בתחילת החודש (2.1.21) הלכה לעולמה האנתרופולוגית מארי קאתרין בייטסון, בתם של האנתרופולגים גרגורי בייטסון ומרגרט מיד ואנתרופולוגית מרכזית בפני עצמה. תמר אלאור נזכרת בפגישה עם בייטסון, כאשר הייתה אורחת הכנס הקולנוע האנתרופולוגי ב2012, בפגישה עם פליס פלגי, שהייתה תלמידה של מיד וידידה של בייטסון ובבשורה משפחתית משמחת שמתערבבת ביחד.

גיא שלו בראיון ל׳כאן׳ על אי-שיווין בחיסונים ובמערכת הבריאות

נמרוד לוז כותב על עבודתו של פרופ׳ רוני אלנבלום, שנפטר בפתאומיות לפני כמה ימים ועל הקשר בין שינוי אקלים, רעב ושינויים חברתיים ותרבותיים.

׳נמרוד לוז על הספר ׳מטבח באהבה ששינה כל מה שידענו על בישול, אבל גם כיצד משמשים ספרי בישול ליצור את הקהילה המדומיינת של הלאומיות

בימים הקרובים נעלה קטעים אחדים מתוך ספרה זוכה פרס גולדברג של האנתרופולוגית רוית תלמי-כהן. הספר "ממתינים בדרכם – המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופיה" פורסם לאחרונה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, למדא עיון.

פרשת ויחי – יעקב ורומינציה – מדוע דווקא לפני מותו, כאשר יעקב מבקש לברך את בניו,  הוא בעצם מטיח בהם את מה ששמר לעצמו כל השנים. על תופעת הרומינציה – מצב שבו אנשים חוזרים במחשבתם שוב ושוב ושוב על אירוע או רעיון שמעורר כעס, פחד או מחשבה שלילית.

נמרוד לוז, אנתרופולוג וחוקר אוכל, שבשעות הפנאי שלו משמש כפרופסור במכללה האקדמאית כנרת, מסכם שנה בבלוג שלו ״תרבות אוכל״ ובפינה שלו בתוכנית שלושה שיודעים. אחרי כמעט 50 פינות השנה, לוז משרטט את השינויים הקשיים של 2020 בתרבות האוכל הישראלית, ממפה את הכיוונים העיקריים, וצועד בעקבות דירקהיים, אל עבר חקר האנומיה העכשווית

קטעים אחדים מתוך ספרה זוכה פרס גולדברג של רוית תלמי-כהן. הספר "ממתינים בדרכם – המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופיה" פורסם לאחרונה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, למדא עיון.

יורם בילו, הגר סלמון ואורית אבוהב, תלמידיו של הרווי גולדברג ומבכירי האנתרופולוגים בישראל בעצמם, ערכו אסופת תרגומים לעברית של מאמריו האתנו-היסטוריים של גולדברג על יהודי צפון אפריקה בכלל ויהודי לוב בפרט. הפרק הפתוח את האסופה הוא מעין דיוקן של גולדברג כאנתרופולוג, מנחה וחוק – שכתבו שלושת העורכים של האסופה. אירוע מיוחד להשקת הספר וחגיגות גבורות לגולדברג, יתקיים ב20.1.21

ספר חדש המאגד תרגומים לעברית של מאמריו האתנו-היסטוריים של הרווי גולדברג על יהודי צפון אפריקה בכלל ויהודי לוב בפרט, בעריכת יורם בילו, הגר סלומון ואורית אבוהב. אירוע מיוחד להשקת הספר וחגיגות גבורות לגולדברג, יתקיים ב20.1.21

דף הפייסבוק בחברת האדם פעיל כבר שש שנים וצבר בינתיים יותר מ-8000 עוקבים ועוקבות. אף על פי שהשנה פתחנו את האתר, הצפיות והחשיפה לחומרים אנתרופולוגיים חדשים מרוכזות עדיין במידה רבה בדף שלנו, ולא כל החומרים שמתפרסמים בו עולים לאתר. אז בהמשך לסיכום על עשרת הפוסטים הנצפים ביותר באתר, הנה הסיכום הנלווה – עשרת הפוסטים הנצפים ביותר בדף.

אריאל כנפו-נעם מנתח את פרשת ויגש בראי המחקר הפסיכולוגי על אבל של הורים על ילדיהם ומציג את ההבדל בין אבל מעובד ואבל שלא ברור מה קרה לילד

אחת הסיבות להקמת בחברת האדם, הייתה ליצור מרחב מפרגן ותמוך לקהילה האנתרופולוגית, לברך על הישגים של חברות וחברי הקהילה, להאיר את העבודה שהן.ם עושות ועושים ולשמוח ביחד על התפתחויות מקצועיות ואישיות. ובאמת, רבים מהפוסטים הנצפים, האהובים והמשותפים ביותר שלנו היו פוסטים של ברכות. הנה מבחר מתוכם שהיו בשנת 2020.

השנה יצאו די הרבה ספרים אנתרופולוגיים, שהעשירו את מדף הספרים העולמי ובמיוחד הישראלי באתנוגרפיות עשירות ובתובנות אנתרופולוגיות מורכבות. מלבד הברכות על ההישג, על חלקם כתבנו גם פוסטים נרחבים, כולל פרקים תוך הספר. הנה מבחר הספרים שפרסמנו באתר "בחברת האדם" לאורך השנה.

סיכום 10 הפוסטים הנצפים ביותר באתר בחברת האדם לשנת 2020

נמרוד לוז טוען שהסופגניה המזוהה עם חנוכה, מעבר להיותה מזיקה בריאותית, היא גם מנותקת מהמקום ומנהגי חג חנוכה עצמו.

ראיון מעמיק, מקיף ומרתק עם חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה למדעים, האנתרופולוג פרופ׳ יורם בילו שערכו מיכל קרבאל טובי ואדם קלין אורון

הסוציולוג דני קפלן מסביר בריאיון לעומר בן שמחון על סוד קסמה של "האח הגדול", לכבוד עלייתה לאוויר של העונה החדשה בתוכנית

עינת זמבל ואורנה ששון-לוי במאמר שפורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, מנתחות את פעולתם הפוליטית היום-יומית של ישראלים הבוחרים בחיי פשטות מרצון משיקולים סביבתיים והומניים. זמבל וששון-לוי מראות כיצד למרות הרצון להתחבר ל׳מקומיות׳, הבוחרים בפשטות מודאגים יותר מסוגיות פולטיות גלובליות ומתעלמים מסוגיות מקומיות ישראליות

לכבוד חנוכה ובעקבות סיום עונת המסיק – נמרוד לוז עם הארות והערות על מהפכה שקטה והבלתי גמורה

מאמר חדש של מריה גרצקי ויוליה לרנר (בן גוריון)  אשר פורסם בכתב העת Sociological Research Online. גרצקי ולרנר מפרשות חוויות של סטודנטים באוניברסיטה על רקע תהליכי השינוי בתפישות, פרקטיקות ויחסים בתוך האוניברסיטה המכונה בספרות 'הניאוליברליזציה של ההשכלה הגבוהה' ומסבירות את הממד הרגשי של השפה הצרכנית המוכרת במחקר על סטודנטים ושדה ההשכלה הגבוהה.

אריאל כנפו-נעם על פרשת ׳וישלח׳ והמפגש בין יעקב ועשו. על טקטיקות ההשייה של יעקב על מנת לשלוט במצב, תיאורית ההשקעה ההורית והרציונלית המוגבלת של יעקוב כלפי משפחתו

נמרוד לוז על על אוכל וטקסי צריכה בחג ההודיה האמריקאי – אחד החגים החשובים בתרבות האמריקאית

האנתרופולוג רמאז עיד (הפתוחה) סוקר את משנתו ועבודתו של האנתרופולוג והאנרכיסט דייוויד גרייבר, ומתמקד בשלושה מושגים שגרייבר פיתח והעמיק בהם מבחינה אנתרופולוגית ובכלל: אנריכזם, דמוקרטיה ועזרה הדדית. הרצאה שניה בסדרה

ג'נינה מאלו, סטודנטית לתואר שני באנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מחברת בין הסרט על בני משפחת אנצ'ה שברומניה, אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי, לבין ממצאים שלה בעבודת השדה שלה אודות החיג'אב בקרב הבדואים בנגב, מחקר בהנחיית פרופ' פנינה מוצפי-האלר.

נמרוד לוז על המאבק על משטור הגוף הנשי, תחליפי חלב אם, מדיקליזציה ותעשיה. שודר ב׳שלושה שיודעים׳ 25.11.20

אריאל כנפו-נעם כותב על פרשת ויצא ומתמקד במתן השמות – מה המשמעות של מתן שם? כיצד השם משפיע על האישיות, על המשפחה ועל גבולות חברתיים ועל המשמעות של מי נותן את השמות.

החזית התיאורטית של מדעי החברה והרוח במדרשת בלפור – תמר אלאור עם עדכון מחשבות על נשים בעקבות משנתו של מר בנימין נתניהו על הקשר בין נשים לבעלי חיים ובעקבות הפוסט של בחברת האדם על מאמרה של שרי אורטנר ועל מאמרה של אלאור על המאמר של אורטנר

יערה בנגר אללוף על מה ניתן ללמוד מצורת החשיבה של האנתרופולוג דייוויד גרייבר – על היסטוריה ופוליטיקה של אפשרות, לקחת רגשות ברצינות ועל האפשרות של האקדמיה והאקדמיה כאפשרות. דברים שהציגה בנגר אללוף באירוע "לראות מעבר ל'בולשיט': ערב לכבודו של האנתרופולוג והאנרכיסט דייוויד גרייבר (2020-1961)" במסגרת סדרת השיחות המקוונות של מכון ון ליר "מחשבה בשידור ישיר", ב-9 בנובמבר 2020. הרצאה ראשונה בסדרה.

אריאל כנפו-נעם חוזר לפרשת תולדות ולברכה של יצחק ליעקב, ומתמקד באישיות של יצחק. דרך מחקרים על הבדלי אישיות וחמשת מרכבי העל שעלו במחקר, כנפו-נעם טוען שהמאפיין הבולט באישיות של יצחק היא ׳הנעימות׳, אשר מסבירה את התנהגותו בסצינה.

נמרוד לוז על הנסיון לדמיין את אוקראינה דרך מרק סלק ועל גבולות, קהילות מדומיינות ושף נחוש בעל תודעה לאומית.

אלעזר בן לולו בניתוח אתנוגרפי של טקסי בנות מצווה בקהילות רפורמיות ישראליות כאקט פוליטי כחלק ממאבקן של הקהילות הרפורמיות בישראל לשוויון במרחב הציבורי

האנתרופולוג עומר קינן בדיון רפלקסיבי המתקשר עם השיח הבינלאומי על אתגרי ההוראה מרחוק, היתרונות שלפתע התגלו וגם הקשיים. הפוסט נכתב בעקבות תהליך למידה שקינן עבר עם קורס בחירה שהוא מלמד בשתי תצורותיו, האחת בשנה שעברה כקורס פרונלטי, והשנייה השנה כקורס מזומזם באוניברסיטת ת"א. קינן תוהה מה קורה כשהשיעור עצמו וגם השדות, כלומר הנושאים בהם הוא עוסק, נטועים באתרים דיגיטליים

נמרוד לוז על נוסטלגיה ועל הגעגוע לקולינריה שהיתה ובעיקר לא היתה בחדר האוכל הקיבוצי

כאשר השער הצהוב בכניסה לישוב של אורי דורצ'ין נתקע הוא יוצא למסע מחשבתי בעקבות סגירת הקהילות בישובים יהודים קטנים, על המשמעות הסימלית והפוליטית ואישרור הסדר הקיים

ברכות לעמלי שחף על אישור עבודת הדוקטורט שלה, על ראשית התנחלות בחברון מנקודת מבט של ילדי המתנחלים הראשונים

ליאה טרגין זלר, כיום פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת קיימברידג' ובטכניון ובן קשטן, פוסט דוקטורט באוניברסיטת בריסטול במאמר שפורסם בכתב העת Anthropology & Education Quarterly מציגים מודל אנתרופולוגי להבנת קונפליקטים שמתגלעים בין קבוצות דתיות וקובעי מדיניות בנוגע לחינוך מיני המעלה שאלות לגבי שוויון מיני, חירות דתית, מדיניות של מיעוטים, וזכויות אדם.

נמרוד לוז יוצא למסע בעקבות טקס היותאימורי – אכילת סושי מגוף האישה – בעקבות הקליפ של עדי ביטי, וחוזר, בעזרת פייר בורדיה, עם תובנות על המצאת מסורות, תרבות פופולרית, החפצת נשים והרבה סושי

אריאל כנפו בוחן בפרשת וירא שלושה סיפורים של יחסי אבות לילדיהם ומשווה זאת ליחסים בין אמהות לילדיהם ותאוריות אבולוציוניות המנסות להסביר זאת