"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

מיכל פגיס ושלמה גוזמן כרמלי משוחחים על הספרים שפרסמו לאחרונה ומחברים בין גוף לטקסט, בין סובייקטיביות לקולקטיביות. מתוך כנס צמתי מחקר, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר אילן, 2021.

שיחה בנושא פוליטיקה של ידע והכחשת משבר האקלים שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב, עם פרופ' דני רבינוביץ', במסגרת תוכנית "מושג ירוק". מטרת התוכנית היא לספק הכשרה מקצועית לעיתונאים ולעיתונאיות בנוגע לנושאי סביבה ולמשבר האקלים.

מאמר של האנתרופולוג ארי אנגלברג אשר פורסם בכתב העת ״סוגיות חברתיות בישראל״, בוחן את ארגון להב״ה, ממקם אותו בזירה האתנו־לאומית הישראלית ומצביע על נקודות דמיון בינו ובין מאפייני הדתיות הלאומית הקיצונית במזרח אירופה ובחברה המוסלמית בימינו

לכבוד חג השבועות, כותבת האנתרופולוגית איילה קיסר שוגרמן על מאמרה ״העלמת המוצא האתני-לאומי בשיח הזהות של צעירים ישראלים דוברי רוסית ממוצא יהודי מעורב״ אשר פורסם לאחרונה, בו היא מראה כיצד מאותגר שיח הגיור השגור, ונוצרת אלטרנטיבה

מחקריו של גרוסגליק עוסקים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של אוכל, תזונה וחקלאות, גלובליזציה, צריכה, סביבה וחברה ותרבות פופולארית. תוספת משמעותית לסגל האוניבריסטאות של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה בארץ

בעקבות דוח שחיבר על פעילות אקטיביסטית בסביבות דיגיטליות שונות, תוהה עומר קינן באיזו מידה הפלטפורמה הדיגיטלית מעצבת את טיב ואופי האינטראקציה האנושית שמתקיימת בה, ועד כמה המגבלה של הפלטפורמה הספציפית היא זו שמשאירה את החותם המשמעותי ביותר על טיב האינטראקציה? לטענתו, לצד שימוש נכון במדיה הדיגטלית, עדיין יש צורך בסיפור וביצירת התוכן הנכון

יורם בילו, אחד האנתרופולוגים הבולטים בחקר פולחני צדיקים וקברי קדושים בישראל, כותב, בעקבות האסון במירון, על ההיסטוריה והאנתרופולוגיה של עליות לרגל באופן כללי ושל מירון באופן ספציפי, על הרלוונטיות של גישותו של טרנר ואחרים להבנת התופעה, לשינוי שחל מאירוע של יוצאי מדינות ערב להילולה של היום, ועל הפוליטיקה של שהובילה למצב הנוכחי

על האנתרופולוגיה שמחוץ לאקדמיה ועל היחס בין המחקר האקדמאי ליישומי –  רב שיח בהשתתפות: רוית תלמי כהן, ליאור חן ורז שרבליס

הקלטת סמינר חגיגת ספרו החדש של יהודה שנהב "פועלים בתרגום" בסמינר המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב עם ברכות של קולגות ותלמידים.

יעלה להב רז (בן גוריון) מחברת בין פרשת ארז דריגס ופרשות אחרות על התמכרות של גברים למין, אל מאמר חדש שלה בו היא בוחנת את פעילותם של צרכני זנות בקהילה מקוונת ובעיקר את שיח ההתמכרות בקרב גברים המשלמים על מין. להב רז טוענת שהבחירה לחסות בצילה המגונן של תדמית המכור מאפשרת שחרור מאחריות אישית ומאפשרת להם לראות את עצמם כקורבנות. כך, זאת בעצם בחירה המעניקה כוח ועוצמה ומפיגה תחושות בושה ואשמה

השבת הקסם והרומנטיקה לעולם מאיים, חתירה אל עבר השבת האמון באוכל שלנו, התנגדות לגלובליזציה, מענה לשמיים הסגורים והקניית משמעות בעולם לא ודאי: איך ולמה העצימה הקורונה את העניין באוכל מקומי  

ברכות לשרון גיני על זכייתה בפרס התיזה המצטיינת על שם מקס גלקמן לשנת 2021  על עבודתה "הִנֵּה פָּתַחְתִי חַלּוֹן: גלגוליו של מבנה מלון פאלאס וחלון מתוכו" שנכתבה בהנחיית פרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניבריסטה העברית.

אורלי בינימין, פרופ׳ לסוציולוגיה מבר אילן, כותבת על מורתה, דלילה אמיר, מפורצת הדרך בסוציולוגיה ולימודי נשים ומגדר בישראל, אשר נפטרה לאחרונה

טל שמור ונתי מרום על מדוע אנשים מחשיבים יותר איומים חברתיים מאשר סביבתיים. במאמר שפורסם בכתב העת
Local Environment מתארים שמור (כיום פוסט דוקטורנט לאנתרופולוגיה בקיימברידג׳) ונתי מרום (בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי) כיצד אנשים רואים את הסביבה שלהם קודם כל ביחס להיבט האנושי, ביחס לאנשים הנמצאים סביבם, תוך כדי זה שהם מתעלמים או ממעיטים בסיכונים שהסביבה מעמידה בפניהם

יורם בילו חוזר למאמרו המפורסם ״ממילה למלה: ניתוח פסיכותרבותי של הבניית זהות גברית בטקסי ילדות בחברה החרדית״, משנת 2000, במבט של אחרי עשרים שנה. בילו חוזר למאמר ומנתח את השימוש בכותרת, בניתוח התיאורטי, בדרך שהגיע לעושר הממצאים וכמובן, להשוואה מעוררת המחלוקת, בין טקסי הגבריות של ילדי החדר החרדים אוכלי האותיות וילדי השבט בולעי הזרע של שבט הסמביה בפפואה גינאה החדשה.

״פרק מתוך ספרו של משה שוקד ״מסע אנתרופולוגי תצפית מרחוק ומקרוב״, שיצא ב-2012 בהוצאת רסלינג. בפרק זה מתאר שוקד, מראשוני האנתרופולוגים בישראל ואחד מתלמידיו של גלקמן, את השפעתו של גלקמן על עיצוב דרכו המחקרית, על ראשיתה של האנתרופולוגיה הישראלית, על יחסיו של גלקמן עם מלינובסקי ואחרים, על מקומו של גלקמן באנתרופולוגיה כיום ועוד

הרצאה של האנתרופולוג יורם בילו במסגרת יום העיון "מירון – למי היא שייכת?", שהתקיים במכון ון ליר ב-2016 (בשיתוף דעת המקום), והתמקד באחד מן האתרים החשובים ביותר כיום במפת המקומות הקדושים בישראל, ובאירוע העליה הרגל הגדול ביותר כיום בארץ.

נורית שטדלר, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, כותבת על מרי דאגלס, אחת האנתרופולוגיות המשפיעות ביותר, אשר נולדה לפני כ-100 שנה. שטדלר כותבת על עבודתה של דגלס, מחקריה פורצי הדרך, כיצד דאגלס השפיעה על עבודתה שלה וכיצד היא עדיין רלוונטית גם היום.

בעקבות האירועים האחרונים ביפו כותבים יעל שמריהו-ישורון ודניאל מונטרסקו על התהלכים שאירועים אלו הציפו. כחלק ממחקר ארוך שלהם על המפגש בין ג׳נטריפיקציה והתנחלות העירונית ביפו, הם משרטטים כיצד הכוחות האלו משתלבים ואת ההשפעות שלהם על המרקם החברתי, הפוליטי והלאומי ביפו ובכלל

עמרי גרינברג כותב על גליון מיוחד שהוא היה שותף לעריכתו, אשר עוסק באנתרופולוגיה של עדות/עדויות, מתוך ניסיון לבסס תיאוריה אנתרופולוגית של עדות/עדויות. גרינברג, כיום, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה ובמכון טרומן באוניברסיטה העברית, כותב לחברת האדם על הגיליון כולו, בעיקר ביחס לשדה של לימודי עדות/עדויות, וכן על המאמר שלו.

בעקבות הגליון האחרון של כתב העת דברים המוקדש לזכרון, ובמיוחד בעקבות כותרת המאמר ״זכרון של קוץ״ אורי דורצ'ין משרטט עיקרי התרומה האפשרית של האנתרופולוגיה לשיח האינטלקטואלי לתפיסתו – המרחבים של הלא אנושי

האם יש דמיון בפרויקטים של התחדשות עירונית בירושלים, ביירות ובלפסט? מריק סטרן, פוסט דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה באונ' העברית ובמכון טרומן למחקרי שלום, כותב על מאמרו החדש עם סקוט בולנס, אשר פורסם בכתב העת Journal of Urban Affairs, על התחדשות עירונית בערים שנמצאות במחלוקת לאומית

האנתרופולוג ראמז עיד, מרצה באוניברסיטה הפתוחה וחוקר במכון הגליל למחקר, כותב על מרשל סהלינס, אחד האנתרופולוגים המשפיעים ביותר בעולם, שנפטר לפני כשבוע. עיד סוקר את הקריירה הארוכה של סהלינס, מפרט את עבודותיו החשובות ומשרטט את השפעתו על עיצוב האנתרופולוגיה של ימינו.

אנתרופולוגיה של זכרון והנצחה: – אוסף חלקי של מאמרים ופוסטים אנתרופולוגים על סוגיות של זכרון והנצחה. מאמרים של מיכאל פייגה, עדנה לומסקי פדר, דון הנדלמן, מאירה וייס ועוד

מיכל קרבאל טובי (תל אביב) כותבת בעקבות פרשת יהודה משי זהב על ההתמודדות עם אלימות מינית בחברה החרדית בישראל. היא קושרת את זה למאמר חדש שלה בנושא, על האסטרטגיות השונות המתגבשות בקרב פעילות ופעילים ואנשי/נשות מקצוע ביחס לעבודה עם רבנים ולעיסוק ציבורי במנהיגות שלהם, סביב נושא הפגיעות המינית.

השואה בכלל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה בפרט, מאפשרים התעמקות גם מנקודות מבט אנתרופולוגיות שונות. אסופת כתבות ומאמרים זאת מנסה להנגיש את חקר השואה כפי שעוסקים בה חוקרות וחוקרים בתחום

אורית אבוהב סוקרת את התפתחות האנתרופולוגיה בישראל ומסמנת את מאפיינה, בעיקר סביב הרעיון של ״האנתרופולוגיה בבית״. אבוהב טוענת ש״האנתרופולוגיה בבית״ אינו רק מימד גאוגרפי, אלא יש לו מימדים של אתניות, לאומיות, מעמדי וכו׳. היא מציגה בקצרה את השינויים בנושאים והגישות שחלו לאורך השנים ומציגה את המגוון של המחקרים המתקיימים היום.

פרק בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן בוא היא מארחת את האנתרופולוג ד״ר אדם קלין-אורון על בתנועות דתיות חדשות והקשר בינן לבין תיאוריות קונספירציה

לציון יום המודעות לאוטיזם שחל בשישי שעבר (2.4), אנחנו משתפים שוב על עבודותיו של האנתרופולוג בן בלק על אנתרופולוגיה של האוטיזם. בלק, כיום עמית בתוכנית ממשק במנהל התכנון, כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קיימברידג׳ על האופנים שאנשים על הספקטרום האוטיסטי חווים את היחס אליהם ואת ההשפעות התרבותיות של תסמונות הרצף האוטיסטי.

שחר שלוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מתל אביב, כותבת על הרלוונטיות של האנתרופולוגיה של שינוי האקלים דרך איום סביבתי על צמח היאם, המהווה מרכיב מרכזי בחיי התרבות, הכלכלה והבריאות של תושבי איי טרובריאנד. ומה מלינובסקי היה אומר על זה?

האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון), אשר חוקר בשנים האחרונות את טקס המימונה, כותב על מרכיב אחד בטקס המימונה, שהתקיים עוד במרוקו, ה'עדה׳. מנהג ה׳עדה׳ מראה שלמימונה אין מבנה המבקש ליצור האחדה, אלא ההפך, זהו מנהג החוגג את מגוון הסגנונות (והמנהגים) השונים בתוך המסגרת הכללית של הטקס

טל ניצן כותבת על היוזמה לקרוא לתחנת הרכבת הקלה בגבעת רם על שמה של המתמטקאית פרוצת הדרך אמי נתר ומתארת את חשיבות היוזמה, אשר התחילה מקורס על פריווילגיה והפך למאבק על הנצחת נשים ואחרים במרחב הציבורי.

תמר אלאור על ״אנתרופולוגיה״, בערך מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, בו היא כותבת על הלא-אנושי שנכנס לאנתרופולוגיה, על מושג האנתרופקן ואיך כל זה קשור לקורונה.

מאמר חדש של בת שבע הס, המהווה חלק מעבודת הדוקטורט שלה העוסקת בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, שהוגשה בחודש מרץ 2021 (ברכות!). המאמר התפרסם בכתב העת Religions בחודש יולי האחרון, והוא עוסק בנרטיבים של מוסלמיות חדשות (מתאסלמות): בנשים שהמירו את דתן לאסלאם

יום המים הבינלאומי (22.3), שהוכרז על ידי האו"ם בשנת 1993, הוא הזדמנות לדבר על המחקר האנתרופולוגי על המים, נטע אלרואי בטעימה קטנה מ׳ים׳ המחקרים האנתרופולוגים על המים, ואיך כך זה קשור למקס הלוחם בדרכים?

מאמר חדש של עמוס נוי, משורר וחוקר פולקלור ותרבות, בו הוא חוזר לסיפור שסיפר לו אביו, דב נוי, מחלוצי חוקרי הפולקלור בארץ ודרכו הוא הוא משרטט את הפולקלור של הפולקלור ומספר גם על אביו, במלאת מאה שנה להולדתו

ברכות חמות לד"ר ליאה טרגין-זלר על הצטרפותה כחברת סגל לאוניברסיטה העברית, במינוי משותף של בית הספר למדיניות ציבורית והתוכנית ללימודי תרבות

הספר חדש לאנתרופולוגית סיגל עוזרי רוייטברג אשר עוקב אחרי עלייתו של דור פוליטי חדש במפלגת העבודה הישראלית (2006-2009), המאפשר הצצה נדירה לאופן שבו שינויים מפלגתיים ברמת "הפוליטיקה הגדולה" קורמים עור וגידים ומתהווים באינטראקציות הבין-אישיות שברמת המיקרו

האנתרופולוג אורי דורצ'ין, המלמד כיום באוניברסיטת קולורדו בולדר, כותב על ההבדל בחוויה שלו בללמד סטודנטים ישראלים ואמריקאים, ועל הגעגוגעים שלו לסטודנטים הישראלים, שלמרות שהם לא ממש קוראים את החומרים, הם לפחות לא אדישים

ברכות ליוספה טביב-כליף (דוד ילין והאוניברסיטה העברית) על ספרה החדש אתניות בתנועה: עבודת זהות ומסלולי חיים של צעירים, אשר בוחן את הדינמיקה של הזהות האתנית בקרב צעירים לאורך מהלך הכניסה לבגרות, ומערער על מושג האתניות כזהות קבועה ונתונה. הספר פורסם בהוצאת רסלינג

כתבות חמות

הודעות

ברכות