משה חג'ג', בוגר תואר שני ללימודי מגדר שמסיים בימים אלה את עבודת התזה שלו על השדה של הגיאוגרפיה של המיניות המתמקד באופנים בהם הגוף של גברים הומוסקסואלים מאפשר חברויות במרחבי המסיבות. כאשר אנחנו חושבים על מסיבות, יש לנו בראש ציור מאוד ברור של מוסיקה, אלכוהול וריקודים. בחיי הלילה של הקהילה הגאה בכלל ושל הומואים בפרט המסיבות אינן דבר אחיד. במבט קרוב יותר, כל מסיבה היא בעלת משמעויות רבות. המסיבות הן חלק ממנגנוני התרבות שמייצרים ומכוננים את הקהילה ובתוך זה יוצרים קשרים חבריים אפלטוניים. כחלק מהמחקר, בתקופת הקורונה עלו אסטרטגיות התמודדות כאשר מנגון משמעותי שכזה הופסק באחת.

במסגרת הכנס התקיימו שני אירועי חגיגות ספרים שנכתבו על ידי חוקרים וחוקרות שפרסמו את ספריהם באותה שנה

תמר אלאור כותבת על החוויות שלה בהדרכת התערוכה ״הבור״ המבוססת על עבודת המחקר שלה ושל שותפיה, ומחברת זאת לספרות מדע בדיוני, לספקנות של מדענים לגבי החיים מחוץ לכדור הארץ ולאפשרות לחשוב אחרת. אלאור תוהה האם בעידן פוסט קורנה יהיה שינוי בדרך שבה אנחנו לומדים וחושבים? האם שחקנים אחרים, אנושיים ולא אנושיים יכולים להגדיר מחדש את חוקרי המשחק?

יעל עשור, כיום פוסט דוקטורנטית בחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, כותבת על ועדת סל הבריאות, על פרשת השחיטות החדשה שנחשפה ועל מאמרה החדש אשר התפרסם בכתב העת American Ethnologist על כיצד חברות צוות ועד הסל מייצרות ׳אוביקטיביות׳ עם רגישות מוסרית "לא רגשית".

מאמר רביעי בסדרת ״אש בשדה קוצים״, בו ניסו חוקרים וחוקורת שונות לנתח את אירועי השבועות האחרונים. האנתרופולוג ארי אנגלברג (המכללה האקדמאית הדסה), שהיה בין הצופים בערב המיוחד שהתקיים ב17.5.21, מצביע על נקודות העיוורון לדעתו של רוב משתתפי האירוע ומציע הסבר משלים ונוסף לאירועים. לתפיסתו, האלימות ההדדית שפרצה לאחרונה מבטאת תהליכים של שיקוף הדדי והתדמות בצד הערבי והיהודי, והוא מציע שאלה מתחזקים דווקא ככל שכוחות הממשלה נתפסים בצד היהודי כמי שאינם שומרים על הכבוד היהודי באופן ראוי. ראו קישור לכל המאמרים בסדרה למטה.

הרצאתה של פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, אשר ניתנה במסגרת הסדנה הדו שנתית של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה למחקר אתנוגרפי, שהקודשה השנה לאתנוגרפיה כיחסי כוח. מנחה: ד״ר יעל עשור

לכבוד חודש הגאווה אנו משתפים את מושב האגודה האנתרופולוגית מהכנס האחרון: קוויריות ואקדמיה בעידן של משברים. במושב הציגו גילי הרטל, עתליה ישראלי-נבו ועדי מורנו את ההסתכלות שלהן על הקוויריות באקדמיה המודרנית, בין המחקר או בפועל.

מאמר נוסף מתוך הגליון המיוחד של ״סוציולוגיה ישראלית – הערות מחקר לעת קורונה״. הפעם, מאמרם של נועה ונה, יאנה פלדמן-זאיקה וחיים חזן אשר מציעים מסגרת תיאורטית חדשה להבנת יחסי דת-מדינה בישראל תחת מצב חירום, דרך בחינת המקרה של קבורה יהודית של גופות קורונה

מאמר שלישי בסדרה בעקבות האירוע ״״אש בשדה קוצים: מחשבות על אלימות וסולידריות״. הסוציולוגיות ואנתרופולוגיות הילה צבן, ראשת המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, כותבת על הגורמים שהובילו לאירועים בעכו, ומתרכזת בסוגיה הכלכלית-מעמדתית-תיירותית. ראו גם את הפרק של הפודקאסט חיות כיס אשר עסק בסוגיה זו כולל ראיון על צבן

הענקת אות מפעל חיים לפרופ' משה שוקד במסגרת הכנס השנתי של האגודה האנתרופולוגית הישראלית

ברכות חמות (קצת באיחור) לנגה קידר, על אישור עבודת הדוקטורט אשר נכתבה בהנחיית דן סילבר במסגרת המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת טורנטו. קידר, כיום עמיתת עזריאלי במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית, כותבת לבחברת האדם על עבודתה, אשר עסקה בכיצד רעיונות אורבניים משייטים בעולם, מה קורה כשעיר 'מאמצת' רעיון, ואיך נוצרה תופעת הגורואים לעירוניות

ניצן לונברג, תלמידת דוקטורט לסוציולוגיה באוניברסיטת באדינבורו ואחת היוזמות של האירוע ׳אש בשדה קוצים׳ (יחד עם דניאל מונטרסקו), כותבת הסיבות שהובילו אותה לארגן את הערב, על החוויה שהייתה לה במהלכו ועל הכח של הסוציולוגיה והדיון החברתי הביקורתי לנתח ולפרק את האירועים, אבל גם להוביל לשינוי חברתי.

גיא שני, כיום פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואתרופולוגיה בבר אילן, כותב על אירועי השבועות האחרונים בערים מעורבות וטוען, שלמרות קיומו של המתח הלאומי, דווקא ניתוח מעמדי, מטריאלי ואורבני יכול לדעתו להסביר את האירועים בצורה טובה יותר. גיא שני היה אחד הדוברים הרבים באירוע הזומי ״אש בשדה קוצים: מחשבות על אלימות וסולידריות״ ב17.5.21, שאורגן על ידי ניצן לומברג ודניאל מונטרסקו במסגרת בחברת האדם, בו צפו יותר מ300 משתתפים. בימים הקרובים נעלה עוד מספר תובנות ומחשבות של משתתפי האירוע ואחרים, על אירועי השבועות האחרונים. מאמרו של שני הינו הראשון בסדרה

דן קוטליאר על אופן בו אלגוריתמים מעוצבים על מנת לעצב בחירות של אנשים, ובאופן בו אלגוריתמים יוצרים ”סובייקטים בוחרים”

הקלטת השולחן העגול אשר התקיים במהלך הכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית בארגון בחברת האדם, אשר התקיים ביום ב6.5.21, בהשתתפות: נטע כהנא, תמר אלאור, סנדרה קלב, תמר הרמן ולירון שני.

ברכות חמות לארז מגור, כיום כיום עמית בתר-דוקטורט במרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל-אבי (ובקרוב בעמיתי בובר באוניברסיטה העברית), אשר זכה בפרס הדוקטורט המצטיין של The Association for Israel Studies (ביחד עם Lindsey Pullum)

ברכות חמות לבת-שבע הס על אישור עבודת הדוקטורט שלה אשר עסקה בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, אשר נכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ תמר אלאור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. בת-שבע כתבה לחברת האדם על דוקטורט המאמרים שלה וכיצד היא הגיעה אליו:

על חלקם של רופאות ורופאים פלסטינים ב"מלחמה בקורונה" ובשיח הציבורי באירועי הימים האחרונים – האנתרופולוג הרפואי גיא שלו, כיום פוסט דוקטורנט בעמיתי בובר באוניברסיטה העברית ויו״ר ״רופאים לזכויות אדם״, כותב לבחברת האדם על מאמרו האחרון, שפורסם במסגרת הגליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית, אשר איגד ״הערות מחקר״ ראשוניות על משבר הקורונה, ומחבר זאת גם לאירועים האחרונים, לשאלת ה״דו קיום״ והאם הרפואה יכולה לשמש גם כזירה לפוליטיקה של הכרה.

מיכל פגיס ושלמה גוזמן כרמלי משוחחים על הספרים שפרסמו לאחרונה ומחברים בין גוף לטקסט, בין סובייקטיביות לקולקטיביות. מתוך כנס צמתי מחקר, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר אילן, 2021.

שיחה בנושא פוליטיקה של ידע והכחשת משבר האקלים שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב, עם פרופ' דני רבינוביץ', במסגרת תוכנית "מושג ירוק". מטרת התוכנית היא לספק הכשרה מקצועית לעיתונאים ולעיתונאיות בנוגע לנושאי סביבה ולמשבר האקלים.

מאמר של האנתרופולוג ארי אנגלברג אשר פורסם בכתב העת ״סוגיות חברתיות בישראל״, בוחן את ארגון להב״ה, ממקם אותו בזירה האתנו־לאומית הישראלית ומצביע על נקודות דמיון בינו ובין מאפייני הדתיות הלאומית הקיצונית במזרח אירופה ובחברה המוסלמית בימינו

לכבוד חג השבועות, כותבת האנתרופולוגית איילה קיסר שוגרמן על מאמרה ״העלמת המוצא האתני-לאומי בשיח הזהות של צעירים ישראלים דוברי רוסית ממוצא יהודי מעורב״ אשר פורסם לאחרונה, בו היא מראה כיצד מאותגר שיח הגיור השגור, ונוצרת אלטרנטיבה

מחקריו של גרוסגליק עוסקים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של אוכל, תזונה וחקלאות, גלובליזציה, צריכה, סביבה וחברה ותרבות פופולארית. תוספת משמעותית לסגל האוניבריסטאות של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה בארץ

בעקבות דוח שחיבר על פעילות אקטיביסטית בסביבות דיגיטליות שונות, תוהה עומר קינן באיזו מידה הפלטפורמה הדיגיטלית מעצבת את טיב ואופי האינטראקציה האנושית שמתקיימת בה, ועד כמה המגבלה של הפלטפורמה הספציפית היא זו שמשאירה את החותם המשמעותי ביותר על טיב האינטראקציה? לטענתו, לצד שימוש נכון במדיה הדיגטלית, עדיין יש צורך בסיפור וביצירת התוכן הנכון

יורם בילו, אחד האנתרופולוגים הבולטים בחקר פולחני צדיקים וקברי קדושים בישראל, כותב, בעקבות האסון במירון, על ההיסטוריה והאנתרופולוגיה של עליות לרגל באופן כללי ושל מירון באופן ספציפי, על הרלוונטיות של גישותו של טרנר ואחרים להבנת התופעה, לשינוי שחל מאירוע של יוצאי מדינות ערב להילולה של היום, ועל הפוליטיקה של שהובילה למצב הנוכחי

על האנתרופולוגיה שמחוץ לאקדמיה ועל היחס בין המחקר האקדמאי ליישומי –  רב שיח בהשתתפות: רוית תלמי כהן, ליאור חן ורז שרבליס

הקלטת סמינר חגיגת ספרו החדש של יהודה שנהב "פועלים בתרגום" בסמינר המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב עם ברכות של קולגות ותלמידים.

יעלה להב רז (בן גוריון) מחברת בין פרשת ארז דריגס ופרשות אחרות על התמכרות של גברים למין, אל מאמר חדש שלה בו היא בוחנת את פעילותם של צרכני זנות בקהילה מקוונת ובעיקר את שיח ההתמכרות בקרב גברים המשלמים על מין. להב רז טוענת שהבחירה לחסות בצילה המגונן של תדמית המכור מאפשרת שחרור מאחריות אישית ומאפשרת להם לראות את עצמם כקורבנות. כך, זאת בעצם בחירה המעניקה כוח ועוצמה ומפיגה תחושות בושה ואשמה

השבת הקסם והרומנטיקה לעולם מאיים, חתירה אל עבר השבת האמון באוכל שלנו, התנגדות לגלובליזציה, מענה לשמיים הסגורים והקניית משמעות בעולם לא ודאי: איך ולמה העצימה הקורונה את העניין באוכל מקומי  

ברכות לשרון גיני על זכייתה בפרס התיזה המצטיינת על שם מקס גלקמן לשנת 2021  על עבודתה "הִנֵּה פָּתַחְתִי חַלּוֹן: גלגוליו של מבנה מלון פאלאס וחלון מתוכו" שנכתבה בהנחיית פרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניבריסטה העברית.

אורלי בינימין, פרופ׳ לסוציולוגיה מבר אילן, כותבת על מורתה, דלילה אמיר, מפורצת הדרך בסוציולוגיה ולימודי נשים ומגדר בישראל, אשר נפטרה לאחרונה

טל שמור ונתי מרום על מדוע אנשים מחשיבים יותר איומים חברתיים מאשר סביבתיים. במאמר שפורסם בכתב העת
Local Environment מתארים שמור (כיום פוסט דוקטורנט לאנתרופולוגיה בקיימברידג׳) ונתי מרום (בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי) כיצד אנשים רואים את הסביבה שלהם קודם כל ביחס להיבט האנושי, ביחס לאנשים הנמצאים סביבם, תוך כדי זה שהם מתעלמים או ממעיטים בסיכונים שהסביבה מעמידה בפניהם

יורם בילו חוזר למאמרו המפורסם ״ממילה למלה: ניתוח פסיכותרבותי של הבניית זהות גברית בטקסי ילדות בחברה החרדית״, משנת 2000, במבט של אחרי עשרים שנה. בילו חוזר למאמר ומנתח את השימוש בכותרת, בניתוח התיאורטי, בדרך שהגיע לעושר הממצאים וכמובן, להשוואה מעוררת המחלוקת, בין טקסי הגבריות של ילדי החדר החרדים אוכלי האותיות וילדי השבט בולעי הזרע של שבט הסמביה בפפואה גינאה החדשה.

״פרק מתוך ספרו של משה שוקד ״מסע אנתרופולוגי תצפית מרחוק ומקרוב״, שיצא ב-2012 בהוצאת רסלינג. בפרק זה מתאר שוקד, מראשוני האנתרופולוגים בישראל ואחד מתלמידיו של גלקמן, את השפעתו של גלקמן על עיצוב דרכו המחקרית, על ראשיתה של האנתרופולוגיה הישראלית, על יחסיו של גלקמן עם מלינובסקי ואחרים, על מקומו של גלקמן באנתרופולוגיה כיום ועוד

הרצאה של האנתרופולוג יורם בילו במסגרת יום העיון "מירון – למי היא שייכת?", שהתקיים במכון ון ליר ב-2016 (בשיתוף דעת המקום), והתמקד באחד מן האתרים החשובים ביותר כיום במפת המקומות הקדושים בישראל, ובאירוע העליה הרגל הגדול ביותר כיום בארץ.

נורית שטדלר, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, כותבת על מרי דאגלס, אחת האנתרופולוגיות המשפיעות ביותר, אשר נולדה לפני כ-100 שנה. שטדלר כותבת על עבודתה של דגלס, מחקריה פורצי הדרך, כיצד דאגלס השפיעה על עבודתה שלה וכיצד היא עדיין רלוונטית גם היום.

בעקבות האירועים האחרונים ביפו כותבים יעל שמריהו-ישורון ודניאל מונטרסקו על התהלכים שאירועים אלו הציפו. כחלק ממחקר ארוך שלהם על המפגש בין ג׳נטריפיקציה והתנחלות העירונית ביפו, הם משרטטים כיצד הכוחות האלו משתלבים ואת ההשפעות שלהם על המרקם החברתי, הפוליטי והלאומי ביפו ובכלל

עמרי גרינברג כותב על גליון מיוחד שהוא היה שותף לעריכתו, אשר עוסק באנתרופולוגיה של עדות/עדויות, מתוך ניסיון לבסס תיאוריה אנתרופולוגית של עדות/עדויות. גרינברג, כיום, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה ובמכון טרומן באוניברסיטה העברית, כותב לחברת האדם על הגיליון כולו, בעיקר ביחס לשדה של לימודי עדות/עדויות, וכן על המאמר שלו.

בעקבות הגליון האחרון של כתב העת דברים המוקדש לזכרון, ובמיוחד בעקבות כותרת המאמר ״זכרון של קוץ״ אורי דורצ'ין משרטט עיקרי התרומה האפשרית של האנתרופולוגיה לשיח האינטלקטואלי לתפיסתו – המרחבים של הלא אנושי

האם יש דמיון בפרויקטים של התחדשות עירונית בירושלים, ביירות ובלפסט? מריק סטרן, פוסט דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה באונ' העברית ובמכון טרומן למחקרי שלום, כותב על מאמרו החדש עם סקוט בולנס, אשר פורסם בכתב העת Journal of Urban Affairs, על התחדשות עירונית בערים שנמצאות במחלוקת לאומית