אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.
דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.
ההנחה הרווחת בציבור היהודי בישראל שהמשמעויות והמנהגים שעומדים בבסיס חג החנוכה ייחודיים לגמרי ליהדות. מדובר בהנחה שגויה, כשלמעשה את הפרקטיקה של הדלקת נרות וגם המסר של ניצחון האור על פני החושך, ניתן למצוא בחגים רבים שנחגגים בתקופה זו של השנה ובכלל.
ספר חדש שנערך על ידי קית' מרפי מאוניברסיטת קליפורניה ארווין ועל ידי האנתרופולוג הישראלי פרופ' איתן וילף, חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בוחן את הקשרים בין אנתרופולוגיה לבין עיצוב.
מאמר חדש לארז מגור ומרקו אלגרה בכתב העת Political Geography. במאמר מגור (תוכנית עמיתי מרטין בובר, האוניברסיטה העברית), ואלגרה (אוניברסיטת ליסבון) שואלים: מהי הכלכלה הפוליטית של ההתנחלויות? האם אפשר לבחון את הפיתוח המרחבי של ההתנחלויות בראייה השוואתית כסוג של פרויקט עיור ניאו-ליברלי? ומהו תפקידם של ההתנחלויות בקידום המפנה הניאו-ליבראלי בישראל?
דברים שנשא אורי רם, פרופ׳ אמריטוס לסוציולוגיה, בכנס לכבוד פרישתה לגימלאות של פרופ׳ שרית הלמן, שהתקיים ב-24 לנובמבר 2021, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
נורית שטדלר, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית בהרצאת מבוא לסרט ״להזיז הרים״ – על נזירות יווניות-אורתודוכסיות המנסות להקים מנזר על פיורד בנורווגיה – אשר הוקרן ב16.11.21, במסגרת פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-10 בסנימטק ירושלים. לבקשת בחברת האדם שיתפה שטדלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה וחוקרת דת, את ההרצאה שנתנה לפני הקרנת הסרט בה היא מנתחת את הסרט דרך הפריזמה האנתרופולוגית של העברת מקום קדוש ועיצוב מקום חדש וסביב המתחים השונים המניעים את הסרט.
מיכל קרבאל-טובי וכנרת להד בוחנות במאמר חדש בכתב העת Sociology את מעמדן השולי של רווקות ביחסים חברתיים דרך הפריזמה של החלפת מתנות. קרבאל-טובי (החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב) ולהד (התוכנית ללימודי מגדר, תל אביב) מנתחות טקסטים רבים, רובם מקוונים, ומצביעות על הקשר בין סטאטוס משפחתי לבין דפוסי נתינה, ועל צמיחתן של קולות ביקורתיים על ׳היעדר הוגנות׳ של רווקות ביחס לקשר הזה ולנורמות המעצבות אותו
פרויקט חדש של קרן היינריך בל בודק מהי גבריות בחברה הישראלית. הקרן יצאה במספר סרטונים המנסים לענות על שאלות כמו כיצד ניתן לאפיין את הגבריות הישראלית, מה דעתם של הגברים על התנועה הפמיניסטית, כיצד מתפתחת התודעה הגברית בישראל ומה תפקידו של הצבא בתהליך?
"אינטימיות זרה" הוא ספרה החדש של ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללת עמק יזרעאל. אריאלי, בת לאם שחיה עם עובדת סיעוד מהודו, כתבה את הספר על בסיס מחקר שכלל יומן שדה וכן ראיונות עם עובדי סיעוד מחו"ל, בני משפחה ונותני שירותים בתחום.
פרק המבוא לספרה של ניצן רותם ״מתאבדים במדים: בחירה, מחויבות ואשמה בחברה הישראלית״ שפורסם בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב ב-2019. הספר יוצא כנגד הטענה שההתאבדויות בצבא הם תוצאה של אובדנות שלא אותרה במועד, אלא מצביע על המבנים החברתיים והתרבותיים של התופעה.
הילה נחושתן כותבת על מחקריה האתנוגרפים במרפאות לטיפול ומניעת השמנת יתר ומציגה את מאמרה האחרון אשר התפרסם בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry. במאמר, The Ethical Work of Weight Loss Surgery, מראה נחושתן שמעבר לכך שגופים בעלי משקל גבוה עברו מדיקליזציה בשיח המערבי המודרני, הם גם נתפסים מבחינה תרבותית כפרויקט מוסרי. לטענתה לאחר ניתוח לקיצור קיבה, אנשי המקצוע והמטופלים יחדיו מבנים מחדש את המטופלים כסובייקטים מוסריים.
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמצאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. בדוח השלישי על המחאה המתמשכת מקמפוס אוניברסיטת בואזיצ'י באיסטנבול יש כמה התפתחויות חדשות שמאירות באור חדש את מהלך המחאה שנמשכת, לפי הספירה כבר 300 ימים.
תרגום לעברית של אחד המאמרים המכוננים באנתרופולוגיה והסוציולוגיה של האוכל – מאמרו של האנתרופולוג הצרפתי קלוד פישלר מבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.
אלעזר בן לולו על הבניות תרבותיות בחגיגות סיגְד האתיופי בקהילה רפורמית ישראלית בעיר גדרה
מירי לביא נאמן (מכון ערבה ואוניברסיטת ברקלי) על האקולוגיה הפוליטית של הפראים – סוג של חמור בר שנכחד בתחילת המאה העשרים והושב בחזרה לנגב כחלק מנסיון להחזיר חיות מתקופת התנ״ך לישראל. לביא נאמן מציגה את המבט של האקולוגיה הפוליטית על היחסים בין האנושי והלא אנושי ומראה כיצד הפראים הם לא רק מושא למחקר מדעי, אלא הם חלק מהאקולוגיה הפוליטית של האזור ושל הדמיון הסביבתי שמנסים ליצור בנוף המוקמי ובין השחקנים האנושים והלא אנושים במרחב. אנחנו מפרסמים כאן את ההרצאה במלואה.
יום המתים הוא יום חג ססגוני עבור המתים שחוזרים לבקר בעולם החיים פעם בשנה. הצבעוניות הטבועה בחג הביאה חשיפה מערבית גדולה שהובילה לשאלה: האם חגיגות נוספות של החג והתחפשות למאפייני החג ברחבי העולם תיחשב ניכוס תרבותי או הערכה תרבותית?
ליל כל הקדושים, המצוין בסוף אוקטובר, מספק הזדמנות לבחון חלק מהאופנים בהם נתפס המוות בחברה המערבית, בין השאר בשל כך ש 'יום המתים' המקסיקני נחגג כמעט במקביל. 'יום המתים' מספק אפשרות לחשוב מזווית שונה על משמעות המוות, והחיים גם כן. במקום ציר חיים לינארי, האמונה מאחורי יום המתים מבוססת על תפיסה של חיים מעגליים, השומרים את המתים כחלק חשוב מן עולם החיים.
לציון יום השנה לטבח כפר קאסם (29.10) מתאר האנתרופולוג עזרי עמרם, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על השווקים בכפר קאסם, על מנהג אכילת ׳המסחאן׳ ששהתפתחה בכפר לציון האירוע הקשה ומוכרת בעיר כ"מנת יום הטבח״.
ברכות לסוציולוגית עינת זמבל על מינויה כחברת סגל בחוג למנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס. זמבל חוקרת אקטיביזם סביבתי ואקלימי ומחקריה עוסקים בממשק שבין סוציולוגיה של הצריכה וסוציולוגיה סביבתית
עומר הקר כותב על מאמרו אשר פורסם בספר החדש "מקומות קדושים בארץ הקודש", אותו הוא ערך יחד עם ליאור חן ונורית שטדלר. הקר, דוקטורנט לאנתרופולוגיה בעברית, מתאר את מחקרו שהתמקד בכנסיה האתיופית בירושלים ובקהילות המהגרים האריתראים בישראל, על חייהם הדתיים כאן בארץ הקודש, בה הם חדשים כמהגרים, אך לא כנוצרים מאמינים חברי הכנסייה האתיופית.
מסטודנטים.ות המתחילים את דרכם במחלקה ועד המרצה הבכיר.ה ביותר, השאלה מה ההבדל בין הדיסצפלינות סוציולוגיה לאנתרופולוגיה נותרת השאלה הבוערת ביותר במחלקות השונות ברחבי הארץ. פרויקט של כתב העת המחלקתי "פקפוק" של הסטודנטים.יות במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ניסה לגרום לכמה מן המרצים והמרצות למצוא תשובה לשאלה הבוערת ביותר.
מאמר של האנתרופולוג נדים כרכבי (אוניברסיטת חיפה) וחוקר המזרח התיכון יונתן מנדל (אוניברסיטת בן גוירון ומכון ון ליר)
פורסם לאחרונה בכת העת Cultural Studies ומראה את האופן שבו מופעים מסוימים במוזיקה ישראלית מתפקדים כהסתערבות תרבותית.
העלאה מחודשת של כתביה של פרופ' מיכל פרנקל בכתב העת "פקפוק" של הסטודנטים.ות במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית על לימוד באוניברסיטה, דברים שמותר או אסור לומר בכיתה ויחסי כוח.
לציון יום השנה לזכרו של יצחק רבין, אנחנו משתפים קטע מתוך ספרה של סיגל עוזרי רוייטברג ״סוציאל-דמוקרטיה מקומית״, בו היא מתארת, בין השאר, את השפעתו של רצח רבין על מפלגת העבודה ומנתחת הקושי המנהיגותי והסוציולוגי שהציף הרצח. עוזרי רוייטברג מנתח מראה כיצד חשף האובדן של רבין האיש את הבסיס הרעוע, שעליו נשענה המפלגה, הן ברמה המנהיגותית, הן ברמה האידאולוגית והן ברמה האלקטורלית.
ברכות חמות לעזרי עמרם, על אישור עבודת הדוקטורט שלו ״שורשיו של המטבח הפלסטיני-ישראלי: אוכל, תרבות וזהות בכפר קאסם״. העבודה נכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב בהנחייתו של פרופ' ניר אביאלי.
על מאמרה של ד״ר סיגל נגר-רון (המכללה האקדמית ספיר) בו היא מציעה זווית חדשה לחשוב על הקטגוריות- אשכנזים/מזרחים- שהתקבעו בשיח הישראלי והקשר שלהם למחקר על אי-שוויון בישראל, דרך ניתוח של הסטטיסטיקה הלאומית.
אורי דורצ'ין, אנתרופולוג החוקר תרבות פופולרית ואת מוסיקת ההיפ-הופ, סוקר הפעם את ערך הקוסמופוליטיות העולה מתוך הופעתה האחרונה של הזמרת אסתר רדא "מופע מחווה לזמרות הג'אז הגדולות", זמרת הידועה בגרסאות הכיסוי שלה, מול יוצרות של מוזיקה מקומית מקורית. דורצ'ין עובר בין המהות השונה בין סוג המוזיקה והתרבות המוקרנת מתוכן.
ספר חדש לחוקרות פרופ' עמליה אוליבר , פרופ' תמר זילבר, ד"ר תמי רובל-לישפיץ, ד"ר חנין מג'אדלה וד"ר יוספה טביב-כליף, על סיפורי חיים של יזמים ויזמיות חברתיים שפועלים לקידום שלום במרחב הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.
הרצאתו של האנתרופולוג ניסים ליאון (בר אילן) בשנת 2014 במסגרת הכנס כנס המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו בבר אילן. במסגרת ההרצאה ליאון, אחד החוקרים הבולטים אשר חקר לעמוק את השפעתו של עובדיה יוסף על החברה הישראלית בפרט ואת החרדיות המזרחית בכלל, סוקר ומנתח את פעילותו והשפעתו הפוליטית והתרבותית של הרב עובדיה.
אירה ליאן (ראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית) כותבת על מאמרה אשר פורסם בכתב העת Culture and Organization ובו היא מבצעת קריאה פוסט-קולוניאלית של קווי דמיון תרבותיים בניהול בין-תרבותי וטוענת שלא כל דמיון הוא אכן דומה. לטענתה עמימותו של (אי) דמיון מוכיחה שלמרות שבעולם הגלובלי של ימנו, בו נראה שמחסומים תרבותיים מתמוססים או נמחקים, א-סימטריות ביחסי הכוח והדמיון הפוסטקולוניאלי הטבועים בו, עדיין נשמרים היטב.
ברכות לאנתרופולוגים ליאור חן, עומר הקר ונורית שטדלר על פרסום הספר בעריכתם בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הספר מאגד אחד עשר מאמרים של חוקרות וחוקרים מדיסציפלינות שונות במדעי החברה ומבוסס על מחקרים אתנוגרפיים של מקומות קדושים, ובהם מסגד אלאקצא, אתרי הטבילה לנצרות בנהר הירדן וקבר רחל. בין כותבי המאמרים בקובץ: יורם בילו, נורית שטדלר, עומר הקר, נמרוד לוז, ליאור חן, ג׳קי פלדמן, עמליה סער ועוד.
ברכות לסוציולוג גיא שני על מינוי כחבר סגל בבית הספר למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי במכללה למינהל. מחקריו של שני עוסקים במעמד הבינוני והגורמים המעצבים דפוסים וזהויות שונות בתוך קבוצה מעמדית רחבה זו
ברכות לירון שני – חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומאנשי בחברת האדם, על פרסום ספרו החדש ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״ במסגרת הסדרה ״הישראלים״ בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
בעקבות הצלחתה של הסדרה הקוריאנית ״משחקי הדיונון״, כותבת לנו האנתרופולוגית ליאורה צרפתי מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, התרבות הקוריאנית שמאחורי הסדרה ועל הצלחתה בעולם
מוכר וזר, ממריץ ומדכא, סם העבודה והקפיטליזם, סמל לתיעוש אבל גם להתבדלות ואנינות טעם, לא מפתיע שהקפה, מעניין את ההיסטוריונים, הסוציולוגים והאנתרופולוגיים. לרגל יום הקפה הבינלאומי שצויין אתמול, נועה ברגר ממליצה על שני מחקרים אנתרופולוגיים שמתחקים אחר הקשר בין קפה, מעמד, אי שיוויון, קפיטליזם ודמיון:
איתמר טובי טהרלב כותב על המסה ״מההתחלה אני שולל את זה בראש: הסללה רגשית של מזרחים בפריפריה הישראלית" שפורסמה בגליון דרום של כתב העת תיאוריה וביקורת, בה הוא טוען שגורם משמעותי להיעדר הניעות בהשכלה של מזרחים הוא רגשי–פוליטי, ומציע שהחיבור בין אתניות לסוציולוגיה של הרגשות יכול לעזור לזהות גורמים רגשיים המציעים הסבר פרגמטי ותהליכי לתופעת חוסר הניעות של מזרחים באמצעות השכלה.
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמצאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על המחאה והמשמעות שלה לגבי האקדמיה בתורכיה ובכלל. חלק ב: הסטודנטים במחאה.
בעקבות צווי הגירוש שנתנו חלק מקהילת האפריקאים העבריים, כותבים ניר אביאלי ופרן מרקוביץ׳ – פרופסורים לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון אשר חקרו ופרסמו רבות על הקהילה (ראו בהמשך) – על ההיסטוריה והאידאולוגיה של החברים בקהילה האוטופית האפריקאית-אמריקאית היחידה בעולם אשר שומרת על יציבות ואף משגשגת מזה חמישים שנה
במאמר שפורסם בכתב העת Tourist Studies עוסקת נטע כהנא בממשק שבין מוסר לבין תיירות, ומתמקדת באופן ספציפי בפרקטיקה המשלבת פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה, שידועה בשם תיירות התנדבותית (volunteer tourism).
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על המחאה והמשמעות שלה לגבי האקדמיה בתורכיה ובכלל. חלק א׳.
