אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.
דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.
מה מסמלים העיטורים על מדי חניכות ומדריכות בצופים? ואיך זה קשור למנהיגות והעצמה של נערות בגיל ההתבגרות? מאמר של אופיר שפר, מנתח את עיטור מדי החאקי של נערות בצופים כהבנייה של עוצמה מנהיגותית. בעזרת מחקר אתנוגרפי בתנועת הנוער הצופים, מפענחת שפר את המשמעות הסמלית של העיטורים והטקסים, ומסבירה כיצד זהות מנהיגותית בקרב נערות נוצרת מתוך קשרים חברתיים וסמלים תרבותיים המצויים במשא ומתן מתמשך עם הסדר הקיים.
דניאל זוהר (המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) כותב על התזה שלו, "לחשוב דרך טביעות ידיים של דם על קברי קדושים בדואיים בנגב", שהתבססה על עבודת שדה שערך בקברי קדושים בדואיים בנגב בין פברואר 2021 לבין אוגוסט 2022. את מחקרו ביצע בהנחייתה של פרופ' נורית שטדלר.
האם הפיתוחים החדשים בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ואלגוריתמים הם מהפכות שישנו את החברה והתרבות שלנו? איך ניתן בכלל למדוד או להבין את מידת המהפכניות של מהפכת הנתונים? דן קוטליאר טוען שעל מנת לנסות לענות על שאלות אלו, אנחנו צריכים להתמודד עם תופעת ״ההייפ״. קוטליאר משרטט ניתוח סוציולוגי והיסטורי של תופעת ״ההייפ״, מתאר את מאפיינה ומציע כמה כלים מתודולוגיים כיצד לנסות להתמודד ולהבין אותה. הוא לא מנסה לחשוף את ׳השקר׳ שמאחורי ״ההייפ״, אלא להבין אותו טוב יותר ובכך להשתמש בו על מנת להבין ולנתח את המציאות החברתית הממשית ולא פנטזיות אוטופיסטיות.
ד"ר שולמית קיציס כותבת לרגל יציאת ספרה החדש, בו היא מציגה את האוטואנתגרפיה הייחודית שביצעה, בתור מורה לתיאטרון לאסירים בכלא ישראלי. האוטואתנוגרפיה בה בחרה קיציס למחקר ולכתיבה איננה שגרתית, ומהווה גישה חדשנית הן בביצוע המחקר והן בכתיבה הספרותית שמובאות בספרה.
רותם קליגר בפינת סמלי מפתח הפעם עם המושג כוח. כוח הוא מושג רחב, בייחוד כאשר מסתכלים עליו בתוך השיח הציבורי, אך גם במחקר האנתרופולוגי. תוך סקירה של מגוון חוקרות וחוקרים, מציגה קליגר מהו הכוח, מי מחזיק בכוח והיכן וכיצד ניתן להשתמש בו.
ברכות לשחר מנדלוביץ, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן, על זכייתה בפרס התזה המצטיינת של האגודה הסוציולוגית הישראלית. עבודת התזה של מנדלוביץ עוסקת בתופעת הנוודות הדיגיטלית הישראלית, אנשים הבחרו לעבוד מרחוק תוך טיול ברחבי העולם, וכיצד מבנים הנוודים הדיגיטליים לאומיות מסוג חדש – ״לאומיות מותאמת אישית״, המאפשרת לעצב מחדש את החוזה שבין האזרח והמדינה, תוך שמירה על שייכות לקולקטיב לאומי.
הגר חג'ג'-ברגר כותבת על הספר "אתנוגרפיה בהולה- פרספקטיבות חברתיות על מגפת הקורונה", שערכה יחד עם גד יאיר וטובה גמליאל.
כיצד נחווה הבידוד החברתי של הקורנה בעייני נשים החיות בעוני? מהי מערכת היחסים בין אנשים בעוני למדינה והאם ניתן לבצע מחקר חברתי בשיתוף פעולה בין חוקרות לפעילות חברתיות? מאמרם של דנה קפלן, גל לוי, ריקי כהן-בנלולו ואביגייל ביטון הוא תוצר של שיתוף פעולה אקדמי-אקטיביסטי. בעזרת ניתוח של יומנים אישיים של נשים בעוני בזמן משבר הקורונה, הכותבות מראות את קשיי ההתמודדות היומיומית של נשים אלו מול סוכני המדינה ומשבר האמון שנוצר ביניהם. המאמר זכה בפרס השני בתחרות המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית.
למה אנחנו מצחצחים שיניים או עומדים בצפירה? האם זאת חלק מרצון אישי או חברתי? סמלי מפתח הפעם בהסבר על אחד הרעיונות החשובים בבסיס האנתרופולוגיה, מבנה וסוכנות.
מריה גרצקי, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון ואחת ממארגנות הכנס "טכנולוגיות חינוכיות בראי בין תחומי" שנערך באוניברסיטת בן גוריון ב28.2.23, פתחה את השולחן העגול ״דילמת הבינה: על מקומו של AI בחינוך" עם כמה שאלות על הנושא.
כל סמסטר מחדש בקורסי המבוא לתואר ראשון באנתרופולוגיה וסוציולוגיה עולה מהסטודנטים אותה שאלה: מה ההבדל ביניהן? הרי גם ככה ברוב המחלקות בישראל הן יושבות תחת אותה קורת גג וישנו דמיון רב בנושאי המחקר ובמתודולוגיה. ובכל זאת, לכבוד פתיחת הסמסטר ננסה להבין מה זה אנתרופולוגיה, מה זה סוציולוגיה ואילו הבדלים מהותיים עדיין קיימים בין הדיסציפלינות?
מדוע נשים מזרחיות ואקדמאיות בדרום מתקשות להשיג עבודה קבועה? כיצד משרה אקדמית נחשבת כ׳עבודה שקופה׳ ומה הקשר לכניסת גרעינים תורניים לערי הדרום? סיגל נגר-רון כותבת על מאמרה שזכה במקום הראשון בתחרות המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית. במאמר ראשון בטרילוגיית מאמרים מתמקדת נגר-רון בתיאור המאמצים של נשים מזרחיות דור שלישי בערי הפיתוח בנגב לזכות בתואר אקדמי ולהשיג משרה הולמת לאקדמאיות בשוק העבודה הדרומי המוגבל ומראה שגם הלימודים האקדמיים והכשרות המקצועיות יכולות להוות ״עבודה שקופה״.
טל ניצן בוחנת את מייצג צעדת השפחות כצופה וכמשתתפת, וטוענת שהמקום המשמעותי לו זוכה המייצג בציבוריות הישראלית מצביע על הסכמה על מקומן של נשים במרחב הציבורי, ובמקביל על תפיסה מצומצמת של המאבק לזכויות נשים. תוך השוואה לעבודת השדה שלה בגוואטמלה ולמחאות נשים אחרות, ניצן בוחרת לראות את המייצג כתופעת ׳מיינסטרים רדיקלית׳, הזדמנות להרחיב ולהעמיק את השיח על זכויות נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, העומד בבסיסה של דמוקרטיה יציבה.
פינת סמלי מפתח הפעם בפוסט מיוחד עבור פורים עם המושג פרפורמנס! פרפורמנס הוא מושג באנתרופולוגיה המניח שאופן הביטוי שלנו בעולם מתרחש דרך השפה, תנועות גוף או כל דבר בו אנחנו בוחרים ובוחרות לייצג את עצמנו.
מה הקשר בין פונדקאות ותרומות איברים? שני המקרים מטשטשים את הגבולות בין העצמי והאחר, טוענות את רעיון "הנתינה" במשמעויות חדשות והן מושא עניין מרתק לעין האנתרופולוגית. ד"ר חגי בועז (מכון ון ליר בירושלים) ואורית הורוביץ בר-עם (אוניברסיטת בן גוריון) כותבים בעקבות סדרת מפגשים בנושא שנערכה בסוף 2022 במכון ון ליר, במטרה לערער ולחשוב מחדש את ועל הגבולות בין שני ההליכים הרפואיים והחברתיים האלה.
הסוציולוגית ד"ר נטע ארנון-שושני חזרה ממסע של כמעט שנה וכותבת לבחברת האדם על ההחלטה לנסוע ולחזור, על החוויה כאמא וכאקדמית ועל התובנות שנוצרו לה על בורגנות, טיילות ומשברים פוליטיים.
פרופ' אמריטוס לב גרינברג (אוניברסיטת בן גוריון) והנשיא לשעבר של האגודה הסוציולוגית הישראלית כותב במבט סוציולוגי על המשבר הנוכחי. דרך התמקדות במושג הכריזמה מסביר גרינברג מה ניתן ללמוד על הבעיות העכשוויות של ישראל מיתרו המקראי, שלמעשה שימש היועץ הארגוני הראשון.
זוכי תחרות המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית – מקום שלישי: נוגה פרידמן ויעל השילוני דולב מראות כיצד השקפות על גבריות ורבייה בישראל מסבירות את הבחירה בהרדמה בתהליך קשירת צינור הזרע, ומראות כיצד הבחירה בהרדמה מנציחה את ההשתקה והדחיקה של קשירת צינור הזרע כאמצעי מניעה וכתוצאה מכך את הנגישות המוגבלת מאוד שלה
אורי כץ, פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה, כותב לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. כץ מציג כי הטקס הוא מקום לנחמה עבור מי שקרוביהם נפלו בין הקטגוריות של חיים ומוות, שאין הוכחה חד משמעית למיקומם בעולם, כך שיצירת יום ייחודי וגני זיכרון עוזרים למצב הביניים אליו נקלעו.
יגיל לוי כותב לבחברת האדם לרגל יציאת ספרו החדש "יורים ולא בוכים" בהוצאת למדא האוניברסיטה הפתוחה.
רותם קליגר בסקירה של המושג 'פמיניזם הצטלבותי' לקראת יציאת ספרה החדש של פנינה מוצפי-האלר "שחורדיניות". פמיניזם ומגדר אינו רק קטגוריה מחקרית, מציגה מוצפי-האלר, אלא משקפיים למחקר אנתרופולוגי בפני עצמם.
מדוע לעתיים קרובות מזרחים מזדהים עם אתניות הנתפסת כ"בעייתית" ומערערת את הסטאטוס החברתי שלהם? מהו ההיגיון החברתי העומד מאחורי הפרדוקס הזה? ואיך זה קשור לביקורת על הסוציולוגיה הביקורתית? דרך ניתוח עולמם של מתבגרים מזרחים מן המעמד הבינוני בוחן גיא אבוטבול־זלינגר שאלות אלו ומשרטט את צמיחתה של פרדיגמה חדשה בניתוח חברתי בישראל, היוצאת כנגד ה״סוציולוגיה הביקורתית״ והנחות המוצא הליברליות שלה, אל עבר ״סוציולוגיה של משמעות" אשר מנסה לשחזר את המשמעות שהפרטים עצמם מקנים למעשיהם ולהתנהגותם.
ספר חדש בעריכת רחל ורצברגר ודניאל מונטרסקו עוסק בחידוש השיח היהודי בהקשרים תרבותיים או דתיים. הספר עוסק במגוון של יוזמות תרבותיות, פרויקטים דתיים או פרקטיקות אישיות שניתן להגדירן כפועלות תחת החידוש היהודי.
רותם קליגר, חברת צוות בחברת האדם כותבת על תפקידנו כחוקרים וחוקרות בעת המחאה החברתית, וכיצד האנתרופולוגיה נותנת לנו נקודת מבט אחרת להבנת האחר.
בעקבות זכייתה של ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי בתואר סוציולוגית החודש של כתב העת Current Sociology, היא כותבת לבחברת האדם על מאמרה Settler colonialism and the archives of apprehension שפורסם בכתב העת. במאמר ובראיון שפורסם עימה בכתב העת, עוסקת סבאע'-ח'ורי בחשיבותו של המפנה הארכיוני בחקר פלסטין, הפלסטינים והתנועה הציונית וכן במונח אותו טבעה ארכיוני המידע והחשש (archives of apprehension)
רמי קפלן על השינוי המשטרי שמקדמת הממשלה. לפי קפלן, שינוי זה יוצא מתפיסה אידיאולוגית לפיה ״האליטה ליברלית״ השתלטה באופן לא דמוקרטי על קבלת ההחלטות בחברה הישראלית ומשתמשת במוסדות הקיימים על מנת להפעיל ״עריצות מיעוט״. בעזרת בחינה סוציולוגית של תאוריית ״האליטה הליברלית״ טוען קפלן שמדובר בישות מדומיינת. ״עריצות המיעוט״ היא סיפור כיסוי למהלך שמטרתו האמיתית היא פגיעה באופוזיציה, מהלך שלא ניתן להצדיק בצורה דמוקרטית.
ניצן לונברג, דוקטורנטית באוניברסיטת אדינברו, כותבת לבחברת האדם על הרומנטיקה, והאם היא בכלל מתה ב-2023? לונדברג מציגה ניתוח של הרומנטיקה העכשווית ועולם הדייטינג בעקבות מהפכת #metoo, ועל השינויים שהמהפכה הובילה בעולם הזה.
דרך מחקר אתנוגרפי בכיתה בבית ספר יסודי בחנה טליה טרזה אסן את המשמעויות של חברוּת בחיי היומיום התלמידות והמורות. אסן, כיום דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד, מראה שבניגוד לכתיבה הסוציולוגית על חברות אשר הדגישה בעיקר את הצד החיובי והאינדיבידואלי של התופעה, התלמידות והמורות נדרשו לנווט באופן מיומן ומתמיד בין אידאלים קולקטיבים מנוגדים של חברוּת.
סמלי מפתח הפעם עם אחד הנושאים שעומדים בליבה של האנתרופולוגיה עוד מראשיתה- ילידים. מיהם הילידים ומדוע המחקר האנתרופולוגי מתמקד בהם?
איילה מלו כותבת לבחברת האדם על עבודת התזה שלה על החיג'אב כאובייקט, ועל תפקידו ביחסים המגדריים ובמבנה החברתי והכלכלי של אזור הנגב. בעוד מירב הכתיבה נכתבה על החיג'אב על הציר בין המודרני לדתי, מלו מציגה כי כיום החיג'אב אינו נתפס רק ככיסוי ראש דתי, אלא כמקור לעצמאות בקרב נשות הנגב.
גילי המר כותבת מפגשה עם היוצרת והכוראוגרפית עמנואלה עמיחי, בזכות השתתפותן בהסכת "הסדנה" מבית האוניברסיטה העברית, שמובילה גיל מרקוביץ'.
בשנים האחרונות ילדים.ות ומתבגרים.ות טרנסג'נדרים זוכים ליותר נראות במרחב הציבורי בישראל. תפקידן של האימהות בתהליך ההתאמה המגדרית הינו משמעותי ביותר והוא מושפע לא רק מהמעמד הפגיע של הילדות והילדים והצורך לקדם את מעמדם, אלא גם מהנרטיבים המוסריים של אימהות טובה שמקובלים בתרבותינו. מאמרה של גליה פלוטקין-עמרמי עוסק בשאלה כיצד אימהות של ילדים.ות טרנסג'נדר חוות את ההתאמה המגדרית של ילדיהן וכיצד תהליך זה מעצב את הסוביקטיביות שלהן.
אריקה וייס כותבת על מחקרה המתהווה, שזכה במענק המחקר של האיחוד האירופי (ERC), והפך אותה לאנתרופולוגית הישראלית הראשונה שזוכה למענק מסוג זה (Consolidator Grants) מטעם ה-ERC.
אלעזר בן לולו על חגיגות ט״ו בשבט בקהילה רפורמית. לטענתו, בקהילה הרפורמית, המבוססת על ערכים דתיים ליברליים, הריטואל המסורתי הוא פרפורמנס של דתיות נשית. בעשייתן זו הן לא רק מייצרות אחיות וסולידאריות נשית, אלא אף מטשטשות את הגבול בין המרחב הביתי לבין המרחב הקהילתי.
לכבוד ט"ו בשבט, צוות בחברת האדם ליקט את שלל המחקרים של האנתרופולוגיה בנושא ט"ו בשבט ומחקרי הנוגע לטבע באופן כללי.
מה בין אנתרופולוגיה לטבע? סמלי מפתח הפעם בהסבר על המפנה האונטולוגי לכבוד ט"ו בשבט, על תפיסות של הטבע מול האדם, ועל תפיסת המחקר האנתרופולוגי בתוך ועל הטבע.
האנתרופולוג ד"ר אדם קלין-אורון מתארח לשיחה מעמיקה בפודקאסט "ברדיו עם עם קלצ'קין" ומדבר על תיאוריות קונספירציה ומערכות אמונה ודתות חדשות.
גיא שלו כותב על חוויותיו עם ועדות הלסינקי במהלך ניסיונותיו לערוך מחקר עם רופאות ורופאים פלסטינים אזרחי ישראל בבתי חולים ישראליים. במאמר שפורסם ב American Anthropologist-, מנתח שלו, כיום מנכ״ל ארגון "רופאים לזכויות אדם", את ״הכח הבלתי חמוש" של הצנזורה הפוליטית שמפעילות ועדות אלו ואת האופן בו הן ממירות שאלות פוליטיות ״מסוכנות״ לדעתן, לשאלות של מוסר ואתיקה
ברכות לאנתרופולוג משה שוקד, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב מבכירי האנתרופולוגים בישראל, על פרסום ספרו החדש: "תמונות מפסיפס אתנוגרפי: מפגשים, חוויות ותובנות" שיצא לאור בהוצאת כרמל.
מהן הדרכים בהן גלובליזציה, צרכנות ודת נפגשים בהקשר של בתי כנסת ליברליים (לא-אורתודוכסיים) בתל אביב? כיצד מסגרות דתיות ליברליות פונות לצרכים של מגוון קהלים באמצעות גישות חדשניות לחיי בית הכנסת, זאת חרף הדומיננטיות של היהדות האורתודוכסית בישראל? בשאלות הללו עסקו ד"ר עינת ליבל-הס ופרופ' אדם פרזיגר , במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Modern Judaism .
