"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

אריאל כנפו-נעם כותב על פרשת ויצא ומתמקד במתן השמות – מה המשמעות של מתן שם? כיצד השם משפיע על האישיות, על המשפחה ועל גבולות חברתיים ועל המשמעות של מי נותן את השמות.

החזית התיאורטית של מדעי החברה והרוח במדרשת בלפור – תמר אלאור עם עדכון מחשבות על נשים בעקבות משנתו של מר בנימין נתניהו על הקשר בין נשים לבעלי חיים ובעקבות הפוסט של בחברת האדם על מאמרה של שרי אורטנר ועל מאמרה של אלאור על המאמר של אורטנר

יערה בנגר אללוף על מה ניתן ללמוד מצורת החשיבה של האנתרופולוג דייוויד גרייבר – על היסטוריה ופוליטיקה של אפשרות, לקחת רגשות ברצינות ועל האפשרות של האקדמיה והאקדמיה כאפשרות. דברים שהציגה בנגר אללוף באירוע "לראות מעבר ל'בולשיט': ערב לכבודו של האנתרופולוג והאנרכיסט דייוויד גרייבר (2020-1961)" במסגרת סדרת השיחות המקוונות של מכון ון ליר "מחשבה בשידור ישיר", ב-9 בנובמבר 2020. הרצאה ראשונה בסדרה.

אריאל כנפו-נעם חוזר לפרשת תולדות ולברכה של יצחק ליעקב, ומתמקד באישיות של יצחק. דרך מחקרים על הבדלי אישיות וחמשת מרכבי העל שעלו במחקר, כנפו-נעם טוען שהמאפיין הבולט באישיות של יצחק היא ׳הנעימות׳, אשר מסבירה את התנהגותו בסצינה.

נמרוד לוז על הנסיון לדמיין את אוקראינה דרך מרק סלק ועל גבולות, קהילות מדומיינות ושף נחוש בעל תודעה לאומית.

אלעזר בן לולו בניתוח אתנוגרפי של טקסי בנות מצווה בקהילות רפורמיות ישראליות כאקט פוליטי כחלק ממאבקן של הקהילות הרפורמיות בישראל לשוויון במרחב הציבורי

האנתרופולוג עומר קינן בדיון רפלקסיבי המתקשר עם השיח הבינלאומי על אתגרי ההוראה מרחוק, היתרונות שלפתע התגלו וגם הקשיים. הפוסט נכתב בעקבות תהליך למידה שקינן עבר עם קורס בחירה שהוא מלמד בשתי תצורותיו, האחת בשנה שעברה כקורס פרונלטי, והשנייה השנה כקורס מזומזם באוניברסיטת ת"א. קינן תוהה מה קורה כשהשיעור עצמו וגם השדות, כלומר הנושאים בהם הוא עוסק, נטועים באתרים דיגיטליים

נמרוד לוז על נוסטלגיה ועל הגעגוע לקולינריה שהיתה ובעיקר לא היתה בחדר האוכל הקיבוצי

כאשר השער הצהוב בכניסה לישוב של אורי דורצ'ין נתקע הוא יוצא למסע מחשבתי בעקבות סגירת הקהילות בישובים יהודים קטנים, על המשמעות הסימלית והפוליטית ואישרור הסדר הקיים

ברכות לעמלי שחף על אישור עבודת הדוקטורט שלה, על ראשית התנחלות בחברון מנקודת מבט של ילדי המתנחלים הראשונים

ליאה טרגין זלר, כיום פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת קיימברידג' ובטכניון ובן קשטן, פוסט דוקטורט באוניברסיטת בריסטול במאמר שפורסם בכתב העת Anthropology & Education Quarterly מציגים מודל אנתרופולוגי להבנת קונפליקטים שמתגלעים בין קבוצות דתיות וקובעי מדיניות בנוגע לחינוך מיני המעלה שאלות לגבי שוויון מיני, חירות דתית, מדיניות של מיעוטים, וזכויות אדם.

נמרוד לוז יוצא למסע בעקבות טקס היותאימורי – אכילת סושי מגוף האישה – בעקבות הקליפ של עדי ביטי, וחוזר, בעזרת פייר בורדיה, עם תובנות על המצאת מסורות, תרבות פופולרית, החפצת נשים והרבה סושי

אריאל כנפו בוחן בפרשת וירא שלושה סיפורים של יחסי אבות לילדיהם ומשווה זאת ליחסים בין אמהות לילדיהם ותאוריות אבולוציוניות המנסות להסביר זאת

ורדה וסרמן ומיכל פרנקל על נשים חרדיות בהייטק, אשר מתמרנות בין משטרי נראות ובתוכם. במאמר שפורסם בכתב העת Human Relations מנתחות ורדה וסרמן, פרופ׳ במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, ומיכל פרנקל, פרופ׳ לסוציולוגיה וראשת המחלקה באוניברסיטה העברית, כיצד מתמודדות נשים חרדיות בתעשיית ההייטק עם מבטי הפיקוח השונים ומפתחות תובנות לגבי מגדר ושליטה ארגונית.

האם אנחנו יוכלים לדמיין את ה"נורמלי החדש"? עמליה סער תוהה בעזרת המושגים הביטוס והיסטרסיס של בורדיה על הקושי לדמיין מציאות אחרת, והאם בכלל אפשר ליצור כאן שינוי.

אריאל כנפו על פרשת לך לך – על ההגירה של אברם ועל כמה אנשים משתנים בעקבות הגירה?

נמרוד לוז מצרף את מרי דאגלס למסע בעקבות המיניות, הטאבו, מיון חברתי והיסטוריה של אחד הפירות האהובים ביותר

אנו מזמינות.ים את כל חברי וחברות הקהילה האנתרופולוגית ותחומים משיקים, כולל תלמידי ותלמידות מחקר והעוסקים.ות במקצועות משיקים יישומיים, להשתתף באתר ולפרסם בו תכנים פרי עטם

יהל קורלנדר ומתן קמינר מתארים במאמר חדש את כניסת מהגרי עבודה מתאילנד לחקלאות במרחב הכפרי, את השינויים שחלו בדפוסי היחסים בין החקלאים למהגרי העבודה ומנתחים מדוע נתפסים מהגרי העבודה כנראים אך נעלמים. תפיסה אשר לפי קורלנדר וקמינר מאפשרת את השמירה על ערכיה של המדינה האתנו-לאומית ואת תפיסת ההתיישבות העברית במרחב הכפרי

לציון יום הזכרון לרצח רבין מתמקד ינון גוטל-קליין – דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות – דווקא במדריכי הסיורים ומובילי הקבוצות אשר עורכים סיורים לקבר רבין, ודרכם משרטט את גבולות הזכרון, הלאום והמרחב. האם, בעקבות הקורנה, גם הדרך בה אנחנו זוכרים תשתנה?

מאהר אל-אח'רס שובת רעב כבר יותר מ-90 יום. האנתרופולוג גיא שלו כותב על כוחה הציבורי ועוצמתה הפוליטית של שביתת הרעב ומנתח מדוע הממסד הפוליטי והבטחוני הישראלי חושש כל כך ממנה

נמרוד לוז כותב על הקשר בין הפרעות אכילה לנפגעות תקיפה מינית – לזכרה של תלמידתו ענבר פרסטר ז"ל ( 1993-2020) שנפטרה לאחרונה

ברכות חמות לארז מגור על אישור עבודת הדוקטורט שלו ועל פרסום מאמר חדש ב- Politics & Society. מחקרו של מגור, כיום עמית בתר-דוקטורט במרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל-אביב, ניתח כיצד הפכה ישראל להיות מזוהה כ"סטארט-אפ ניישן"?  ומראה שבניגוד לדעה הרווחות מגזר ההייטק בישראל נוצר ומצליח בזכות השוק החופשי ויזמות פרטית, זה לא היה מתקיים ללא מעורבות מאסיבית של המדינה ומדיניות חדשנות ממשלתית.

ברכות חמות לרוית תלמי כהן על פרסום ספרה ״ממתינים בדרכם: המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופה״, המתאר את מסע עלייתם מאתיופיה של אנשי זרע ביתא ישראל. הספר זכה בפרס גולדברג ופורסם בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

אריאל כנפו-נעם על היחסים בין נח ובניו ועל הפער בין ההתמסרות למשימה הגדולה של הצלת העולם לבין חיי היומיום של גידול וחינוך הילדים

ברכות לד״ר אורית הירש-מציאולס ולד״ר ענת בן-יונתן על התקבלותן לפוסט דוקטורט במסגרת התוכנית ״קולר-מנמון לזכויות ורווחת בעל"ח והקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעל"ח (הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב).. הזדמנות מצוינת גם לברך אותן על עבודות הדוקטורט שלהן ולפרט קצת עליהן.

אלעזר היון, חרדי, עיתונאי, סופר ודוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, פרסם פוסט בפייסבוק על תסכולו מפעילותם של חלק מהחרדים בזמן הקורונה ואת הקושי להסביר לחבריו החילונים את ההבדלים בינו לבינם. בעקבות התגובות הרבות לפוסט ולבקשת בחברת האדם, היון מרחיב על המצב, מנסה להסביר את ההגיון החברתי מאחורי פעילותם של החרדים המתעלמים מהחלטות הממשלה, אך בעיקר מנסה להסביר (לעצמו ולאחרים), על המיקום שלו עצמו בתוך ומחוץ ל׳חרדים׳

לכבוד יום הקפה הבינלאומי נמרוד לוז מתאר כיצד הפך הקפה לסם הפסיכואקטיבי הנפוץ בעולם. מסע בין חכמי דת אסלאמיים ויצרני עניבות בדנבר. וגם, האם עליית הביקוש לקפה בעולם במקביל להרס הסביבה שהוא גורם, תביא להיעלמותו?

עמליה סער דנה במאמרה החדש בהבדל בין רגישות תרבותית ל"תרבותיזם", שמקדם למעשה מדיניות מפלה והדרה של תת-קבוצות בתוך קבוצות המיעוט בשם שימור התרבות שלהן לכאורה. בתגובה היא מציעה את המושג "רגישות תרבותית ביקורתית", שמקדם הכרה בריבוי הקולות המתקיים בתוך קבוצת המיעוט עצמה

גילי הרטל בוחנת את החוויה הגופנית של תיירים גאים במפגש עם אתרי התיירות והמורשת מחוץ למסלולים הרגילים של התיירות הגאה, ומראה כיצד התיירים הגאים שותפים בתהליכי ייצור של הדימוי של ישראל כמדינה ליברלית המעניקה זכויות ללהט"בים, תוך התעלמות מהמשמעויות הפוליטיות של הסיורים שלהם.

נמרוד לוז משרטט את מסעו של האתרוג, אשר הפך מ׳עולה חדש׳ ותושב זר, ל׳יהלום של סוכות׳ ולאושפיזין היוקרתי ביותר. דרך סיפור האתרוג מראה לוז את תהליכי ההסמלה ויצירת ערך למזון בתרבות, בפוליטיקה ובכלכלה

נמרוד לוז ממשיך בדיון על מקומו של הדבש והדברים בתרבות העולמית. הפעם השפעתו של הדבש על ההיסטוריה האנושית ומרכזיותו בדרמה של יחסי אדם-דבורה

בן בורנשטיין מתאר במאמרו החדש את המורכבות בשיח זכויות האדם בישראל במאה ה-21 ואת המחלוקות בין ארגונים שונים הפועלים בתוכו, בניגוד לתפיסה הסוציולוגית המקובלת של שיח זכויות האדם כעיקרון אוניברסלי ומוחלט

נמרוד לוז עם אנתרופולוגיה קצרה על אוכל, ניחומים ואוכל מנחם בעידן הקורונה. ויש גם ספר מתכונים…

במאמר שפורסם בכתב העת מגמות, בוחנים נטלי לוי ודניאל מונטרסקו את התהוותה של רב-תרבותיות נסיבתית בעת התמודדות עם התנאים המשתנים של המציאות הסובבת את בית הספר. הם משווים במאמר בין "קולג' דה-פרר" ביפו לבין בתי הספר הדו-לשוניים מצד אחד ובינו לבין בתי הספר הבין-לאומיים מן הצד האחר, ומראים כיצד שילוב של שמרנות פדגוגית ופלורליזם מוסדי פרגמטי משמש חלופה רדיקלית למערכת החינוך הממלכתית בישראל.

חלק שלישי בסדרת הפוסטים של הגר חג׳ג׳ ברגר על כתיבה אקדמאית ופרוזה. אחרי שבחלק הראשון היא תיארה את קושי הכניסה שלה לעולם האקדמאי ולסגנון הכתיבה שלו, ובחלק השני הראתה כיצד הפרוזה שימשה תמיד בת ליוויה לכתיבה האנתרופולוגית; בחלק השלישי חג׳ג׳-ברגר לוקחת צעד קדימה ומציגה כתיבת מחזה המבוסס על העבודה האתנוגרפית שלה בזמן המחאה החברתית בקיץ 2011

נמרוד לוז על מזון בטקסי אישוש לראש השנה

במחקר סוציולוגי שהתפרסם בשלושה מאמרים, בחנו ניר רותם, גד יאיר ואלעד שוסטק את תופעת הנשירה במערכת ההשכלה הגבוהה. הם גילו שחלק גדול מהנושרים הם אלו שהינו מצפים שינשרו. אז איך בכל זאת הם טוענים שניתן לחזות זאת?

חן משגב וגילי הרטל על טראומות קולקטיביות של קהילות מיניות קוויריות ולהט״ביות. דרך ניתוח אירועים כגון הרצח במועדון הבר-נוער ורצח שירה בנקי, משגב והרטל בוחנים את הקשר בין הממד הקולקטיבי-פוליטי של המונח טראומה, המקום שבו הטראומה מתרחשת, אופן הפעילות שמקבלות תנועות חברתיות וארגונים אקטיביסטיים שפועלים בעיר, והקהילה הקווירית והלהט"בית בישראל.

למה גברים עונדים עניבה? בן בלק תרגם מאמר של דיוויד גרייבר אשר נפטר לאחרונה, שפורסם ב2015- ב The Baffler. גרייבר, במאמר שלא לוקח את עצמו ברצינות, מנסה לפתור את פרדוקס העניבה ועל הדרך מראה כיצד לדעתו הלבוש הרישמי משקף מאבקי כוח, סוגיות תרבותיות ותפיסות לגבי גבריות, נשיות ומיניות

כתבות חמות

הודעות

ברכות