"> Anthropology
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

האתר עדיין בתקופת הרצה ומטרתו לשמש בית לפרויקט של בחברת האדם – פרויקט שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב, אך גם להעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים בישראל.

דף הפייסבוק של בחברת האדם, ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים

כתבות חדשות

יודע שמתקיים קשר בין הורים לצאצאיים שבא לידי ביטוי בשיתוף המזון וחלוקת המזון כחלק מהפגנת אהבה. אבל מה הפך את המזון לביטוי כה מובהק של אהבה ופעמים רבות לתחליף לה? נמרוד לוז מתאר את מערכות היחסים שנבנות סביב המזון בקרב קופי האדם, ומציע שיתכן ובעולם השפע של היום, צריך לתכנת מחדש את הקשרים בין מזון ואהבה

אריאל כנפו-נעם צולל אל תוך רשמית החוקים בפרשת משפטים, מתמקד במקרים של היעדר האב ומה שישי למחקרים בפסיכולוגיה לספר על זה – מחוקים לגבי עבד וילדיו, דרך ההפרדה בין הורים לילדיהם מהגרים ועד המחקרים העכשווים בנושא

בן בלק עם תשעה כללי אצבע שאיתם ניתן לנווט בתוך עולם הפרסומיים המדעיים, ולדעת מתי אפשר לסמוך על המחקר ומתי ממש לא

ברכות לאלעד בן אלול על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בפרקטיקות של פרטיות בגאנה האורבנית

מאמר של האנתרופולוג מתן קמינר, כיום פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, אשר זכה בפרס השלישי של תחרות פרס גוטמן למאמר הצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית.  בעזרת מחקרי שדה בקרב פועלים ישראלים במחסן תעשייתי באשדוד, ועם פועלים תאילנדים במשק חקלאי בערבה – טוען קמינר שהבדלים בשכר מסייעים בייצורן של קטגוריות חברתיות שלכאורה ניצבות מחוץ לכלכלה.

קטע מתוך הספר "מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות" של שלמה גוזמן כרמלי. גוזמן כרמלי מתאר כיצד הוא נע בין מחקר בישיבה חילונית וישיבה חרדית ועל היחסים בין הטקסט, החברה והתרבות

במהלך שבועים הקרובים נפרסם מספר קטעים מתוך הספר "מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות" של שלמה גוזמן כרמלי אשר פורסם לאחרונה. הקטע הראשון הוא מתוך פרק הפתיחה  בו מסביר גוזמן כרמלי כיצד נוצר רעיון המחקר והספר, מתאר את הכניסה לשדות השונים ומשרטט את הגיון של המחקר והספר

ברכות לגיל חיזי על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בסדנאות לשיפור עצמי בסין, אותה הוא כתב במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת סידני. קצת על מחקריו ופרסומיו של חיזי:

עידן ירון בוחן מהי האמפתיה במחקר האנתרופולוגי. האם האנתרופולוג נדרש אמנם "להיכנס לנעליים" של נחקריו, "לחוש את מאווייהם ורגשותיהם"? והאם הוא צריך להזדהות איתם? בעזרת דוגמאות ממחקריו בקרב הימין הקיצוני והשמאל האנרכיסטי, מציע ירון גישה צרה וזהירה למושג אמפתיה בעבודה האנתרופולוגית – כזו המאפשרת קירבה ואף יחסי חיבה כלפי פרטים מסויימים, אך בלי הזדהות עם מעשיהם ובלי היומרה "להיכנס לנעליהם ".

אריאל כנפו-נעם על פרשת יתרו, על קבלת עשרת הדברות, ועל הקשר בין כבוד לאהבה בדיבר "כבד את אביך ואת אימך". דרך מחקרים על ערכים בתרבויות שונות ובחינת סגנונות הורות, כנפו-נעם מנסה להבין את המשמעות הפסיכולוגית והסוציולוגית של הציווי לכבד את ההורים.

האם יחסים אינטימיים בעידן המודרני באמת עוברים שינוי, או שמא מדובר בראייה מוגבלת המשוקעת בנוסטלגיה וגעגוע לעבר מיתי שבו הקשרים האנושיים היו הדוקים יותר? ניצן לונברג עם מחשבות על אהבה רומנטית לציון וולנטיינ'ס דיי.

ברכות לשלמה גוזמן כרמלי, אנתרופולוג במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן, על פרסום ספרו "מפגשים מסביב לטקסט: אתנוגרפיה של יהדויות", בהוצאת פרדס.

מאמר של עמרי גרינברג אשר זכה בפרס השני של תחרות המאמר הצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית, המתמקד בפקסים – ודרכם הוא בוחן את השפעות הפוליטיות וההשלכות המעשיות שיש לממשקי תקשורת טכניים על היחסים בין זרועות שונות של המדינה לבין ארגונים לא-ממשלתיים – במקרה של המאמר: ארגוני זכויות אדם שפועלים במובהק כנגד התפיסה הפוליטית השלטת של הממשלה והלך הרוח הציבורי

ברכות לטל שמור על פרסום ספרו החדש "תקווה ומלנכוליה בשולי העיר אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב"

לכבוד יום דרווין הקדיש נמרוד לוז את פינתו בתוכנית 'שלושה שיודעים', לאחד התהליכים האבולציונים המופלאים ומעורר השתאות לדעתו, יצירתו והתפתחותו של הלחם. כיצד מרכיבים שונים ובהם קמח, שמרים, מים, ידע, טכנולוגיה, יצירתיות וזמן, התלכדו ליצירת פריט המזון הנפוץ ביותר בתולדות האנושות

על היחס בין גברים ונשים במקרא ובמחקר הפסיכולוגי והאם ניתן לראות שינוי

אריאל אפל מציע מבט אנתרופולוגי מעמיק על הקשר שבין האדם לטבע. דרך הצגת האנימיזם בתרבויות ,שונות וכיצד השתנתה ההבנה האנתרופולוגית על היחסים עם הסביבה מציע אפל שט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת ללכת לשאול עץ איך זה להיות עץ, וכמו אנתרופולוגים טובים לנסות לראות מה קורה כשמנסים להבין אותו בתנאים ובמונחים שלו-עצמו.

על מכת בכורות וטראומה בין דורית – כיצד הזכרון עובר בין הדורות – תרבותית וביולוגית

במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגים,

האם ט"ו בשבט, כחג שהסיפור שלו עבר תהפוכות והתאים את עצמו לרוח הזמן, יכול לספר כיום את הסיפור של הסביבה? את הסיפור של שינוי האקלים? שחר שלוח סוקרת את הסיפורים המשתנים של ט"ו בשבט לאורך השנים – מחג זניח יחסית ביהדות, דרך הפיכתו לאחד החגים המרכזים של הציונות ועד, אולי לחג של הסביבה?

אריאל כנפו-נעם, מנתח את יחסי העם הצעיר ישראל מול העם המצרי בפרשת בשלח, לתאוריות וגישות פסיכולוגיות להורות ותקשרות לא בטוחה – מה ההשפעה על הילד והעם ?

עידן ירון חוזר לרצח אמיל גרינצוויג, היום לפני 37 שנה. ירון בוחן מה היו המנעים של הרוצח, מה היה תפקיד ההסתה ברצח והאם משהו השתנה מאז? בעזרת סקירה מקיפה של התבטאויות אנשי ימין קיצוני ושל פסקי הדין על הסתה, טוען ירון שיש צורך להגביל את חופש הביטוי על מנת למנוע את הרצח הבא

אריאל כנפו-נעם על אמפתיה, הנטיה להשתתף ברגשותיו של הזולת, נחשבת לאחת מאבני הבניין של היכולת החברתית של האדם

יעקב ממשיך את המסורת המשפחתית ובוחר לברך לא את הבכור – אריאל כנפו-נעם על המחקרים שמראים למה  המשכיות בין-דורית נמשכת בכמעט כל תכונה התנהגותית שנבדקה: בערכים, בתכונות אישיות ואינטליגנציה, ואפילו בדפוסי הצבעה ובבחירת מקצוע.

אורלי ניטיס יעקובי תוהה למה השפה המשפטית כל כך מסובכת ומוזרה, ואיך הסרבול שלה קשור לפוליטיקה, מעמד ותרבות המקצוע

איך אפשר להעדיף, בגלוי, את אחד הילדים על פני אחיו?

בן בלק על על המחקרים האנתרופולוגים סביב שינה של תינוקות, מתי ולמה התחלנו להפריד בין התינוק להוריו ומה זה אומר על התרבות שלנו?

ניצן רותם על הזמן והמרחב של הקונפליקט המתמשך ב"שיח לוחמים צוק איתן"

אנסטסיה גורודזייסקי ואינה לייקין במאמר הזוכה בפרס גוטמן של האגודה הסוציולוגית לשנת 2020, ועם דוגמא לניתוח סוציולוגי כמותני ואנתרופולוגי איכותני

נמרוד לוז עם אתנוגרפיה קולינרית של 'זמנים מודרניים' לציון  86 שנה להקרנתו הראשונה. צ'פלין כנביא הסלוא פוד וביקורת מתוחכמת על האדם במלכודת המודרניות-קפיטליזם

מה משמעות סדר הלידה בחיינו? אריאל כנפו-נעם על המחקרים העכשווים על השפעת המיקום במשפחה על האישיות

מסע אנתרופולוגי עם מתן שפירא ואורי דורצ'ין והפעם: על מהגרים, קהילות וזהויות בתפוצות

איך מגיבים כשהילד שגידלת מתנהג בניגוד לערכים שלך? אריאל כנפו-נעם על פרשת וישלח ויחס של ילדים להורים

למה אנשים רוצים להיות הורים? האם זה תלוי בהם בכלל? או אולי זהו דחף טבעי, ביולוגי, בלתי נשלט? אריאל כנפו-נעם בעקבות הקינאה של רחל בלאה

מה גורם לאדם מסויים לפנות לטרור? ואיך אנתרופולוגים יוכלים לחקור אנשים שמציגים מבחינתם את הרע והדוחה? פוסט ראשון לאנתרופולוג עידן ירון בבלוג "לרעות בשדות זרים" בוא הוא משרטט את הקושי אך גם את החשיבות לחקור את אנשי הימין הקיצוני, וטוען, בעקבות מחקריו על אנשי 'מחתרת בת-עין', שעל מנת להבין ולזהות אנשים שפונים לטרור יש ללכת מעבר לניתוח הפסיכולוגי ולנתח את ההקשר החברתי, האידאולוגי והתרבותי

אורלי ניטיס יעקובי על ההבדל בין המחקר לכתיבה, ועל החשיבות הקניית מיומנות הפיכת הטיעון והתיאור לטקסט

מסע אנתרופולוגי עם מתן שפירא ואורי דורצ'ין המארחים את לירון שני על אנתרופולוגיה של הסביבה והחקלאות

העניין  אריאל כנפו-נעם בהורות כתופעה שהוא חוקר מביא אותו לעתים קרובות לחשיבה על האבות והאמהות המיתולוגיים שלנו, בספר הספרים. פרשת "חיי שרה" העלתה בו כמה מחשבות בהקשר של ההורות במקרא. אני שואל – למה כל כך חשוב לאברהם לקבוע עם מי יתחתן בנו? האם זה קשור לכך שהקטע מתחיל בתיאורו של אברהם כ"זקן בא בימים"? ומה זה אומר על הורות, אז והיום?

כתבות חמות

הודעות