"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

מאמר של הסוציולוגית אריז' סבאע'-ח'ורי (האוניברסיטה העברית) שפורסם בכתב העת Sociological Theory, והוא חלק מסדרת מאמרים של סבאע'-ח'ורי שמנתחים את משטר הקולוניאליזם התיישבותי בישראל/פלסטין. במאמר זה, פורסת סבאע'-ח'ורי את הבסיס התיאורטי לטענתה ומראה את הסתירה המבנית של אזרחות בהקשרים של קולוניאליזם התיישבותי. מצד אחד, טוענת סבאע'-ח'ורי, האזרחות הקולוניאלית מסדירה ומבטיחה זכויות מסוימות, אך מצד שני היא כולאת את האוכלוסייה הפלסטינית במלכדות מבנית, המבוססת על נישול מנכסים ופגיעה בזכויותיהם הקולקטיביות ובזכויות אחרות נוספות.

במאמר זה מנתח אלעזר בן לולו  באופן אוטואתנוגרפי דרך ההשתתפות שלו בטקס הקפות שמחות תורה בקהילה רפורמית. לטענת בן לולו, הריטואל שמסמן את סיום הקריאה השנתית בתורה מזמין דיון על היחסים בין הגוף לבין הקדוש. באמצעות דיון רפלקסיבי, מתאר בן לולו כיצד נחשפים סדקים זהותיים המגלים מפגש קונפליקטואלי בין זהותו האתנית, המינית והדתית של החוקר עצמו. לטענתו הטקס הספציפי הזה, שמתקיים פעם בשנה, מדגים עד כמה הגוף הוא סמל דתי טעון ונושא מסורות משפחתיות והבנות לא מודעות של הסדר החברתי.

רעות ריינה בנדריהם, אשר כתבה את עבודת הדוקטורט שלה על המתחים בין הקבוצות השונות במצפה רמון, טוענת שבעיר, כמו גם במקומות אחרים, מתקיימים קואליציות ושיתופי פעולה בין קבוצות דומיננטיות בחברה הישראלית שבתנאים מסוימים חוברים יחד ומאפשרים את ההשתלטות על מרחבים פגיעים. הגרעינים התורנים, טוענת בנדריהם, פועלים במקרים אלו כ״יזמים מוסריים״ המתפקדים כסוכנים של המדינה על מנת לחזק את שליטתה במרחב:

"רועים ואינם נראים – חוסן, פגיעוּת ואקלים הכיבוש בקהילות רועים פלסטינים בשטחי C", מאמרן של מירי לביא-נאמן ושחר שלוח, מתפרסם השבועכחלק מגליון בנושא משבר האקלים בכתב העת "קריאות ישראליות", בעיתוי טעון ואירוני. המחברות, העוסקות בחקר היבטים שונים של פוליטיקה של רעייה בישראל ובפלסטין, כותבות על הכאב הממשי שפגשו בעבודת השדה ועל האופנים שבהם הוא חיזק ועיצב את עמדתן התיאורטית.

רתם אווה ליליאור, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ותכנון עירוני באוניברסיטה העברית ויועצת חברתית בפרויקטים של פינוי בינוי, כותבת על מודל יופי נשי משתנה במערב, ועל הנסיבות שהובילו להסרת שיער להיות חלק ממנו. ליליאור מראה כיצד הציפייה מנשים להסיר את שיער גופן כחלק ממודל יופי מערבי התפתחה רק במהלך המאה העשרים.

ברכות לאנתרופולוגים יעל עשור ועמרי גרינברג על הצטרפותם לתוכנית עמיתי מרטין עמיתי בובר באוניברסיטה העברית, אחת ממסגרות הפוסט-דוקטורט היוקרתיות ביותר במדעי הרוח והחברה בישראל. כבוד גדול לאנתרופולוגיה.

ציפי עברי (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) סוקרת את הכתיבה האתנוגרפית סביב סוגית ההפלות, מראה כיצד הסוגיה הזו בארה״ב היא סוגיה תרבותית מיוחדת ותוהה כיצדשבאנתרופולוגיה האמריקאית העכשווית מעט מחקרים איכותניים ואתנוגרפיים חוקרים סוגיה רגישה זו

כיצד מטאפורות מעצבות את הדרך שבה יועצים אירגונים עובדים? אלונה אורבך-עברי, יועצת ארגונית ותלמידה לתואר שני בסוציולוגיה, מראה כיצד השימוש בתבניות שיח משפיע על אופייה של עבודת הייעוץ הארגוני עצמה. בעזרת התבססות על ספרות אקדמית בתחום הייעוץ הארגוני מבקשת אורבך-עברי להזכיר לנו שלמילים, ובאופן ספציפי למטאפורות, יש השפעה על התוצאות של תהליכי ייעוץ ארגוני.

האם אפשר לעשות טיפול נפשי ממוחשב? מה ההשלכות של טיפול כזה על רעיון הטיפול הפסיכולוגי? ומה האנתרופולוגיה יכולה לתרום להבנת התופעה? במאמר חדש טוען שי סתרן, דוקטורנט לאנתרופולוגיה בעברית, כי ההופעה של הטיפולים הממוחשבים מהווה קו פרשת מים בהתפתחות של המקצוע הטיפולי ומציע להבין זאת כמעבר ממלאכה ידנית לעבודה מתועשת .

"שירת האקדמיה" הפעם עם שיר על מאמרו של לירון שני, "היכן שיש זבובים יש אנשים: חרקים, אנשים ושאלת האתנוגרפיה הרב־מינית — המקרה של החקלאות בערבה", שפורסם בתיאוריה וביקורת. השיר מתחקה אחר הטענה מרכזית של המאמר על מנת להנגיש אותו לקוראים נוספים.

אמיר פרייברג, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (וגם חבר צוות בחברת האדם) כותב על המושגים התיאורטיים עבודת גבולות וגבולות סימבוליים. הפוסט מבקש להציע היכרות עם שני מושגים בסיסיים בסוציולוגיה, שבדומה למושגים תיאורטיים נוספים נוטה לשמש חלק משפה אקדמית מרוחקת ובלתי מובנת למי שלא נמצא ונמצאת באקדמיה.

נטע אלראי, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה (וחברת צוות בחברת האדם), כותבת על הפוליטיקה בצורה קצת שונה, ועל הופעותיה ביומיום. בתוך עולם יצרניות התוכן של איפור ברשתות החברתיות, ישנו שיח על אקטיביזם ופוליטיקה לשינוי בתוך שוק האיפור, איפור שמיוצר מבלי לחשוב על מגוון גווני העור והא.נשים המבקשות להשתמש בו

יעל השילוני דולב כותבת על משמעותה של החלטת בית המשפט העליון בארה״ב בנושא ההפלות, בהקשר הישראלי. השילוני דולב, אשר חקרה רבות גם את סוגיות ההפלות בישראל, מצביעה על ההבדלים בין ישראל לארה״ב סביב סוגיית ההפלות, מתארת את היחס להפלות ביהדות, מצביעה על הסכנות באימוץ השיח האמריקאי וטוענת שעדיף להגיע לפשרות מאשר להפוך אתסוגיית ההפלות למוקד של מחלוקת פוליטית.

ריקי ענתבי בפינתה "שירת האקדמיה" בה היא הופכת מאמרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים לשירה. כל שיר נכתב מתוך הטענה המרכזית של המאמר, על מנת להנגיש את המאמרים בצורה נוחה. והפעם, השיר מבוסס על ספרה של הסוציולוגית אווה אילוז "סופה של האהבה"

כיצד ראשי ממשלה בישראל משתמשים באירועי עבר לאומיים וזרים בנאומים פוליטיים שמופנים לציבור מקומי? טרייסי אדמס (פוסט דוקטורנטית במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל) ניתחה 185  נאומים פומביים של ראשי ממשלה ישראליים ובחנה כיצד מגוייסים אירועי העבר למאבקים פוליטיים עכשוויים. במאמר שפורסם בכתב העת Current Sociology אדמס מראה כיצד אירועי עבר מקומיים או גלובליים, משמשים לצורך בניית זהות לאומית ותחושה של שייכות.

האנתרופולוג הרפואי בן בלק בטקסט שפורסם באתרSapiens בו הוא מתאר ומתח את ההיסטוריה של כלכלת הדם העולמית – ומראה כיצד תרומות הדם והמסחר בפלזמה הם בו בזמן משקפים את הפוטנציאל האנושי האדיר לעשיית טוב, אבל גם מספרים לנו על רדיפת בצע, רשלנות, ואי-שוויון מבני.

מנדי יעקובוביץ', סטודנט לתואר שני בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, כותב על הסטודנטים החרדים באקדמיה הישראלית. מתחילת שנות ה-2000 צמחה נוכחותם של הסטודנטים החרדים במוסדות האקדמיים, נוכחות שהעלתה שאלות הן מבית ומחוץ. סקירה על מיקומם בספירה הציבורית מול מיקומם והתפיסה של הסטודנטים עצמם במרחב החרדי והאקדמי.

ריקי ענתבי בפינה חדשה בה היא הופכת מאמרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים לשירה. כל שיר נכתב מתוך הטענה המרכזית של המאמר, על מנת להנגיש את המאמרים בצורה נוחה. השיר הראשון מבוסס על מאמרם של יעל ברדה ועמרי גרינברג "לינת חירום: הכלכלה הפוליטית של עבודה פלסטינית בזמן סגר הקורונה"

״חלק מתוך מהדברים שכתב יורם בילו בספר ״על מלאכים, שדים ובני אדם – ספר היובל לכבוד יורם בילו״, שערך אנדרה לוי ופורסם בהוצאת רסלינג. הספר מאגד מאמרים שנכתבו על ידי עמיתיו ותלמידיו של בילו ומציע קשת רב-גונית של מחקרים המשקפים את גישתו המולטי-דיסציפלינרית של בילו. המאמר הפתוח של הספר מהווה מעין סיכום ביניים של הקריירה של בילו ומבט לאחור על עבודתיו. אנחנו מביאים כאן חלק מתוך הטקסט, שאותו גם הקריא בילו בהרצאה שנשא בכנס לכבודו שהתקיים ב14.6.22 באקדמיה הלאומית למדעים. הקלטת יום העיון, כולל הרצאתו של בילו, מצורפת כאן.

ליאור בסרמן-נבון כותבת על טשטוש הגבולות בין הסתרה לחשיפה במחקר העוסק במיניות דרך הגוף. בסרמן-נבון מראה, בעזרת דוגמאות מהמחקר שלה המתמקד בהעדר ידע סביב תופעת השפיכה הנשית, כיצד דווקא התיחסות רפלקסיבית ישירה על סוגיות מביכות, ״הלכלוך״ והחלקים הלא נעימים במחקר, יכולים להוביל ליצרת ידע תיאורטי ואתנוגרפי חדש.

שחר שלוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, כותבת על מרגרט מיד והגותה בנושא משבר האקלים. אם להסתכל על המציאות כהתקדמות ליניארית, סביר להניח שנהפוך למדוכאים יותר. מיד התמקדה בעתיד, המדעי והאקלימי, ואיך ניתן לדמיין עתיד אלטרנטיבי, וכך לפי הגותה ניתן לחשוב מחדש על חרדת האקלים שתוקפת אותנו.

אילת מעוז, כיום פוסט-דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו. זאת אתנוגרפיה היסטורית התמקדות במשטרה בג׳מייקה – כמושג, כמוסד, וכרעיון וחוקרת דרכו את הסדר החברתי הגלובלי, המרובד והמתעתע. בעבודתה היא מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ כתחליף למושג ״מדינת משטרה״ שמניח כי ״המדינה״ היא הסוכן המרכזי של אלימות מאורגנת; ובוחנת את השחקנים, ההגיונות והפרקטיקות המעצבים ויוצרים מה שהיא מכנה אלימות מנוכרת.

מה המשמעות של טקס חג השבועות בקיבוץ? וכיצד הוא שומר על משמעותו גם שהקיבוץ משתנה? קטע מספרה של האנתרופולוגית תמה חלפין ״בית מול הים״ אשר פורסם ב2019 בהוצאת למדא עיון של האוניברסיטה הפתוחה. בקטע זה מתארת חלפין את ההכנות לטקס השבועות בקיבוץ, את משמעות הסימלית של הטקס אבל בעיקר את המשמעות הקולקטיבית שלו לחברה הקיבוצית.

תפקיד כל כך מרכזי בתרבות האוכל של האדם בימינו? נמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) כותב לכבוד שבועות על המעבר מחלב מהחי לאלטרנטיבות לחלב תוך קריאה בתיאוריית המטריאליזם התרבותי של מרווין האריס. קריאת החברה בצורה כזו, של הקשר בין הכלכלה לתרבות, מסבירה את הסתמכות התרבות על החלב ומוצריו, וגם את השינוי בהתסמכות על החלב כיום בסיבות הקשורות למוסר ועוול כשינוי תרבותי מבני.

לרגל יום בריאות הנשים העולמי אשר צויין השבוע, חוזרת האנתרופולוגית טל ניצן לעבודת השדה שלה בגוואטמלה ב2010, ולהתמודדות של המדינה עם התפרצות הר געש קטלנית יחד עם סופה טרופית הרסנית.הנפגעים הקשים ביותר, מראה ניצן, היו בתים ומשפחות בראשן עמדו נשים.  ניצן (כיום בפורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם בעברית), מצביעה על הקשרים בין חוסר נגישות לשירותי בריאות, לביטחון אישי, ולקיום מכבד, וטוענת שצריך להבין קשרים אלו כ כאלימות מדינתית מבוססת מגדר.

ברכות חמות לנטע כהנא (האוניברסיטה העברית) על אישור עבודת הדוקטורט "לפגוש את האחר, לדמיין את עצמנו: תיירות התנדבותית ישראלית בעידן הגלובלי" בהנחיית פרופ' עדנה לומסקי פדר ופרופ' גילי דרורי מהאוניברסיטה העברית. המחקר עסק בדרמה המוסרית שמתרחשת בתיירות התנדבותית

כיצד ניתן למסגר סיפורי נעדרות של אזרחים (בניגוד לחיילים) בישראל? במאמר שפורסם בכתב העת Journalism משרטט אורי כץ את התסריטים התרבותיים העוסקים בסיפור של הנעדרות האזרחית. בעזרת אתנוגרפיה נרטיבית, מציג כץ,כיום פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה, את הנרטביים המרכזיים ובוחן האם אפשר להציע גם נרטיבים חליפיים.

ד"ר גיא שני מהמכללה למנהל התארח בסמינר החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. שני הציג את מחקרו בנושא על נוחות מעמדית ויחסם של בני המעמד הבינוני למגוון חברתי במקום מגוריהם.

אנדרה לוי (אוניברסיטת בן גוריון) כותב על האסון שהתרחש בשנה שעברה במירון בל"ג בעומר, אל מול ויקטור טרנר ומחקריו על טקסים ועל חווית הקמויוניטאס. לטענת לוי, העלייה להר מירון לקברו של רבי שמעון בר יוחאי הפכה לצליינות למעשה, ולפיכך היא מחריפה את הפערים בין הצליינים המגיעים להילולה על בסיס מרחבי ואתני. לאחר האסון בשנה שעברה הוכרזו הגבלות חדשות על ההגעה להילולה, אך לוי טוען שהגבלות החדשות פוגעות יותר בצליינים המזרחים מאשר האשכנזים, מאחר ודפוס ההשתתפות שלהם שונה בכל הנוגע לצליינות בהר מירון.

מושב מתוך כנס האגודה הסוציולוגית הישראלית ה-53, בנושא אקולוגיה פוליטית של ישראל/פלסטין, בהשתתפות ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי, נסרין מזאוי, ד"ר מתן קמינר, שחר שלוח, ד"ר ראמז עיד וד"ר מירי לביא נאמן.

עבודת הדוקטורט של טליה פריד, המבוססת על אתנוגרפיה רב-אתרית בעולם הפסולת בישראל, זוכה בתחרות עבודת הדוקטורט מצטיינת ע"ש מקס גלקמן לשנת 2022

השנה על ידי חברי אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים ישראליים. במושב יציגו את ספריהם של מתן אהרוני, אסתר הרצוג, לירון שני, אורי דיוויס, דניאלה אריאלי, מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי, עמליה סער והאוזן יונס.

מה קורה כשאנחנו צועדות במרכזים העתיקים של הערים ההיסטוריות של אירופה? כיצד הליכה זו, הנראית כפעולה סתמית, פשוטה וספונטנית, משנה ומעצבת את העיר הגדולה?  שלומית פלינט, ונורית שטדלר בוחנות את המציאות האורבנית היומיומית בעיר העתיקה של לונדון מנקודת המבט של  הולכי והולכות הרגל, מתוך העדשה היחודית של המושג התיאורטי "פלימפססט" (palimpsest), מושג העוסק ביחסי העבר והעתיד בעיר.

ברכות לדנה קפלן, על מינויה כחברת סגל בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסטה הפתוחה וגם על פרסום ספרה What is Sexual Capital באנגלית (אחרי שכבר יצא לאור באיטלקית, בספרדית ובגרמנית) אותו כתבה יחד עם אווה אילוז.

ג'קי פלדמן כותב על פראן מרקוביץ לקראת אירוע הפרישה שלה מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.

בהוצאת Routledge, סדרת Materializing Culture, מתוך עבודת השדה שביצע בגאנה. הספר בוחן את הפרטיות מהקשרים תרבותיים שונים, כך שדרך שינויים תרבותיים והיסטוריים מייצרות צורך הולך וגובר של הפרטי מול הציבורי, תוך סקירה של עולמם ה'פיזי' והדיגיטלי גם כן.

טרייסי אדמס וינון גוטל-קליין כותבים על השוני בין תופעות של 'דה-הנצחה' בישראל לעומת תופעות הגל החדש של 'דה-הנצחה' בעולם המערבי. אדמס וגוטל קליין , טוענים שבניגוד לעמדה הרווחת, 'דה-הנצחה' כפרקטיקה איננה בינארית, אלא מתקיימת על רצף. וש'דה-הנצחה' היא חלק מרכזי מקיומה של הדת האזרחית בקהילה נתונה, שכן היא מעודדת ומחייבת משא ומתן ומעורבות של הגורמים השונים בשדה הזיכרון הקולקטיבי, ודוחקת את החברה להתמודד לא רק עם העבר שלה אלא גם עם ההווה, ובמידה רבה להשפיע על העתיד.

דניאל מונטרסקו ויערה סדצקי כותבים על המאבק בהשתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו. המאבק שמסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם / כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

דניאל מונטרסקו ויערה סדצקי כותבים על המאבק בהשתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו. המאבק שמסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם / כתבה שנייה סדרה

כתבות חמות

הודעות

גיא