אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.
דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.
האנתרופולוגית רחל ורצברגר (המכללה האקדמית הדסה) כותבת על טקסטים ולימוד בעידן החדש היהודי. במאמר ״שהלמידה תהיה לא רק מהשכל אלא מכל הגוף': טקסט ולימוד בעידן החדש״, מתוך האסופה כוחן של מילים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית בעריכת ניסן רובין שלמה גוזמן כרמלי מראה ורצברגר כיצד הלמידה של הטקסט בקרב אנשי העידן החדש נועדה למימוש מטרה ריטואלית בעלת אופי טיפולי.
שחר שילוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מארגנת סדנא מיוחדת שתעסוק בבתחושת הצפה רגשית ומתודולוגית בעבודת שדה. המעוניינים מוזמנים להירשם בטופס
ברכות לאנתרופולוגים ניסן רובין ושלמה גוזמן כרמלי לרגל יציאתו לאור של הספר 'כוחן של מילים, אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית' בהוצאת כרמל, סדרת פרשנות ותרבות. בשבועות הקרובים נעלה מספר פרקים מהספר במדור אנתרופולוגיה לשבת.
ניר גזית ואראלה גרסיאני בוחנים באופן אתנוגרפי את מחוללי הלגיטימציה לאלימות צבאי ברמת המיקרו במסגרת הכיבוש הצבאי המתמשך בשטחים. בניגוד למחקרים רבים בתחום העוסקים ברמת מוסדות החברה והפוליטיקה או ברמת הפסיכולוגיה של הפרט, טועניםגזית וגרסיאני שצריך להתמקד בפעילות האלימה עצמה ובדרך שהחיילים מבינים ומצדיקים אותה. פרק מתוך הספר החדש ״חמושים בלגיטימציה״, בעריכתם של עפרה בן ישי ויגיל לוי.
לכבוד חג האפיפניה הנוצרי וטקסי הטבילה בירדן שיתקיימו השבוע (ובכלל לאורך ינואר), כותב ליאור חן, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו את אתרי הטבילה לאורך נהר הירדן (עוד על עבודתו בתגובות) וכיום משמש כמדען החברתי של רשות הטבע והגנים, על היחסים בין המאמינים הנוצרים וסוכני הקדושה היהודים שמפעילים את אתרי הטבילה:
חוקר המדיה עידו רמתי, חבר סגל במחלקה לתקשורת ובתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, כותב על מאמר שפרסם בכתב העת Convergence. במאמר Thumbs up and down: The cultural technique of thumb-typing, רמתי מתמקד בתופעת ההקלדה באמצעות אגודלים בסמארטפון ובקשר שבין הטכנולוגיה, הגוף והיצירה הטקסטואלית.
אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) כותב במאמר שפורסם בכתב העת Open Theology על תפילות יהודיות למניעת אלימות כלפי נשים ולשיקום נפגעות תקיפה מינית. בן לולו מראה כיצד הם אמצעי פוליטי להשמיע את הטראומות של נשים ולשלבן בספירה הדתית, ובכך לתקן שיח שהושתק עד עכשיו.
אחרי כל הסיכומים של שנת 2021, צוות בחברת האדם החליט מציג את הבחירות של מיטב הכתבות, בלוגים ופוסטים של שנת 2021. בכתבה תמצאו כמה פוסטים שלא השתתפו בסיכומים האחרונים, ששווה לשים לב אליהם.
איך יוצר היהודי החדש את החיבור האולטימטיבי בין תזונה לזהות? האנתרופולוג דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אררופאית, וינה) והשף יאיר יוספי (שף ובעלים "ברוט", תל אביב) בסדרת מאמרים על חריף והתרבות הישראלית. לטענתם שורשי התרבות הישראלית מושתתים על שלילת הגולה וחיפוש אינטנסיבי אחר שייכות שורשית. מאמר ראשון בסדרה לוהטת על עוצמה ומורכבות.
החיים לא נמצאים רק בפייסבוק, לכן בסיכום זה נביא את עשרת הכתבות והבלוגים הנצפים ביותר בשנה האחרונה באתר בחברת האדם.
האתרופולוג אורי כץ, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה, כותב על מאמרו החדש Everything Seems So Illogical: Constructing Missingness Between Life and Death in Israel, שפורסם בכתב העת OMEGA – Journal of Death and Dying. כץ מתמקד במאמר במקרה של נעדרים בישראל ומראה כיצד הקטגוריה של "נעדר" נבנית על ידי האנשים שנותרו מאחור, וכיצד פרשנות זו עלולה לאיים על הנחת הדיכוטומיה של חיים-מוות.
שיחה בין מחבר הספר ד״ר לירון שני עם עורכי הסדרה ״הישראלים״, פרופ' תמר הרמן ופרופ' עופר שיף, על הספר ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״ 28.12.2021
עשרים וחמש ועוד קצת שנים אחרי פרסום מאמרם המשפיע של סמדר לביא וטד סווידנברג, חוזר אורי דורצ׳ין למאמר ומציג, בפרספקטיבה עכשווית את הביקורת שלו על הגישה ההפוסטקולוניאלית שבמאמר, משרטט את ההבדלים בין גישה ביקורתית ותיאוריה ביקורתית ומשווה את הגישות האלו לגישות "אונטולוגיות עכשוויות, המתגרות אותן.
בחברת האדם מסכמת את שנת 2021 עם המדורים הנצפים ביותר. הפעם, עשרת הנצפים ביותר בקטגוריית אנתרופולוגיה לשבת. אנתרופולוגיה לשבת הוא המדור המתפרסם מדי יום שישי ובו הרחבה על מאמרים אקדמיים של אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות ישראלים או שעוסקים בישראל בצורה מונגשת לציבור.
נטפליקס מנסה לפרוץ את גבולות הייצוגים החברתיים בתכניה ויורה לכל הכיוונים. והתוצאות, ובכן, מעורבות.
חלק מתוך הפרק השישי בספרו של לירון שני (האוניברסיטה העברית) ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״. הפרק מתאר את שינוי במקומם של עצי השיטה במרקם החיים בערבה. מאובייקטים שהיו חלק מהנוף, רקע לחיי הערבה ולהתיישבות החקלאית בה, הם עברו למרכז הבמה והיו מוקד למאבקים, לדיונים ולפרקטיקות חדשות. הפרק משלב רבות מהתמות המרכזיות שבספר עצמו – סוגיות של טבע-תרבת, תפיסות שונות של טבע ושמירת סביבה, יחסי אנושי ולא אנושי, והקשר של בני אדם למקום.
לקראת הנובי גוד הנחגג ב-31 לדצמבר, ריקי ענתבי, תלמידה בשנה ג' במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה כותבת על החג. החג מציין את תחילתה של השנה החדשה על פי לוח השנה האזרחי והיה לחג האזרחי היחידי בברית המועצות דאז. ענתבי כותבת על חווית החגיגות בישראל וקבלתו ועל החוויה האישית והמשפחתית.
דף הפייסבוק של בחברת האדם פועל כבר למעלה משבע שנים וצבר מעל ל-8500 עוקבות ועוקבים. כמסורת שנתית, לפניכם.ן סיכום שנתי של עשרת הפוסטים המובילים בדף הפייסבוק של "בחברת האדם".
במאמר בגליון החדש של סוציולוגיה ישראלית בוחנים נטע אבנון, דן קוטליאר ושירה ריבנאי-בהיר את מדעני הנתונים בישראל ומחברים בין סוציולוגיה של המוסר להעדרו של מוסר מוסכם סביב אלגוריתמים. אבנון (פוסט דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב), קוטליאר (חבר סגל בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה) וריבנאי-בהיר (דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון) משרטטים את סוגי הגיונות המוסר הקיימים כיום בקרב מדעני הנתונים ומנתחים את יחסי הגומלין בין ההגיונות המוסריים של מדעני נתונים ובין הכלים האלגוריתמיים שהם מפתחים.
גליון מיוחד של כתב העת סוציולוגיה ישראלית בעריכת פרופ׳ גילי דרורי ופרופ׳ עמליה אוליבר (שתיהן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) מוקדש לנושא החדשנות והיזמות בישראל.
אירוע לכבוד הספר ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, חקלאות ותרבות״ מאת לירון שני, ובהשתתפות: נורית שטדלר, אבנר דה שליט ותמר אלאור. המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניבסיטה העברית. 7.12.21
אלירן ארזי, דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית אשר חוקר את תפיסות הכוח והמקום בקרב קבוצה ילידית ״באמזונס הקולומביאני, נשא הרצאת מבוא לפני הקרנת הסרט ״בין אש לבין מים, אשר הוקרן ב16.11.21, במסגרת פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-10 בסנימטק ירושלים. ארזי מרחיב את הקשר של הסרט למבט נרחב על העמים הילידיים בקולומביה, של האוכלוסיה האפרו-קולומביאנית, של המרחב עצמו שפועלים בתוכו ונקשרים אליו אנשים שונים דרך שאלות של ׳אימוץ׳, ׳שארות׳, ׳שינוי׳ ומדינה.
ההנחה הרווחת בציבור היהודי בישראל שהמשמעויות והמנהגים שעומדים בבסיס חג החנוכה ייחודיים לגמרי ליהדות. מדובר בהנחה שגויה, כשלמעשה את הפרקטיקה של הדלקת נרות וגם המסר של ניצחון האור על פני החושך, ניתן למצוא בחגים רבים שנחגגים בתקופה זו של השנה ובכלל.
ספר חדש שנערך על ידי קית' מרפי מאוניברסיטת קליפורניה ארווין ועל ידי האנתרופולוג הישראלי פרופ' איתן וילף, חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בוחן את הקשרים בין אנתרופולוגיה לבין עיצוב.
מאמר חדש לארז מגור ומרקו אלגרה בכתב העת Political Geography. במאמר מגור (תוכנית עמיתי מרטין בובר, האוניברסיטה העברית), ואלגרה (אוניברסיטת ליסבון) שואלים: מהי הכלכלה הפוליטית של ההתנחלויות? האם אפשר לבחון את הפיתוח המרחבי של ההתנחלויות בראייה השוואתית כסוג של פרויקט עיור ניאו-ליברלי? ומהו תפקידם של ההתנחלויות בקידום המפנה הניאו-ליבראלי בישראל?
דברים שנשא אורי רם, פרופ׳ אמריטוס לסוציולוגיה, בכנס לכבוד פרישתה לגימלאות של פרופ׳ שרית הלמן, שהתקיים ב-24 לנובמבר 2021, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
נורית שטדלר, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית בהרצאת מבוא לסרט ״להזיז הרים״ – על נזירות יווניות-אורתודוכסיות המנסות להקים מנזר על פיורד בנורווגיה – אשר הוקרן ב16.11.21, במסגרת פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-10 בסנימטק ירושלים. לבקשת בחברת האדם שיתפה שטדלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה וחוקרת דת, את ההרצאה שנתנה לפני הקרנת הסרט בה היא מנתחת את הסרט דרך הפריזמה האנתרופולוגית של העברת מקום קדוש ועיצוב מקום חדש וסביב המתחים השונים המניעים את הסרט.
מיכל קרבאל-טובי וכנרת להד בוחנות במאמר חדש בכתב העת Sociology את מעמדן השולי של רווקות ביחסים חברתיים דרך הפריזמה של החלפת מתנות. קרבאל-טובי (החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב) ולהד (התוכנית ללימודי מגדר, תל אביב) מנתחות טקסטים רבים, רובם מקוונים, ומצביעות על הקשר בין סטאטוס משפחתי לבין דפוסי נתינה, ועל צמיחתן של קולות ביקורתיים על ׳היעדר הוגנות׳ של רווקות ביחס לקשר הזה ולנורמות המעצבות אותו
פרויקט חדש של קרן היינריך בל בודק מהי גבריות בחברה הישראלית. הקרן יצאה במספר סרטונים המנסים לענות על שאלות כמו כיצד ניתן לאפיין את הגבריות הישראלית, מה דעתם של הגברים על התנועה הפמיניסטית, כיצד מתפתחת התודעה הגברית בישראל ומה תפקידו של הצבא בתהליך?
"אינטימיות זרה" הוא ספרה החדש של ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללת עמק יזרעאל. אריאלי, בת לאם שחיה עם עובדת סיעוד מהודו, כתבה את הספר על בסיס מחקר שכלל יומן שדה וכן ראיונות עם עובדי סיעוד מחו"ל, בני משפחה ונותני שירותים בתחום.
פרק המבוא לספרה של ניצן רותם ״מתאבדים במדים: בחירה, מחויבות ואשמה בחברה הישראלית״ שפורסם בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב ב-2019. הספר יוצא כנגד הטענה שההתאבדויות בצבא הם תוצאה של אובדנות שלא אותרה במועד, אלא מצביע על המבנים החברתיים והתרבותיים של התופעה.
ספר חדש על הצדקות לאלימות הצבאית בחברה בישראל בעריכת עופרה בן ישי ויגיל לוי ובהשתתפות בין השאר של: ניר גזית, אראלה גרסיאני וניצן רותם
הילה נחושתן כותבת על מחקריה האתנוגרפים במרפאות לטיפול ומניעת השמנת יתר ומציגה את מאמרה האחרון אשר התפרסם בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry. במאמר, The Ethical Work of Weight Loss Surgery, מראה נחושתן שמעבר לכך שגופים בעלי משקל גבוה עברו מדיקליזציה בשיח המערבי המודרני, הם גם נתפסים מבחינה תרבותית כפרויקט מוסרי. לטענתה לאחר ניתוח לקיצור קיבה, אנשי המקצוע והמטופלים יחדיו מבנים מחדש את המטופלים כסובייקטים מוסריים.
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמצאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. בדוח השלישי על המחאה המתמשכת מקמפוס אוניברסיטת בואזיצ'י באיסטנבול יש כמה התפתחויות חדשות שמאירות באור חדש את מהלך המחאה שנמשכת, לפי הספירה כבר 300 ימים.
תרגום לעברית של אחד המאמרים המכוננים באנתרופולוגיה והסוציולוגיה של האוכל – מאמרו של האנתרופולוג הצרפתי קלוד פישלר מבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.
אלעזר בן לולו על הבניות תרבותיות בחגיגות סיגְד האתיופי בקהילה רפורמית ישראלית בעיר גדרה
מירי לביא נאמן (מכון ערבה ואוניברסיטת ברקלי) על האקולוגיה הפוליטית של הפראים – סוג של חמור בר שנכחד בתחילת המאה העשרים והושב בחזרה לנגב כחלק מנסיון להחזיר חיות מתקופת התנ״ך לישראל. לביא נאמן מציגה את המבט של האקולוגיה הפוליטית על היחסים בין האנושי והלא אנושי ומראה כיצד הפראים הם לא רק מושא למחקר מדעי, אלא הם חלק מהאקולוגיה הפוליטית של האזור ושל הדמיון הסביבתי שמנסים ליצור בנוף המוקמי ובין השחקנים האנושים והלא אנושים במרחב. אנחנו מפרסמים כאן את ההרצאה במלואה.
יום המתים הוא יום חג ססגוני עבור המתים שחוזרים לבקר בעולם החיים פעם בשנה. הצבעוניות הטבועה בחג הביאה חשיפה מערבית גדולה שהובילה לשאלה: האם חגיגות נוספות של החג והתחפשות למאפייני החג ברחבי העולם תיחשב ניכוס תרבותי או הערכה תרבותית?
ליל כל הקדושים, המצוין בסוף אוקטובר, מספק הזדמנות לבחון חלק מהאופנים בהם נתפס המוות בחברה המערבית, בין השאר בשל כך ש 'יום המתים' המקסיקני נחגג כמעט במקביל. 'יום המתים' מספק אפשרות לחשוב מזווית שונה על משמעות המוות, והחיים גם כן. במקום ציר חיים לינארי, האמונה מאחורי יום המתים מבוססת על תפיסה של חיים מעגליים, השומרים את המתים כחלק חשוב מן עולם החיים.
