ד"ר גיא שני מהמכללה למנהל התארח בסמינר החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. שני הציג את מחקרו בנושא על נוחות מעמדית ויחסם של בני המעמד הבינוני למגוון חברתי במקום מגוריהם.

אנדרה לוי (אוניברסיטת בן גוריון) כותב על האסון שהתרחש בשנה שעברה במירון בל"ג בעומר, אל מול ויקטור טרנר ומחקריו על טקסים ועל חווית הקמויוניטאס. לטענת לוי, העלייה להר מירון לקברו של רבי שמעון בר יוחאי הפכה לצליינות למעשה, ולפיכך היא מחריפה את הפערים בין הצליינים המגיעים להילולה על בסיס מרחבי ואתני. לאחר האסון בשנה שעברה הוכרזו הגבלות חדשות על ההגעה להילולה, אך לוי טוען שהגבלות החדשות פוגעות יותר בצליינים המזרחים מאשר האשכנזים, מאחר ודפוס ההשתתפות שלהם שונה בכל הנוגע לצליינות בהר מירון.

מושב מתוך כנס האגודה הסוציולוגית הישראלית ה-53, בנושא אקולוגיה פוליטית של ישראל/פלסטין, בהשתתפות ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי, נסרין מזאוי, ד"ר מתן קמינר, שחר שלוח, ד"ר ראמז עיד וד"ר מירי לביא נאמן.

עבודת הדוקטורט של טליה פריד, המבוססת על אתנוגרפיה רב-אתרית בעולם הפסולת בישראל, זוכה בתחרות עבודת הדוקטורט מצטיינת ע"ש מקס גלקמן לשנת 2022

השנה על ידי חברי אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים ישראליים. במושב יציגו את ספריהם של מתן אהרוני, אסתר הרצוג, לירון שני, אורי דיוויס, דניאלה אריאלי, מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי, עמליה סער והאוזן יונס.

מה קורה כשאנחנו צועדות במרכזים העתיקים של הערים ההיסטוריות של אירופה? כיצד הליכה זו, הנראית כפעולה סתמית, פשוטה וספונטנית, משנה ומעצבת את העיר הגדולה?  שלומית פלינט, ונורית שטדלר בוחנות את המציאות האורבנית היומיומית בעיר העתיקה של לונדון מנקודת המבט של  הולכי והולכות הרגל, מתוך העדשה היחודית של המושג התיאורטי "פלימפססט" (palimpsest), מושג העוסק ביחסי העבר והעתיד בעיר.

ברכות לדנה קפלן, על מינויה כחברת סגל בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסטה הפתוחה וגם על פרסום ספרה What is Sexual Capital באנגלית (אחרי שכבר יצא לאור באיטלקית, בספרדית ובגרמנית) אותו כתבה יחד עם אווה אילוז.

ג'קי פלדמן כותב על פראן מרקוביץ לקראת אירוע הפרישה שלה מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.

בהוצאת Routledge, סדרת Materializing Culture, מתוך עבודת השדה שביצע בגאנה. הספר בוחן את הפרטיות מהקשרים תרבותיים שונים, כך שדרך שינויים תרבותיים והיסטוריים מייצרות צורך הולך וגובר של הפרטי מול הציבורי, תוך סקירה של עולמם ה'פיזי' והדיגיטלי גם כן.

טרייסי אדמס וינון גוטל-קליין כותבים על השוני בין תופעות של 'דה-הנצחה' בישראל לעומת תופעות הגל החדש של 'דה-הנצחה' בעולם המערבי. אדמס וגוטל קליין , טוענים שבניגוד לעמדה הרווחת, 'דה-הנצחה' כפרקטיקה איננה בינארית, אלא מתקיימת על רצף. וש'דה-הנצחה' היא חלק מרכזי מקיומה של הדת האזרחית בקהילה נתונה, שכן היא מעודדת ומחייבת משא ומתן ומעורבות של הגורמים השונים בשדה הזיכרון הקולקטיבי, ודוחקת את החברה להתמודד לא רק עם העבר שלה אלא גם עם ההווה, ובמידה רבה להשפיע על העתיד.

דניאל מונטרסקו ויערה סדצקי כותבים על המאבק בהשתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו. המאבק שמסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם / כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

דניאל מונטרסקו ויערה סדצקי כותבים על המאבק בהשתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו. המאבק שמסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם / כתבה שנייה סדרה

דניאל מונטרסקו ויערה סדצקי כותבים על המאבק בהשתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו מסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם / כתבה ראשונה בסדרה

אריאל אפל ורותם קלינגר בסקירה על עבודתה המרתקת של פרופ' נורית בירד-דוד בקרב ציידים לקטים בדרום הודו והזמנה לכנס "יחסים, סביבה וקיימות: בין ציידים לקטים לחברה שלנו" באוניברסיטת חיפה לאור פועלה לאורך השנים על האופן בו מבינים חברות ציידים-לקטים בדגש על הסביבה, אנימיזם ויחסים

כיצד זכרון השואה משפיע על הדרך שבה אנחנו תופסים בירוקרטיה ואתיקה? מאמר של יעל עשור, אשר פורסם בכתב העת Bioethics, בוחן במבט אנתרופולוגי את תפקיד הזיכרון הציבורי בלגיטימציה ביו-אתית סביב המאבק על סל התרופות. בעזרת מחקר אתנוגרפי ודיון בספרות של ביואתיקה, עשור מראה את עוצמת זכרון השואה ומשפט איכמן בחברה הישראלית, ואת חשיבות המחקר האתנוגרפי על מנת להבין לעומק מודלים של אתיקה

שחר שלוח כותבת על מפגש ראשון של סדנת "השדה המציף" שעסקה במחקרי שדה שמציפים את החוקרות בעומס ריגשי ובאתגר מתודולוגי. הסדנה השיתופית היא מקום לפריקה ולשיח חופשי על מועקות המחקר של המשתתפות, ובמקביל מקום למצוא בו כלים ורעיונות להמשך מחקר פעיל ופורה תוך שמירה על שלומם הרגשי של המשתתפות.

פרופ' נסים ליאון כותב על עבודתו של פרופ' ניסן רובין ולציון פרסום ארבעה ספרים מעבודותו ועל עבודתו שפורסמו לאחרונה

חזקי שוהם (פרופ׳ בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן), כותב על מאמרו החדש "משִעמום לגאולה, או: מה המשמעות של קריאה טכנוקרטית בטקסט מרוקן-ממשמעות?", שפורסם בספר כוחן של מלים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית, בעריכת ניסן רובין ושלמה גוזמן-כרמלי בהוצאת כרמל. שוהם תוהה למה יהודים ישראלים קוראים ׳בהגדה של פסח למרות שהטקסט לא מדבר אליהם וטוען שזהו ׳שיבוש ריטואלי של הריטואל המקורי

ברכות לאנתרופולוגית מלכה שבתאי, שזכתה בפרס המפיקה הטובה ביותר לסרט קולנוע ארוך בפסטיבל לסרטי נשים בפריז, על סרטה נפקוט -כמיהה. הסרט מתאר את מסעה של שבתאי, אנתרופולוגית ישראלית, שנוסעת לפגוש קהילה יהודית נסתרת בצפון אתיופיה. יחד עם בני הקהילה הם מספרים את סיפור ההישרדות שלה כנגד כל הסיכויים.

שילה ג׳זנוף, פרופסור ללימודי מדע וטכנולוגיה (STS) בהרווארד, זכתה בפרס הולברג, ׳הנובל׳ של מדעי החברה, לשנת 2022. ד״ר ענת לייבלר, חוקרת STS בתוכנית למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן, כותבת על אחת ממייסדות תחום המחקר, אשר מחקריה מהווים השראה למחקרים אנתרופולוגים רבים: 

מה יהיה גורלם של יחידים ושל מוסדות בחברה בה אוטומציה ובינה מלאכותית יחליפו את הגורם האנושי ברבות מפונקציות הייצור והשירות?היכן זה שם את העבודה המאורגנת, המנגנון העיקרי שמייצג את הקול והאינטרסים של העובדים בחברה המודרנית? תומר סיימון וגדי ניסים דנים בסוגיה זו במאמר שהתפרסם לא מכבר בכתב בעת Technology In Scoety .

ניר רותם (דוקטורנט באוניברסיטת מינסוטה) כותב על מאמרו החדש, שפורסם בכתב העת The British Journal of Sociology. במאמר, ניר מציג אינטגרציה אנליטית בין שדות חברתיים לבין תיאוריית החברה העולמית, תוך כדי הצגת אתנוגרפיה היסטורית על נציבות האו"ם לפליטים.

בספר החדש "מגוונים את מגדל השן" בעריכת מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי (המכללה האקדמית ספיר) מתארים הכותבים את חווית דור ראשון להשכלה באקדמיה הישראלית. לכבוד השקת הספר, קטע מתוך מאמרה של סיגל נגר-רון על "איך נראית אשת אקדמיה?" על חוויותיה בתוך האקדמיה.

מאמר של דפנה לוין ומירב אהרון גוטמן פורסם לאחרונה בכתב העת תאוריה וביקורת ומציע לבחון מחדש את המשמעויות החברתיות של ההתחדשות העירונית בישראל. בעוד שהשיח המקובל על התחדשות העירונית עוסק בדחיקת התושבים הוותיקים ובג'נטריפיקציה, לוין ואהרון גוטמן מציעות לראות כיצד תהליכי ההתחדשות מהווים גם מנוף למוביליות חברתית עבור בני המעמד הבנוני-נמוך, אשר עם הצטמצמות מדינת הרווחה הופכים להיות יזמים מטעם עצמם בשוק הדיור.

צביאלה קריקונץ, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, כותבת על המוטו הלאומי האוקראיני "Glory to Ukraine! Glory to the heroes", על המשמעויות ההיסטוריות והתרבותיות שגלומות בו ועל מלחמת התודעה היוצאות מכך

ברכות חמות לארז מגור על מינויו כחבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב! מחקריו של מגור עוסקים בסוציולוגיה וכלכלה פוליטית, מדיניות של חדשנות, התנחלויות, תעשיית ההיי-טק והיסודות הפוליטיים של הניאו-ליברליזם בישראל.

מתן קמינר על יחסי חקלאים ומהגרי עבודה מתאילנד במושבי הערבה ועל תרומתם של העובדים המהגרים לשמירה על הדימוי הקולקטיבי של המושב כקהילה יהודית הומוגנית. לפי קמינר, העלמתם של המהגרים מעל ה״פנים״ הציבוריות של הקהילה תלויה לא רק ברצונם של המתיישבים המעסיקים אותם, אלא גם בנכונותם של המהגרים לדאוג לפנים הללו, התלויה בתורה בכישורים תרבותיים שהם רוכשים בבית, בתאילנד, ששם השמירה על ״הגוף החברתי״ היא מיומנות המונחלת לכולם מילדות

שלומית ליר (משוררת וחוקרת תרבות) ברשימה מתוך ערב על נשים כותבות בעולם גברי שנערך לקראת יום הנשים הבינלאומי 2022. בעזרת ניתוח יצירות רבות של נשים, מציגה ליר את חשיבותחילוצן של נשים מעמדת הדמות המסופרת לעמדת הדמות המספרת.

לזכרו של פיטר מרקוזה – מהבולטים בחוקרים הביקורתיים במדעי החברה, ומחשובי חוקרי העירוניות והקיימות

לכבוד הגיעו לגבורות של יורם בילו, מבכירי האנתרופולוגים הישראלים כיום, אנחנו משתפים כאן מאמר חדש של בילו, אשר מסכם חלק גדול ממחקריו. המאמר ״קידוש המרחב היהודי בפריפריה הישראלית: תובנות ממחקר בקרב יוצאי מרוקו בישראל״ הוא אחד ממאמרי המבואות בספר החדש ״מקומות קדושים בארץ הקודש: מבט אתנוגרפי״ אשר פורסם בהוצאת למדא ונערך על ידי עומר הקר, ליאור חן ונורית שטדלר.השקה חגיגית לספר תתקיים ביום שני, ה22.3.21, בהר הצופים, ראו פרטים כאן.

אפרת בן זאב וניר גזית על מאמרם החדש העוסק בקהילה שחיה על קו הגבול עם מצרים ״שהתחמם", אשרפורסם בכתב העת ״קריאות ישראליות״ . המאמר הוא חלק מפרויקט אתנוגרפי רחב יותר של בן זאב וגזית (המרכז האקדמי רופין) בו הם בוחנים את הקהילות השונות שחיות לצד הגבול, שהוא גם סְפָר, בתקופה של שינוי מואץ. במאמר הם מתמקדים בתושבים היהודים-ישראלים בפתחת ניצנה ומראים כיצד מה שהם מכנים ׳הסְפָרגבול׳ הוא מקום שבו המדינה היא נוכחת נפקדת, המושפע מכוחות גלובליים. זהו מרחב שבו יש  מעבר מתמיד בין עשיית גבול נוקשה לבין פעולת הסִפְרוּר היצירתית

האנתרופולוג רגב נתנזון, ראש המסלול לתקשורת שיווקית ומדיה דיגטלית במחלקה לתקשורת בספיר, כותב על ג'יי רובי (Jay Ruby), מהדמויות הבולטות באנתרופולוגיה החזותית (Visual Anthropology) ואחד ממבקריה הפוריים, שנפטר בשבוע שעבר בארה"ב בגיל 87.

יורם בילו, מבכירי וחשובי האנתרופולוגים הפועלים כיום בישראל, חוגג שמונים. בילו הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, חבר האקדמיה הלאומית וחתן פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה ל-2013. בילו הוא גם שילוב שלא מספיק נפוץ באקדמיה של חוקר מעולה, מורה מצויין, ואדם נחמד, מפרגן ותומך. אז קצת על עבודתו של בילו עם המון, קישורים והפניות. מזל טוב!

על מאמרה החדש של האנתרופולוגית גליה פלוטקין-עמרמי, אשר פורסם בגליון הראשון של כתב העת ״קריאות ישראליות״. במאמרה, מציגה פלוטקין-עמרמי את האתגרים של מחקר בשדות שנויים במחלוקת אשר מעלים שאלות על המשמעות המוסרית של העבודה האתנוגרפית. היא מציעה את האמביוולנטיות ככלי מתודולוגי המאפשר לספר את המציאות החברתית במלוא מורכבותה המוסרית

הארכיאולוג יצחק יפה סוקר את ספרם החדש ומעורר המחלוקת של דיוויד גרייבר ודיוויד וונגרו, המנסה לאתגר את ההנחות המקובלות בדבר ההיסטוריה האנושית. יפה בוחן מי בעצם קהל היעד של הספר, מראה את חוזקות והחולשות שלו, מצר על החשש של אנתרופולוגים וארכיאולוגים מספרים כאלו וטוען, שעל אף מגרעותיו ופרשנות המפליגה לעיתים מעבר למקובל, הספר מצליח לאתגר היטב את הנרטיב הסטנדרטי והמוכר ובכך תורם רבות לתחום עצמו ולדיון הציבורי.

ברכות לסיגל נגר-רון, מוטי גיגי ותמי רזי (המכללה האקדמית ספיר) על פרסום ספרם ״מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית״, שפורסם בהוצאת פרדס.האסופה כוללת 44 טקסטים של כותבות וכותבים שהיו הראשונים במשפחתם להיכנס למגדל השן ולגוון אותו.

שתי סערות תקשורתיות בנוגע לגזע וליהודים העסיקו את ארצות הברית בחודשים האחרונים, וזו הזמדנות טובה להעמיק בהגדרות של גזע, ואתניות ובקשר שלהם ליהודים.

חזקי שוהם כותב על מאמרו החדש "משִעמום לגאולה, או: מה המשמעות של קריאה טכנוקרטית בטקסט מרוקן-ממשמעות?", שפורסם בספר החדש כוחן של מלים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית, בעריכת ניסן רובין ושלמה גוזמן-כרמל. שוהם תוהה מדוע יהודים ישראלים רבים מקריאים את ההגדרה בליל הסדר, למרות שהם לא מבינים ולא ממש איפכת להם מה הפירוש. לטענתו, מדובר ב׳שיבוש ריטואלי של הריטואל המקורי׳.

אוראל בילינסון כותב לבחברת האדם על ספרם החדש ומעורר הסערות של האנתרופולוג דיוויד גרייבר (שנפטר לפני כשנה) והארכיאולוג דיוויד וונגרו, המנסה לאתגר את ההנחות המקובלות בדבר ההיסטוריה האנושית. בילינסון סוקר ביקורות רבות על הספר, כולל שלו, המציגות המון אי דיוקים וטעויות שמובילות למסקנה שהוא מאתגר ומעניין אבל אין הרבה קשר בין הטענות הכלליות לבין הממצאים שמובאים בו.

מאמר של הסוציולוגית טליה שיף, חברת סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, אשר פורסם בכתב העת American Journal of Sociology .בעזרת ראיונות עומק עם פקידי הגירה אמריקאים וניתוח מסמכים רבים, בחנה שיף כיצד הם מחליטים מי זכאי למעמד פליטות. שיף בוחנת את רגעי אי-התאמה בין קטגוריות חוק לקטגוריות ערך ואת האופן שרגעים כאלו מייצרים הזדמנות לפעילות יצירתית ושינוי מוסדי בלב הביורוקרטיה.