"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

האתר עדיין בתקופת הרצה ומטרתו לשמש בית לפרויקט של בחברת האדם – פרויקט שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב, אך גם להעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים בישראל.

דף הפייסבוק של בחברת האדם, ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים

כתבות חדשות

הודל אופיר (האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים) בוחנת באופן אתנוגרפי בשני מאמרים, את הפרקטיקות, האידיאולוגיות והפדגוגיה של מורות ויוצרות מחול פלסטיניות בישראל.

ברכות לאורי כץ על אישור עבודת הדוקטורט שלו, "כל היודע דבר: הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל", אשר נכתבה בהנחייתה של שרית הלמן, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. המחקר עוסק בתהליכי הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל ובוחן את היווצרותה, השתנותה ומשמעותה של הנעדרוּת כקטגוריה חברתית.

ספר חדש לארי אנגלברג, ״רווקות מתמשכת בציונות הדתית: דתיות ואינדיבידואליזציה במודרנה המאוחרת״, מתאר את המפגש בין הציונות הדתית לתופעה גלובלית זו כפי שמשתקף בנרטיבים של רווקים ורווקות דתיים

מאמר של חן ברם, מרצה בכיר לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית הדסה ובאוניברסיטה העברית, ושל שלמה פישר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פורסם בגיליון החדש של מגמות המוקדש לשאלות של דת וכלכלה, דן בנגדים בצה"ל ובמיוחד בתהליכי התחזקות דתית ו"התחרדות" של נגדים

פוסט ראשון בבלוג החדש של הגר חג'ג' ברגר בו היא תכתוב על ׳מחשבות משוטטות על אתנוגרפיה, כתיבה ומשמעות׳

החיפוש האינסופי אחר המטבח הישראלי ומאפייניו מלמד על כמיהה גדולה ליצירת גבולות או רצון ליצירת מסגרת מאחדת לכולנו: כל השבטים והפלגים המכילים את הישראליאנה. אבל תהיינה תוצאות הדיון הזה (אם יסתיים אי פעם) אשר תהיינה, דומה שמקומו של האבטיח כסמלו המובהק של רפרטואר האוכל הישראלי הקייצי מובטח

על מה מושתת סדר במצב פורע סדר? מה קורה כאשר השאיפה לכונן ריבונות מערערת על אחדותו של הריבון? מהו היחס בין הפרקטיקה הממשית לבין הפנטזיה בדבר סדר יציב, או בין חוק להיעדרו? ספר חדש לאנתרופולוגית אילת מעוז, כיום דוקטורנטית באוניברסיטת שיקגו, התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר

האקדמיה מתמודדת עם קשיים ואתגרים רבים עם התפתחות עידן המידע במאה ה-21. משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי הפנה זרקור לרבים מהקשיים האלה ואף העצים את חלקם, אך הוא גם מאפשר הזדמנות לבחון את המודל האקדמי מחדש ולהתאים אותו טוב יותר לצורכיהם ולחייהם של הבאים בשעריו בעידן הנוכחי.

ספר חדש לאנתרופולוגית לאה דוד The Past Can't Heal Us, יצא בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג, ועוסק בסכנות הכרוכות בזיכרון בשם זכויות האדם. דוד, כיום חברת סגל ב University College Dublin , סוקרת בספרה את השאלה כיצד עליית משטר זכויות האדם השפיעה (וממשיכה להשפיע) על תהליכי הבניית הזיכרון לאחר הפרות מאסיביות של זכויות אדם?

מאמר של ד"ר אירה ליאן, ראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, ופרופ' מיכל פרנקל, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. התפרסם בכתב עת Organization, אחת מכתבי העת critical management studies.

״הדחף המניע שלי, כסוציולוגית, כאישה, כבן אדם, הוא להאיר ולהבין את חייהם של אנשים, תוך חשיפה של לפחות כמה מהגורמים המרכזיים הפועלים ומעצבים את החיים האלה, וזאת תוך חיבור לחוויה היום־יומית מתוך אמפתיה ומתוך כבוד״. ריאיון עם פרופ' דבורה (דבי) ברנשטיין, כלת פרס ישראל לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה לשנת תשע"ט. מראיינים: תמר הרמן ויובל יונאי. מתוך מגמות גיליון 1,  2020

רגע לפני הסגר, תמר אלאור יצאה למפגש מחודש ומעט מאולץ עם המרחב שלנו, עם האובססיה שלנו למקוואות מים, ועם המרחב הפולחני שמופקר על ידי חלק ניכר מן האזרחים. אלאור מהרהרת על האפשרות לייצר ואריאציות חדשות לעליה לקברי קדושים בגליל, כולל צימר

נמרוד לוז על טחינה, להט"ביות, פמיניזם, כיבוש, דת ומזון

עומר קינן מראיין את קרן דרור, המשלבת בין היותה חוקרת של מדיה דיגיטלית ולימודי מוגבלות לבין עבודתה כרכזת סנגור ואחראית תחום הסנגור העצמי באקים ישראל. קנין ודרור משוחחים על מחקרה האתנוגרפי של דרור על מקומן של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבניית יכולות של מאבק לשינוי חברתי בקרב מסנגרים עצמיים עם מוגבלות שכלית בישראל, על מקומה בשדה כחוקרת וכבעלת תפקיד ועל היתרונות והחסרונות של רשתות חברתיות לניהול מאבק

בן בלק בוחן את המשמעות של "השמנת יתר חולנית״ (obesity) בראי הספרות האנתרופולוגית ומשרטט את הגבולות והחיבורים בין הביולוגיה לחברה: איך נוצרת הגדרה של מחלה, מה הבעיות החברתיות ופוליטיות של הגדרה כזו, מהם השיחים סביב קיצורי קיבה ולמה צריך להסתכל על הסוגיה הזו במבט מערכתי כולל.

נמרוד לוז על חדווה וחרדת הבישול באש קרה – על רקבון והתססה כדרך לשמר תרבות ואוכל

 קרול קדרון על כישלונם של ארגנים ללא מטרות רווח להטמיע ערכים ופרקטיקות מערביים של זיכרון קולקטיבי להנצחת רצח העם בקמבודיה, ואת השימושים הפרגמטיים והשונים של בני המקום בפרקטיקות ההנצחה הללו

הספר מסכם עבודת שדה של שטדלר (פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) שהחלה בשנת 2013 ובמרכזו השאלה הנצחית באנתרופולוגיה על מהותם, משמעותם וביטויים של טקסים במרחב האנושי -תרבותי. הספר מתמקד בטקסיות ופולחן במקומות הנבנים סביב דמותן של נשים קדושות במסורות היהודיות והנוצריות

יעלה להב רז, אנתרופולוגית החוקרת את פניה המגוונים של תעשיית המין, כותבת במיוחד לבחברת האדם על ההיסטוריה של חוק לאיסור צריכת זנות, על שינוי עמדתה כלפי החוק ועל למה לדעתה יש לדחות את יישומו

נמרוד לוז על כיצד הפרשנויות התרבותיות כלפי האוכל משתנות – המאבק כנגד השכרות בארצות הברית והיחס המשתנה כלפי התפוח : ממיץ תפוחים לסיידר אלכוהולי וחזרה

ברכות חמות לנגה בובר בן דוד על אישור עבודת הדוקטורט "בדרך אל האושר והעושר? עסקים חברתיים בפרדוקס שבין חברה וכלכלה", אשר נכתב בהנחייתם של פרופ' נורית שטדלר ופרופ' בני גדרון, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית

נמרוד לוז מכניס את הטבע הביתה ובוחן את ׳הטרנד׳ של הנבטה ביתית, את ההיסטוריה העתיקה שלה  וכיצד היא יכולה להשפיע על היחס שלנו אל האוכל והסביבה

מאמר חדש לנורית בירד דוד, פרופ׳ אמריטה מאוניברסיטת חיפה על האפקט של שילוב דיאגרמות ומפות בכתיבה האתנוגרפית, במיוחד בסוגה הקרויה אתנוגרפיה או מונוגרפיה

ברכות לטליה פריד על אישור עבודת הדוקטורט, שעסקה בהיסטוריה ובאנתרופולוגיה של הטיפול באשפה ביתית בארץ. עבודתה של פריד, "זה לא סתם זבל – אלא פסולת": היבטים חברתיים, היסטוריים ואפיסטמיים של הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל, נכתבה במסגרת התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' רז חן-מוריס ובתמיכת מלגת הנשיא

דו"ח המחקר 'גוונים באקדמיה" שפורסם לאחרונה על ידי ד"ר מוטי גיגי, עינת יהודה, ד"ר סיגל נגר-רון וד"ר תמי רזי מהמכללה האקדמית ספיר מצא אי-שוויון אתנו-מגדרי בקרב הסגל האקדמי במכללה האקדמית ספיר. מצורף הדוח המלא

נמרוד לוז עם אתנוגרפיה קצרת מועד על פלאפל שי בטבריה ועל כיצד אוכל רחוב משטח את הבדלי תרבות וגבולות חברתיים

האנתרופולוג וחוקר הערים אורי אנזנברג כותב במיוחד לבחברת האדם על החוויות שאסף במהלך מחקר אתנוגרפי של 15 חודשים במערכות התכנון של תל-אביב יפו. מחקר זה היווה את הבסיס לעבודת הדוקטורט שלו אותה כתב בבית הספר לניהול של אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה

גילי המר על הידע התנועתי והגופני הנוצר במפגש בין רקדנים עם ובלי מוגבלויות ועל המשמעות של שונות קינסטטית

דרך מבט השוואתי על פרקטיקות ארגוניות ומבנים תרבותיים, בוחנת העבודה כיצד תצורות שונות של פטריארכיה מעצבות את תחושת הערך וההכרה של נשים בעמדות כוח שונות מקבוצות חברתיות שונות. העבודה נכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן ובהנחיית אורנה ששון לוי מבר אילן ועדנה לומסקי-פדר מהעברית

בחזרה לשדה: משה שוקד חוזר לשדות המחקר שלו ותוהה לגבי מעגל החיים של הדיווח האתנוגרפי מושה שוקד מתאר את קורותיו בזיהוי השינויים הדרמטיים אותם עברו נחקריו ועולמם החברתי בשלשה שדות מחקר מרכזיים במהלך עבודותיו, ואשר עקב אחריהם בפער של עשרים-שלשים שנה מעת פירסום תצפיותיו לראשונה

בן בלק, אנתרופולוג רפואי השולט היטב במחקרים על יחסי הכוח בעולם הרופאה והגוף, נקלע למצב בו הוא עמד חסר אונים מול רופאי בנו שניהלו את המקרה בלי לראות אותו כבן אדם. בעקבות חוויה זו, שאינה יוצאת דופן במיוחד, משרטט בלק במאמר ארוך אך מרתק ומטלטל, ניתוח אנתרופולוגי של כוח ויחסי כוח בכלל ושל כוח ביחסי רופא-פציינט בפרט. בלק מתאר  כיצד פועלים פערי הכוח, מי מושפע מהן בעיקר, את השפעתם על החיים החברתיים ועל יחסי האמון ומה ניתן לעשות על מנת לצמצם את פערים אלו

פוסט ראשון של הסוציולוג הפוליטי אלדד לוי בבלוג החדש שלו "במדינה מתוקנת" שיעסוק בסוציולוגיה הפוליטית של מדינה, אלימות וביטחון אישי . בפוסט זה לוי סוקר את הרקע הכרחי למי שרוצה להבין מה קורה היום בארה": על מחאות, אלימות, פשיעה ותפקיד המדינה והמערכת הפוליטית, משני צדי המפה, ליצירת המציאות הנוכחית

ברכות חמות לטרייסי אדמס על אישור עבודת הדוקטורט "ייבוא זיכרונות: שימוש בזיכרונות קולקטיביים של אומות אחרות בנאומים פוליטיים" אשר נכתבה בהנחייתה של פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית.

שבוע שעבר היה צויין ה-35 במאי, תאריך שהפך לסמל לדמיון ויצרתיות בעקבות ספרו של אריך קסטנר (וגם מחאה). נמרוד לוז יוצא בעקבות המסע של דני לים הדרומי וכותב על דיסטופיה או אוטופיה קולינרית על מזון, פנטזיה וביקורת המודרניות

מהו אושר? האם ניתן למדוד באופן זהה אושר וחוסן נפשי של אזרחים במדינות שונות? האם אפשר להשתמש בתוצאות המדידה כדי לעצב ולשנות מדיניות ציבורית? עומר קינן נפגש לראיון עם ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית לתארים מתקדמים במדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, החוקרת באופן אתנוגרפי את מדד האושר כתוצר טכנולוגי ומדעי.

מאמר חדש של האנתרופולוג אלעד בן אלול עוסק ביחס שבין תשתיות אורבניות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות דרך בחינה אתנוגרפית של גאנה האורבנית. בן אלול מתמקד בהרחבת תיאוריית הפולימדיה, שבוחנת את המניעים התרבותיים, הרגשיים, והמוסריים מאחורי הבחירות של בני האדם בין כלי תקשורת שונים

האם יש הבדל בין 'מדעני חברה' להדיוטות לגבי פרשנות על אירועי החודשים האחרונים? אורי דורצ'ין, כיום מרצה לאנתתרופולוגיה בלוס אנג'לס, כותב על מבוכת אינטלקטואלים. דורצ'ין מתאר את השינויים המתרחשים בלוס אנג'לס אך בניגוד למבול של ההגיגים המנתחים את האירועים, הוא טוען, בעזרת מילותיו של צ'סלב מילוש,  שכל עוד אנתרופולוגים ואחרים לא ביצעו וניתחו מחקר מעמיק על המתרחש בחודשים אלו, אין הבדל בין התובנות שלהם לבין פוסטים של כותבים אלמונים ברשתות החברתיות.

הסוציולוגיות הרפואיות לימור מעודד דנון וליאור שחר מביטות מעבר לנתונים הסטטיסים של מגפת הקורונה וטוענות שצריך לתת מקום וחשיבות לחוויות האישיות של חולי הקורונה על מנת להבין טוב יותר את המגפה והשפעותיה

שלמה גוזמן-כרמלי במסע אתנוגרפי אל הסצנה הקולינרית הפעילה בשנים האחרונות בעיר החרדית, ושל המפגשים שהיא מזמנת בין חרדים לחילונים

במסגרת חגיגות יום הולדת 90 לעמנואל מרקס, ממייסדי האנתרופולוגיה הישראלית וחתן פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה ואנתרופולגיה, אשר התקיימו במאי 2017 בהשתתפות המשפחה וחברים קרובים, נשא דברים פרופ' חיים חזן – תלמידו וחברו של מרקס.

כתבות חמות

הודעות

ברכות