"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

עדי שלמון כותבת על עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחיית ד"ר גילי המר במסגרת התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. עבודת התזה עוסקת בחוויה החושית של המבקר במוזיאון ובמה ששלמון מכנה "האינטראקציה הדו-כיוונית בינו ובין יצירות האומנות".

ברכות לסוציולוגית טרייסי אדמס על פרסום ספרה החדש, Collective Memory as Currency: The Dominance of the Past in the Present, אשר מראה את השימושים השונים של זכרון קולקטיבי בישראל ובעולם. אדמס, כיום חוקרת במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל ומנהלת תוכניות מחקר בARF, נעה בספר בין ניתוח נאומים של מנהיגים, בחינת השימוש בזכרון השואה בכלל ובמהלך מגפת הקורנה, זירות של זכרון דיגיטלי, של מחיקת זיכרון ועוד, ומראה כיצד זיכרון קולקטיבי משמש כמערכת חילופין חברתית ופוליטית.

רותם קליגר (חברת צוות בחברת האדם!) כותבת על עבודת התזה של, בנושא מהגרי לייפסטייל, אנשים מארה"ב, אירופה וישראל שעשו רילוקיישן לכפר צונונה בגואטמלה ושם עוסקים בתהליכי הילינג שונים בהשראת מסורות מהדרום הגלובלי. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' קרול קדרון באוניברסיטת חיפה, ואושרה לאחרונה בהצטיינות יתרה!

יעל עשור כותבת לבחברת האדם על החוויה שלה כאמא בצל המלחמה, על האופן בו החוויה הזו שינתה את התפיסות המוסריות שלה, על תפקיד האוטו-אתנוגרפיה בהבנה שלה את ההתרחשות הזו- ועל הפרויקט שנולד מתוך הכתיבה האוטו-ביוגרפית שלה.

בישראל יש כחצי מיליון עוברים וביציות ששמורים בהקפאה בין 20 ל-30 שנה במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. אבל מה עושים עם אותם עוברים? אביעד רז, מאוניברסיטת בן גוריון כותב לבחברת האדם על הדילמות והקשיים איתם מתמודדים זוגות רבים שעוברים טיפולי הפרייה חוץ גופית וצריכים להחליט מה לעשות עם העוברים העודפים שלהם.

רגע לפני גמר אליפות אירופה בכדורגל (היורו), שיתקיים בראשון בערב, מנתחת האנתרופולוגית וחוקרת הספורט שלומית גיא, אשר חקרה את תרבות הכדורגל האנגלי ואת דרכי החינוך והחניכה שלו, את הדרך בה משחקת הנבחרת האנגלית ומראה כיצד הבנת התרבות האנגלית יכולה להסביר את הצלחת הנבחרת עד כה.

מה הדרך הנכונה להתמודד עם מינים פולשים? מדוע מדענים חוששים מאוד מפני העתיד? כיצד הפכו הסברס, כנימה פולשת וחיפושית מקסיקנית לזירה של מאבקים פוליטיים? ואיך כל זה קשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולאנתרופוקן? מאמר של לירון שני, בוחן שאלות אלו ואחרות, דרך מקרה הבוחן של הניסיונות להצלת הסברס (הצבר), על כל משמעותיו הסמליות והממשיות, מפני כנימה פולשת בעזרת ״אויב טבעי״ – חיפושית שיובאה ממקסיקו. בעזרת מחקר אתנוגרפי, חושף שני (האוניברסיטה העברית ובחברת האדם), את החשש והתפיסות המגוונות של שחקנים שונים ביחס למינים זרים ופולשים.

ברכות למוטי גיגי על פרסום ספרו החדש "עיר בלי זכרון"! ספרו, אשר יצא בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, עוסק בדומיננטיות ובהגמוניה תרבותית ביחסי שדרות-שער הנגב. גיגי, יליד שדרות בעצמו, הולך במחקר בין האישי, החברתי והמחקרי, ומדגיש את עניינו במחקר היחסים בין קיבוצים לעיירות פיתוח כצומח מהביוגרפיה האישית שלו. בתיאור הספר לבחברת האדם, גיגי שוזר יחדיו את המחקר ומהלך חייו – דרך סיפורי ילדותו על אביו שעבד בקיבוץ רוחמה, להתבגרותו בשדרות, ועד העבודה הקרובה עם המכללה האקדמית ספיר וגורמים שונים בקיבוצים ובעיירת הפיתוח, איתם ניהל קשר צמוד לצד היותם נחקרים בעבודת השדה האנתרופולוגית.

האם ניתן לראות בשיר "חרבו דרבו״ שיר ראפ ימני? האנתרופולוג וחוקר המוסיקה אורי דורצ'ין טוען שהוא דווקא שיר שמבטא סנטימנט לאומי רחב, ולא דווקא שיר סקטוריאלי ימני. בעזרת ניתוח של התפתחות הראפ בישראל והשוואה לשירי קרב מקום המדינה, מראה דורצ'ין כיצד השיר והמסר שלו נטועים בתרבות הישראלית ואת ההקשר שבו הוא מובן בעולם. 

ברכות חמות לאלירן ארזי על קבלת תואר הדוקטור על מחקרו ״מהעיט הקניבלי לאנפה הסוחרת (ובחזרה): דינמיקות כוח בין יער ושוק באמזונס״. העבודה נכתבה במסגרת דוקטורט משותף בין האוניברסיטה העברית בירושלים ובית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה בפריז, תחת הנחייתם של פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ פיליפ דסקולה. אף שהדוקטורט נמצא עדיין בשיפוט באוניברסיטה העברית, ארזי קיבל לפני שבועיים את תואר הדוקטור מהמוסד הצרפתי בתום הגנה פומבית וחגיגית שנערכה בפריז.

כיצד נשים מוסלמיות קרייריסטיות מפרשות ופועלות אל מול הצפיות של עצמן, של בעליהן ושל סביבתן? עמליה סער כותבת על מאמר חדש שלה ושל ערין הווארי ונור פלאח, אשר פורסם בסוציולוגיה ישראלית, כסנונית ראשונה לגליון מיוחד על קריירה בקרב נשים דתיות. במאמר ״הפרנסה היא האחריות של בעלי: אלקוואמה (القوامة) והאדפטציה של תסריט החוזה המגדרי בקרב נשים מוסלמיות קרייריסטיות״, הן מראות כיצד נשים אלו עושות שימוש פרשני במושג ההילכתי אלקוואמה (القوامة) כדי להקנות לעצמן פטור מהאחריות על פרנסת המשפחה, בלי שהדבר יגביל את זכותן לעבוד בשכר. בכך הן מדגימות, בין השאר, כיצד המגמות הליברליות הגלובליות עוברות תרגום תרבותי לוקלי דרך שילוב בין ערכים דתיים של צדק, הוגנות ואיזון מגדרי במשפחה ובין ערכים ורעיונות שקשורים לכלכלה הפוליטית הגלובלית.

ב-3/7 חל "יום ללא שקיות ניילון". לכבוד המאורע, משה בכר כתב לבחברת האדם על מקומן של השקיות בחייה של קבוצה אחת בחברה הישראלית- החרדים.

מדוע נוצר פער בין הרטוריקה הרשמית של המדינה האוסרת כל פעילות מסיונרית זרה והמצב בפועל בו אלפי מיסיונרים חיים ופועלים בסין? שאלה זו עומדת בבסיסו של ספרו החדש של גדעון אלעזר: "Christian Missionaries, Ethnicity and State Control in Globalized Yunnan". טענתו המרכזית של הספר היא כי בנסיבות של עידן הרפורמות, נוצרה התאמה מסוימת בין "פרויקט התירבות" הקומוניסטי והנוצרי, פרויקטים שעד כה נתפסו כמנוגדים זה לזה והביאו לכך שהשלטונות ביונאן מתייחסים לתופעה המיסיונרית בסובלנות יחסית. התאמה זו נוגעת לנושאים כמו תרבות וזהות אתנית, כלכלה ושוק חופשי והיחס לבעיות החברתיות הרבות של מחוז יונאן של העידן הגלובלי ופירוקה של מדינת הרווחה. טענתו היא שבתחומים אלה משחקים המיסיונרים תפקיד משמעותי בקידום שילובם של המיעוטים במערכת הסינית.

"מה זה בכלל אתנוגרפיה היסטורית ואיך עושים את זה?" זו פחות או יותר השאלה שעלתה לניר רותם (האוניברסיטה העברית) במהלך עבודת הדוקטורט שלו כאשר הוא החל לחשוב על המתודה בה ישתמש. הוא ידע בעיקר שהוא עובד על מקרה שהוא היסטורי אבל רצה לחשוב עליו אתנוגרפית. מבחינתו, בסופו של דבר, מדובר באימוץ נקודת המבט האתנוגרפית לצורך ניתוח של מציאות חברתית-תרבותית שנעוצה בעבר והגישה אליה מתווכת באמצעות מקורות מסוגים שונים. במאמר מתאר רותם את הדרך שהובילה אותו לשיטת המחקר הזו ומשרטט מעין מדריך נבוכים ראשוני לגישה.

יעלה להב רז, אנתרופולוגית מבן גוריון החוקרת צרכנות מין במרחבים דיגיטליים, טוענת שאי אפשר להבין צריכת מין היום בלי להתבונן על המתרחש במרחב הדיגיטלי, על תופעת הכתיבה של צרכני המין המשתפים בחוויות המיניות שלהם. צריכת מין מהווה טאבו בחברה, תופעה מושתקת שצרכני מין לא בהכרח חושפים לסביבתם. המרחב המקוון, שהוא מרחב אנונימי, מאפשר לגברים לשחרר ולשתף בחוויה הזו ולספר אותה דרך הטקסט. בחסות האנונימיות נוצרים טקסטים של הצרכנים, אשר מגלים הפעלת כוח, מיניות או אכזריות, אבל לא בהכרח מתמקדים בחוויה הגופנית אלא מציפים חוויות מורכבות ומופעים של גבריות שאינם נראים לרוב – כמו נזקקות, פגיעות, חרטה.

טובה מהכני-בלקין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון כתבה לבחברת האדם על חוויתיה בשדה המחקר באירלנד, לאחר פרוץ המלחמה. מהכני-בלקין מסבירה כיצד היחס לחוקר עשוי להשתנות בעקבות התרחשויות ואירועים שונים, ועד כמה חוויית האנתרופולוג עלולה להיות מורכבת.

ראשיתו של גיליון נושא זה העוסק בחיים באי-ודאות, בקבוצת מחקר שהתארגנה בסוף שנת 2019, עת התוודענו למחלה מסתורית בסין, והוא נחתם בעיצומם של ימי לחימה אחרי השבעה באוקטובר 2023, בתקופה שבה מדינת ישראל מצויה באי-ודאות ביטחונית, פוליטית וחברתית הקשה ביותר מאז הקמתה. סיגל נגר-רון, מעורכות הגליון, כותבת לבחברת האדם על תהליך יצירת הגליון.

בכל שנה מתקיים בכנס האנתרופולוגי מושב הנקרא- "חגיגת ספרים". במושב זה סוקרים את הספרים האנתרופולוגיים שיצאו לאור בשנה האחרונים ושומעים מכותביהם. השנה, המושב יתקיים באופן שונה, שכן אין ספק שמורכב להוציא לאור ספר בצל המלחמה. על כן, במושב הפעם, גדי ניסים, יעלה להב רז, גדעון אלעזר, ליאה טרגין זלר, עינת בר-אור כהן ונטליה גוטקובסקי ידברו לא רק על הספרים, אלא גם על המורכבות של פרסום ספר בעת הזו.

ד"ר רוית תלמי-כהן חוקרת קהילות באתיופיה ובישראל כבר מעל 15 שנים. אם הייתם מספרים לה בתחילת הדרך שב-2024 היא תקדיש חלק גדול מזמנה להבנת חוויתם של פליטים שברחו בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה ונקלעו לעוד מלחמה, היא כנראה הייתה מופתעת. אולם מאז ה-7 לאוקטובר החיים של כולנו השתנו, וכאנתרופולוגית יישומית היא התאימה את שדות וסוגיות המחקר שלה למציאות הבהולה. לקראת הכנס השנתי של האגודה האנתרופולוגית אשר יוקדש השנה ל"אנתרופולוגיה במוקדי סכסוך", רותם קליגר חליוא ראיינה את ד"ר תלמי-כהן על הרצאתה בכנס; על מחקריה לאורך השנים; על אנתרופולוגיה יישומית ועל השילוב בין אקדמיה לשטח.

ברכות חמות וכפולות לעודד מרום על אישור עבודת הדוקטורט ועל הזכייה בפרס מאמר הסטודנטים הטוב ביותר של האגודה הבינלאומית לחקר אינטראקציה סימבולית. עבודת הדוקטורט של מרום, אשר נכתבה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), בהנחיית פרופ׳ נינה אליאסף, התמקדה בתנועה הליברטריאנית האמריקאית ובחנה כיצד הקבוצות דרכן אנשים משתתפים בחיים הציבוריים, מעצבות את התנהגותם הפוליטית.

פני כחודש, ביום רביעי ה 8 במאי 2024, ציינה האקדמיה הישראלית למדעים מאה שנים להולדתו של גדול הסוציולוגים הישראלים – שמואל נח אייזנשטדט. פרופ' פנינה מוצפי-האלר, אשר הציגה בכנס, כותבת על מפגשיה עם האיש מאז היותה סטודנטית צעירה שהגיעה ללימודי סוציולוגיה עם שאלות בוערות של זהות, ומציעה לבדוק דרך מפגשים אלה את השפעתו הישירה והעקיפה של האיש על כתיבתה, ועל הסיכויים של שינוי אפיסטמי במחקר על החברה הישראלית בצילו. 

בחג השבועות מספרים את סיפורה של רות הגיורת הראשונה, דרך נרטיב הצטרפותה לקולקטיב שהלך והתגבש לעם היהודי. בהקשר הזה ודווקא בשבועות, מתבקש לעיין בגיור בימינו ממגוון פרספקטיבות. נתמקד בזווית של נשים מהגרות שעברו גיור באמצעות התנועה הרפורמית בישראל. במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Politics and Religion Journal ד"ר עינת ליבל-הס (אוניברסיטת בר-אילן ומהאקדמית רמת-גן) וד"ר אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) מציעים ניתוח אתנוגרפי של חוויותיהן המורכבות של נשים שעברו גיור רפורמי בישראל. המאמר, שכותרתו "האם אתן אחיותינו? התנגדות, שייכות והכרה בקרב נשים ישראליות מתגיירות בתנועה הרפורמית", מציג בחינה מעמיקה של הממדים הפוליטיים, המגדריים והרוחניים של ההמרה הדתית, תוך התמקדות בנשים שהיגרו מברית המועצות לשעבר ומהפיליפינים.

ברכות לעינת בר-און כהן על פרסום ספרה החדש Awakening a Living World on a Kūṭiyāṭṭam Stage! הספר, אשר פורסם בהוצאת SUNY, סוקר את הקוטייאטם שהוא צורה עתיקה ומסורתית של תיאטרון-טכס שמעלה מחזות סנסקריט מימי הביניים בקרלה, הודו. בר און כותבת לבחברת האדם על המאמר ועל האופן בו במהלך הטכס נוצרת הבחנה בין עולם היומיום ובין העולם שמתעורר על הבמה, תוך כדי בריאת מציאות חדשה שגם הקהל מובל לתוכה.

מה ההשלכות החברתיות של חוות שרתים? ומה המשמעות שהמדינה מאחסנת את כל הנתונים שלה ב׳ענן׳ של חברות פרטיות? מאמר של דן קוטליאר (אוניברסיטת חיפה) ואלכס גקר (אוניברסיטת אמסטרדם) שפורסם בכתב העת Information, Communication & Society מנתח את נימבוס  – פרויקט ענק להעברת כל התשתית החישובית של המדינה 'לענן', בו זכו חברות אמזון וגוגל ב-2020. קוטליאר וגקר מנתחים באופן ביקורתי את ארבעת היבטים של נימבוס,  מצביעים על הנחות היסוד העומדות מאחורי הפרויקט ומראים את ההשלכות שלו על החברה, על יחסינו עם המדינה ועל יחסי הכוחות בין המדינה לבין תאגידי הענק.

לכבוד יום ירושלים צליל טורם, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית כותבת לבחברת האדם על סינדרום ירושלים ועל הדרך שבה תרבות וסוכני תרבות כמו מדריכי טיולים משפיעים על תפיסת התופעה.

איך עושים אנתרופולוגיה באזורי קונפליקט ומלחמה? כיצד הפרספקטיבה האנתרופולוגית מבינה ומנתחת את המתרחש באזורנו בשמונה החודשים האחרונים? האגודה האנתרופולוגית הישראלית מזמינה לכנס השנתי (ה52 במספר!) שיעסוק באנתרופולוגיה במוקדי סכסוך. הכנס יתקיים ביום חמישי ה20.6.2024 באוניברסיטת בר אילן.

עבודת השדה האנתרופולוגית מתבצעת בחוץ, ביציאתו של האנתרופולוג אל התרבות אותה יחקור, אל הקהילה או החברה בה מחד ייטמע ומנגד יוותר תמיד כצופה חיצוני. לעיתים המפגש עם התרבות הנחקרת מוליד רגעים של חוסר הבנה או חוסר רגישות, פספוס, או הפתעה המובילה לכיוון לא צפוי. האינטראקציות האנושיות והמחקריות עשויות להוליד התמודדויות רבות, וגם רגעים או בחירות אותן יתארו האנתרופולוגים בדיעבד כטעות או כישלון. במדור הנוכחי של עבודת שדה, העוסק בשלבים השונים של המחקר האנתרופולוגי, התמקדנו ב"מרחב הטעות". אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים סיפרו לנו על רגעים אותם תיארו כטעויות או כשלונות בעבודת שדה.

השבוע באנתרופולוגיה בשבת ד"ר אנה פרשיצקי כותבת לבחברת האדם על מאמרה שפורסם בכתב העת Ethnicities (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי) ועסק במפגש הקונפליקטואלי בין העולים מברית המועצות לשעבר מקרב דור 1.5 לבין הממסד האורתודוקסי במסגרת טקסי חתונה וקבורה.

ברכות חמות למנדי יעקובוביץ על הגשת עבודת התזה שעסקה בניהול קדושה ומקום קדוש מול הפילוג בתוך חסידות חב"ד. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' נורית שטדלר מהמחלקה לסוציולוגיה אנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית. יעקובוביץ כותב לבחברת האדם על תהליך המחקר "בבית" והפילוג בחסידות חב"ד שהוביל למחקר.

כיצד המדבר השפיע על ההיסטוריה הישראלית ועד ימנו? מדוע הוא נתפס גם כ'מרחב שמנגד' וגם כ'לא מרחב'? ואיך אלו משפיעים על השימוש במדבר עד היום? הספר "מדבר, אי, חומה: נופים סמליים והפוליטיקה של המרחב בתרבות הישראלית" (הגרסה האנגלית פורסמה בשנת 2019 בשם "Desert in the Promised Land") מאת יעל זרובבל (אוניברסיטת רטגרס) לוקח את קוראיו למסע בשבילי הייצוגים והמשמעויות של המדבר בתרבות הישראלית. זרובבל מנתחת את ייצוגיו של המדבר בקטעי עיתונות, תמונות, שירים, סרטים, ספרים וראיונות – ואת האופן בו הוא נתפס בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.   

״הדמיון בין אזהרותיהם של ביולוגים מפני אובדן מגוון המינים ואזהרות האנתרופולוגים מפני אובדן המגוון התרבותי הוא מדהים״.השבוע ציינו גם את יום המגוון הביולוגי וגם את היום העולמי לגיוון תרבותי – אבל האם יש קשר ביניהם, ואיך זה קשור לאנתרופולוגיה? בעזרת מאמר של האנתרופולוג תומאס היילנד אריקסון קושר לירון שני בין שני המועדים האלו, מצביע על הסכנות באובדן המגוון הביולוגי והתרבותי, אך גם מראה את הסכנה בשימור מגוון מסויים בלבד.

מה לעשות עם הספרים של ולדר? זאת הייתה אחת השאלות הבוערות בקרב קהילות חרדיות רבות, לאחר שחיים ולדר, אחד הסופרים ואנשי חינוך הבולטים בעולם החרדי, אשר הואשם בפגיעות מיניות ולאחר מכן אף התאבד. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Contemporary Ethnography בחנו מיכל קרבאל-טובי, צופיה מאלב וערן שוורצפוקס את ההתמודדות עם הדילמה האם לבטל את ולדר על ידי ביטול של ספריו – התוצר החומרי, המזוהה עמו באופן מובהק. בעזרת מחקר אתנוגרפי ושימוש בתיאוריות של מרי דאגלס ומרסל מוס, הם מראים כיצד הסידור מחדש של ספרי ולדר במרחב הביתי משמשים כפרקטיקות של טיהור וניקיון, כדרך לשמר את הסדר חברתי ולהדיר את מה שנתפס כמלוכלך או מזוהם, ומציעים את המושג ׳תרבות ביטול חומרית" במטרה לחבר את המונחים התיאורטיים "תרבות חומרית" ו-"תרבות ביטול".

אריך בראואר (1895-1942) היה הראשון מבין האנתרופולוגים הפרופסיונליים שפעלו באזורנו, אך הוא נשכח בתיקיה המאובקת של ההיסטוריה האנתרופולוגית המקומית. האנתרופולוגית אורית אבוהב, אשר חקרה את האנתרופולוגיה המקומית ואת מקומו של בראואר בה, כותבת על תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל (פתוחה עד אוגוסט 2024), אותה אצרה רויטל חובב.

הגר חג'ג' ברגר כותבת לבחברת האדם על התמודדותה עם אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה באמצעות המתודה שפיתחה לה היא קוראת: אתנוסטורי- כתיבת אתנוגרפיה דרך סיפור. האתנוסטורי משמש כלי מתודולוגי לחקר משברים ואסונות – אסון טבע, משבר לאומי, בטחוני או אחר, אשר החוקרת היא חלק ממנו. זהו כלי המאפשר לחוקרת לבחון אירוע קשה או חלק ממנו שלא תמיד ניתן לפרשנות מיידית או למחקר במתודה הקלאסית בשל כובד האירועים ולעיתים אף בשל הסכנה הכרוכה בהם.

ברכות ליובל רוטמן על ספרו החדש ״עצים ורוחות: מסע אל מיאנמר״. הספר מתאר כניסה מסחררת, הלכה למעשה, לעולם של אנימיזם – אותו תחום באנתרופולוגיה המייחס נשמה לחי, לצומח ולדומם. זהו גם יומן מסע של פרופ' יובל רוטמן, אנתרופולוג היסטורי של העולם הביזנטי, אשר צולל אל עולם של רוחות, עצים ואנשים, ומתאר את רגישותם וחוכמתם של כפריים בצפון בורמה, שפתחו את ביתם, עציהם ולבם לפניו, אפשרו לו לגעת באמונתם ולהבינה, ודרכה להבין את עצמו.

כבר תקופה ארוכה מסתובב האנתרופולוג גדי ניסים אם אי נחת סביב המיקום המרכזי של החשיבה הביקורתית בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. תחושה זאת התחזקה בעקבות המהפכה המשטרית, אירועי ה7 באוקטובר והמלחמה ובעקבות התגובות בשדה האקדמי בעולם ובארץ. במאמר קצר משרטט נסים (המרכז האקדמי רופין), את הביקורת שלו על החשיבה הביקורתית. לתפיסתו, קשה להפריז בחשיבותו ההיסטורית והמהפכנית של המהלך הביקורתי, אך יחד עם זאת, הצלחותיו באות יחד עם מגבלות ונזקים.

ומה קורה עם החדר שנשאר? איזו משמעות נושאים החפצים, מה מאפשר החלל – אחרי שהבן או הבת נהרגים במהלך שירותם הצבאי? מיה פוגל כותבת על התזה של אסנת שלו נזרי, אשר חקרה את חוויותיהם של הורים שכולים שבוחרים להשאיר את החדר של הילד שנפל. נזרי עוסקת בשכול, בזיכרון ובחומר, בחלל החדר הריק והשימושים השונים בו – בין נוכחות להיעדר, בין קיפאון להמשכיות היא משרטטת את משמעותם של החדר והחפצים עבור ההורים.

עדי מרר, סטודנטית לתואר שני במדעי הדתות והאנתרופולוגיה שעובדת בימים אלה על התואר שלה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ ברוריה ביטון-אשקלוני, כותבת לבחברת האדם על "שבת האור"- אירוע הפסחא של הכנסיות המזרחיות ועל תחושותיה כמשתתפת בטקס.

יום השואה השנה מביא איתו מורכבות חדשה אחרי השביעי באוקטובר. איך לומדים על השואה בתקופה הזו? האם מותר להשוות בין אז להיום? ואיך נבנה הזיכרון הקולקטיבי שלנו כאומה?

אורי כץ כותב לבחברת האדם על ההחטופים שבשבי החמאס ועל האופן בו אנחנו חושבים עליהם בישראל. האם אנחנו חושבים עליהם כמקשה אחת? מה ההבדל המחשבתי בין "חטוף" ל"שבוי"? וכיצד מתמקמת הקטגוריה "חטוף" לצד קטגוריות החיים והמוות ומערערת עליהן? בשאיפה להבין את התפיסות השונות הכרוכות בחטופים כץ מנתח את השיח שסביבם ואת הפרקטיקות השונות בהן נוקטות משפחות החטופים ואנשי החברה הישראלית בכללותה. 

כתבות חמות

הודעות