אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.
דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.
רותם קליגר מתחקה אחר עבודתה של מרי דאגלס עם שבט הללה בקונגו, שהפכה לחלק מספרה המשפיע "טוהר וסכנה". היא מסבירה איך עבודתה של דאגלס תרמה לפיתוח משמעותי של סטרוקטורליזם שהגה לראשונה קלוד לוי-שטראוס ומה בכלל החשיבות של גישה זאת לאנתרופולוגיה כדיסציפלינה.
כיצד מבנים וסימטריה באים לידי ביטוי בטקסים ובמנהגים יהודים? מדוע בניסיון התרבותי להתרחק מן הטבע, אנחנו דווקא מחקים אותו? במאמר שפורסם ב Journal of Modern Jewish Studiesבוחנים שלמה גוזמן-כרמלי ושמעון (סם) קופר את הדקדוק התרבותי של נטייה לסימטריה הקיימת בהלכה ובמנהג היהודי. גוזמן-כרמלי וקופר (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן) מראים כיצד התרבות היהודית כתרבות ספר המחויבת לטקסטים המסורתיים, נותנת השראה לדרך עיצובן של הלכות, התהוותם של מנהגים חדשים והשינויים החלים בהם במשך הזמן.
רותם קליגר, חברת צוות בחברת האדם שכותבת את התזה שלה על המפגש הבינתרבותי של מהגרים מערביים לאנשי המאיה בכפר צונונה בגואטמלה, מנתחת את הייצוג של ציוויליזציית המאיה בסרט הפנתר השחור שיצא לאחרונה דרך דמותו של נאמור. על אף הניסיון של מארוול לייצג את ציוויליזציית המאיה בצורה מהימנה, העובדה שליהקו לתפקידו של נאמור את השחקן המקסיקני טנוץ' הוארטה (שאף למד לדבר באחת משפות המאיה לצורך תפקיד) ועבודתם עם היסטוריונים והיסטוריוניות, ישנם מגוון אלמנטים תרבותיים מהותיים שהתפספסו, הושטחו או עוותו בדרך.
שלומית גיא, אנתרופולוגית של ספורט, כותבת על המונדיאל בקטאר ועל הביקורת סביבו. בעוד רבות ורבים קוראים לחרם על המונדיאל ועל קטאר, גיא מציעה שאסור לשפוט באמצעות מוסר של המערב את קטאר, ואולי בכלל קטאר מאתגרת המערב באירוח הזה?
לירון שני (האוניברסיטה העברית) מתארח בפודקאסט 'אדרבא' בנושא שיח האקלים המתהווה לאור משבר האקלים, כאשר התרחשה 'אקלימיזציה'- אומנם מקדמים את חשיבות משבר האקלים בנושאים אנרגטיים, אך האקלים נזנח בנושאים סביבתיים-חברתיים. העיסוק בסוגיות סביבתיות-חברתיות נזנח לנוכח טיפול במקורות אנרגיה בנושא משבר האקלים. העיסוק השונה של חברות וקבוצות שונות מתקשר לתפיסת הטבע והסביבה השונה, שמשפיעה על תפיסת האקלים של הקבוצות הללו ועל הקדימות של סוגיות מסוימות על פני אחרות.
דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אירופית) מתארח בפודקאסט 'מוצר צריכה בסיסי' על יין וכל מה שנוגע בו. מונטרסקו כותב על המתח שבין הטרואר, על מכלול התנאים שמכילים את הגפן ומשפיעים עליו, לבין הטריטוריה שפעמים רבות אינה נמצאת במישור אחד עם הטרואר. המתח הזה מהווה את המתח שבין האדם לטבע. מונטרסקו מסביר על המתח העתיק בין הטרואר וטריטוריה, על ההיסטוריה המקומית והעולמית ועל מחקריו בנושא.
רותם קליגר כותבת על מאמרה של כלנית צאלח המתבסס על אוטואתנגרפיה שביצעה בה עלה הנושא של מיקרו-אגרסיות על רקע אתני
כיצד הפכה התוכנית מאסטר-שף ארה"ב לתחרות ספורט, ומה ניתן ללמוד מזה על מגדר, בישול ותרבות אמריקאית? רפי גרוסגליק ולורה רינדסטאפ מנתחים את הגרסה האמריקאית של מאסטר-שף ומראים כיצד היא מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים של ספורט תחרותי.
על חג הסגד בין ישראל ואתיופיה, מתוך ספרה החדש של פרופ' רחל שרעבי.
הסוציולוג רמי קפלן מנתח את פסגת האקלים שהסתיימה שלשום בשארם-א-שייח ומראה כיצד כוחם והאינטרסים של תאגידי ענק ומדינות יצרני הדלקים המחצביים הובילו לכישלונה.
לכבוד פרישתו של הסוציולוג מוטי רגב והכנס לכבודו, כתבו תלמידיו ועמיתיו – ד״ר נועה לביא, ד״ר סימונה וסרמן, ד״ר דנה קפלן, וד״ר נדב אפל – על עבודתיו של רגב ועל תרומתו כחוקר וכמקור השראה.
מה קורה כאשר חלק מתוך מבקשי המקלט משמשים כמגשרים תרבותיים, המתווכים בין מבקשי המקלט לבין הממסד והחברה הישראלית? שאלה זו נבחנה על ידי ד״ר רווית תלמי כהן ולאה קסה, אשר מבקשות להאיר את המורכבות הייחודית ואת חוויית הלימינליות הכפולה של מגשרים בין-תרבותיים מבקשי מקלט, כמו גם את החשיבות שבתפקידם זה. הם מתמקדות בהשלכות של תפקיד הגישור, במציאות ארעית, על מגשרים שעושים את מלאכת הגישור עבור אוכלוסייה חסרת מעמד, בעוד שהם עצמם מחוסרי מעמד.
פוסט חדש של רותם קליגר בפינתה "סמלי מפתח". הפעם היא פונה מעבודתה של האנתרופולוגית קתרין לוץ, שחשפה את הקושי ב'תרגום' של רגשות והמילים המייצגות אותם לשפות שנמצאות מחוץ להקשר התרבותי שלהם.
ד״ר ריבי גיליס, פעילה פמיניסטית במאבק נגד הטרדות מיניות באקדמיה, כותבת על על הסערות והעדויות על כוחניות והשתקות של הטרדות מיניות כלפי פרופ׳ שילה ג׳זנוף, מהחוקרות הבולטות בעולם כיום. גיליס מראה כיצד פגיעה מינית איננה מתרחשת בחלל ריק, ושהיא לרוב מלווה במערכות של יחסי כוח, משטרי השתקה וסביבה רעילה. גם באקדמיה בישראל.
על עבודתיו של מוטי רגב – לקראת הכנס לכבוד פרישתו לגימלאות של הסוציולוג מוטי רגב, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה וממיסדי תחום הסוציולוגיה של התרבות בישראל.
לציון יום הסוכרת הבינלאומי (14.11) סוקר לירון שני את המחקר האנתרופולוגי על הסוכרת ואת החיים שלו, כאב לבן חולה בסוכרת.
לרגל בחירות 2022 בארצות הברית אמיר פרייברג כותב על החשיבות של עמידה בתור כסוגיה פוליטית ורגשית, לשם כך הוא פונה למושג 'סיפור עמוק' אותו טבעה ארלי הוכצ'ילד.
כיצד התפרצות של מגפות ומשברי בריאות אחרים, משפעים על דרכי הכניסה למדינות שונות? האם הבדיקות בגבולות הם באמת למנוע סיכון בריאותי או שהן בעצם אמצעי לסימון וסינון מהגרים ו׳אחרים׳ לא רצויים? במאמר שכתבו מיכאל רבי-סירקין ולימור סמימיאן-דרש, הם בחנו את השימוש ב׳סקירות כניסה׳ במעברי הגבול בבריטניה בזמן מגפת האבולה של 2014. בניגוד לספרות בתחום, הם מראים במאמר כיצד טכנולוגית סקירות כניסה אפשרה ניוד בצל האיום המוחשי ובכך הם מתארים את השינויים שחלים בטכנולוגיות ממשל של חירום בבריאות.
סמלי מפתח – רותם קליגר בפרויקט שמטרתו לאסוף, להגדיר ולהסביר בקצרה מושגי מפתח מהשיח האנתרופולוגי עבור הקהל הרחב ותלמידי ותלמידות הדיסציפלינה. הפעם – על רפלקסיביות
חיים צבי נאור כותב על חיברות לרגשות קדושה בחברה הדתית במסגרת הקורס של ד"ר יעל עשור "רגשות ועיצובם התרבותי". הוא סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית במסלול טיפול ישיר באוניברסיטה העברית.
לציון הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נחזור למחקרו של מיכאל פייגה ז"ל, שהיה סוציולוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. פייגה חקר את תנועות שלום עכשיו וגוש אמונים, וכתב על רצח רבין ועל הרקע של יגאל עמיר במאמר "רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות דתית".
במאמר שפורסם בכתב העת Cultural Anthropology חוזרת הדס וייס אל הכפר הספרדי שהאתנוגרפיה עליו מסוף שנות השמונים נתפסה כניתוח אנתרופולוגי של לידתה של סובייקטיביות מודרנית. וייס (אוניברסיטת הומבולט שבברלין) חזרה לכפר ובחנה את השינויים שחלו ביחס של אנשי הכפר לרכוש, עבודה ורצון החופשי. וייס מצאה שבמקום מקורות הכנסה כמו רכוש, השואב מהערך של העבר, או עבודה, הצוברת ערך לעתיד, נאלצים כיום אנשי הכפר לחיות מיום ליום, להסתדר עם מה שיש, ומעלים על נס דווקא את ההתמדה ((Endurance כדרך לשרוד בתקופה הנוכחית.
לוי-שטראוס הייה אחד מהאנתרופולוגים החשובים ביותר אי פעם, כזה שעבודתו לא נותרה בגבולות הדיסציפלינה בלבד, חצתה את הקווים והשפיעה בין היתר על הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר הדתות ופסיכולוגיה.
בבלוג savage minds, שהפסיק לפעול לפני שנים אחדות, פורסם ב-2017 פוסט בו הכותב מבקש לענות על השאלה, מה הופך את גירץ לאנתרופולוג המשפיע שהוא היה. לטענתו, אין מדובר בתרומתו התיאורטית או אפילו באתנוגרפיות שביצע, אלא בגישתו למחקר עצמו.
קליפורד גירץ, מחשובי האנתרופולוגים בכל הזמנים התראיין בשנת 1979 אבנר כהן (היום חוקר גרעין) בכתב העת "מחשבות" בעריכתו של צבי ינאי. הראיון מקיף את הרקע האישי המקצועי של גירץ את מחקריו וכן אבחנות לגבי האנתרופולוגיה עצמה.
ה-30.10 הוא יום פטירותו של קליפורד גירץ, אחד האנתרופולוגים המשפיעים ביותר על הדיסצפלינה וסביבתה בעשורים האחרונים וממובלי האנתרופולוגיה הסימבולית. לכבוד גירץ, נחזור לסקירה של תמר אלאור בתיאוריה וביקורת על תרגום ספרו של גירץ "עובדות החיים" לעברית, היא בוחנת את האנתרופולוגיה, הכתיבה בה והלימוד שלה כיום. מאמרו של אלכס ווינגורד פורסם ב-2009 בכתב העת "קתרסיס" ובו הוא סוקר את שלושת ספריו של גירץ אשר פורסמו לעברית, בו מנסה להבין מה היה כוחו של גירץ, מדוע הוא השפיע כל כך ומה בדיוק הייתה ההשפעה שלו.
נורית ברקן- בוקרסלי כותבת על סיבולת, שעבור מהגרות עבודה בישראל לא מהווה רק תחושה פיזית, אלא גם מצב רגשי, בעל נדבך מוסרי מרכזי. ברקן- בוקרסלי גרה בירושלים עם בן זוגה, כותבת תזה לתואר שני במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופסור שטדלר בנושא מריה מגואדלופה בישראל.
ברכות חמות ללבנת קונופני-דקלב על אישור עבודת הדוקטורט שלה "חיים מחוץ לריבונות? פרישה, גלות, והתנגדות." העבודה נכתבה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית ד"ר אריקה וייס. עבודת הדוקטורט מתמקדת בתפיסת ריבונות ותפיסת פעולה פוליטית של ישראלים-יהודים וישראליות יהודיות אשר עזבו את ישראל בגלל התנגדותם.ן לשליטה של ישראל באוכלוסייה ובשטחים פלסטינים, ועברו לגור בחו"ל או בישובים פלסטינים בגדה המערבית.
ענת לייבלר, חברת סגל בכיר בתוכנית ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן, כותבת על ברונו לטור, שנפטר לאחרונה. לייבלר סוקרת את ספריו הראשונים של לטור ותרומתו ללימודי מדע וטכנולוגיה, אך גם מתארת את תרומתו כאדם, כמורה וכאישיות מעוררת השראה.
התהליך המדעי הוא תהליך חברתי המורכב ממערכת של אמונות, מסורות בעל פה ופרקטיקות ספציפיות מבחינה תרבותית.
במסגרת סדרת הרצאות גיפורד שהעביר ברונו לאטור באוניברסיטת אדיבורו בשנת 2013 הוא לוקח צעד קדימה בניתוח השלכות של משבר האקלים. לאטור מבקש להציע בחינה של משמעות הכלת התיאוריה החברתית על כל הפלנטה.
אנתרופולוגיה לשבת בעקבות מאמרו של ברונו לאטור ״על תיווך טכני – פילוסופיה, סוציולוגיה, גנאלוגיה״, שתורגם לעברית ופורסם ב-2014 בכתב העת ״בצלאל, כתב עת לתרבות חזותית וחומרית״. התרגום פותח את הגיליון שמוקדש כולו לנושא 'מעבר לאובייקט'.
על מאמרה של ד״ר כרמל ווייסמן ״פוסטהומניזם: פרומתיאוס ונקמת הדקונסטרוקציה״. במאמרה סוקרת ווייסמן את הגישה הפוסט-הומניסטית, עליה לאטור השפיע רבות עליה וטוענת ש'הפוסט-הומניסטי' הוא בהכרח גם פוסט-אנושי.
בתשעה באוקטובר 2022 הלך לעולמו ברונו לאטור, בן 75 היה במותו. לאטור היה פילוסוף, סוציולוג ואנתרופולוג צרפתי. עבודתו ומחקריו השפיעו רבות בתחומי הסוציולוגיה של המדע, בלימודי מדע וטכנולוגיה (STS), בלימודי סביבה ואנתרופולוגיה סביבתית ובמפנה האונטולוגי והיה בין הוגי הגישה המכונה ״תאוריית השחקן-רשת״.
ברכות חמות לאריאל אפל על אישור עבודת הדוקטורט שלו "אורחות חיים ניאו-לקטיים: שומרי הגן ו’חיבור’ יותר-מאנושי בחברה פוסט-מתועשת". העבודה, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית בירד דוד מהחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, עוסקת בקבוצות ויחידים ששואפים "להתחבר לטבע" דרך תרגול מיומנויות חיים בהשראת ציידים-לקטים, בעודם מקיימים אורח חיים עכשווי בסביבה מודרנית ומתועשת.
משה בכר הוא סטודנט לתואר שני במחלקה סוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית והוא חוקר היבטים של גבריות חרדית. בכר כתב על סוציאליזציה דתית של רגשות אצל חרדים במסגרת הקורס רגשות ועיצובם התרבותי של ד"ר יעל עשור.
האדריכלית מרים פלדמן, כותבת לבחברת האדם בעקבות מחקרה האתנוגרפי על סוכות במרחב הציבורי ומשמעותם. עבודת התיזה של פלדמן, שנכתבה בפקולטה לאדריכלות בטכניון בהנחיית האנתרופולוגית מירב אהרון גוטמן, בחנה את תפקיד הסוכה במרחב הציבורי עבור קהילת חוזרי בתשובה, קהילת שובו-בנים בשכונת בשכונת החומה השלישית בירושלים. בעזרת בחינת מושגי הטריטוריה, הגבולות והסף, מראה פלדמן, כיום מהנדסת המועצה האזורית גוש עציון, כיצד הסוכה משמשת יציאה זמנית למרחב הציבורי, אך עדין מאפשרת את האיזונים המדויקים בין ציבוריות ופרטיות שהקהילה הנדונה יכולה לשאת.
דניאל דה שליט הוא לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ומחנך ומורה לאזרחות בתיכון הדו-לשוני בירושלים, שכותב על בושה במסגרת הקורס של ד"ר יעל עשור "רגשות ועיצובם התרבותי".
מאמרם של ליאור בר, ניר אביאלי וג'קי פלדמן שזכה לאחרונה בפרס המאמר המצטיין לשנת 2021 בכתב העת Journal of Heritage Tourism, בחן באמצעות מחקר אתנוגרפי ממושך בעיירה לואנג פראבנג (Luang Prabang) בלאוס את שורשי הקונפליקט התרבותי סביב שימור מורשת בין הלוקלי והגלובלי, או בין מזרח למערב, הנובע מהתנגשות בין תפיסות קוסמולוגיות שונות. לכן, טוענים בר, אביאלי ופלדמן (אוניברסיטת בן גוריון), שאתרי מורשת עולם מחוץ למערב מהווים זירה של מאבקים בין תרבויות ותפיסות קוסמולוגיות, כאשר לרוב הם נותרים סמוים ולא מודעים לרבים מהשחקנים.
