ליאה טרגין-זלר כותבת לבחברת האדם בעקבות התחקיר של עיתון הניו יורק טיימס על בתי הספר החסידיים בניו יורק. טרגין-זלר כותבת על המחיר שמשלמים ומשלמות הצעירות והצעירים החרדים בניו יורק כאשר הם אינם מחזיקים בידע כלל בנושאים כמו חינוך מיני ומדעי. בין החוסר נכנסים המתווכים לידע שמנסים להשלים את הפערים, כאשר הסמכות הדתית-רבנית מנסה לגשר ולהיכנס במקום סמכותה של הסמכות הרפואית על מנת לגשר על האוריינות המדעית בחברה.

ד"ר חגי בועז, ראש תמת מדע, טכנולוגיה וחברה במכון ון ליר כותב על ספרו החדש The Political Economy of Organ Transplantations – Where do Organs come from? שמתפרסם כעת בהוצאת Routledge. בועז מסביר על הגישה שלו במחקר לכלכלה הפוליטית של השתלת האיברים שממוקמת ברמת הביניים ולא ברמות מאקרו מרוחקות או מיקרו קרובות מדי שכבר נחקרו וכן על הרקע האישי שלו, שהשפיע על הבחירה בתחום מחקר זה ועל הצורה בה הוא חוקר אותו.

עם יציאת החידושים האחרונים, סרט ל"בת הים הקטנה" והסדרה "טבעות הכוח" כסדרה מקדימה לשר הטבעות, חזרה הסערה לחיינו בדבר הליהוקים של שחקנים לא לבנים. בין הסברים ביולוגיים לאי האפשרות של אדם לא לבן לתפקיד של דמות בדיונית של אלף או בת ים, לבין הפקה מחדש של יקומים קולנועיים נוסטלגיים, עולה ההבנה כי יחסי הכוח הגזעיים חוצים את הגבול בין העולם האמיתי לזה הבדיוני.

איך הורים משתמשים בהורות שלהם ככלי לפעולה פוליטית נגד משבר האקלים? במאמר שפורסם בכתב העת "קריאות ישראליות" עוסקת עינת זמבל בשאלה זו. במאמר זמבל . מנתחת את פעילותה של תנועת האקלים הישראלית "הורים למען האקלים", ומציגה את השימוש שעושים הורים ברגשות "הוריים" על מנת להביע את מחאתם כלפי משבר האקלים ואוזלת ידה של הממשלה בטיפול בו. במאמר, שהוא חלק מגליון שהוקדש לבחינת משבר האקלים בראי מדעי הרוח והחברה, היא מנתחת את האופן בו פעילי התנועה משתמשים ברגשות אלה על מנת לייצר פעולת מחאה לגיטימית, לגייס פעילים ולהניע אותם לפעולה.

האנתרופולוגית וחוקרת המגדר ד"ר עדי מורנו כותבת על "הספר פמיניזם ל-99% מניפסט", שהיא תרגמה לאחרונה.

בסמסטר ב' שעבר הועבר קורס המוסמך "רגשות ועיצובם התרבותי" באוניברסיטה העברית. יעל עשור סוקרת את נושא הקורס לבחברת האדם, כהקדמה לפרסום עבודת הסיום בקורס שהייתה כתיבת "ערך" לאתר בחברת האדם על רגש או תופעה רגשית כלשהי, ממבט ביקורתי ומודע הקשר חברתי-תרבותי. ההנחיה הכללית הזו אפשרה לכל סטודנטית לקחת את הנושא אל עולמה ולסוגיות שמעסיקות אותה. כך התקבל פסיפס צבעוני של עבודות שכל אחת מציגה את הפרשנות שלה לאופן שבו ניתן לחשוב וללמוד על הקשר בין רגשות ותרבות, ועל מהו רגש או מהי תופעה רגשית, מלכתחילה.

ברכות לסוציולוג גיא אבוטבול־זלינגר (המכללה למינהל) על פרסום הספר אותו ערך ״ההד המזרחי במרכז ״הישראלי, שיצא בהוצאת כרמל. הספר מאגד מאמרים המשרטטים את המרחבים השונים שבהן ממשיך להתקיים אי שוויון בין מזרחים לאשכנזים אך במקביל גם את הזירות אשר בהן חלים שינויים משמעותיים אשר מעצבים מחדש את החברה הישראלית. מצורף מבוא הספר מאת גיא אבוטבול זלינגר.

ברכות חמות לאנתרופולוגית תמר קנה-שליט על מינויה כחברת סגל בחוג לשירותי אנוש במכללת תל-חי!

עומר קינן מציג את ההבדלים בשיח בין שתי הפלטפורמות הנפוצות ביותר לשיח בעולם הדיגיטלי, כיצד ההבדלים הללו משפיעים על טיב השיח ועל המשוחחים/ות בו. בין פלטפורמה מקוונת ואסנכרונית לפלטפורמה וידאופונית, המשוחחים/ות הציגו הבדלים בהקשרים חיצוניים, בין היתר רקע המשוחחים/ות, וחשיבות רמזים לא מילוליים בשיחים השונים.

ברכות לאנתרופולוגית לימור סמימיאן-דרש, פרופ׳ בבית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, על ספרה החדש שפורסם בהוצאת אוניברסיטת קורנל. הספר בוחן כיצד בני אדם חושבים ומדמיינים את העתיד בתנאי אי וודאות ומעצבים בהתאם את פעולתם. בעזרת מחקר אתנוגרפי ארוך, הספר מתמקד בשיטה בולטת של חשיבה שיטתית לחיזוי ולהיערכות לאי וודאות עתידית: טכנולוגיית "תכנון תרחישים״ ובוחן את פעילותה בשלוש זירות עיקריות בישראל: ביטחון, בריאות ואנרגיה.

מאמר של הסוציולוגית אריז' סבאע'-ח'ורי (האוניברסיטה העברית) שפורסם בכתב העת Sociological Theory, והוא חלק מסדרת מאמרים של סבאע'-ח'ורי שמנתחים את משטר הקולוניאליזם התיישבותי בישראל/פלסטין. במאמר זה, פורסת סבאע'-ח'ורי את הבסיס התיאורטי לטענתה ומראה את הסתירה המבנית של אזרחות בהקשרים של קולוניאליזם התיישבותי. מצד אחד, טוענת סבאע'-ח'ורי, האזרחות הקולוניאלית מסדירה ומבטיחה זכויות מסוימות, אך מצד שני היא כולאת את האוכלוסייה הפלסטינית במלכדות מבנית, המבוססת על נישול מנכסים ופגיעה בזכויותיהם הקולקטיביות ובזכויות אחרות נוספות.

במאמר זה מנתח אלעזר בן לולו  באופן אוטואתנוגרפי דרך ההשתתפות שלו בטקס הקפות שמחות תורה בקהילה רפורמית. לטענת בן לולו, הריטואל שמסמן את סיום הקריאה השנתית בתורה מזמין דיון על היחסים בין הגוף לבין הקדוש. באמצעות דיון רפלקסיבי, מתאר בן לולו כיצד נחשפים סדקים זהותיים המגלים מפגש קונפליקטואלי בין זהותו האתנית, המינית והדתית של החוקר עצמו. לטענתו הטקס הספציפי הזה, שמתקיים פעם בשנה, מדגים עד כמה הגוף הוא סמל דתי טעון ונושא מסורות משפחתיות והבנות לא מודעות של הסדר החברתי.

רעות ריינה בנדריהם, אשר כתבה את עבודת הדוקטורט שלה על המתחים בין הקבוצות השונות במצפה רמון, טוענת שבעיר, כמו גם במקומות אחרים, מתקיימים קואליציות ושיתופי פעולה בין קבוצות דומיננטיות בחברה הישראלית שבתנאים מסוימים חוברים יחד ומאפשרים את ההשתלטות על מרחבים פגיעים. הגרעינים התורנים, טוענת בנדריהם, פועלים במקרים אלו כ״יזמים מוסריים״ המתפקדים כסוכנים של המדינה על מנת לחזק את שליטתה במרחב:

"רועים ואינם נראים – חוסן, פגיעוּת ואקלים הכיבוש בקהילות רועים פלסטינים בשטחי C", מאמרן של מירי לביא-נאמן ושחר שלוח, מתפרסם השבועכחלק מגליון בנושא משבר האקלים בכתב העת "קריאות ישראליות", בעיתוי טעון ואירוני. המחברות, העוסקות בחקר היבטים שונים של פוליטיקה של רעייה בישראל ובפלסטין, כותבות על הכאב הממשי שפגשו בעבודת השדה ועל האופנים שבהם הוא חיזק ועיצב את עמדתן התיאורטית.

רתם אווה ליליאור, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ותכנון עירוני באוניברסיטה העברית ויועצת חברתית בפרויקטים של פינוי בינוי, כותבת על מודל יופי נשי משתנה במערב, ועל הנסיבות שהובילו להסרת שיער להיות חלק ממנו. ליליאור מראה כיצד הציפייה מנשים להסיר את שיער גופן כחלק ממודל יופי מערבי התפתחה רק במהלך המאה העשרים.

ברכות לאנתרופולוגים יעל עשור ועמרי גרינברג על הצטרפותם לתוכנית עמיתי מרטין עמיתי בובר באוניברסיטה העברית, אחת ממסגרות הפוסט-דוקטורט היוקרתיות ביותר במדעי הרוח והחברה בישראל. כבוד גדול לאנתרופולוגיה.

ציפי עברי (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) סוקרת את הכתיבה האתנוגרפית סביב סוגית ההפלות, מראה כיצד הסוגיה הזו בארה״ב היא סוגיה תרבותית מיוחדת ותוהה כיצדשבאנתרופולוגיה האמריקאית העכשווית מעט מחקרים איכותניים ואתנוגרפיים חוקרים סוגיה רגישה זו

כיצד מטאפורות מעצבות את הדרך שבה יועצים אירגונים עובדים? אלונה אורבך-עברי, יועצת ארגונית ותלמידה לתואר שני בסוציולוגיה, מראה כיצד השימוש בתבניות שיח משפיע על אופייה של עבודת הייעוץ הארגוני עצמה. בעזרת התבססות על ספרות אקדמית בתחום הייעוץ הארגוני מבקשת אורבך-עברי להזכיר לנו שלמילים, ובאופן ספציפי למטאפורות, יש השפעה על התוצאות של תהליכי ייעוץ ארגוני.

האם אפשר לעשות טיפול נפשי ממוחשב? מה ההשלכות של טיפול כזה על רעיון הטיפול הפסיכולוגי? ומה האנתרופולוגיה יכולה לתרום להבנת התופעה? במאמר חדש טוען שי סתרן, דוקטורנט לאנתרופולוגיה בעברית, כי ההופעה של הטיפולים הממוחשבים מהווה קו פרשת מים בהתפתחות של המקצוע הטיפולי ומציע להבין זאת כמעבר ממלאכה ידנית לעבודה מתועשת .

"שירת האקדמיה" הפעם עם שיר על מאמרו של לירון שני, "היכן שיש זבובים יש אנשים: חרקים, אנשים ושאלת האתנוגרפיה הרב־מינית — המקרה של החקלאות בערבה", שפורסם בתיאוריה וביקורת. השיר מתחקה אחר הטענה מרכזית של המאמר על מנת להנגיש אותו לקוראים נוספים.

אמיר פרייברג, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (וגם חבר צוות בחברת האדם) כותב על המושגים התיאורטיים עבודת גבולות וגבולות סימבוליים. הפוסט מבקש להציע היכרות עם שני מושגים בסיסיים בסוציולוגיה, שבדומה למושגים תיאורטיים נוספים נוטה לשמש חלק משפה אקדמית מרוחקת ובלתי מובנת למי שלא נמצא ונמצאת באקדמיה.

נטע אלראי, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה (וחברת צוות בחברת האדם), כותבת על הפוליטיקה בצורה קצת שונה, ועל הופעותיה ביומיום. בתוך עולם יצרניות התוכן של איפור ברשתות החברתיות, ישנו שיח על אקטיביזם ופוליטיקה לשינוי בתוך שוק האיפור, איפור שמיוצר מבלי לחשוב על מגוון גווני העור והא.נשים המבקשות להשתמש בו

יעל השילוני דולב כותבת על משמעותה של החלטת בית המשפט העליון בארה״ב בנושא ההפלות, בהקשר הישראלי. השילוני דולב, אשר חקרה רבות גם את סוגיות ההפלות בישראל, מצביעה על ההבדלים בין ישראל לארה״ב סביב סוגיית ההפלות, מתארת את היחס להפלות ביהדות, מצביעה על הסכנות באימוץ השיח האמריקאי וטוענת שעדיף להגיע לפשרות מאשר להפוך אתסוגיית ההפלות למוקד של מחלוקת פוליטית.

ריקי ענתבי בפינתה "שירת האקדמיה" בה היא הופכת מאמרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים לשירה. כל שיר נכתב מתוך הטענה המרכזית של המאמר, על מנת להנגיש את המאמרים בצורה נוחה. והפעם, השיר מבוסס על ספרה של הסוציולוגית אווה אילוז "סופה של האהבה"

כיצד ראשי ממשלה בישראל משתמשים באירועי עבר לאומיים וזרים בנאומים פוליטיים שמופנים לציבור מקומי? טרייסי אדמס (פוסט דוקטורנטית במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל) ניתחה 185  נאומים פומביים של ראשי ממשלה ישראליים ובחנה כיצד מגוייסים אירועי העבר למאבקים פוליטיים עכשוויים. במאמר שפורסם בכתב העת Current Sociology אדמס מראה כיצד אירועי עבר מקומיים או גלובליים, משמשים לצורך בניית זהות לאומית ותחושה של שייכות.

האנתרופולוג הרפואי בן בלק בטקסט שפורסם באתרSapiens בו הוא מתאר ומתח את ההיסטוריה של כלכלת הדם העולמית – ומראה כיצד תרומות הדם והמסחר בפלזמה הם בו בזמן משקפים את הפוטנציאל האנושי האדיר לעשיית טוב, אבל גם מספרים לנו על רדיפת בצע, רשלנות, ואי-שוויון מבני.

מנדי יעקובוביץ', סטודנט לתואר שני בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, כותב על הסטודנטים החרדים באקדמיה הישראלית. מתחילת שנות ה-2000 צמחה נוכחותם של הסטודנטים החרדים במוסדות האקדמיים, נוכחות שהעלתה שאלות הן מבית ומחוץ. סקירה על מיקומם בספירה הציבורית מול מיקומם והתפיסה של הסטודנטים עצמם במרחב החרדי והאקדמי.

ריקי ענתבי בפינה חדשה בה היא הופכת מאמרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים לשירה. כל שיר נכתב מתוך הטענה המרכזית של המאמר, על מנת להנגיש את המאמרים בצורה נוחה. השיר הראשון מבוסס על מאמרם של יעל ברדה ועמרי גרינברג "לינת חירום: הכלכלה הפוליטית של עבודה פלסטינית בזמן סגר הקורונה"

״חלק מתוך מהדברים שכתב יורם בילו בספר ״על מלאכים, שדים ובני אדם – ספר היובל לכבוד יורם בילו״, שערך אנדרה לוי ופורסם בהוצאת רסלינג. הספר מאגד מאמרים שנכתבו על ידי עמיתיו ותלמידיו של בילו ומציע קשת רב-גונית של מחקרים המשקפים את גישתו המולטי-דיסציפלינרית של בילו. המאמר הפתוח של הספר מהווה מעין סיכום ביניים של הקריירה של בילו ומבט לאחור על עבודתיו. אנחנו מביאים כאן חלק מתוך הטקסט, שאותו גם הקריא בילו בהרצאה שנשא בכנס לכבודו שהתקיים ב14.6.22 באקדמיה הלאומית למדעים. הקלטת יום העיון, כולל הרצאתו של בילו, מצורפת כאן.

ליאור בסרמן-נבון כותבת על טשטוש הגבולות בין הסתרה לחשיפה במחקר העוסק במיניות דרך הגוף. בסרמן-נבון מראה, בעזרת דוגמאות מהמחקר שלה המתמקד בהעדר ידע סביב תופעת השפיכה הנשית, כיצד דווקא התיחסות רפלקסיבית ישירה על סוגיות מביכות, ״הלכלוך״ והחלקים הלא נעימים במחקר, יכולים להוביל ליצרת ידע תיאורטי ואתנוגרפי חדש.

שחר שלוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, כותבת על מרגרט מיד והגותה בנושא משבר האקלים. אם להסתכל על המציאות כהתקדמות ליניארית, סביר להניח שנהפוך למדוכאים יותר. מיד התמקדה בעתיד, המדעי והאקלימי, ואיך ניתן לדמיין עתיד אלטרנטיבי, וכך לפי הגותה ניתן לחשוב מחדש על חרדת האקלים שתוקפת אותנו.

אילת מעוז, כיום פוסט-דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו. זאת אתנוגרפיה היסטורית התמקדות במשטרה בג׳מייקה – כמושג, כמוסד, וכרעיון וחוקרת דרכו את הסדר החברתי הגלובלי, המרובד והמתעתע. בעבודתה היא מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ כתחליף למושג ״מדינת משטרה״ שמניח כי ״המדינה״ היא הסוכן המרכזי של אלימות מאורגנת; ובוחנת את השחקנים, ההגיונות והפרקטיקות המעצבים ויוצרים מה שהיא מכנה אלימות מנוכרת.

מה המשמעות של טקס חג השבועות בקיבוץ? וכיצד הוא שומר על משמעותו גם שהקיבוץ משתנה? קטע מספרה של האנתרופולוגית תמה חלפין ״בית מול הים״ אשר פורסם ב2019 בהוצאת למדא עיון של האוניברסיטה הפתוחה. בקטע זה מתארת חלפין את ההכנות לטקס השבועות בקיבוץ, את משמעות הסימלית של הטקס אבל בעיקר את המשמעות הקולקטיבית שלו לחברה הקיבוצית.

תפקיד כל כך מרכזי בתרבות האוכל של האדם בימינו? נמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) כותב לכבוד שבועות על המעבר מחלב מהחי לאלטרנטיבות לחלב תוך קריאה בתיאוריית המטריאליזם התרבותי של מרווין האריס. קריאת החברה בצורה כזו, של הקשר בין הכלכלה לתרבות, מסבירה את הסתמכות התרבות על החלב ומוצריו, וגם את השינוי בהתסמכות על החלב כיום בסיבות הקשורות למוסר ועוול כשינוי תרבותי מבני.

ד"ר תאיר קרזי-פרסלר מונתה כחברת סגל באוניברסיטת בר אילן.

לרגל יום בריאות הנשים העולמי אשר צויין השבוע, חוזרת האנתרופולוגית טל ניצן לעבודת השדה שלה בגוואטמלה ב2010, ולהתמודדות של המדינה עם התפרצות הר געש קטלנית יחד עם סופה טרופית הרסנית.הנפגעים הקשים ביותר, מראה ניצן, היו בתים ומשפחות בראשן עמדו נשים.  ניצן (כיום בפורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם בעברית), מצביעה על הקשרים בין חוסר נגישות לשירותי בריאות, לביטחון אישי, ולקיום מכבד, וטוענת שצריך להבין קשרים אלו כ כאלימות מדינתית מבוססת מגדר.

ברכות חמות לנטע כהנא (האוניברסיטה העברית) על אישור עבודת הדוקטורט "לפגוש את האחר, לדמיין את עצמנו: תיירות התנדבותית ישראלית בעידן הגלובלי" בהנחיית פרופ' עדנה לומסקי פדר ופרופ' גילי דרורי מהאוניברסיטה העברית. המחקר עסק בדרמה המוסרית שמתרחשת בתיירות התנדבותית

כיצד ניתן למסגר סיפורי נעדרות של אזרחים (בניגוד לחיילים) בישראל? במאמר שפורסם בכתב העת Journalism משרטט אורי כץ את התסריטים התרבותיים העוסקים בסיפור של הנעדרות האזרחית. בעזרת אתנוגרפיה נרטיבית, מציג כץ,כיום פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה, את הנרטביים המרכזיים ובוחן האם אפשר להציע גם נרטיבים חליפיים.

ד"ר גיא שני מהמכללה למנהל התארח בסמינר החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. שני הציג את מחקרו בנושא על נוחות מעמדית ויחסם של בני המעמד הבינוני למגוון חברתי במקום מגוריהם.

אנדרה לוי (אוניברסיטת בן גוריון) כותב על האסון שהתרחש בשנה שעברה במירון בל"ג בעומר, אל מול ויקטור טרנר ומחקריו על טקסים ועל חווית הקמויוניטאס. לטענת לוי, העלייה להר מירון לקברו של רבי שמעון בר יוחאי הפכה לצליינות למעשה, ולפיכך היא מחריפה את הפערים בין הצליינים המגיעים להילולה על בסיס מרחבי ואתני. לאחר האסון בשנה שעברה הוכרזו הגבלות חדשות על ההגעה להילולה, אך לוי טוען שהגבלות החדשות פוגעות יותר בצליינים המזרחים מאשר האשכנזים, מאחר ודפוס ההשתתפות שלהם שונה בכל הנוגע לצליינות בהר מירון.