פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על המחאה והמשמעות שלה לגבי האקדמיה בתורכיה ובכלל. חלק א׳.

מאמר של רפי גרוסגליק, אריאל הנדל ודניאל מונטרסקו פורסם לאחרונה בכתב העת Environment and Planning D, ומראה בעזרת מחקר אתנוגרפי את האופנים שבהם חקלאות אורגנית בשטחים משמשת כאמצעי לתביעת ריבונות טריטוריאלית וזהות ילידית.

מאמר של האנתרופולוג עזרי עמרם (דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון), אשר פורסם בכתב העת – Food, Culture & Society, המראה כיצד המשא ומתן סביב מושג הכשרות בכפר קאסם משקף את היחסים בין היהודים לפלסטינים אזרחי ישראל ומבטא את הרצון של בעלי העסקים הפלסטינים למצב את עצמם כחלק מהחברה הישראלית לצד שימור והבלטת ההקשר הערבי-פלסטיני של האוכל.

עמליה אוליבר ונחמן בן יהודה כותבים בעקבות פרשת דן אריאלי, על מחקריהם על אתיקה והונאה במחקר האקדמי. בהמשך לספרם על הנושא אשר פורסם ב-2017, פורסים אוליבר ובן יהודה את הממצאים והתובנות שלהם בשלושה נושאים מרכזים: בחינה מחודשת של מחקרים, נגישות לנתונים ממקורות שונים, ותגובות של אוניברסיטאות לנושאים של התנהגות מדעית לא נאותה. לסיום, הם מציעים כמה דרכים לנסות ולמנוע מקרים כאלו וכן מחשבות למחקרי המשך בתחום.

מאמר של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, כיום פוסט־דוקטורט במרכז כץ ללימודי יהדות באוניברסיטת פנסילבניה, אשר פורסם בכתב העת The Journal for the Scientific Study of Religion (JSSR). המאמר עוסק בחקר תפילות ווירטואליות בקהילות רפורמיות שהתקיימו במהלך התפרצות מגפה הקורונה בישראל, ומבוסס על נטנוגרפיה (אתנוגרפיה ברשת) שכללה (ת)צפיות בקבלות שבת בפייסבוק ובזום, ועל ראיונות עומק עם חברי/ות הקהילות ורבנים ורבות.

ברכות לפרופ' סיביל היילברון (המכללה האקדמית כנרת), מריה גרצקי (אוניברסיטת בן גוריון) וזהר צור (המרכז האקדמי רופין) על פרסום הספר שערכו "פגישה חצי פגישה: פסיפס של אחרים". מטרת הספר היא לפרוש 'תמונת פסיפס' מגוונת של חוויות סטודנטיאליות בפריפרייה הגאוגרפית והחברתית של האקדמיה בישראל. ביום שני ה-13.9.21 יתקיים אירוע השקה

ברכות לסוציולוג אורי שוורץ, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, על פרסום ספרו החדש Sociological Theory for Digital Society ,המנסה להתאים את התיאוריה  הסוציולוגית למציאות המשתנה של החברה הדיגיטלית ולשרטט את קווי מתאר לתיאוריה הסוציולוגית בעתיד, תוך דיאלוג מתמיד עם העבר של הדיסציפלינה ומסורות החשיבה השונות והמתחרות שלה

נורית שטדלר על המאמר "רגעי ההקסמות של מקום: מיתולוגיה, טקסים וחומריות באתר של מרים בוארדי  הקדושה מאעבלין, אותו כתבה יחד עם נמורד לוז. מאמרם של שטדלר (הראשה הנכנסת של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית – ברכות) ולוז (פרופ׳ במכללה האקדמית כנרת) פורסם בכתב העת History and Anthropology והוא עוסק בשאלה כיצד מקומות קדושים נוצרים, ומנתחים אתנוגרפית את ״רגעי ההקסמות של מקום״

במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, טוענים הילה צבן ונמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) שכדי להבין את אירועי האלימות בעכו, שהייתה לכאורה ספונטנית, יש להבין את תהליכי נישול ודחיקה מתמשכים של אוכלוסיית המיעוט הפלסטיני, את המעמד כלכלי–חברתי של המשתתפים באירועים ולראות באלימות פעילות פוליטית

ברכות לנעם כהן על אישור עבודת המאסטר אותה כתב במכון בן-גוריון באוניברסיטת בן גוריון. עבודתו האתנוגרפית של כהן – בהנחיית עופר שיף וקובי פלד – עסקה במטיילי שביל ישראל, או 'שביליסטים' בשמם הלא רשמי. בפוסט לחברת האדם, כהן מתאר את עבודתו בה הוא מגדיר את החוויה של טיול שביל ישראל והמטיילים בו כ'לאומיות ניו-אייג'ית', ואת חווית טיול השביל כחוויה לא רק פיזית, אלא גם רוחנית.

בתוך אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שיצאה במסגרת כתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, כותבת ד"ר יעל שמריהו-ישורון, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן על אתנו-ג'נטריפיקציה מוסדית בערים מעורבות.

שחר איצקוביץ׳, סטודנט לתואר ראשון בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, סוקר את אחד התחומים החמים כיום באנתרופולוגיה – אנתרופולוגיה של שינוי האקלים, ומראה את החשיבות של מחקר חברתי של הנושא וכיצד אנתרופולוגיה יכולה לתרום להבנתו.

עשר שנים אחרי, הגר חג'ג' ברגר, אנתרופולוגית אשר חקרה את המחאה החברתית, חוזרת ליומני השדה שלה ולניתוח הפרשני ובוחנת אותו אל מול הממשלה החדשה שהוקמה. בעזרת תפיסותו של מרטין בובר ואחרים לגבי המושג אוטופיה מרחיבה חג׳ג׳ ברגר את הניתוח על המחאה כמרובת אוטופיות (מולטי-אוטופיות), אל המצב היום ומציעה לראות במאהל רוטשילד את לידתו של החלום הלא מחויב של המאחד, בעוד את הממשלה הנוכחית שהתגבשה לאחר עשור שנים, כיכולת לממש את אותו חלום -מולטי-פרקטיקה.

הקדמה מתוך הספר הספר ״קפה: מזרח ומערב״ בעריכת נועה ברגר ויהל שפר, המלווה תערוכה בשם זהה במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים. בהקדמה מתארת הסוציולוגית נועה ברגר כיצד במהלך מסלולו בזמן ובמרחב השפיע הקפה על התרבות, הכלכלה והחברה של יבשות שלמות. במסעותיו הפך הקפה משיקוי שנלגם בפולחנים דתיים בעולם הערבי לסמל של תרבות צעירים חילונית; מאויב השלטון בקהיר ל״יין של האסלאם״ באירופה; מסמל המהפכה הצרפתית למשקה המפעלים והקפיטליזם; מ״דלק״ של משוררים פריזאים ל״סם״ של עובדי המטעים בברזיל; ממשקה ״דמוקרטי״ לגידול שמאפיין קולוניאליזם, עבדות וניצול; וממשקה יום-יומי ומתועש למשקה אליטיסטי, שנטעם ונלגם כמו יין.

גילי היזי כותב לזכרה של חוקרת התרבות לורן ברלנט אשר נפטרה לאחרונה, ואשר מחקריה וגישתה השפיעו ועדיין משפיעים על אינספור עבודות אנתרופולוגיות, למשל במחקרים על הגירה, חינוך, שיפור עצמי, עיצוב זהויות מגדריות, ודייטינג כמו גם על ניתוחים תיאורטיים של "תקווה", "אפקט" ועוד.

כיצד עלינו להגיב כאשר תלמידים שלנו נתקלים בגזענות? דניאל דה-שליט, סטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומחנך ומורה לאזרחות בתיכון הדו-לשוני בירושלים, משלב בין ניסיונו כמורה, תיאוריות סוציולוגיות ופסיכולוגיות-חברתיות ומחקר שערך, על מנת להציע חמישה כלים פרקטיים להתמודדות של מורים, מרצים ומחנכים עם חוויות של גזענות בקרב התלמידים

מפגש עם האנתרופולוגית פרופ' תמר אלאור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת סדרת 'מעברים'.

עמליה סער (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) כותבת על מאמר חדש שלה ושל שרי אהרוני (התוכנית ללימודי מגדר, אוניבסיטת בן גוריון) ועליזה לוין (המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה), אשר פורסם בכתב העת ״ Emotions and Society ״. המאמר עוסק בחווית החיים של א.נשים בעוטף עזה ועל המצוקה הרגשית המתפתחת בעקבות חיים מתמשכים תחת מתקפות טילים, בלוני תבערה, ואיום המנהרות. בעזרת מחקר אתנוגרפי הכולל תצפיות וראיונות עומק, סער, אהרוני ולוין מראות כיצד תושבי האזור מנתבים את השיח שלהן על ביטחון (לאומי) לשפה של רגשות ויחסים, ומנסים לא לחרוג מן הקונצנזוס הלאומי.

האם ידעתםן שניתן לקחת כל אחד ואחת מאיתנו לאישפוז בכפייה? נועם שיפמן, סטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, אבל גם עו״ד המתמחה בדיני נזיקין, כותב על החוק בישראל בנושא, על הפרשנות שניתנת בפועל לחוק ועל היחס כלפי אלו שקצת שונים מהנורמה

תמר זילברשטיין משווה בין הדרך בה מוצגים א.נשים עם מוגבלות בקולנוע, אל מול הדרך שבה נשים עיוורות תופסות את עצמן עלפי מחקריה של האנתרופולגית גילי המר. זילברשטיין מתארת את מחקריה של המר ומראה את חשיבותם אל מול היצוג הקולנועי מאחר והם מאפשרים מרחב לנקודת המבט של בעלי מוגבלויות להישמע ולהציג את המורכבות אותן הן חוות ברמה היומיומית.

לקראת משחק גמר אליפות אירופה בכדורגל (יורו 2020) בין אנגליה ואיטליה, כותבת האנתרופולוגית שלומית גיא – אשר חקרה את הכדורגל האנגלי – על האתוס הלאומי האנגלי, הגאווה האינסופית והרצון ש״הכדורגל יחזור הביתה״. גיא טוענת שכאוהדת נבחרת שלוש האריות ולמרות שהנבחרת האנגלית חוגגת בטורניר היורו הזה את אחד ההישגים הכי גדולים שלה, זה מאוד מדאיג אותה. ממש לא פוסט (רק) על כדורגל.

ברכות לפרופ' מיכל פרנקל ולפרופ' ורדה וסרמן, שמאמרן זכה בפרס המאמר המעניין ביותר בכנס ה-37 של האגודה האירופית ללימודי ארגונים   שהתקיים באוניברסיטת  באמסטרדם. המאמר, אשר פורסם ב2020 עוסק באופן בו נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק מנהלות משא ומתן על פרקטיקות עבודה-משפחה ייחודיות המותאמות לצרכיהן הדתיים והמשפחתיים

אחרי שסבתא שלה נפטרה ראיינה תאיר קמינר-גולדפיינר את המטפלת הסיעודית של סבתא ומציגה סיפור על יחסי האהבה והתאבלות של מטפלת למטופלת ואת ההשפעות שיש למערכת יחסים זו בעולם המודרני והקפיטליסטי. קמינר-גולדפיינר, תלמידת שנה ב׳ בתוכנית המצטיינים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, משלבת בין סיפורה האישי, סיפרה של ויקטוריה המטפלת וניתוח סוציולוגי של מוות, כלכלה גלובלית, מטפלות סיעודיות וזקנה.

הרצאתה של האנתרופולוגית ברברה קינג, שהייתה לדוברת המרכזית בכנס השנתי והבינלאומי של פורום חוקרי וחוקרות אדם-חיה בישראל בשנת 2021

מאמר חדש של מריה גרצקי (דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון) אשר פורסם בכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית' כחלק מגיליון מיוחד בנושא 'חברה פוגשת מגפה', העוסק בשיח סביב כיבוי המצלמות בשיעורים המקוונים בתקופת הקורונה, בביקורת המתגלמת דרך שיח זה ובשפה הרגשית שבה היא מתנסחת.

ברכות לחתן פרס ישראל לסוציולוגיה, פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה, על בחירתו לאקדמיה הישראלית למדעים. הנה קצת על מחקריו של סמוחה

ברכות ליערה בנגר אללוף אשר ספרה החדש The Emotional Economy of Holidaymaking: Health, Pleasure, and Class in Britain, 1870-1918  יצא לאור בחודש מרץ האחרון בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. במרכז המחקר עומדת השאלה מדוע הדמוקרטיזציה של אתרי נופש התרחשה בד בבד עם הפיכתה של תעשיית התיירות לרגשית יותר? כך, למעשה, עוסק הספר בשני נושאים שזכו עד כה להתעלמות בשני תחומי מחקר תוססים: רגשות בהיסטוריה של התיירות וצרכנות בהיסטוריה של הרגשות.

לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם ד״ר קרול קדרון, ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה אשר תנחה ותציג במושב ״שליחות מוסרית רעועה של אנתרופולוגיה מעורבת בשדה של פיתוח, בניית שלום וזכויות האדם״, שיתקיים ביום שלישי (29.6) בין השעות 17:30-19:00.

לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם ד"ר ציפי עברי מהחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר תנחה ותשתתף במושב ״חיים מוסריים, עבודת אתיקה, והפוליטיקה הגלוקלית של ההולדה״ שיתקיים ביום שלישי, ה29.6, בין השעות 15:30-17:00

לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם עמליה סער, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר תנחה ותשתתף במושב ״מעורבות אתנוגרפית במים פוליטיים סוערים: אתגרים והבטחות״ שיתקיים ביום שני, ה28.6, בין השעות 17:30-19:15.

לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם יעל עשור, עמיתת פוסט-דוקטורט בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר תנחה ותשתתף במושב ״מצבי רוח ומוסר בחיי היומיום״ שיתקיים ביום שלישי, ה29.6, בין השעות 20:00-21:30.

האנתרופולוג אדם קלין אורון כותב על הערת המחקר שלו ״חסידי הארץ השטוחה ומשבר הקורונה: בנייה ופירוק של השקפת עולם הופכית״, אשר פורסמה בגליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית חברה פוגשת מגפה בה הוא מחבר בין מחקריו העכשווים על חסידי העולם השטוח, קונספירציות והתגובה למגפת הקורונה

אתמול חל יום ההיפוך של הקיץ (Summer Solstice) שהוא גם היום הארוך בשנה והתאריך לתחילת הקיץ בכדור הארץ הצפוני). רגע ההיפוך הוא כאשר השמש מגיעה (מנקודת ראותם של צופים על כדור הארץ) לנקודה הצפונית ביותר שלה מקו המשווה (כלומר חצי הכדור הצפוני נמצא בנטייה מרבית לכיוון השמש). ליום זה משמעויות תרבותיות-חברתיות בתרבויות רבות ברחבי העולם ולאורך אלפי שנים בהיסטוריה האנושית.

ברכות לאופיר וינשל-שחר, על אישור עבודת הדוקטורט שלה, שכותרתה "דינמיקה של שוליות בשדה ארגוני מתמסד: ניתוח מוסדי של שני מקרי חקר בתחום החינוך הסביבתי בישראל". העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' גילי דרורי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית

האנתרופולוגית רעות ריינה בנדריהם כותבת לבחברת האדם על רשמים מהכנס – המאבק המזרחי לאן? שהתקיים בתחילת יוני בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה ומרכז אדווה, והוקדש לציון יובל למחאת הפנתרים השחורים ו-40 שנה ללספרו של שלמה סבירסקי "לא נחשלים אלא מנוחשלים"

אודיה פרידמן, סטודנטית לתואר ראשון בספרות השוואתית ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחברת קבוצת הכתיבה של הקליניקה האורבנית, גם היא באוניברסיטה זו, כותבת על קבוצת מצילות מזון בשוק הסיטונאי של ירושלים

על מאמרו גיל חיזי, כיום עמית הומבולדט במכון ללימודי הדרום הגלובלי (Global South Study Center) באוניברסיטת קלן, שפורסם בכתב העת Social Analysis. המאמר דן בחשיבות ומשמעות של אפקט (affect) בסדנאות לשיפור עצמי בסין המלמדות "כישורים רכים", פסיכולוגיה חיובית, ודיבור מול קהל בסין.

ברכות לתמר כתריאל (אוניברסיטת חיפה) על ספרה החדש, הסוקר את שדה השיח והשפעותיו תחת תרבות השיח בישראל.

בעקבות הרצאתה של אווה אילוז, בה היא ביקרה בין השאר את ׳הפוליטיקה של הקרבניות׳, כותב בן בורנשטיין, דוקטורנט לסוציולוגיה בתל אביב, על המגבלות בתפיסה האנטי קרבנית הקיימת הן בשדה הפוליטי (מימין ומשמאל) והן בשדה האקדמי הביקורתי. בעזרת דיון בספרות האנתרופולוגית והסוציולוגית הרלוונטית, בורנשטיין ממחיש את המורכבות שחוקרים נדרשים אליה, בבואם לנתח ולהבין מופעים של קרבניות, כתופעה תרבותית בולטת בפוליטיקה העכשווית

ספר חדש לפרופ' עמנואל מרקס מאוניברסיטת תל אביב, מראשוני האנתרופולוגים הישראלים, חתן פרס ישראל וזוכה אות מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית.