בעקבות הגליון האחרון של כתב העת דברים המוקדש לזכרון, ובמיוחד בעקבות כותרת המאמר ״זכרון של קוץ״ אורי דורצ'ין משרטט עיקרי התרומה האפשרית של האנתרופולוגיה לשיח האינטלקטואלי לתפיסתו – המרחבים של הלא אנושי

האם יש דמיון בפרויקטים של התחדשות עירונית בירושלים, ביירות ובלפסט? מריק סטרן, פוסט דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה באונ' העברית ובמכון טרומן למחקרי שלום, כותב על מאמרו החדש עם סקוט בולנס, אשר פורסם בכתב העת Journal of Urban Affairs, על התחדשות עירונית בערים שנמצאות במחלוקת לאומית

האנתרופולוג ראמז עיד, מרצה באוניברסיטה הפתוחה וחוקר במכון הגליל למחקר, כותב על מרשל סהלינס, אחד האנתרופולוגים המשפיעים ביותר בעולם, שנפטר לפני כשבוע. עיד סוקר את הקריירה הארוכה של סהלינס, מפרט את עבודותיו החשובות ומשרטט את השפעתו על עיצוב האנתרופולוגיה של ימינו.

אנתרופולוגיה של זכרון והנצחה: – אוסף חלקי של מאמרים ופוסטים אנתרופולוגים על סוגיות של זכרון והנצחה. מאמרים של מיכאל פייגה, עדנה לומסקי פדר, דון הנדלמן, מאירה וייס ועוד

מיכל קרבאל טובי (תל אביב) כותבת בעקבות פרשת יהודה משי זהב על ההתמודדות עם אלימות מינית בחברה החרדית בישראל. היא קושרת את זה למאמר חדש שלה בנושא, על האסטרטגיות השונות המתגבשות בקרב פעילות ופעילים ואנשי/נשות מקצוע ביחס לעבודה עם רבנים ולעיסוק ציבורי במנהיגות שלהם, סביב נושא הפגיעות המינית.

השואה בכלל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה בפרט, מאפשרים התעמקות גם מנקודות מבט אנתרופולוגיות שונות. אסופת כתבות ומאמרים זאת מנסה להנגיש את חקר השואה כפי שעוסקים בה חוקרות וחוקרים בתחום

אורית אבוהב סוקרת את התפתחות האנתרופולוגיה בישראל ומסמנת את מאפיינה, בעיקר סביב הרעיון של ״האנתרופולוגיה בבית״. אבוהב טוענת ש״האנתרופולוגיה בבית״ אינו רק מימד גאוגרפי, אלא יש לו מימדים של אתניות, לאומיות, מעמדי וכו׳. היא מציגה בקצרה את השינויים בנושאים והגישות שחלו לאורך השנים ומציגה את המגוון של המחקרים המתקיימים היום.

פרק בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן בוא היא מארחת את האנתרופולוג ד״ר אדם קלין-אורון על בתנועות דתיות חדשות והקשר בינן לבין תיאוריות קונספירציה

לציון יום המודעות לאוטיזם שחל בשישי שעבר (2.4), אנחנו משתפים שוב על עבודותיו של האנתרופולוג בן בלק על אנתרופולוגיה של האוטיזם. בלק, כיום עמית בתוכנית ממשק במנהל התכנון, כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קיימברידג׳ על האופנים שאנשים על הספקטרום האוטיסטי חווים את היחס אליהם ואת ההשפעות התרבותיות של תסמונות הרצף האוטיסטי.

שחר שלוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מתל אביב, כותבת על הרלוונטיות של האנתרופולוגיה של שינוי האקלים דרך איום סביבתי על צמח היאם, המהווה מרכיב מרכזי בחיי התרבות, הכלכלה והבריאות של תושבי איי טרובריאנד. ומה מלינובסקי היה אומר על זה?

האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון), אשר חוקר בשנים האחרונות את טקס המימונה, כותב על מרכיב אחד בטקס המימונה, שהתקיים עוד במרוקו, ה'עדה׳. מנהג ה׳עדה׳ מראה שלמימונה אין מבנה המבקש ליצור האחדה, אלא ההפך, זהו מנהג החוגג את מגוון הסגנונות (והמנהגים) השונים בתוך המסגרת הכללית של הטקס

טל ניצן כותבת על היוזמה לקרוא לתחנת הרכבת הקלה בגבעת רם על שמה של המתמטקאית פרוצת הדרך אמי נתר ומתארת את חשיבות היוזמה, אשר התחילה מקורס על פריווילגיה והפך למאבק על הנצחת נשים ואחרים במרחב הציבורי.

תמר אלאור על ״אנתרופולוגיה״, בערך מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, בו היא כותבת על הלא-אנושי שנכנס לאנתרופולוגיה, על מושג האנתרופקן ואיך כל זה קשור לקורונה.

מאמר חדש של בת שבע הס, המהווה חלק מעבודת הדוקטורט שלה העוסקת בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, שהוגשה בחודש מרץ 2021 (ברכות!). המאמר התפרסם בכתב העת Religions בחודש יולי האחרון, והוא עוסק בנרטיבים של מוסלמיות חדשות (מתאסלמות): בנשים שהמירו את דתן לאסלאם

יום המים הבינלאומי (22.3), שהוכרז על ידי האו"ם בשנת 1993, הוא הזדמנות לדבר על המחקר האנתרופולוגי על המים, נטע אלרואי בטעימה קטנה מ׳ים׳ המחקרים האנתרופולוגים על המים, ואיך כך זה קשור למקס הלוחם בדרכים?

מאמר חדש של עמוס נוי, משורר וחוקר פולקלור ותרבות, בו הוא חוזר לסיפור שסיפר לו אביו, דב נוי, מחלוצי חוקרי הפולקלור בארץ ודרכו הוא הוא משרטט את הפולקלור של הפולקלור ומספר גם על אביו, במלאת מאה שנה להולדתו

ברכות חמות לד"ר ליאה טרגין-זלר על הצטרפותה כחברת סגל לאוניברסיטה העברית, במינוי משותף של בית הספר למדיניות ציבורית והתוכנית ללימודי תרבות

הספר חדש לאנתרופולוגית סיגל עוזרי רוייטברג אשר עוקב אחרי עלייתו של דור פוליטי חדש במפלגת העבודה הישראלית (2006-2009), המאפשר הצצה נדירה לאופן שבו שינויים מפלגתיים ברמת "הפוליטיקה הגדולה" קורמים עור וגידים ומתהווים באינטראקציות הבין-אישיות שברמת המיקרו

האנתרופולוג אורי דורצ'ין, המלמד כיום באוניברסיטת קולורדו בולדר, כותב על ההבדל בחוויה שלו בללמד סטודנטים ישראלים ואמריקאים, ועל הגעגוגעים שלו לסטודנטים הישראלים, שלמרות שהם לא ממש קוראים את החומרים, הם לפחות לא אדישים

ברכות ליוספה טביב-כליף (דוד ילין והאוניברסיטה העברית) על ספרה החדש אתניות בתנועה: עבודת זהות ומסלולי חיים של צעירים, אשר בוחן את הדינמיקה של הזהות האתנית בקרב צעירים לאורך מהלך הכניסה לבגרות, ומערער על מושג האתניות כזהות קבועה ונתונה. הספר פורסם בהוצאת רסלינג

במאמר אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist כותבת גילי המר (האוניברסיטה העברית) כיצד רקדנים עם וללא מוגבלויות במחול משולב מעבירים ומתאימים תנועה מגוף אחד לשני ומתרגמים אותה לצורות ביטוי שונות  תנועה הכוללת. בהתבסס על עבודת שדה עם פרויקטים של מחול משולב בישראל ובארה”ב, בוחנת המר את אמצעי התרגום הלשוניים, הגופניים, הקינסטטיים והחומריים בהם נעשה שימוש בתהליכי תרגום במחול משולב, ושואלת על האופן הרחב בו גופים שונים הופכים לברי תרגום.במיוחד לבחברת האדם, המר כותבת על המאמר ועל עבודת השדה שלה:

אורלי ניטיס יעקובי כותבת על ההתפתחויות האחרונות במאמץ להטמיע שוויון מגדרי בשפה העברית, ובפרט שני תהליכים מקבילים שעלו לאחרונה לכותרות: השימוש ההולך וגובר בגופן "עברית רב-מגדרית" שיצרה המעצבת מיכל שומר, כולל במסגרות פורמליות; והצבת הדיון על אי-השוויון המגדרי בשפה בלב השיח הציבורי בעקבות בחירתה של מירב מיכאלי לראשת מפלגת העבודה. לסיום תורגמו לעברית רב-מגדרית מספר קטעים ממאמרה של ניטיס יעקובי המשיב לטיעונים נגד התפתחויות טריות אלה בלשון העברית.

מירב אהרון גוטמן, אנתרופולוגית וסוציולוגית אורבנית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כותבת על מאמרה החדש Border disorder – העוסק בעבודות גבול עירוניות ופשע בעיר המחולקת – וגם על התהליך המחקר והפרסום הארוך שליווה את המאמר

ההרצאות מתוך ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ – מיני מליאה של קהילת סביבה וחברה באגודה הסוציולוגית הישראלית, בכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית של 2021. בהשתתפות של טלי כץ-גרו (אוניברסיטת חיפה), דני רבינוביץ׳ (אוניברסיטת תל אביב), תמר אלאור (האוניברסיטה העברית), רמי קפלן (אוניברסיטת תל אביב). יו״ר לירון שני (האוניברסיטה העברית)

תקציר מורחב של הרצאתה של פרופ׳ אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ״דרושה קוסמולוגיה אחרת: האם יש לנו את הכלים והשפה לדבר את העתיד המידי״ אשר ניתנה במסגרת המיני מליאה ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית ב2021.

תקציר מורחב של הרצאתו של ד״ר רמי קפלן מאוניברסיטת תל אביב, ״הגלובליציה ומשבר האקלים״ אשר ניתנה במסגרת המיני מליאה ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית ב2021.

תקציר מורחב של הרצאתה של פרופ׳ טלי כץ גרו מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, ״משברים מצטלבים: הקשר בין התמודדות עם גלי הגירה ובין השאיפה לקדם קיימות סביבתית ומה אפשר ללמוד מזה על הקשר בין תרבות וקיימות״ אשר ניתנה במסגרת המיני מליאה ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית ב2021.

שי דרומי, סציולוג תרבותי מאוניברסיטת הרווארד, כותב על הויכוח בין הסוציולוג ג׳פרי אלכסנדר לבין הפילוסוף צ׳רלס טיילור סביב שאלת הדת והחילון בעידן הנוכחי – ועל כיצד הדת נתפסת בעיני האנתרופולוגים והסוציולוגים

עד איזה גיל הורים אחראים לילדיהם? ומתי הילדים נעשים מבוגרים? בעולם המודרני החוק קובע גבולות פורמליים לפי גיל, אך מבחינה התפתחותית וחברתית התהליך הזה מתרחש בקצב שונה במשפחות שונות ובתרבויות שונות. אריאל כנפו-נעם משתמש במגילת אסתר ומחקרים עכשיווים על מנת לבחון, האם אב אחראי לגורלה של בתו המלכה ויכול לצפות ממנה להתיחס אליו כאל אב?

נדים כרכבי, מהחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, בערך מתוך הלכסיקון סוציולוגי לעת קורנה שפורסם לאחרונה, כותב על משמעות המסכה בכלל ובקורנה בפרט, ועל כוחה של המסכה לסמן גבולות, תפיסות פוליטיות, מעמד, אנונמיות וביטוי עצמי,

ספר חדש לפרופ׳ עמליה אוליבר ולפרופ׳ גילי דרורי, שתיהן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. הספר ״From Ivory Tower to Academic Commitment and Leadership: The Changing Public Mission of Universities״, פורסם בהוצאת Edward Elgar ועוסק בתפקידה הציבורי של האוניברסיטה וביחסי אוניברסיטה-חברה

ברכות חמות למיה ולנשטין על אישור עבודת הדוקטורט ״זהות מקצועית בשינוי: ״מעצבים/ות גרפיים/יות, שימוש באינטרנט ושוק העבודה היצירתי בישראל, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ עפרה גולדשטין-גדעוני, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב

על מאמרה של תאיר קרזי-פרסלר, כיום פוסט-דוקטורנטית במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתת הוראה באוניברסיטת בר-אילן, אשר פורסם בכתב העת Cultural Sociology. במאמר היא מנתחת כיצד כוח ממוגדר בפעולה, על כינון ערך מוסרי בתרבות ארגונית היפר-גברית – על נשים בעמדות כוח בצבא.

ברכות חמות ליעל עשור על אישור עבודת הדוקטורט שלה, אשר עסקה בועדת סל התרופות ובשאלה – כיצד קיימו של אידיאל ׳האוביקטיביות׳ הבלתי מושג, משפיע על העבודה היומיומית של אלו שבעבודתם שואפים אליו. העבודה נכתבה במסגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA)

ברכות חמות להילה נחושתן, על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״גופים פרדוקסליים: אחריות, רב מקצועיות ומוסריות בניתוחים לקיצור קיבה, אשר נכתבה בהנחיית ד״ר יהודה גודמן בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

ורד ויניצקי-סרוסי – פרופ׳ לסוציולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, לשעבר דיקנית הפקולטה למדעי החברה בעברית וכיום ראשת מכון טרומן למען קידום השלום – על ראיונות עבודה, שיחות מסדרון ושאלות ששואלים רק נשים.

נופר אבני, נעם ברנר, נעם ברנר דן מיודובניק וגלעד רוזן מתחקים אחר עבודת המנהלים הקהילתיים במזרח ירושלים וממסגרים את הפוטנציאל של המנהלים ליצור שינוי חברתי ופוליטי תחת המטרייה המושגית של 'אזרחות עירונית'.

אורי אלמגור היה פרופ׳ אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית שמחקריו עסקו באנתרופולוגיה של אפריקה, שבטים נומדיים, תנועות מילינאריות, סטרוקטורליזם ובשנים האחרונות שלו כחוקר גם עסק באנתרופולוגיה ויזואלית של צילומים, באנתרופולוגיה של ריח וחושים, והיה בין החלוצים באנתרופולוגיה אשר עסקו בנושאים אלו.

אורית הירש-מציאולס בערך נוסף מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, פרויקט משותף של מרכז אדוה וכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית, בעריכת אורי רם, שלמה סבירסקי וניצה ברקוביץ

בחודשים האחרונים התגבשה קבוצת חוקרים.ות צעירים.ות שביקשו לבחון ולהרחיב את הדיון הנוגע הן לעתידם.ן המקצועי והן לעתיד הדיסציפלינה. הם ערכו סקר הראשון מסוגו אשר בחן עמדות והעדפות של חברי.ות הקהילה הסוציולוגיות ואנתרופולוגית בישראל סביב נושאים של תחומי מחקר, במות ושפת פרסום. ממצאי הסקר מספקים תמונת מצב אמפירית לתהליכים עכשוויים שמעצבים את שדה המחקר המקומי. דרכם הם מבקשים להתחיל בדיון בשורה של סוגיות הנוגעות לייצור ומיסוד הידע הסוציולוגי בישראל. צוות בחברת האדם תומך בדיון זה אשר נוגע ברבות מהסוגיות העומדות במרכז פעילתו של פרויקט בחברת האדם