"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

נדים כרכבי, מהחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, בערך מתוך הלכסיקון סוציולוגי לעת קורנה שפורסם לאחרונה, כותב על משמעות המסכה בכלל ובקורנה בפרט, ועל כוחה של המסכה לסמן גבולות, תפיסות פוליטיות, מעמד, אנונמיות וביטוי עצמי,

ספר חדש לפרופ׳ עמליה אוליבר ולפרופ׳ גילי דרורי, שתיהן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. הספר ״From Ivory Tower to Academic Commitment and Leadership: The Changing Public Mission of Universities״, פורסם בהוצאת Edward Elgar ועוסק בתפקידה הציבורי של האוניברסיטה וביחסי אוניברסיטה-חברה

ברכות חמות למיה ולנשטין על אישור עבודת הדוקטורט ״זהות מקצועית בשינוי: ״מעצבים/ות גרפיים/יות, שימוש באינטרנט ושוק העבודה היצירתי בישראל, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ עפרה גולדשטין-גדעוני, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב

על מאמרה של תאיר קרזי-פרסלר, כיום פוסט-דוקטורנטית במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתת הוראה באוניברסיטת בר-אילן, אשר פורסם בכתב העת Cultural Sociology. במאמר היא מנתחת כיצד כוח ממוגדר בפעולה, על כינון ערך מוסרי בתרבות ארגונית היפר-גברית – על נשים בעמדות כוח בצבא.

ברכות חמות ליעל עשור על אישור עבודת הדוקטורט שלה, אשר עסקה בועדת סל התרופות ובשאלה – כיצד קיימו של אידיאל ׳האוביקטיביות׳ הבלתי מושג, משפיע על העבודה היומיומית של אלו שבעבודתם שואפים אליו. העבודה נכתבה במסגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA)

ברכות חמות להילה נחושתן, על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״גופים פרדוקסליים: אחריות, רב מקצועיות ומוסריות בניתוחים לקיצור קיבה, אשר נכתבה בהנחיית ד״ר יהודה גודמן בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

ורד ויניצקי-סרוסי – פרופ׳ לסוציולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, לשעבר דיקנית הפקולטה למדעי החברה בעברית וכיום ראשת מכון טרומן למען קידום השלום – על ראיונות עבודה, שיחות מסדרון ושאלות ששואלים רק נשים.

נופר אבני, נעם ברנר, נעם ברנר דן מיודובניק וגלעד רוזן מתחקים אחר עבודת המנהלים הקהילתיים במזרח ירושלים וממסגרים את הפוטנציאל של המנהלים ליצור שינוי חברתי ופוליטי תחת המטרייה המושגית של 'אזרחות עירונית'.

אורי אלמגור היה פרופ׳ אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית שמחקריו עסקו באנתרופולוגיה של אפריקה, שבטים נומדיים, תנועות מילינאריות, סטרוקטורליזם ובשנים האחרונות שלו כחוקר גם עסק באנתרופולוגיה ויזואלית של צילומים, באנתרופולוגיה של ריח וחושים, והיה בין החלוצים באנתרופולוגיה אשר עסקו בנושאים אלו.

אורית הירש-מציאולס בערך נוסף מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, פרויקט משותף של מרכז אדוה וכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית, בעריכת אורי רם, שלמה סבירסקי וניצה ברקוביץ

בחודשים האחרונים התגבשה קבוצת חוקרים.ות צעירים.ות שביקשו לבחון ולהרחיב את הדיון הנוגע הן לעתידם.ן המקצועי והן לעתיד הדיסציפלינה. הם ערכו סקר הראשון מסוגו אשר בחן עמדות והעדפות של חברי.ות הקהילה הסוציולוגיות ואנתרופולוגית בישראל סביב נושאים של תחומי מחקר, במות ושפת פרסום. ממצאי הסקר מספקים תמונת מצב אמפירית לתהליכים עכשוויים שמעצבים את שדה המחקר המקומי. דרכם הם מבקשים להתחיל בדיון בשורה של סוגיות הנוגעות לייצור ומיסוד הידע הסוציולוגי בישראל. צוות בחברת האדם תומך בדיון זה אשר נוגע ברבות מהסוגיות העומדות במרכז פעילתו של פרויקט בחברת האדם

ההיסטוריון און ברק, פרופ׳ בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, ומנהל שותף של המעבדה להיסטוריה של משבר האקלים באוניברסיטת תל אביב, כותב בהארץ, על הקושי מהגמילה מהפחם. בהתבסס על ספרו החדש Powering Empire, ברק טוען שלמרות שרבים מקווים שהשימוש בדלקים מזהמים יצטמצם לטובת הטמעה נרחבת של אנרגיות מתחדשות. ההיסטוריה מדגימה עד כמה התרחיש הזה חסר תקדים

ברכות לרפי גרוסגליק (בן גוריון ובית ברל) על ספרו החדש שפורסם בהוצאת SUNY Press: Globalizing Organic –Nationalism, Neoliberalism, and Alternative Food in Israel

בדצמבר 2008 נפטרה גלית סעדה-אופיר – אנתרופולוגית, סוציולוגית פוליטית ופעילה חברתית – למחרת ניתוח קיסרי בו ילדה תאומים ולאחר שרשרת כשלים בבית החולים. לזכרה אנחנו משתפים שוב מספר קישורים על עבודתה ולזכרה.

אריאל כנפו-נעם על פרשת שמות והייעוד של משה, של ירמיהו, איך יודעים אם מישהו הגשים את יעדו ועל ההבדל בין יעוד לרצון

אלדד לוי על כיצד המאבק סביב המורשת של אחד הנשיאים הנערצים ביותר במכסיקו, מעצבת את הפוליטיקה במדינה גם כיום וכיצד ׳עבודת המורשת׳ של קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים משתמשות במורשת של דמויות היסטוריות לטובתן

הקלטת הערב המרגש לכבודו של הרווי גולדברג, מראשוני ובכירי האנתרופולוגיה בארץ וחתן אות מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית, וכן השקת אסופה מיוחדת המאגדת תרגומים לעברית של מאמריו האתנו-היסטוריים על יהודי צפון אפריקה בכלל ויהודי לוב בפרט, שהתקיים ב20.1.21, במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

הקלטה של ערב העיון מיוחד שערך ב-22.11.20, לכבוד פרסום שלושה ספרים אנתרופולוגים: ספרה של גילי המר על נשים עיוורות, ספרה של נורית שטדלר על מקומות וטקסים סביב נשים קדושות, וספרו של יורם בילו על הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית. בהשתתפות: זלי גורביץ, אביתר שולמן ורגב נתנזון. מנחה: תמר אלאור

נמרוד לוז בפינה אחרונה (לבנתיים) בתכונית ״שלושה שיודעים״, שלאחריה הוא יוצא למסע מחקר בגרמניה. לוז, שפרסם בפינה ובמדור ״תרבות האוכל״ בבחברת האדם, יותר מ-50 פוסטים, מקדיש את פינתו האחרונה לאחד האנשים שהשפיעו מאוד על חשיבתו וכתיבתו על אוכל – הסופר, חוקר התרבות ופעיל הסביבה וונדל ברי. לוז, פרופ׳ במכללה האקדמית כנרת, כותב על ברי ועל מה המשמעות של להסתכל על אכילה כפעולה חקלאית

דברי הסיכום לכנס אקלים משתנה – הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה, אשר רלוונטים מאוד גם לאנתרופולוגיה ואחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה

מרב קדר ודניאל מונטרסקו מציעים המשגה של טיפוס חברתי חדש – ההיפסטר הפוליטי – שפעל במועדון האנה לולו ביפו. קדר ומונטרסקו משרטטים את התנאים להיווצרות תרבות אלטרנטיבית דו-לאומית פלסטינית-ישראלית בפריפריה של המרכז העירוני. לאור המבוי הסתום ביחסי יהודים-ערבים בארץ, המועדון התייחד בארוס הפוליטי שנוצר מתוך הקונפליקט הלאומי.

נמרוד לוז על מיתוסים קולינריים ותמורות בביוגרפיה התרבותית של אוכל

אורי דורצ'ין כותב על אסופת המאמרים חדשה שהוא היה שותף לעריכתה על ׳שחורות בישראל׳, ומשרטט את היחס כלפי המחקר על השחורות בין ישראל וארה״ב, מפרט על חלק מהמאמרים באסופה ומציע להסתכל על התופעה כשלעצמה, ורק אחר כך לנתח את ההקשרים והחיבורים הרחבים יותר

בתחילת החודש (2.1.21) הלכה לעולמה האנתרופולוגית מארי קאתרין בייטסון, בתם של האנתרופולגים גרגורי בייטסון ומרגרט מיד ואנתרופולוגית מרכזית בפני עצמה. תמר אלאור נזכרת בפגישה עם בייטסון, כאשר הייתה אורחת הכנס הקולנוע האנתרופולוגי ב2012, בפגישה עם פליס פלגי, שהייתה תלמידה של מיד וידידה של בייטסון ובבשורה משפחתית משמחת שמתערבבת ביחד.

גיא שלו בראיון ל׳כאן׳ על אי-שיווין בחיסונים ובמערכת הבריאות

נמרוד לוז כותב על עבודתו של פרופ׳ רוני אלנבלום, שנפטר בפתאומיות לפני כמה ימים ועל הקשר בין שינוי אקלים, רעב ושינויים חברתיים ותרבותיים.

׳נמרוד לוז על הספר ׳מטבח באהבה ששינה כל מה שידענו על בישול, אבל גם כיצד משמשים ספרי בישול ליצור את הקהילה המדומיינת של הלאומיות

בימים הקרובים נעלה קטעים אחדים מתוך ספרה זוכה פרס גולדברג של האנתרופולוגית רוית תלמי-כהן. הספר "ממתינים בדרכם – המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופיה" פורסם לאחרונה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, למדא עיון.

פרשת ויחי – יעקב ורומינציה – מדוע דווקא לפני מותו, כאשר יעקב מבקש לברך את בניו,  הוא בעצם מטיח בהם את מה ששמר לעצמו כל השנים. על תופעת הרומינציה – מצב שבו אנשים חוזרים במחשבתם שוב ושוב ושוב על אירוע או רעיון שמעורר כעס, פחד או מחשבה שלילית.

נמרוד לוז, אנתרופולוג וחוקר אוכל, שבשעות הפנאי שלו משמש כפרופסור במכללה האקדמאית כנרת, מסכם שנה בבלוג שלו ״תרבות אוכל״ ובפינה שלו בתוכנית שלושה שיודעים. אחרי כמעט 50 פינות השנה, לוז משרטט את השינויים הקשיים של 2020 בתרבות האוכל הישראלית, ממפה את הכיוונים העיקריים, וצועד בעקבות דירקהיים, אל עבר חקר האנומיה העכשווית

קטעים אחדים מתוך ספרה זוכה פרס גולדברג של רוית תלמי-כהן. הספר "ממתינים בדרכם – המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופיה" פורסם לאחרונה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, למדא עיון.

יורם בילו, הגר סלמון ואורית אבוהב, תלמידיו של הרווי גולדברג ומבכירי האנתרופולוגים בישראל בעצמם, ערכו אסופת תרגומים לעברית של מאמריו האתנו-היסטוריים של גולדברג על יהודי צפון אפריקה בכלל ויהודי לוב בפרט. הפרק הפתוח את האסופה הוא מעין דיוקן של גולדברג כאנתרופולוג, מנחה וחוק – שכתבו שלושת העורכים של האסופה. אירוע מיוחד להשקת הספר וחגיגות גבורות לגולדברג, יתקיים ב20.1.21

ספר חדש המאגד תרגומים לעברית של מאמריו האתנו-היסטוריים של הרווי גולדברג על יהודי צפון אפריקה בכלל ויהודי לוב בפרט, בעריכת יורם בילו, הגר סלומון ואורית אבוהב. אירוע מיוחד להשקת הספר וחגיגות גבורות לגולדברג, יתקיים ב20.1.21

דף הפייסבוק בחברת האדם פעיל כבר שש שנים וצבר בינתיים יותר מ-8000 עוקבים ועוקבות. אף על פי שהשנה פתחנו את האתר, הצפיות והחשיפה לחומרים אנתרופולוגיים חדשים מרוכזות עדיין במידה רבה בדף שלנו, ולא כל החומרים שמתפרסמים בו עולים לאתר. אז בהמשך לסיכום על עשרת הפוסטים הנצפים ביותר באתר, הנה הסיכום הנלווה – עשרת הפוסטים הנצפים ביותר בדף.

אריאל כנפו-נעם מנתח את פרשת ויגש בראי המחקר הפסיכולוגי על אבל של הורים על ילדיהם ומציג את ההבדל בין אבל מעובד ואבל שלא ברור מה קרה לילד

אחת הסיבות להקמת בחברת האדם, הייתה ליצור מרחב מפרגן ותמוך לקהילה האנתרופולוגית, לברך על הישגים של חברות וחברי הקהילה, להאיר את העבודה שהן.ם עושות ועושים ולשמוח ביחד על התפתחויות מקצועיות ואישיות. ובאמת, רבים מהפוסטים הנצפים, האהובים והמשותפים ביותר שלנו היו פוסטים של ברכות. הנה מבחר מתוכם שהיו בשנת 2020.

השנה יצאו די הרבה ספרים אנתרופולוגיים, שהעשירו את מדף הספרים העולמי ובמיוחד הישראלי באתנוגרפיות עשירות ובתובנות אנתרופולוגיות מורכבות. מלבד הברכות על ההישג, על חלקם כתבנו גם פוסטים נרחבים, כולל פרקים תוך הספר. הנה מבחר הספרים שפרסמנו באתר "בחברת האדם" לאורך השנה.

סיכום 10 הפוסטים הנצפים ביותר באתר בחברת האדם לשנת 2020

נמרוד לוז טוען שהסופגניה המזוהה עם חנוכה, מעבר להיותה מזיקה בריאותית, היא גם מנותקת מהמקום ומנהגי חג חנוכה עצמו.

כתבות חמות

הודעות

ברכות