אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.
דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.
נמרוד לוז כותב על הקשר בין הפרעות אכילה לנפגעות תקיפה מינית – לזכרה של תלמידתו ענבר פרסטר ז"ל ( 1993-2020) שנפטרה לאחרונה
ברכות חמות לארז מגור על אישור עבודת הדוקטורט שלו ועל פרסום מאמר חדש ב- Politics & Society. מחקרו של מגור, כיום עמית בתר-דוקטורט במרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל-אביב, ניתח כיצד הפכה ישראל להיות מזוהה כ"סטארט-אפ ניישן"? ומראה שבניגוד לדעה הרווחות מגזר ההייטק בישראל נוצר ומצליח בזכות השוק החופשי ויזמות פרטית, זה לא היה מתקיים ללא מעורבות מאסיבית של המדינה ומדיניות חדשנות ממשלתית.
ברכות חמות לרוית תלמי כהן על פרסום ספרה ״ממתינים בדרכם: המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופה״, המתאר את מסע עלייתם מאתיופיה של אנשי זרע ביתא ישראל. הספר זכה בפרס גולדברג ופורסם בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
אריאל כנפו-נעם על היחסים בין נח ובניו ועל הפער בין ההתמסרות למשימה הגדולה של הצלת העולם לבין חיי היומיום של גידול וחינוך הילדים
ברכות לד״ר אורית הירש-מציאולס ולד״ר ענת בן-יונתן על התקבלותן לפוסט דוקטורט במסגרת התוכנית ״קולר-מנמון לזכויות ורווחת בעל"ח והקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעל"ח (הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב).. הזדמנות מצוינת גם לברך אותן על עבודות הדוקטורט שלהן ולפרט קצת עליהן.
אלעזר היון, חרדי, עיתונאי, סופר ודוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, פרסם פוסט בפייסבוק על תסכולו מפעילותם של חלק מהחרדים בזמן הקורונה ואת הקושי להסביר לחבריו החילונים את ההבדלים בינו לבינם. בעקבות התגובות הרבות לפוסט ולבקשת בחברת האדם, היון מרחיב על המצב, מנסה להסביר את ההגיון החברתי מאחורי פעילותם של החרדים המתעלמים מהחלטות הממשלה, אך בעיקר מנסה להסביר (לעצמו ולאחרים), על המיקום שלו עצמו בתוך ומחוץ ל׳חרדים׳
לכבוד יום הקפה הבינלאומי נמרוד לוז מתאר כיצד הפך הקפה לסם הפסיכואקטיבי הנפוץ בעולם. מסע בין חכמי דת אסלאמיים ויצרני עניבות בדנבר. וגם, האם עליית הביקוש לקפה בעולם במקביל להרס הסביבה שהוא גורם, תביא להיעלמותו?
עמליה סער דנה במאמרה החדש בהבדל בין רגישות תרבותית ל"תרבותיזם", שמקדם למעשה מדיניות מפלה והדרה של תת-קבוצות בתוך קבוצות המיעוט בשם שימור התרבות שלהן לכאורה. בתגובה היא מציעה את המושג "רגישות תרבותית ביקורתית", שמקדם הכרה בריבוי הקולות המתקיים בתוך קבוצת המיעוט עצמה
גילי הרטל בוחנת את החוויה הגופנית של תיירים גאים במפגש עם אתרי התיירות והמורשת מחוץ למסלולים הרגילים של התיירות הגאה, ומראה כיצד התיירים הגאים שותפים בתהליכי ייצור של הדימוי של ישראל כמדינה ליברלית המעניקה זכויות ללהט"בים, תוך התעלמות מהמשמעויות הפוליטיות של הסיורים שלהם.
נמרוד לוז משרטט את מסעו של האתרוג, אשר הפך מ׳עולה חדש׳ ותושב זר, ל׳יהלום של סוכות׳ ולאושפיזין היוקרתי ביותר. דרך סיפור האתרוג מראה לוז את תהליכי ההסמלה ויצירת ערך למזון בתרבות, בפוליטיקה ובכלכלה
נמרוד לוז ממשיך בדיון על מקומו של הדבש והדברים בתרבות העולמית. הפעם השפעתו של הדבש על ההיסטוריה האנושית ומרכזיותו בדרמה של יחסי אדם-דבורה
בן בורנשטיין מתאר במאמרו החדש את המורכבות בשיח זכויות האדם בישראל במאה ה-21 ואת המחלוקות בין ארגונים שונים הפועלים בתוכו, בניגוד לתפיסה הסוציולוגית המקובלת של שיח זכויות האדם כעיקרון אוניברסלי ומוחלט
נמרוד לוז עם אנתרופולוגיה קצרה על אוכל, ניחומים ואוכל מנחם בעידן הקורונה. ויש גם ספר מתכונים…
במאמר שפורסם בכתב העת מגמות, בוחנים נטלי לוי ודניאל מונטרסקו את התהוותה של רב-תרבותיות נסיבתית בעת התמודדות עם התנאים המשתנים של המציאות הסובבת את בית הספר. הם משווים במאמר בין "קולג' דה-פרר" ביפו לבין בתי הספר הדו-לשוניים מצד אחד ובינו לבין בתי הספר הבין-לאומיים מן הצד האחר, ומראים כיצד שילוב של שמרנות פדגוגית ופלורליזם מוסדי פרגמטי משמש חלופה רדיקלית למערכת החינוך הממלכתית בישראל.
חלק שלישי בסדרת הפוסטים של הגר חג׳ג׳ ברגר על כתיבה אקדמאית ופרוזה. אחרי שבחלק הראשון היא תיארה את קושי הכניסה שלה לעולם האקדמאי ולסגנון הכתיבה שלו, ובחלק השני הראתה כיצד הפרוזה שימשה תמיד בת ליוויה לכתיבה האנתרופולוגית; בחלק השלישי חג׳ג׳-ברגר לוקחת צעד קדימה ומציגה כתיבת מחזה המבוסס על העבודה האתנוגרפית שלה בזמן המחאה החברתית בקיץ 2011
נמרוד לוז על מזון בטקסי אישוש לראש השנה
במחקר סוציולוגי שהתפרסם בשלושה מאמרים, בחנו ניר רותם, גד יאיר ואלעד שוסטק את תופעת הנשירה במערכת ההשכלה הגבוהה. הם גילו שחלק גדול מהנושרים הם אלו שהינו מצפים שינשרו. אז איך בכל זאת הם טוענים שניתן לחזות זאת?
חן משגב וגילי הרטל על טראומות קולקטיביות של קהילות מיניות קוויריות ולהט״ביות. דרך ניתוח אירועים כגון הרצח במועדון הבר-נוער ורצח שירה בנקי, משגב והרטל בוחנים את הקשר בין הממד הקולקטיבי-פוליטי של המונח טראומה, המקום שבו הטראומה מתרחשת, אופן הפעילות שמקבלות תנועות חברתיות וארגונים אקטיביסטיים שפועלים בעיר, והקהילה הקווירית והלהט"בית בישראל.
למה גברים עונדים עניבה? בן בלק תרגם מאמר של דיוויד גרייבר אשר נפטר לאחרונה, שפורסם ב2015- ב The Baffler. גרייבר, במאמר שלא לוקח את עצמו ברצינות, מנסה לפתור את פרדוקס העניבה ועל הדרך מראה כיצד לדעתו הלבוש הרישמי משקף מאבקי כוח, סוגיות תרבותיות ותפיסות לגבי גבריות, נשיות ומיניות
קול קורא – לכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוחק והחברה
נמרוד לוז במסע מעמיק על התמורות ביחסינו לרעב בעידן המודרני. מסעו של לוז עובר מעדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות על היחס לרעב בתקופות פרה-מודרניות, דרך הגישות של אדם סמית' ומלתוס אל מול היצוג של אוליבר טוויסט ועד ויכוחים עכשווים על ביטחון תזונתי, תפקיד המדינה וכוחות השוק ומשרטט כיצד הגדרת מהו ׳רעב׳ וכיצד יש לטפל בו משתנים לאורך השנים יחד עם השתנות החברה והתרבות
ברכות חמות לד"ר יעלה להב רז על מינויה כמרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון
חלק שני לפוסט של הגר חג'ג' ברגר בו היא ממשיכה לשוטט בין על אתנוגרפיה, כתיבה ומשמעות׳, ומתארת כיצד הפרוזה שימשה תמיד בת ליוויה לאתנוגרפיה ולכתיבה האנתרופולוגית
אוגוסט 2020, ותמר אלאור נענית להזמנתו של דוקטורנט ישראלי שלומד בארה״ב ונוסעת לבקר במאחז בשטחים
רחל ורצברגר ודנה קפלן בטקסט אישי על שיתוף הפעולה בין אנתרופולוגית לסוציולוגית במחקר על המימדים המעמדיים בעידן החדש, לרגל פרסום המאמר השלישי בטרילוגיית דת ומעמד שלהן
בעקבות הקורונה מצא את עצמו האנתרופולוג אורי דורצ'ין ללא אופק תעסוקתי. בפוסט מרתק דורצ'ין מחבר בין מחקריו על אנשי מוזיקת האינדי ועל מוזקאים בכלל ותוהה על חוסר הביטחון התעסוקתי המשותף לאקדמאים ומוזיקאים ועל הצורך לחצוב לעצמך את הנישה היחודיית לך. נישה המאפשרת חופש ויצרתיות גדולה אך גם חשש לעתיד לא ברור
יעלה להב-רז חזרה עם משפחתה מפוסט דוקטורט מאנגליה ונכנסה לשבועים לבידוד בבית מלון. כאנתרופולוגית בנשמתה, יעלה ניצלה את הזמן לשיחות דרך המרפסות עם המבודדים האחרים, רובם עולים חדשים, אותם היא פרסמה- לאחר קבלת רשות – בפייסבוק. הראיונות בפרויקט יצרו פסיספס מרתק של מבטים שונים על הזמן הנוכחי. ביקשנו מיעלה לרכז את כל הפוסטים לפוסט אחד.
נמרוד לוז על טיבם ומשמעותם של שיתופי מזון עם צאצאים בעידן האנתרופוקן
ספר חדש לאנתרופולוג וחתן פרס ישראל לסוציולוגיה, יורם בילו – With Us More Than Ever בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד
הודל אופיר (האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים) בוחנת באופן אתנוגרפי בשני מאמרים, את הפרקטיקות, האידיאולוגיות והפדגוגיה של מורות ויוצרות מחול פלסטיניות בישראל.
ברכות לאורי כץ על אישור עבודת הדוקטורט שלו, "כל היודע דבר: הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל", אשר נכתבה בהנחייתה של שרית הלמן, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. המחקר עוסק בתהליכי הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל ובוחן את היווצרותה, השתנותה ומשמעותה של הנעדרוּת כקטגוריה חברתית.
ספר חדש לארי אנגלברג, ״רווקות מתמשכת בציונות הדתית: דתיות ואינדיבידואליזציה במודרנה המאוחרת״, מתאר את המפגש בין הציונות הדתית לתופעה גלובלית זו כפי שמשתקף בנרטיבים של רווקים ורווקות דתיים
מאמר של חן ברם, מרצה בכיר לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית הדסה ובאוניברסיטה העברית, ושל שלמה פישר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פורסם בגיליון החדש של מגמות המוקדש לשאלות של דת וכלכלה, דן בנגדים בצה"ל ובמיוחד בתהליכי התחזקות דתית ו"התחרדות" של נגדים
פוסט ראשון בבלוג החדש של הגר חג'ג' ברגר בו היא תכתוב על ׳מחשבות משוטטות על אתנוגרפיה, כתיבה ומשמעות׳
החיפוש האינסופי אחר המטבח הישראלי ומאפייניו מלמד על כמיהה גדולה ליצירת גבולות או רצון ליצירת מסגרת מאחדת לכולנו: כל השבטים והפלגים המכילים את הישראליאנה. אבל תהיינה תוצאות הדיון הזה (אם יסתיים אי פעם) אשר תהיינה, דומה שמקומו של האבטיח כסמלו המובהק של רפרטואר האוכל הישראלי הקייצי מובטח
על מה מושתת סדר במצב פורע סדר? מה קורה כאשר השאיפה לכונן ריבונות מערערת על אחדותו של הריבון? מהו היחס בין הפרקטיקה הממשית לבין הפנטזיה בדבר סדר יציב, או בין חוק להיעדרו? ספר חדש לאנתרופולוגית אילת מעוז, כיום דוקטורנטית באוניברסיטת שיקגו, התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר
האקדמיה מתמודדת עם קשיים ואתגרים רבים עם התפתחות עידן המידע במאה ה-21. משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי הפנה זרקור לרבים מהקשיים האלה ואף העצים את חלקם, אך הוא גם מאפשר הזדמנות לבחון את המודל האקדמי מחדש ולהתאים אותו טוב יותר לצורכיהם ולחייהם של הבאים בשעריו בעידן הנוכחי.
ספר חדש לאנתרופולוגית לאה דוד The Past Can't Heal Us, יצא בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג, ועוסק בסכנות הכרוכות בזיכרון בשם זכויות האדם. דוד, כיום חברת סגל ב University College Dublin , סוקרת בספרה את השאלה כיצד עליית משטר זכויות האדם השפיעה (וממשיכה להשפיע) על תהליכי הבניית הזיכרון לאחר הפרות מאסיביות של זכויות אדם?
מאמר של ד"ר אירה ליאן, ראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, ופרופ' מיכל פרנקל, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. התפרסם בכתב עת Organization, אחת מכתבי העת critical management studies.
