"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

ניר אביאלי (בן גוריון) כותב על מאמרו שפורסם בגליון מיוחד של כתב העת Geography Research Forum ועסק בשאלה: מדוע ישראלים מאשימים מהגרי עבודה מתאילנד בציד כלבים ואכילתם, למרות שבתאילנד בשר כלב הוא טאבו, שהמעשים הוכחשו על ידי התאים ומעסיקיהם הישראלים, שמעולם לא נמצאו להם ראיות, ושמעולם לא קרה שעובדים זרים מתאילנד הועמדו לדין, הורשעו או גורשו מהארץ בשל אכילת כלבים?

אבי קוצר-בורג כותב על עבודת הדוקטורט שלו "צעירים פלסטינים ממזרח ירושלים מתנדבים במד"א ירושלים: סוכנות (agency) אצל מתנדבים פלסטינים צעירים ומפגש עם בני נוער יהודים בארגון ישראלי" שנכתבה בהנחיית ד"ר עידו שחר מהחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה.

ברכות לפרופ׳ און ברק מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, על ספרו החדש ״רישומי פחם״ שפורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר. הספר משרטט את ההיסטוריה של הגלובליזציה של כלכלת הפחמן. מתוך התחקות אחר הקשרים בין אנרגיה ובין אימפריה, קפיטליזם ומונותאיזם, ברק מתאר את מערך הכוחות שהניעו את התפוצה הגלובלית של הפחם הבריטי – וכעבור זמן קצר פחם ממקורות אחרים ברחבי העולם. אותם כוחות הובילו אחר כך את התפוצה של דלקים נוספים כנפט וגז טבעי, שמעולם לא החליפו את הפחם אלא רק התווספו כמקורות אנרגיה נוספים. הספר מראה שההפצה הגלובלית של דלקי מאובנים נשענה על תהליכים סותרים, ניזונה מקונפליקטים מבניים וקודמה על ידי סוכנים בלתי צפויים, ולמעשה יצרה את ׳המזרח התיכון׳ כפי שאנו מכירים כיום. הספר גם מגלֶה משאבים בלתי צפויים שבכוחם לסייע בהתמודדות עם המשבר היום.

על אנתרופולוגיה בצל המלחמה בעזה- חצי שנה לאחר אוקטובר. מה מקומם של אנתרופולוגים? מה נכתב בנושא ומה חסר בדיון האקדמי?

ברכות לאווה אילוז ואביטל סיקרון על צאת ספרן החדש "רגשות נגד דמוקרטיה". הספר, שיצא בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, עוסק בקשר שבין רגשות, פוליטיקה ופופוליזם. איך רגשות מניעים אותנו במחשבה הפוליטית? ומעבר לזה – איך רגשות מובילים אותנו לפעולה? מוציאים אותנו לרחוב או לקלפי? אילוז וסקרון מתמקדות ברגשות המניעים תהליכים ומשברים פוליטיים, ובפרט בארבעה מרכזיים – פחד, סלידה, טינה ואהבת המולדת.

כנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית ה-52 יתקיים ביום חמישי ה-20 ביוני 2024 באוניברסיטת בר אילן. הכנס יעסוק באנתרופולוגיה באזורי סכסוך. נוכח המאורעות ואי הודאות השנה הוחלט לצמצם את כנס האגודה ליום אחד. כפועל יוצא, יתכן וסינון ההצעות יהיה גבוה יחסית לשנים קודמות, מאחר וניתן עדיפות להצעות שיתמקדו בסוגיות של סכסוך כפי שפורט מעלה. תאריך אחרון להגשת תקצירים 30.4.2024.

במלאת 30 יום ללכתו של יורם כרמלי בת זוגו, דפנה בירנבוים כרמלי, כותבת לבחברת האדם על האדם שהיה, על מחקריו ועל עבודתם המשותפת.

משה שוקד, פרופ׳ אמריטוס מתל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל כותב על מאמרו שפורסם בכתב העת Anthropology and Humanism. המאמר סוקר את תהליכי השינוי שהתרחשו בחברה הישראלית על סמך מחקריו האתנוגרפיים השונים ומתמקד בהתפתחויות הדרמטיות של החודשים האחרונים. זאת הוא מבצע דרך  הפרספקטיבה והסטטוס של אינפורמנט "ילידי"–  כמי שנושא זהות פוליטית אישית של אזרח ישראלי.

1 באפריל זה היום לחגוג את הליצנים, חובבי התעלולים, הבדיחות, האשליות, המסתורין והכאוס… אלו שלמרות כל זאת אנחנו מתאהבים בהם שוב ושוב… רותם קליגר חליוא כותבת #סמלי_מפתח והפעם: דמותו של הטריקסטר.

בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הייתה השתתפות שיא של נשים חרדיות כמועמדות ברשימות השונות. האם זה חלק משינוי פוליטי של נשים חרדיות? ואיך זה קשור למחאה נגד הרפורמה? במאמר שפורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות, מצביעות תהילה גאדו, שרי ורדי, יהודית מילצקי ומיכל פרנקל, על השפעת המחאה על אוריינות פוליטית של נשים חרדיות ובמידה פחותה, גם על השתתפותן.

ברכות חמות לפרופ' מיכל פרנקל (האוניברסיטה העברית) שקיבלה את קידומה האחרון והמכובד – פרופסורה מן המניין (Full Professor). לכבוד המאורע ולצד מאמריה החדשים שהתפרסמו לאחרונה, רותם קליגר חליוא ראיינה אותה על הגלגולים השונים בין תחומי המחקר המגוונים שלה וגם על הקפיטליזציה והפופוליזציה של האקדמיה בארץ ובעולם.

לזכרו של יורם כרמלי, מבכירי האנתרופולוגים בישראל ואחד ממקימי המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אנחנו משתפים את ההספד שכתבה עמליה סער.

כחלק ממדור "עבודת שדה" העוקב אחר אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים בשלבים השונים של תהליך המחקר האנתרופולוגי, התמקדנו הפעם, בנסיון לחזור לאותם רגעים משמעותיים מעבודת השדה. בעוד בעבר התמקדנו בכניסה לשדה המחקר ובאנשי מפתח משמעותיים בשדה, הפעם אנחנו חוזרים לשדה עצמו. שאלנו אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים – אילו תצפיות וראיונות מתהליך עבודת השדה זכורים לכם במיוחד?

איך מגשרים על הפער בין הציווי "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", לבין תמונות ילדים המעשנים סיגריה ראשונה בפורים ברחובות מאה שערים? מדוע מרשה לעצמו ראש עיריית אלעד לחלק בפורים סיגריות לבני נוער חרדים משל מדובר במשלוח מנות? במחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Religion and Health, בוחנים ד"ר שלמה גוזמן כרמלי (חבר צוות העורכים של בחברת האדם), רותם וייצמן, ותמי פרידמן (כולם מבר אילן), את תפיסות העישון בקרב גברים חרדים בישראל.

נועה בלוך כותבת על על החוויה החושית של שמיעת אזעקה בעקבות מאמרם של (Vannini, Waskul, Gottschalk, and Rambo (2010 ומסבירה מה המשמעות החברתית והקהילתית שלה.

משה בכר כותב על עבודת התזה שלו בנושא סגנון הלבוש החרדי. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' תמר אלאור וד"ר גילי המר. בכר מראה כיצד האחידות וה'כעין מדים' שמאפיינים את הבגד החרדי-גברי לא מבטלים את ההתלבשות, אלא מעצימים אותה. הגברים החרדים אינם 'מוותרים' על ההתלבשות אלא מתנהלים בתוך החוקים וההגבלות שהטילה עליהם החברה. בנוסף הלבוש משמש כדרך בו הם יכולים לפגוש את גופם ולצמצם את החומריות שלו.

ארועי השבעה באוקטובר והמלחמה שעודנה נמשכת הובילו לפעולות הנצחה שונות ומופעים תרבותיים הקשורים בהנצחה – כמו קעקועים או יום האבל האזרחי, עליהם כתבנו בעבר. מיה פוגל כותבת לבחברת האדם על הבעה תרבותית נוספת, המתבצעת על ידי נשים שונות שבוחרות לצייר ולקשט את ציפורני ידיהן במסרים הקשורים במלחמה. הביטוי הויזואלי של הזכרון או המחאה דרך ציורי לק הג'ל ייחודי כמעט לחלוטין לנשים, ומעניין לחשוב דרכו על זכרון, גוף, נשיות ומלחמה.

כיצד אנשים מעריכים מהי התנהגות פוליטית ראויה? דרך מחקר אתנוגרפי בשתי שתי קבוצות של פעילים ליברטריאנים בארצות הברית, מנתח עודד מרום את הפעילות השונה שלהם. מרום מראה שלמרות ששתי הקבוצות מחזיקות, על פניו, באידיאולוגיה דומה, הם פועלות בצורה שונה. לטענתו, על מנת להבין את הבדלים אלו, יש לשים לב לאופן שבו חברי כל אחת מהקבוצות מגדירות את טיב הארגון שלהם. או במילים אחרות, איך הם מפרשים איזו מין קבוצה הם בכלל.

סיכום הסוגיות וההצעות שהועלו בסדנה בצפת שעסקה באתיקה במחקר האנתרופולוגי. בין החוקרים שדיברו בסדנה: פרופ' פנינה מוצפי-האלר, ד"ר אורית אבוהב, ד"ר ז'נט כהן, ד"ר אבתסאם ברכאת, פרופ' טובה גמליאל, פרופ' עמליה סער, ד"ר טל מלר ופרופ' אסתר הרצוג.

רז שרבליס כותב על טיול תרמילאים לפפואה ניו גיני שהתגלה כתחילתו של מסע מרתק אל מחוזות הנפש, שנמשך כבר 36 שנים והוביל לכתיבת ספר. בספר משלובים אלמנטים אוטוביוגרפים ממסעותיו בפפואה ניו גיני לצד מפגשים דמיוניים עם אנתרופולוגים אגדיים שעשו את עבודת השדה שלהם באותו האזור.

ד"ר אוראל ב. עמנו כתב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות. במחקרו בחן עמנו סוכנים שונים העוסקים בגישה מדעית שנויה במחלוקת בשם "Neuro Linguistic Programming" (מעתה NLP) ואת היחסים שלהם עם פסיכולוגיה ומדעי המוח כחלק מהמפעל המדעי.

לכבוד יום הנשים הבינלאומי, רותם קליגר חליוא כותבת על "תסריט מגדרי" בפינת #סמלי מפתח ומסבירה על הסתירות הפנימיות המאפיינות את הציפיות מנשים.

הסוציולוגיה החוקרת את השנה האחרונה משקפת את החברה הישראלית – והייתה זו שנה רצופת משברים. כתב העת סוציולוגיה ישראלית עסק בהפיכה המשטרית ובשבר סביבו התפצל החברה הישראלית. לאחר צאת הגליון, התרחשו אירועי השבעה באוקטובר. עורכי הגליון כותבים לבחברת האדם על האירוע ״החברה הישראלית: ממשבר למשבר״ שיעסוק בישראל שבין המלחמה לרפורמה, בדפוסים ושסעים ובמרחב המשברי שנוצר.

לאור צאת אסופת המאמרים "חכמה לשלמה", הכוללת מגוון מאמרים שכתב שלמה דשן ז"ל, כמו גם הקדמות שכתבו חוקרים שונים המסבירות את חשיבות מחקריו של דשן לאנתרופולוגיה בארץ ובכלל, ד"ר גילי המר מהאוניברסיטה העברית שיתפה עם בחברת האדם את ההקדמה שכתבה לפרק שעסק בתרומתו של דשן לחקר האנתרופולוגי של מוגבלויות

בתחילת אוקטובר 2023 נעקרו מבתיהם אלפי ילדים ובני נוער מאזור עוטף עזה והנגב המערבי, והועברו לחיים ארעיים במרכזי פינוי ברחבי הארץ. מיד עם היוודע גודל האסון, הגיעו אל מרכזי הפינוי מתנדבים צעירים ועובדי חינוך בלתי פורמלי שבאו לסייע בכל הנדרש באותם הימים. השבועות עברו, ומצב החירום שנדמה כרגעי הפך קבוע. מתנדבים שהגיעו מתוך מחשבה לסייע לכמה ימים, מצאו עצמם גרים באזור ים המלח, הערבה ואילת, משאירים מאחור את חייהם, ומתמסרים לתפקידם החדש – מחנכים ומחנכות בשעת חירום. מאז פרוץ המלחמה ליווינו את עובדי החינוך במחקר. צוות המחקר מתעד את חוויותיהם, את העשייה החינוכית ואת השינויים בשטח.

מאמרם של יהונתן הרשברג  ויהודה גודמן מציע התבוננות על חילונים, חילון וחילוניות בישראל בעזרת מבט מקרוב, אתנוגרפי, על התרחשות חברתית באתר עכשווי – טקסי "קבלת שבת" בקהילה חילונית יהודית בישראל. במאמרם, המבוסס על עבודת התזה של הרשברג שנכתבה בהנחייתו של גודמן, הם מתמקדים בשאלה כיצד נוצר זמן חילוני וכיצד ניתן להשתמש באתנוגרפיה אודותיו כמסגרת חשיבה מחודשת על משמעותו של זמן מחולן ושל חילון וחילוניות. לטענתם,  טקסי קבלת השבת הללו מגלמים יצירה של פוסט־חילוניות שניצבת נגד דתיות אורתודוקסית אך גם נגד צורות חלופיות של חילוניות.

אסתר הרצוג כותבת ל"בחברת באדם" על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים". ספר זה, המקבץ מאמרים של הרצוג שפורסמו במקומות שונים, עוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד.

ניתוח אתנוגרפי של אלעזר בן לולו, במסגרת הגליון המיוחד של ׳קריאות ישראליות, של טקס ההבדלה של הקהילה הרפורמית שהתקיימה במסגרת המחאה כנגד הרפורמה המשפטית, בכל רחבי הארץ. בן לולו (אריאל) מתחקה אחר המשמעויות המגוונות בביצוע הטקס כחלק מהמחאה: כיצד מתבצעת הבדלת המחאה הלכה למעשה בהפגנה; אילו שינויים מוטמעים בריטואל, מהן הפרשנויות שמעניקים המשתתפים לביצוע, וכיצד הם מעצבים ומשקפים את עמדתם הפוליטית דרך השתתפות זו.

פוסט חדש לפינת סמלי מפתח! רותם קליגר חליוא כותבת על המושג "מודרניות נזילה" שטבע הסוציולוג הפולני-יהודי זיגמונט באומן. במקום לדבר על תקופה חדשה לגמרי, כמו חוקרים אחרים שמשתמשים במושג – "העידן הפוסט מודרני", באומן העדיף לחלק את המודרניות לשתי תתי תקופות: "מודרניות מוצקה", ואחריה "מודרניות נזילה" המאופיינת בתהליך של התפכחות מאשליות בתוך העידן המודרני. 

ברכות חמות לד"ר ליאור טל על אישור עבודת הדוקטורט "אבחון בגיל מבוגר של הפרעת קשב וריכוז: שדה הפרעת הקשב והריכוז הישראלי כמקרה בוחן", שנכתב בהנחיית דוד רייר במחלקת לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן.

האם יש הידרדרות במעמדן של נשים בחברה הישראלית העכשווית? מה מקור ההתנגדות לדרישות לשיווין מגדרי ואיך זה מתבטא בתרבות ובחברה הישראלית? תאיר קרזי־פרסלר ואורנה ששון־לוי מראות כיצד תהליכי ההתקדמות במעמדן של נשים אינם ליניאריים, אלא לעתים קרובות גל של התקדמות מוביל להתנגדויות ואף לרגרסיה. יתרה מכך, ההתדרדרות במעמדן של נשים בולטת במיוחד כשהן בוחנות את המציאות החברתית-פוליטית מהפרספקטיבה של נשים מקבוצות מוחלשות.

עינת בר-דרור כתבה לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלה- ״מחשבות שניות: עבודת הקונברסיה של חוזרים בתשובה חרדים בישראל״, שנכתבה בהנחייתו של ד״ר יהודה גודמן במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. המחקר עוקב אחר עבודת הקונברסיה (המרה) של חוזרים בתשובה בישראל לאורך השנים שבהן עברו מהחברה החילונית לחברה הדתית-חרדית.

פנינה מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על שיחות שהשתתפה בהן בפודקסט המעבדה, סביב פרסום ספרה החדש "שחורדיניות: לקראת אנתרופולוגיה פמיניסטית בישראל". מוצפי האלר מתייחסת לתזמון שבו הפרק שודר – מיד לאחר אירועי ה7.10, ובאופן כללי למחקר האנתרופולוגי הנטוע בזמן מסוים – ואולי משמעותי דווקא בגלל יכולתו לתפוס את הרגע ההיסטורי הספציפי בו נערך.

 

 

בפינת סמלי מפתח- לכבוד הוולנטיינס, רותם קליגר חילוא מסבירה מהו "קפיטליזם רגשי" על פי פרופ' אווה אילוז.

מסיני, דרך נצרת עלית ועד משבר האקלים. דני רבינוביץ חוזר לרגעים משמעותיים בדרך האנתרופולוגית שלו בראיון עם רותם קליר חילוא לקראת כנס לכבודו.  רבינוביץ (אוניברסיטת ת"א) הוא אחד האנתרופולוגים המשפיעים בישראל ועסק בתחומים רבים. את מסלולו המקצועי הוא התחיל כמדריך בחברה להגנת הטבע, בהמשך הוא עבר לאנגליה וכתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קיימברידג' על יחסי יהודים-ערבים בנצרת עילית. הוא פרסם תשעה ספרים, ביניהם "הנה זה בא", שהיה אחד הספרים הראשונים בעברית על משבר האקלים וכיום הוא משיק תוכנית לימודים על משבר האקלים.

אראלה גרסיאני וניר גזית בוחנים במאמרם האחרון את ארגון ״השומר-החדש״, כחלק מגיליון מיוחד של כתב העת Culture and Religion העוסק באופן נרחב בקשר שבין דת, תרבות ושיטור. לטענתם השומר החדש מצליח למזג לתוך הדת האזרחית הישראלית מוטיבים מסורתיים וניאו-לאומיים העולים בקנה אחד עם סדר היום האידיאולוגי של הארגון ועם פעילותו הביטחונית.

ברכות לדניאלה אריאלי על פרסום ספרה החדש! אריאלי כותבת על ספרה החדש “An Ethnography of Care Work Across Borders” שהתפרסם בהוצאת Routledge, העוסק בעובדי סיעוד מחו"ל (עובדים זרים). אריאלי כותבת על עובדי הסיעוד בראי התקופה הנוכחית, אחר שמאורעות ה7.10 טרפו את חיינו. היא כותבת על סיפורי הגבורה של רבים מהם בשבעה באוקטובר, על הטיפול שהם מעניקים לאורך המלחמה – ועל החשיבות שלהם עבור המשפחות בהם הם מועסקים ומיצובם החברתי.

מיד לאחר השבעה באוקטובר, לנוכח הקשיים ואוזלת היד של מערכות השלטון, רבות ורבים התגייסו לספק את הצורך הבסיסי ביותר של חיילי צה"ל, נפגעי הטבח, המפונים/ות ושל מי שמשתייכים/ות לקבוצות מוחלשות אחרות – אוכל. בפגישה של קבוצת המחקר שלנו – קבוצה של אנתרופולוגים ותלמידי/ות מחקר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון אשר חוקרים אוכל – הסתבר שכולנו עסוקים בצורה זו או אחרת בפעולות התנדבות הקשורות בבישול ובהאכלה. לנוכח הסיפורים המרתקים ששמענו במהלך הפגישה, החלטנו לבצע סדרה של מחקרים "אתנוגרפיים-בהולים" (urgent ethnographies) ורב-מוקדיים – כל אחד/ת במקום שבו היא/הוא פועל/ת או מתנדב/ת. ניר אביאלי, מיכל רוזניס, חמדת גולדברג, יסמין ענב אהרוני, נועה אסכולאי, גילי טופר-טייב, משכית הודסמן, נועם ורנר ורפי גרוסגליק כותבים לבחברת האדם על מחקרים בנושא גסטרו-התנדבות שביצעו במהלך המלחמה.

האם בישראל באמת פועלים לפי הצווי ״מוכרחים להיות שמח״? מהו התרגום התרבותי של גישות החשיבה (ועריצות) החיוביות בישראל? תמר קנה שליט (תל חי) משרטט את מחקריה האנתרופולוגים על אימון לחיים ( life coaching), ומראה כיצד בישראל, בעיקר בגלל האתוס הקולקטיבי,  שלטון החיוביות מתבטא בסגנון רגשי תרבותי מקומי שמעדיף דווקא ביטוי של כעס ולכל הפחות רצינות.

תמר אלאור ולידיה גינזבורג כתבו לבחברת האדם על אירוע הפתיחה של פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-12 במספר. באירוע יוצג סרטו של הבמאי הסיני הונגיון סאן "אל תוך שאולין", המתאר את שגרת החיים והפעילות בתוך שאולין, המקדש הסיני המפורסם בעולם ואחד מאתרי השימור העולמיים של UNESCO.

כתבות חמות

הודעות