"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

לכבוד ט"ו בשבט, צוות בחברת האדם ליקט את שלל המחקרים של האנתרופולוגיה בנושא ט"ו בשבט ומחקרי הנוגע לטבע באופן כללי.

מה בין אנתרופולוגיה לטבע? סמלי מפתח הפעם בהסבר על המפנה האונטולוגי לכבוד ט"ו בשבט, על תפיסות של הטבע מול האדם, ועל תפיסת המחקר האנתרופולוגי בתוך ועל הטבע.

האנתרופולוג ד"ר אדם קלין-אורון מתארח לשיחה מעמיקה בפודקאסט "ברדיו עם עם קלצ'קין" ומדבר על תיאוריות קונספירציה ומערכות אמונה ודתות חדשות.

גיא שלו כותב על חוויותיו עם ועדות הלסינקי במהלך ניסיונותיו לערוך מחקר עם רופאות ורופאים פלסטינים אזרחי ישראל בבתי חולים ישראליים. במאמר שפורסם ב American Anthropologist-, מנתח שלו, כיום מנכ״ל ארגון "רופאים לזכויות אדם", את ״הכח הבלתי חמוש" של הצנזורה הפוליטית שמפעילות ועדות אלו ואת האופן בו הן ממירות שאלות פוליטיות ״מסוכנות״ לדעתן, לשאלות של מוסר ואתיקה

ברכות לאנתרופולוג משה שוקד, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב מבכירי האנתרופולוגים בישראל, על פרסום ספרו החדש: "תמונות מפסיפס אתנוגרפי: מפגשים, חוויות ותובנות" שיצא לאור בהוצאת כרמל.

מהן הדרכים בהן גלובליזציה, צרכנות ודת נפגשים בהקשר של בתי כנסת ליברליים (לא-אורתודוכסיים) בתל אביב? כיצד מסגרות דתיות ליברליות פונות לצרכים של מגוון קהלים באמצעות גישות חדשניות לחיי בית הכנסת, זאת חרף הדומיננטיות של היהדות האורתודוכסית בישראל? בשאלות הללו עסקו ד"ר עינת ליבל-הס ופרופ' אדם פרזיגר , במאמר  שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Modern Judaism .

יהונתן הרשברג מאוניברסיטת בן גוריון כותב על הבבא סאלי לרגל יום ההילולה שלו, שמתקיים כבכל שנה בד' בשבט.

השקת ספרה של עמלי שחף, שפורסם במסגרת סדרת הישראלים של הוצאת למדא-האוניברסיטה הפתוחה ועוסק בילדים הראשונים של המתנחלים ביישוב היהודי בחברון, שהגיעו לעיר לאחר מלחמת ששת הימים. בהשקה דיברה שחף עם תמר הרמן ועופר שיף, עורכי הספר, על תפיסות של מרחב ועל חוויות ילדות הקשורות בשניהם.

האם ההפרדה בין נשים וגברים באקדמיה יובל להדרתן של נשים ממרחבים ציבוריים? או אולי דווקא קיומם של מרחבים נפרדים יהווה עבורן מרחב מוגן לרכישת הכלים שיאפשרו להן להשתלב בעולם העבודה המעורב? מיכל פרנקל וורדה וסרמן, ניסו להתמודד עם שאלות אלו ואחרות במאמר שפורסם בכתב העת ״ Gender, Work & Organization, על מחקר שערכו במכללות החרדיות לנשים. פרנקל ווסרמן מראות שעבור הסטודנטיות החרדיות המכללות שנחקרו הן מרחבי מעבר (מרחבים לימינליים) במספר מימדים אשר יוצרים מרחבים שאינם ברורים מאליו.

נמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) מביא את דבריו מתוך הרצאה שניתנה בפני ועידת ישראל לחקלאות ה-13. לוז פורש את הסיבות למשבר המזון העולמי, מנתח את תפקידה את החקלאות המודרנית, מסביר את הכשלים המבניים הקיימים כיום ולבסוף, מציע מספר דרכי פעולה להגעה למעגל תזונתי מקיים.

בימים אלו אנו עדות ועדים לדיון המתחדש אודות סוגיית מס הרכישה של חד-פעמי ומשקאות ממותקים, העומד להתבטל, שנה לאחר שהוטל בהחלטת ממשלה. הסביבתניות ושוחרי הסביבה שבינינו יזקפו ראש ויאמרו שביטול הצו הוא בכייה לדורות, שכן מה שעומד מאחוריו הוא עידוד השימוש ברב-פעמי ושמירה על כדור הארץ ועל בריאות הציבור. האומנם די בכך? ליאת דאודי, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון, כותבת לבחברת האדם על החברה החרדית והחד פעמי.

האם זכיתם פעם שקצין חינוך ראשי הקדיש לכם שיר בו הוא מותח ביקורת עליכם ועל המחקרים שלכם? האם יצא לכם שקצין בכיר שעדין בשירות מפרסם נגדכם מאמר בעיתון ומזהיר ומתרה בכם שאסור לחקור את הצבא? או אולי זכיתם שאחד מבכירי הרבנים יצוטט באומרו על המחקרים שלכם שקברניטי הצבא מושפעים מתפיסת ה"הדתה" שאתם מפצים? אז לסוציולוג יגיל לוי כל זאת קרה. במיוחד לבחברת האדם משרטט לוי, פרופ׳ לסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, איך זה להיות סוציולוג ציבורי החוקר את יחסי צבא-חברה, מה מניע אותו? מה האתגרים והסכנות והאם בכלל, כל זה משפיע על החברה והצבא?

האנתרופולוגית וחוקרת הספורט שלומית גיא כותבת על הפרויקט בו היא ושותפיה מתחילים לחקור את התופעה של אלימות של מאמנים ומאמנות כלפי ילדים וילדות בספורט ההישגי בארץ, ועל מאמר ראשון מתוך הפרויקט שפורסם בכתב העת ״רוח הספורט״.

הסוציולוג פרופ' ערן פישר (האוניברסיטה הפתוחה) כותב לבחברת האדם לרגל יציאת ספרו החדש בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בספרו, מנתח פישר את השפעתם החברתית של אלגוריתמים, שחורגת מגבולות של הגדרות טכניות. מעבר לכך, פישר טוען שאף על פי שאלגוריתמים מתקבלים על ידי רבים כעוד כלי המסייע להם בחיי היומיום ותו לא, הם למעשה מפקיעים מהאדם תהליכי קבלת ההחלטות במרחב הפוליטי.

ברכות חמות לאליעזר היון על אישור עבודת הדוקטורט שלו "זו רק מנטליות": תהליכי סגרגציה, הדרה ואפליה על בסיס אתני בחברה החרדית. עבודתו של היון, שכיום הוא חוקר בכיר במכון ירושלים, עיתונאי, סופר פורה ופעיל חברתי סביב נושאי האפליה בחינוך החרדי, וזכויות ילדים בעלי צרכים מיוחדים חרדיים; נכתבה בהנחיית ד"ר יעל ברדה ופרופ׳ מיכל פרנקל מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

ד"ר רינה נאמן (המכללה האקדמית תל אביב-יפו) כותבת עבור בחברת האדם את רשמיה בעקבות קריאת הספר "המוח הסורר" של פרופ' גד יאיר (האוניברסיטה העברית) שעוסק בחוקרים וחוקרות ישראלי, בדגש על מקומה של ישראליותם בשדה המדעי הבינלאומי בעיקרו.

מהי קוסמולוגיה, ואיך אפשר להבין אותה דווקא דרך תיאוריות קונספירציה?

יהיו כאלו שיאמרו שזה נשמע סותר, אבל זה לא. "יהודים-אתאיסטים ממש לא תופסים את השקפתם האתאיסטית כמחייבת ניתוק מזהותם היהודית. זיקתם ליהדות נשענת על עמיות, שיתוף גורל ומכלול תרבותי, ואלו מתרחבים מעבר לאמונה באל או העדרה" מסבירה תמר פרידמן, בעקבות פרסום המאמר "אתאיזם נחווה ופוסט-רציונליות בחייהם של יהודים-אתאיסטים בישראל", שכתבה יחד עם שלמה גוזמן כרמלי . המאמר שפורסם בכתב העת עיונים מבוסס על חלקים מעבודת התזה של תמר, שבחנה פרקטיקות מחזקות ורוחניות המלוות את חייהם של יהודים-אתאיסטים בעתות משבר והיעדר שליטה.

עם הקמתה של ממשלה דתית-חרדית, נדמה כי העיסוק במתח שבין יהדות לליברליות שוב בכותרת ומעלה את השאלה כיצד השיח הציבורי והמושכים בחוטים, ישפיעו על מיקומם החברתי של הזרמים הלא אורתודוכסים בישראל. בתזמון מתוזמן זה, יוצא לאור בימים אלו ספר חדש השופך אור על הקהילה הרפורמית בישראל פרי עריכתם של  ד"ר אלעזר בן לולו (אוני' אריאל בשומרון) ופרופ' עופר שיף (אוני' בן גוריון), בהוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

ברכות חמות לניר רותם על אישור עבודת הדוקטורט "הומניטריזם, פיתוח וזכויות אדם: הגבולות של שדות חברתיים בחברה העולמית של ימינו". רותם כתב את העבודה באוניברסיטת מינסוטה, תחת ההנחיה של פרופ' ליז בויאל ופרופ' יואכים זאולסברג. העבודה בוחנת את הגבולות בין שדות חברתיים שונים והשפעה של ידע, תוך בחינת המקרה הספציפי של נציבות האו"ם לפליטים.

האם ניתן לייחס עלייה לרגל למי שתופס את מעשיו כפעילות תיירותית בלבד? יהונתן הרשברג כותב על טקס הדלקת הנרות השנתי לזכרו של סבאס הקדוש המתקיים במנזר היווני-אורתודוקסי שייסד במדבר יהודה ועל המשמעות התרבותית הנזילה בהשתתפות בטקס.

אחרי שנה של עריכות, חיפוש תמונות חינמיות אינטנסיבי ורדיפה אחר האנתרופולוגיות והאנתרופולוגים בארץ- הגיע זמנם של צוות בחברת האדם לבחור את הכתבות ששווה לחזור אליהן עם סיכום שנת 2022.

מה קורה כאשר אנתרופולוגית מבינה שהיא פוחדת במהלך עבודת השדה שלה?  מה פחד יכול ללמד אותנו על פעילות פוליטית ועל יחסי כוח? במאמר בכתב העת Israel Studies כותבת לבנת קונופני-דקלב על איך תחושת פחד שחוותה במהלך עבודת השדה עם ישראלים שפועלים בישובים פלסטינים בגדה, הובילה אותה להבין מחדש את המחקר. קונופני-דקלב מצביעה על כך שפחד פוליטי והדיסוננס בינו ובין עמדה פוליטית שמאל רדיקאלית כמו גם ידידות פוליטית עם פלסטינים, יכול להניב תובנות פוליטיות חדשות ולחשוף כיצד הפחד משמש גם ככלי שליטה.

החיים לא נמצאים רק בפייסבוק, לכן בסיכום זה נביא את עשרת הכתבות והבלוגים הנצפים ביותר בשנה האחרונה באתר בחברת האדם.

דף הפייסבוק של בחברת האדם פועל כבר למעלה משמונה שנים וצבר מעל ל-9600 עוקבות ועוקבים. כמסורת שנתית, לפניכם.ן סיכום שנתי של עשרת הפוסטים המובילים בדף הפייסבוק של "בחברת האדם".

בחודש דצמבר 2022 נערכה בספריית הר הצופים השקת שני ספרים הקשורים ישירות לאנתרופולוג וזוכה פרס ישראל יורם בילו. במסגרת האירוע נשאה דברים גם פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי על הספרו של בילו "בעקבות יוחנן" וקשרה בין מחקרה על זיכרון הקולקטיבי, הרקע האישי שלה ויחסיה עם בילו לאורך השנים. ויניצקי-סרוסי נאותה לבקשתנו לפרסם את דבריה במלואם:

למה יהודים-אמריקאים מרבים לתאר את עצמם כ"קהילה קטנה" ואיך הקוטן שלהם משמעותי לאופן שבו הם מבינים את עצמם ובונים את הסיפור הקהילתי שלהם? במאמר שפורסם בכתב העת Theory and Society מתארת מיכל קרבאל-טובי, פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, את את העיסוק של יהודי ארה״ב בגודל – כלומר, קוטן – האוכלוסיה שלהם, ומנתחת איך הקוטן מוצג מדעית ופופולארית ולמה הוא מייצר סיפורים אמביוולנטיים על העתיד היהודי בארה"ב.

האנתרופולוגיה בראשית דרכה הייתה רוויה בחקר קולוניאליסטי, הגורם למערביות להיות העליונה על שאר העולם. המושג "אוריינטליזם" של אדוארד סעיד מלווה את הדיסציפלינה מאז הניסיון להרחיק מעליה את הקולוניאליזם, כאשר המושג תיאר את האופן שבו חוקרים מהמערב מסתכלים בהתנשאות על "אחרים". הוא התמקד ב"אחרים" ערבים, אבל המושג הורחב גם לתיאור אסייתים, לטינים וכן הלאה. כאילו כל תרבות שאין מקורה באירופה מפגרת אחרי התרבות המערבית בהתפתחותה האינטלקטואלית, הרציונלית, החברתית וכן הלאה.

מהבערת מדורות והקרבת קורבנות במדורה להדלקת נרות בכנסייה ובחנוכיה, אש היא נוכחת קבועה בטקסים ופולחנים רבים. משה בלידשטיין מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה כותב לבחברת האדם על המעבר מטקסי בערה שכללו הקרבת קורבנות ושריפת מזון בדתות העתיקות לשימוש עדין יותר בנרות כפרקטיקה רוחנית בתפילה הנוצרית וגם ביהדות.

כיצד אנחנו בוחרים איפה אנחנו רוצים לגור? מה משפיע על הבחירה הזו? ומה הקשר בין זהות, מעמד חברתי ועיצוב המרחב? גיא שני (המסלול האקדמי המכללה למינהל) מציע תיאור והמשגה סוציולוגים של הדרך בה רוכשי דירה בני מעמד בינוני בוחרים איפה לגור, ומסיים ברפלקסיה וטיפים לכתיבה נגד הזרם

יום עיון מיוחד לרגל פרישתו לגמלאות של לב גרינברג פרופ' לסוציולוגיה מבן גוריון ונשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. במושב בכנס תחת הכותרת הוראת הסוציולוגיה ומעורבות חברתית נשאו דברים גם סיגל רון נגר ומוטי גיגי, ולימור דנון שנענו לבקשתנו לפרסם את הדברים במלואם.

אריה קרמפף דן בכלכלה פוליטית, מעמדה בישראל, עתידה והשפעתו של לב גרינברג עליה, לכבוד יציאתו של גרינברג לגמלאות .

ספר חדש לד"ר עמלי שחף, העוסק בילדים הראשונים של מתנחלי חברון לאחר מלחמת ששת הימים.

כיצד האנתרופולוגיה מתייחסת ונותנת חשיבות לפרטים הקטנים?

האם ניתן להבין מקומות קדושים בלי להתייחס למקומות עצמם כחלק מהפולחן? האם ניתן להבין עליות לרגל בלי להתייחס לצמחים ובעלי החיים שמשמשים בפולחן? כיצד ניתן להבין דתות בכלל בלי להתייחס לישות שהן לא אנושיות כגון מים, רוחות וחפצים שונים? האנתרופולוגים פרופ' ג'ון איד ופרופ' נורית שטדלר ערכו קובץ חדש העוסק בצליינות וקדושה מנקודת המבט של התיאוריה הפוסט-הומניסטית, המתמקדת ביחסים הנרקמים בין האנושי והלא אנושי.

רותם קליגר מתחקה אחר עבודתה של מרי דאגלס עם שבט הללה בקונגו, שהפכה לחלק מספרה המשפיע "טוהר וסכנה". היא מסבירה איך עבודתה של דאגלס תרמה לפיתוח משמעותי של סטרוקטורליזם שהגה לראשונה קלוד לוי-שטראוס ומה בכלל החשיבות של גישה זאת לאנתרופולוגיה כדיסציפלינה.

כיצד מבנים וסימטריה באים לידי ביטוי בטקסים ובמנהגים יהודים? מדוע בניסיון התרבותי להתרחק מן הטבע, אנחנו דווקא מחקים אותו?  במאמר שפורסם ב Journal of Modern Jewish Studiesבוחנים שלמה גוזמן-כרמלי ושמעון (סם) קופר את הדקדוק התרבותי של נטייה לסימטריה הקיימת בהלכה ובמנהג היהודי.  גוזמן-כרמלי וקופר (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן)  מראים כיצד התרבות היהודית כתרבות ספר המחויבת לטקסטים המסורתיים, נותנת השראה לדרך עיצובן של הלכות, התהוותם של מנהגים חדשים והשינויים החלים בהם במשך הזמן.

רותם קליגר, חברת צוות בחברת האדם שכותבת את התזה שלה על המפגש הבינתרבותי של מהגרים מערביים לאנשי המאיה בכפר צונונה בגואטמלה, מנתחת את הייצוג של ציוויליזציית המאיה בסרט הפנתר השחור שיצא לאחרונה דרך דמותו של נאמור. על אף הניסיון של מארוול לייצג את ציוויליזציית המאיה בצורה מהימנה, העובדה שליהקו לתפקידו של נאמור את השחקן המקסיקני טנוץ' הוארטה (שאף למד לדבר באחת משפות המאיה לצורך תפקיד) ועבודתם עם היסטוריונים והיסטוריוניות, ישנם מגוון אלמנטים תרבותיים מהותיים שהתפספסו, הושטחו או עוותו בדרך.

שלומית גיא, אנתרופולוגית של ספורט, כותבת על המונדיאל בקטאר ועל הביקורת סביבו. בעוד רבות ורבים קוראים לחרם על המונדיאל ועל קטאר, גיא מציעה שאסור לשפוט באמצעות מוסר של המערב את קטאר, ואולי בכלל קטאר מאתגרת המערב באירוח הזה?

לירון שני (האוניברסיטה העברית) מתארח בפודקאסט 'אדרבא' בנושא שיח האקלים המתהווה לאור משבר האקלים, כאשר התרחשה 'אקלימיזציה'- אומנם מקדמים את חשיבות משבר האקלים בנושאים אנרגטיים, אך האקלים נזנח בנושאים סביבתיים-חברתיים. העיסוק בסוגיות סביבתיות-חברתיות נזנח לנוכח טיפול במקורות אנרגיה בנושא משבר האקלים. העיסוק השונה של חברות וקבוצות שונות מתקשר לתפיסת הטבע והסביבה השונה, שמשפיעה על תפיסת האקלים של הקבוצות הללו ועל הקדימות של סוגיות מסוימות על פני אחרות.

כתבות חמות

הודעות

גיא