו "מאוחר" בהפרעת קשב וריכוז

לפי העמדה הרפואית כיום, אבחון של הפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר נתפס, כאבחון שנעשה "מאוחר" מדי. מאמרם של ליאור טל ויהודה גודמן, אשר פורסם בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry מציג מציאות מורכבת יותר. בעזרת ראיונות עומק עם כאלו שהובחנו  בגיל מבוגר, טל וגודמן מראים את השוליות המתמשכת של המאובחנים מאוחר, וטענים שיש חשיבות להתייחסות

קרא עוד…

חוויות חולי וסוגיות גופניות-חברתיות בקורונה

הסוציולוגיות הרפואיות לימור מעודד דנון וליאור שחר מביטות מעבר לנתונים הסטטיסים של מגפת הקורונה וטוענות שצריך לתת מקום וחשיבות לחוויות האישיות של חולי הקורונה על מנת להבין טוב יותר את המגפה והשפעותיה הידע הביו-רפואי על נגיף הקורונה- Covid-19 משתנה תמידית ובקצב מסחרר. הפרסומים בכתבי העת המדעיים על מאפייני הנגיף, דרכי אבחון וטיפול בתסמיניו השונים, אשר

קרא עוד…

התגובה היהודית הרפורמית האמריקאית למשבר האיידס

מאמר חדש של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, פורסם בכתב העת –Journal of Modern Jewish Studies ומהווה ניתוח היסטורי-אנתרופולוגי ומראה את התגובה ל-HIV בקרב קהילות הרפורמיות בארצות הברית. בן לולו מראה כיצד הקהילה הרפורמית יצרה מערך שלם טקסים וטקסטים המאפשרים שילוב של חולי איידס בקהילה ויצירת מרחב דתי מכיל, תומך ומאפשר. במאמר Who Will Say Kaddish

קרא עוד…

אוטיזם כתורשה, אוטיזם כמורשת: התנועה של אוטיזם קדימה ואחורה בזמן

האנתרופולוג בן בלק, אשר חוקר לעומק את עולמם של אוטיזים והמשמעות החברתית של התופעה, פרסם מאמר קצר ( think piece), בכתב העת Medicine Anthropology Theory, בו הוא מסתכל על השפעת האבחון האוטיסטי לא על הילדים, אלא דווקא על ההורים שלהם וכיצד ההבחנה מאפשרת להם להבין יותר טוב את עצמם. לרוב, אנו מבינים את התופעה המכונה

קרא עוד…

חלוקת העבודה המוסרית או התשוקה להשתחרר מן החירות להחליט – המקרה של הפסקת היריון

מאמר של ציפי עברי ואלי תימן על הורים, רבנים ורופאים המתחבטים בהחלטות סביב אבחון טרום לידתי של מומים עובריים, ובהמשך לו תובנות לגבי חלוקת העבודה המוסרית בקבלת ההחלטות בזמן הקורונה — מאמר של ציפי עברי (אוניברסיטת חיפה) ואלי תימן (המרכז האקדמאי רופין) אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist מתמקד בדינמיקה של קבלת ההחלטות לגבי הפסקת

קרא עוד…

כמה מחשבות על טריאז', אי שוויון גלובלי ומחלות זיהומיות

ענת רוזנטל, אנתרופולוגית רפואית מאוניברסיטת בן גוריון, מזכירה לנו ששאלת הטריאז' – כלומר הפרוטוקול על פיו קובעים את קדימות החולים והמחלות ובמי לטפל – חשובה לא רק משום שהיא מעמתת אותנו עם שאלות פרקטיות של סדרי עדיפויות בכל מדינה, אלא גם משום שהיא מאתגרת אותנו בהסתכלות רחבה וגלובלית מעבר למצוקה היומיומית שלנו, מעבר לעולם המערבי,

קרא עוד…

על 'טבעון' האֶבל בשיח הישראלי על הפריה לאחר המוות

אורי כץ ויעל השילוני-דולב מראים כיצד בשני העשורים האחרונים מתנהל ויכוח ציבורי ומשפטי ביחס לשימוש בזרע של מת לצורכי הפריה פורסם לראשונה ב-15.2.2019 במאמר שפורסם בכתב העת Medical Anthropology Quarterly בוחנים אורי כץ, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, ויעל השילוני-דולב, פרופ' לסוציולוגיה במכללה האקדמית תל אביב יפו, את הדיונים על אודות הפריה לאחר

קרא עוד…

מרגרט לוק: גוף, מוות וביולוגיות מקומיות

נועה ונה כותבת על מרגרט לוק ועל המרחב שבין גופים, חיים ומוות. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-10.7.2014 מרגרט לוק (Margaret Lock) היא פרופסור אמריטה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת מקגיל. היא נחשבת לאחת האנתרופולוגיות הרפואיות המרכזיות והפוריות ביותר. ברשימת פרסומיה עשרים ספרים שהיא כתבה או הייתה שותפה לעריכתם ויותר ממאתיים

קרא עוד…

פול פארמר: אנתרופולוגיה רפואית, שינוי חברתי ואלימות חברתית

עפרה גרינברג כותבת על פול פרמר, האנתרופולוג שהופך את העולם למקום טוב יותר פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-19.12.2013 לפני שנים, בחיפוש אחרי חומר לקורס "אנתרופולוגיה של הרפואה", נתקלתי במאמרו של פרמאר AIDS – talk and the constitution of cultural models. במאמר זה הוא מספר על תפיסת המחלה,

קרא עוד…

אנמארי מול: להתכחש לדיכוטומיית טבע-תרבות ואובייקט-סובייקט

בן בלק כותב על  אנמארי מול, האנתרופולוגית המתחקה אחרי היווצרותן של המציאויות השונות פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם "מי הם האנתרופולוגים החשובים בתחום?" נשאל לירון שני ועצם השאלה גרם לו לתהות. לא רק מי הן באמת אותן דמויות מובילות – אכן שאלה מסובכת בעידן זה שבו נדמה לפעמים שיש יותר

קרא עוד…

אנתרופולוגיה והפרעת קשב וריכוז – חלק ב': מבט אנתרופולוגי על התופעה

אחרי שבחלק א' הניח בן בלק את היסודות לדיון סביב הבניות חברתיות, בחלק ב' הוא מציג את המבט האנתרופולוגי על הפרעת קשב וריכוז ויוצא למסע בין הגדרות, אינטרסים וכימיקלים, שבסופו הוא מציע מבט זהיר וביקורתי אך לא קונספירטיבי על התופעה לקריאת חלק א': על קטגוריות פסיכיאטריות כהבניה חברתית אז מה יש לאנתרופולוגיה לומר על הפרעת

קרא עוד…

אנתרופולוגיה והפרעת קשב וריכוז – חלק א': על קטגוריות פסיכיאטריות כהבניה חברתית

האם הפרעות קשב וריכוז הן באמת מחלה? האם כדאי לילדים תרופה פסיכוטרופית? בן בלק בסדרת פוסטים על האנתרופולוגיה של הפרעות קשב וריכוז – חלק א' על הבניות חברתיות ועולם הרפואה והפסיכולוגיה  נראה לי שאחת התופעות שעבורן השאלה "האם זו באמת מחלה" היא הרווחת ביותר, לא רק במחלקות לפילוסופיה של הרפואה אלא גם בשיחות רחוב, בבתי

קרא עוד…

מרסיה אינהורן: מגדר, פריון ובריאות במזרח התיכון

פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-20.11.2014 ליאה טרגין-זלר כותבת על החוקרת שייסדה את אנתרופולוגיה של אי-פריון מרסיה אינהורן (Marcia Inhorn) היא פרופסור לאנתרופולוגיה וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת ייל. פרופ' אינהורן היא אחת המומחיות הגדולות לסוגיות של מגדר, פריון, בריאות וביו־אתיקה במזרח התיכון. איך ממציאים תחום מחקר? במהלך לימודי דוקטורט

קרא עוד…

אלי תימן על הכוח של הסיפור היחיד בפונדקאות בישראל

פורסם לראשונה ב-5.7.2019 מאמר חדש של האנתרופולוגית אלי תימן, מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין, התפרסם בכתב העת Medical Anthropology. ההשראה למאמר, מספרת תימן, הגיעה מהרצאת TED על "סכנת הסיפור היחיד" של הסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. ההרצאה גרמה לתימן לחשוב על המבנה הנרטיבי המשותף לסיפורי הפונדקאות של 20 נשים שילדו תינוקות בהסכמי פונדקאות בישראל בשנים

קרא עוד…

מה זה מהלך בין הברי(א)ות?

"רפואה" (ספציפית זאת שמכונה לפעמים מערבית, קונבנציונאלית, ביו-רפואית וכיו"ב) היא שם כולל לנפח בלתי נתפס של ידע, פרקטיקות וטכנולוגיות. תו התקן אשר הממסד הרפואי העמיד לעצמו – כלומר באיזה סטנדרט של "נכונות" קביעה צריכה לעמוד על מנת שתיחשב כ"עובדה" – הוא מחמיר ובלתי מתפשר. וכתוצאה, ניתן לסמוך על היותו של ידע רפואי, ברובם הגדול של

קרא עוד…

ארתור קליינמן: אנתרופולוגיה רפואית, חווית החולי וחיים חדשים

פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-28.11.2013 עדי פינקלשטיין על האנתרופולוג מסמן הדרך ארתור קליינמן וכיצד הוא עזר לה להבין את הסבל הפרטי שלה המפגש שלי עם ספרו של ארתור קליינמן: The illness Narrative (Kleinman, 1988), התרחש בנקודה משמעותית בחיי ונגע בי בגוף. אחרי שנים ארוכות של חיים עם

קרא עוד…

יעל עשור על חשיבות הנגשת המידע האנתרופולוגי

יעל עשור, דוקטורנטית בתכנית לאנתרופולוגיה רפואית ב-UCLA, אשר חוקרת את הדיונים סביב סל הבריאות, משתמשת בידע האנתרופולוגי שהיא צברה על מנת לעזור לחברי הסל החדשים והוותיקם, לפעול טוב יותר בתוך מערכת הלחצים והררי המידע שהם מוצפים בהם, כאשר הם צריכים לחרוץ גורלות לגבי תרופות וטכנולוגיות בריאות חדשות. במאמר שפורסם בכתב העת הרפואי מדיק, הוסיפה עשור

קרא עוד…