"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

הגר חג'ג' ברגר כותבת לבחברת האדם על התמודדותה עם אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה באמצעות המתודה שפיתחה לה היא קוראת: אתנוסטורי- כתיבת אתנוגרפיה דרך סיפור. האתנוסטורי משמש כלי מתודולוגי לחקר משברים ואסונות – אסון טבע, משבר לאומי, בטחוני או אחר, אשר החוקרת היא חלק ממנו. זהו כלי המאפשר לחוקרת לבחון אירוע קשה או חלק ממנו שלא תמיד ניתן לפרשנות מיידית או למחקר במתודה הקלאסית בשל כובד האירועים ולעיתים אף בשל הסכנה הכרוכה בהם.

ברכות ליובל רוטמן על ספרו החדש ״עצים ורוחות: מסע אל מיאנמר״. הספר מתאר כניסה מסחררת, הלכה למעשה, לעולם של אנימיזם – אותו תחום באנתרופולוגיה המייחס נשמה לחי, לצומח ולדומם. זהו גם יומן מסע של פרופ' יובל רוטמן, אנתרופולוג היסטורי של העולם הביזנטי, אשר צולל אל עולם של רוחות, עצים ואנשים, ומתאר את רגישותם וחוכמתם של כפריים בצפון בורמה, שפתחו את ביתם, עציהם ולבם לפניו, אפשרו לו לגעת באמונתם ולהבינה, ודרכה להבין את עצמו.

כבר תקופה ארוכה מסתובב האנתרופולוג גדי ניסים אם אי נחת סביב המיקום המרכזי של החשיבה הביקורתית בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. תחושה זאת התחזקה בעקבות המהפכה המשטרית, אירועי ה7 באוקטובר והמלחמה ובעקבות התגובות בשדה האקדמי בעולם ובארץ. במאמר קצר משרטט נסים (המרכז האקדמי רופין), את הביקורת שלו על החשיבה הביקורתית. לתפיסתו, קשה להפריז בחשיבותו ההיסטורית והמהפכנית של המהלך הביקורתי, אך יחד עם זאת, הצלחותיו באות יחד עם מגבלות ונזקים.

ומה קורה עם החדר שנשאר? איזו משמעות נושאים החפצים, מה מאפשר החלל – אחרי שהבן או הבת נהרגים במהלך שירותם הצבאי? מיה פוגל כותבת על התזה של אסנת שלו נזרי, אשר חקרה את חוויותיהם של הורים שכולים שבוחרים להשאיר את החדר של הילד שנפל. נזרי עוסקת בשכול, בזיכרון ובחומר, בחלל החדר הריק והשימושים השונים בו – בין נוכחות להיעדר, בין קיפאון להמשכיות היא משרטטת את משמעותם של החדר והחפצים עבור ההורים.

עדי מרר, סטודנטית לתואר שני במדעי הדתות והאנתרופולוגיה שעובדת בימים אלה על התואר שלה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ ברוריה ביטון-אשקלוני, כותבת לבחברת האדם על "שבת האור"- אירוע הפסחא של הכנסיות המזרחיות ועל תחושותיה כמשתתפת בטקס.

יום השואה השנה מביא איתו מורכבות חדשה אחרי השביעי באוקטובר. איך לומדים על השואה בתקופה הזו? האם מותר להשוות בין אז להיום? ואיך נבנה הזיכרון הקולקטיבי שלנו כאומה?

אורי כץ כותב לבחברת האדם על ההחטופים שבשבי החמאס ועל האופן בו אנחנו חושבים עליהם בישראל. האם אנחנו חושבים עליהם כמקשה אחת? מה ההבדל המחשבתי בין "חטוף" ל"שבוי"? וכיצד מתמקמת הקטגוריה "חטוף" לצד קטגוריות החיים והמוות ומערערת עליהן? בשאיפה להבין את התפיסות השונות הכרוכות בחטופים כץ מנתח את השיח שסביבם ואת הפרקטיקות השונות בהן נוקטות משפחות החטופים ואנשי החברה הישראלית בכללותה. 

ברכות לנטע אלראי על אישור עבודת התיזה ״Reclaiming the Republic of Scholars״, אשר נכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ׳ גילי דרורי וד״ר לירון שני. עבודתה של אלראי עוסקת בדרכים בהן חברי סגל מאתגרים את מודל הניהול העכשווי של האוניברסיטאות ומנסים למצב מחדש את תפקידם בתוך האקדמיה.

לכבוד המימונה, גל לוי כותב על מאמרו שפורסם בגיליון מיוחד של ״הכיוון מזרח״, בו הוא בוחן את המאפיינים הייחודיים של קיום המנהג בברוקלין, ודרך זה גם את התהוותה של מזרחיוּת אמריקאית. לוי (האוניברסיטה הפתוחה), שואל מדוע וכיצד הייתה המימונה לאירוע שנתי הנחוג בברוקלין, מה ניתן ללמוד מכך על זהותם של צעירים יהודים אמריקאים כיום, על משמעות ה׳אותנטיות׳, ועל הכוחות החברתיים שהופכים את הזהויות לבעלות משמעות פוליטית.

פיתה, לחם, פסטה, פתיתים. ביומיום, המאכלים האלו מככבים בתפריט של הישראלי הממוצע – קרובים לצלחת וקרובים ללב. אבל בפסח הם מטופלים בצורות שונות – נשרפים, מועברים לגוי, מוסתרים על מדפי הסופר, ומאוחדים יחדיו תחת הכותרת המאיימת "חמץ". לכבוד בוקרו האחרון של איסור אכילת החמץ, האנתרופולוג יהונתן הרשברג כותב לבחברת האדם מסה על גבולותיו הקשיחים והבלתי נזילים של החמץ. הרשברג כותב על שרטוט גבולות, על התפיסה של היכן מצוי החמץ והאם הוא בכל, ועל הזכרון הטמון בחפצים – כמו כלי אוכל שהוכן בהם חמץ לאורך השנה.

מה גורם לחברה הישראלית להקצין, לרדת לשוליים, ולעבור תהליך של פירוק פנימי, שמותיר אותה חלשה מול אתגריה הפנימיים והחיצוניים? ספרו החדש של עירן הלפרין, פרופ׳ לפסיכולוגיה חברתית מהאוניברסיטה העברית, טוען שהסיבה היא שנאה, אבל יותר מכך, השחיקה במנגנונים החברתיים שעד לאחרונה ויסתו את השנאה בחברה הישראלית. הלפרין כותב לבחברת האדם קצת על המנגנונים החברתיים שהוא מתאר בספרו.

פרופ' אורלי בנימין, נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית בטור מיוחד לבחברת האדם על תפקידם של חוקרים חברתיים בעת משבר.

"עברנו את פרעה… אבל איך לעזאזל נעבור את ליל הסדר עם המשפחה???"

ליל הסדר בפתח, ואת הכבישים גודשים אנשים בדרכם לסעודות המשפחתיות. החג היהודי מזוהה יותר מכל עם התכנסות משפחתית רחבה סביב שולחן אחד. באינטרנט אנשים משתפים – איך שורדים את ליל הסדר השנה? כיצד עונים לשאלות של קרובי משפחה רחוקים? בלילה הזה, בו כולנו מסובין משפחה-משפחה סביב שולחן הסדר שלה, המרחב המשפחתי מצטייר כמרחב עוין של ציפיות חברתיות ושאלות. ככל שאת עומדת בפחות ציפיות – את בסכנה, המבט החברתי הבוחן ינוח עלייך. מדריכי האינטרנט מתמקדים בהמלצה על שתיקה ותשובות לקוניות. אבל למה דווקא לשתוק? ומה המשמעות של שתיקה בסיטואציה חברתית?

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? בשבוע הקרוב, כל חוגגי חג הפסח יהיו עסוקים. בין נקיונות קדחתניים לעריכת שולחן החג, ויכוחים על אכילת מצה רטובה או יבשה, חיפושים אחר האפיקומן ולילות ארוכים של שירה וקריאת ההגדה בניצוחו של ראש המשפחה. וכל זה עוד אם אתם לא בין המחמירים שבעריכת החג. אז תרשו לנו לחגוג איתכם גם את חג הפסח – דרך לקט כתבות שפרסמנו לאורך השנים, שעוסקות כולן בהיבטים האנתרופולוגיים של החג. שלא תגיעו לליל הסדר בלי נושאי שיחה וקושיות!

חלק מההקדמה לספרה החדש לתמר אלאור – מתחת לפני השטח: המזבלה של תל אביב המנדטורית במקווה ישראל.

כיצד מיעוט קטן ונכחד מצליח לשמור על מרחבים אקסקלוסיביים אל מול הרוב? כיצד פועל "כוחו של החלש"? ואיך יצא שכל מי ששומר כיום על המקומות היהודים במרוקו הם מוסלמים? מאמר של אנדרה לוי (בן גוריון) שפורסם בכתב העת Religions מתמודד עם השאלה כיצד קורה שמי שאחראי באופן ישיר על הדרתם של מוסלמים ממרחבים המוגדרים כיהודיים הם מוסלמים?

לקראת ניקיונות הפסח- פינת סמלי מפתח מיוחדת על זבל ואנומליה. רותם קךיגר חליוא מסבירה מהו לכלוך בעקבות מרי דגלס.

ניר אביאלי (בן גוריון) כותב על מאמרו שפורסם בגליון מיוחד של כתב העת Geography Research Forum ועסק בשאלה: מדוע ישראלים מאשימים מהגרי עבודה מתאילנד בציד כלבים ואכילתם, למרות שבתאילנד בשר כלב הוא טאבו, שהמעשים הוכחשו על ידי התאים ומעסיקיהם הישראלים, שמעולם לא נמצאו להם ראיות, ושמעולם לא קרה שעובדים זרים מתאילנד הועמדו לדין, הורשעו או גורשו מהארץ בשל אכילת כלבים?

אבי קוצר-בורג כותב על עבודת הדוקטורט שלו "צעירים פלסטינים ממזרח ירושלים מתנדבים במד"א ירושלים: סוכנות (agency) אצל מתנדבים פלסטינים צעירים ומפגש עם בני נוער יהודים בארגון ישראלי" שנכתבה בהנחיית ד"ר עידו שחר מהחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה.

ברכות לפרופ׳ און ברק מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, על ספרו החדש ״רישומי פחם״ שפורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר. הספר משרטט את ההיסטוריה של הגלובליזציה של כלכלת הפחמן. מתוך התחקות אחר הקשרים בין אנרגיה ובין אימפריה, קפיטליזם ומונותאיזם, ברק מתאר את מערך הכוחות שהניעו את התפוצה הגלובלית של הפחם הבריטי – וכעבור זמן קצר פחם ממקורות אחרים ברחבי העולם. אותם כוחות הובילו אחר כך את התפוצה של דלקים נוספים כנפט וגז טבעי, שמעולם לא החליפו את הפחם אלא רק התווספו כמקורות אנרגיה נוספים. הספר מראה שההפצה הגלובלית של דלקי מאובנים נשענה על תהליכים סותרים, ניזונה מקונפליקטים מבניים וקודמה על ידי סוכנים בלתי צפויים, ולמעשה יצרה את ׳המזרח התיכון׳ כפי שאנו מכירים כיום. הספר גם מגלֶה משאבים בלתי צפויים שבכוחם לסייע בהתמודדות עם המשבר היום.

על אנתרופולוגיה בצל המלחמה בעזה- חצי שנה לאחר אוקטובר. מה מקומם של אנתרופולוגים? מה נכתב בנושא ומה חסר בדיון האקדמי?

ברכות לאווה אילוז ואביטל סיקרון על צאת ספרן החדש "רגשות נגד דמוקרטיה". הספר, שיצא בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, עוסק בקשר שבין רגשות, פוליטיקה ופופוליזם. איך רגשות מניעים אותנו במחשבה הפוליטית? ומעבר לזה – איך רגשות מובילים אותנו לפעולה? מוציאים אותנו לרחוב או לקלפי? אילוז וסקרון מתמקדות ברגשות המניעים תהליכים ומשברים פוליטיים, ובפרט בארבעה מרכזיים – פחד, סלידה, טינה ואהבת המולדת.

כנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית ה-52 יתקיים ביום חמישי ה-20 ביוני 2024 באוניברסיטת בר אילן. הכנס יעסוק באנתרופולוגיה באזורי סכסוך. נוכח המאורעות ואי הודאות השנה הוחלט לצמצם את כנס האגודה ליום אחד. כפועל יוצא, יתכן וסינון ההצעות יהיה גבוה יחסית לשנים קודמות, מאחר וניתן עדיפות להצעות שיתמקדו בסוגיות של סכסוך כפי שפורט מעלה. תאריך אחרון להגשת תקצירים 30.4.2024.

במלאת 30 יום ללכתו של יורם כרמלי בת זוגו, דפנה בירנבוים כרמלי, כותבת לבחברת האדם על האדם שהיה, על מחקריו ועל עבודתם המשותפת.

משה שוקד, פרופ׳ אמריטוס מתל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל כותב על מאמרו שפורסם בכתב העת Anthropology and Humanism. המאמר סוקר את תהליכי השינוי שהתרחשו בחברה הישראלית על סמך מחקריו האתנוגרפיים השונים ומתמקד בהתפתחויות הדרמטיות של החודשים האחרונים. זאת הוא מבצע דרך  הפרספקטיבה והסטטוס של אינפורמנט "ילידי"–  כמי שנושא זהות פוליטית אישית של אזרח ישראלי.

1 באפריל זה היום לחגוג את הליצנים, חובבי התעלולים, הבדיחות, האשליות, המסתורין והכאוס… אלו שלמרות כל זאת אנחנו מתאהבים בהם שוב ושוב… רותם קליגר חליוא כותבת #סמלי_מפתח והפעם: דמותו של הטריקסטר.

בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הייתה השתתפות שיא של נשים חרדיות כמועמדות ברשימות השונות. האם זה חלק משינוי פוליטי של נשים חרדיות? ואיך זה קשור למחאה נגד הרפורמה? במאמר שפורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות, מצביעות תהילה גאדו, שרי ורדי, יהודית מילצקי ומיכל פרנקל, על השפעת המחאה על אוריינות פוליטית של נשים חרדיות ובמידה פחותה, גם על השתתפותן.

ברכות חמות לפרופ' מיכל פרנקל (האוניברסיטה העברית) שקיבלה את קידומה האחרון והמכובד – פרופסורה מן המניין (Full Professor). לכבוד המאורע ולצד מאמריה החדשים שהתפרסמו לאחרונה, רותם קליגר חליוא ראיינה אותה על הגלגולים השונים בין תחומי המחקר המגוונים שלה וגם על הקפיטליזציה והפופוליזציה של האקדמיה בארץ ובעולם.

לזכרו של יורם כרמלי, מבכירי האנתרופולוגים בישראל ואחד ממקימי המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אנחנו משתפים את ההספד שכתבה עמליה סער.

כחלק ממדור "עבודת שדה" העוקב אחר אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים בשלבים השונים של תהליך המחקר האנתרופולוגי, התמקדנו הפעם, בנסיון לחזור לאותם רגעים משמעותיים מעבודת השדה. בעוד בעבר התמקדנו בכניסה לשדה המחקר ובאנשי מפתח משמעותיים בשדה, הפעם אנחנו חוזרים לשדה עצמו. שאלנו אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים – אילו תצפיות וראיונות מתהליך עבודת השדה זכורים לכם במיוחד?

איך מגשרים על הפער בין הציווי "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", לבין תמונות ילדים המעשנים סיגריה ראשונה בפורים ברחובות מאה שערים? מדוע מרשה לעצמו ראש עיריית אלעד לחלק בפורים סיגריות לבני נוער חרדים משל מדובר במשלוח מנות? במחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Religion and Health, בוחנים ד"ר שלמה גוזמן כרמלי (חבר צוות העורכים של בחברת האדם), רותם וייצמן, ותמי פרידמן (כולם מבר אילן), את תפיסות העישון בקרב גברים חרדים בישראל.

נועה בלוך כותבת על על החוויה החושית של שמיעת אזעקה בעקבות מאמרם של (Vannini, Waskul, Gottschalk, and Rambo (2010 ומסבירה מה המשמעות החברתית והקהילתית שלה.

משה בכר כותב על עבודת התזה שלו בנושא סגנון הלבוש החרדי. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' תמר אלאור וד"ר גילי המר. בכר מראה כיצד האחידות וה'כעין מדים' שמאפיינים את הבגד החרדי-גברי לא מבטלים את ההתלבשות, אלא מעצימים אותה. הגברים החרדים אינם 'מוותרים' על ההתלבשות אלא מתנהלים בתוך החוקים וההגבלות שהטילה עליהם החברה. בנוסף הלבוש משמש כדרך בו הם יכולים לפגוש את גופם ולצמצם את החומריות שלו.

ארועי השבעה באוקטובר והמלחמה שעודנה נמשכת הובילו לפעולות הנצחה שונות ומופעים תרבותיים הקשורים בהנצחה – כמו קעקועים או יום האבל האזרחי, עליהם כתבנו בעבר. מיה פוגל כותבת לבחברת האדם על הבעה תרבותית נוספת, המתבצעת על ידי נשים שונות שבוחרות לצייר ולקשט את ציפורני ידיהן במסרים הקשורים במלחמה. הביטוי הויזואלי של הזכרון או המחאה דרך ציורי לק הג'ל ייחודי כמעט לחלוטין לנשים, ומעניין לחשוב דרכו על זכרון, גוף, נשיות ומלחמה.

כיצד אנשים מעריכים מהי התנהגות פוליטית ראויה? דרך מחקר אתנוגרפי בשתי שתי קבוצות של פעילים ליברטריאנים בארצות הברית, מנתח עודד מרום את הפעילות השונה שלהם. מרום מראה שלמרות ששתי הקבוצות מחזיקות, על פניו, באידיאולוגיה דומה, הם פועלות בצורה שונה. לטענתו, על מנת להבין את הבדלים אלו, יש לשים לב לאופן שבו חברי כל אחת מהקבוצות מגדירות את טיב הארגון שלהם. או במילים אחרות, איך הם מפרשים איזו מין קבוצה הם בכלל.

סיכום הסוגיות וההצעות שהועלו בסדנה בצפת שעסקה באתיקה במחקר האנתרופולוגי. בין החוקרים שדיברו בסדנה: פרופ' פנינה מוצפי-האלר, ד"ר אורית אבוהב, ד"ר ז'נט כהן, ד"ר אבתסאם ברכאת, פרופ' טובה גמליאל, פרופ' עמליה סער, ד"ר טל מלר ופרופ' אסתר הרצוג.

רז שרבליס כותב על טיול תרמילאים לפפואה ניו גיני שהתגלה כתחילתו של מסע מרתק אל מחוזות הנפש, שנמשך כבר 36 שנים והוביל לכתיבת ספר. בספר משלובים אלמנטים אוטוביוגרפים ממסעותיו בפפואה ניו גיני לצד מפגשים דמיוניים עם אנתרופולוגים אגדיים שעשו את עבודת השדה שלהם באותו האזור.

ד"ר אוראל ב. עמנו כתב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות. במחקרו בחן עמנו סוכנים שונים העוסקים בגישה מדעית שנויה במחלוקת בשם "Neuro Linguistic Programming" (מעתה NLP) ואת היחסים שלהם עם פסיכולוגיה ומדעי המוח כחלק מהמפעל המדעי.

לכבוד יום הנשים הבינלאומי, רותם קליגר חליוא כותבת על "תסריט מגדרי" בפינת #סמלי מפתח ומסבירה על הסתירות הפנימיות המאפיינות את הציפיות מנשים.

הסוציולוגיה החוקרת את השנה האחרונה משקפת את החברה הישראלית – והייתה זו שנה רצופת משברים. כתב העת סוציולוגיה ישראלית עסק בהפיכה המשטרית ובשבר סביבו התפצל החברה הישראלית. לאחר צאת הגליון, התרחשו אירועי השבעה באוקטובר. עורכי הגליון כותבים לבחברת האדם על האירוע ״החברה הישראלית: ממשבר למשבר״ שיעסוק בישראל שבין המלחמה לרפורמה, בדפוסים ושסעים ובמרחב המשברי שנוצר.

כתבות חמות

הודעות