אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.
דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.
על מאמרה של ד״ר סיגל נגר-רון (המכללה האקדמית ספיר) בו היא מציעה זווית חדשה לחשוב על הקטגוריות- אשכנזים/מזרחים- שהתקבעו בשיח הישראלי והקשר שלהם למחקר על אי-שוויון בישראל, דרך ניתוח של הסטטיסטיקה הלאומית.
אורי דורצ'ין, אנתרופולוג החוקר תרבות פופולרית ואת מוסיקת ההיפ-הופ, סוקר הפעם את ערך הקוסמופוליטיות העולה מתוך הופעתה האחרונה של הזמרת אסתר רדא "מופע מחווה לזמרות הג'אז הגדולות", זמרת הידועה בגרסאות הכיסוי שלה, מול יוצרות של מוזיקה מקומית מקורית. דורצ'ין עובר בין המהות השונה בין סוג המוזיקה והתרבות המוקרנת מתוכן.
ספר חדש לחוקרות פרופ' עמליה אוליבר , פרופ' תמר זילבר, ד"ר תמי רובל-לישפיץ, ד"ר חנין מג'אדלה וד"ר יוספה טביב-כליף, על סיפורי חיים של יזמים ויזמיות חברתיים שפועלים לקידום שלום במרחב הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.
הרצאתו של האנתרופולוג ניסים ליאון (בר אילן) בשנת 2014 במסגרת הכנס כנס המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו בבר אילן. במסגרת ההרצאה ליאון, אחד החוקרים הבולטים אשר חקר לעמוק את השפעתו של עובדיה יוסף על החברה הישראלית בפרט ואת החרדיות המזרחית בכלל, סוקר ומנתח את פעילותו והשפעתו הפוליטית והתרבותית של הרב עובדיה.
אירה ליאן (ראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית) כותבת על מאמרה אשר פורסם בכתב העת Culture and Organization ובו היא מבצעת קריאה פוסט-קולוניאלית של קווי דמיון תרבותיים בניהול בין-תרבותי וטוענת שלא כל דמיון הוא אכן דומה. לטענתה עמימותו של (אי) דמיון מוכיחה שלמרות שבעולם הגלובלי של ימנו, בו נראה שמחסומים תרבותיים מתמוססים או נמחקים, א-סימטריות ביחסי הכוח והדמיון הפוסטקולוניאלי הטבועים בו, עדיין נשמרים היטב.
ברכות לאנתרופולוגים ליאור חן, עומר הקר ונורית שטדלר על פרסום הספר בעריכתם בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הספר מאגד אחד עשר מאמרים של חוקרות וחוקרים מדיסציפלינות שונות במדעי החברה ומבוסס על מחקרים אתנוגרפיים של מקומות קדושים, ובהם מסגד אלאקצא, אתרי הטבילה לנצרות בנהר הירדן וקבר רחל. בין כותבי המאמרים בקובץ: יורם בילו, נורית שטדלר, עומר הקר, נמרוד לוז, ליאור חן, ג׳קי פלדמן, עמליה סער ועוד.
ברכות לסוציולוג גיא שני על מינוי כחבר סגל בבית הספר למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי במכללה למינהל. מחקריו של שני עוסקים במעמד הבינוני והגורמים המעצבים דפוסים וזהויות שונות בתוך קבוצה מעמדית רחבה זו
ברכות לירון שני – חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומאנשי בחברת האדם, על פרסום ספרו החדש ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״ במסגרת הסדרה ״הישראלים״ בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
בעקבות הצלחתה של הסדרה הקוריאנית ״משחקי הדיונון״, כותבת לנו האנתרופולוגית ליאורה צרפתי מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, התרבות הקוריאנית שמאחורי הסדרה ועל הצלחתה בעולם
מוכר וזר, ממריץ ומדכא, סם העבודה והקפיטליזם, סמל לתיעוש אבל גם להתבדלות ואנינות טעם, לא מפתיע שהקפה, מעניין את ההיסטוריונים, הסוציולוגים והאנתרופולוגיים. לרגל יום הקפה הבינלאומי שצויין אתמול, נועה ברגר ממליצה על שני מחקרים אנתרופולוגיים שמתחקים אחר הקשר בין קפה, מעמד, אי שיוויון, קפיטליזם ודמיון:
איתמר טובי טהרלב כותב על המסה ״מההתחלה אני שולל את זה בראש: הסללה רגשית של מזרחים בפריפריה הישראלית" שפורסמה בגליון דרום של כתב העת תיאוריה וביקורת, בה הוא טוען שגורם משמעותי להיעדר הניעות בהשכלה של מזרחים הוא רגשי–פוליטי, ומציע שהחיבור בין אתניות לסוציולוגיה של הרגשות יכול לעזור לזהות גורמים רגשיים המציעים הסבר פרגמטי ותהליכי לתופעת חוסר הניעות של מזרחים באמצעות השכלה.
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמצאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על המחאה והמשמעות שלה לגבי האקדמיה בתורכיה ובכלל. חלק ב: הסטודנטים במחאה.
בעקבות צווי הגירוש שנתנו חלק מקהילת האפריקאים העבריים, כותבים ניר אביאלי ופרן מרקוביץ׳ – פרופסורים לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון אשר חקרו ופרסמו רבות על הקהילה (ראו בהמשך) – על ההיסטוריה והאידאולוגיה של החברים בקהילה האוטופית האפריקאית-אמריקאית היחידה בעולם אשר שומרת על יציבות ואף משגשגת מזה חמישים שנה
במאמר שפורסם בכתב העת Tourist Studies עוסקת נטע כהנא בממשק שבין מוסר לבין תיירות, ומתמקדת באופן ספציפי בפרקטיקה המשלבת פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה, שידועה בשם תיירות התנדבותית (volunteer tourism).
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על המחאה והמשמעות שלה לגבי האקדמיה בתורכיה ובכלל. חלק א׳.
מאמר של רפי גרוסגליק, אריאל הנדל ודניאל מונטרסקו פורסם לאחרונה בכתב העת Environment and Planning D, ומראה בעזרת מחקר אתנוגרפי את האופנים שבהם חקלאות אורגנית בשטחים משמשת כאמצעי לתביעת ריבונות טריטוריאלית וזהות ילידית.
מאמר של האנתרופולוג עזרי עמרם (דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון), אשר פורסם בכתב העת – Food, Culture & Society, המראה כיצד המשא ומתן סביב מושג הכשרות בכפר קאסם משקף את היחסים בין היהודים לפלסטינים אזרחי ישראל ומבטא את הרצון של בעלי העסקים הפלסטינים למצב את עצמם כחלק מהחברה הישראלית לצד שימור והבלטת ההקשר הערבי-פלסטיני של האוכל.
עמליה אוליבר ונחמן בן יהודה כותבים בעקבות פרשת דן אריאלי, על מחקריהם על אתיקה והונאה במחקר האקדמי. בהמשך לספרם על הנושא אשר פורסם ב-2017, פורסים אוליבר ובן יהודה את הממצאים והתובנות שלהם בשלושה נושאים מרכזים: בחינה מחודשת של מחקרים, נגישות לנתונים ממקורות שונים, ותגובות של אוניברסיטאות לנושאים של התנהגות מדעית לא נאותה. לסיום, הם מציעים כמה דרכים לנסות ולמנוע מקרים כאלו וכן מחשבות למחקרי המשך בתחום.
מאמר של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, כיום פוסט־דוקטורט במרכז כץ ללימודי יהדות באוניברסיטת פנסילבניה, אשר פורסם בכתב העת The Journal for the Scientific Study of Religion (JSSR). המאמר עוסק בחקר תפילות ווירטואליות בקהילות רפורמיות שהתקיימו במהלך התפרצות מגפה הקורונה בישראל, ומבוסס על נטנוגרפיה (אתנוגרפיה ברשת) שכללה (ת)צפיות בקבלות שבת בפייסבוק ובזום, ועל ראיונות עומק עם חברי/ות הקהילות ורבנים ורבות.
ברכות לפרופ' סיביל היילברון (המכללה האקדמית כנרת), מריה גרצקי (אוניברסיטת בן גוריון) וזהר צור (המרכז האקדמי רופין) על פרסום הספר שערכו "פגישה חצי פגישה: פסיפס של אחרים". מטרת הספר היא לפרוש 'תמונת פסיפס' מגוונת של חוויות סטודנטיאליות בפריפרייה הגאוגרפית והחברתית של האקדמיה בישראל. ביום שני ה-13.9.21 יתקיים אירוע השקה
ברכות לסוציולוג אורי שוורץ, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, על פרסום ספרו החדש Sociological Theory for Digital Society ,המנסה להתאים את התיאוריה הסוציולוגית למציאות המשתנה של החברה הדיגיטלית ולשרטט את קווי מתאר לתיאוריה הסוציולוגית בעתיד, תוך דיאלוג מתמיד עם העבר של הדיסציפלינה ומסורות החשיבה השונות והמתחרות שלה
נורית שטדלר על המאמר "רגעי ההקסמות של מקום: מיתולוגיה, טקסים וחומריות באתר של מרים בוארדי הקדושה מאעבלין, אותו כתבה יחד עם נמורד לוז. מאמרם של שטדלר (הראשה הנכנסת של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית – ברכות) ולוז (פרופ׳ במכללה האקדמית כנרת) פורסם בכתב העת History and Anthropology והוא עוסק בשאלה כיצד מקומות קדושים נוצרים, ומנתחים אתנוגרפית את ״רגעי ההקסמות של מקום״
במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, טוענים הילה צבן ונמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) שכדי להבין את אירועי האלימות בעכו, שהייתה לכאורה ספונטנית, יש להבין את תהליכי נישול ודחיקה מתמשכים של אוכלוסיית המיעוט הפלסטיני, את המעמד כלכלי–חברתי של המשתתפים באירועים ולראות באלימות פעילות פוליטית
ברכות לנעם כהן על אישור עבודת המאסטר אותה כתב במכון בן-גוריון באוניברסיטת בן גוריון. עבודתו האתנוגרפית של כהן – בהנחיית עופר שיף וקובי פלד – עסקה במטיילי שביל ישראל, או 'שביליסטים' בשמם הלא רשמי. בפוסט לחברת האדם, כהן מתאר את עבודתו בה הוא מגדיר את החוויה של טיול שביל ישראל והמטיילים בו כ'לאומיות ניו-אייג'ית', ואת חווית טיול השביל כחוויה לא רק פיזית, אלא גם רוחנית.
בתוך אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שיצאה במסגרת כתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, כותבת ד"ר יעל שמריהו-ישורון, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן על אתנו-ג'נטריפיקציה מוסדית בערים מעורבות.
שחר איצקוביץ׳, סטודנט לתואר ראשון בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, סוקר את אחד התחומים החמים כיום באנתרופולוגיה – אנתרופולוגיה של שינוי האקלים, ומראה את החשיבות של מחקר חברתי של הנושא וכיצד אנתרופולוגיה יכולה לתרום להבנתו.
עשר שנים אחרי, הגר חג'ג' ברגר, אנתרופולוגית אשר חקרה את המחאה החברתית, חוזרת ליומני השדה שלה ולניתוח הפרשני ובוחנת אותו אל מול הממשלה החדשה שהוקמה. בעזרת תפיסותו של מרטין בובר ואחרים לגבי המושג אוטופיה מרחיבה חג׳ג׳ ברגר את הניתוח על המחאה כמרובת אוטופיות (מולטי-אוטופיות), אל המצב היום ומציעה לראות במאהל רוטשילד את לידתו של החלום הלא מחויב של המאחד, בעוד את הממשלה הנוכחית שהתגבשה לאחר עשור שנים, כיכולת לממש את אותו חלום -מולטי-פרקטיקה.
הקדמה מתוך הספר הספר ״קפה: מזרח ומערב״ בעריכת נועה ברגר ויהל שפר, המלווה תערוכה בשם זהה במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים. בהקדמה מתארת הסוציולוגית נועה ברגר כיצד במהלך מסלולו בזמן ובמרחב השפיע הקפה על התרבות, הכלכלה והחברה של יבשות שלמות. במסעותיו הפך הקפה משיקוי שנלגם בפולחנים דתיים בעולם הערבי לסמל של תרבות צעירים חילונית; מאויב השלטון בקהיר ל״יין של האסלאם״ באירופה; מסמל המהפכה הצרפתית למשקה המפעלים והקפיטליזם; מ״דלק״ של משוררים פריזאים ל״סם״ של עובדי המטעים בברזיל; ממשקה ״דמוקרטי״ לגידול שמאפיין קולוניאליזם, עבדות וניצול; וממשקה יום-יומי ומתועש למשקה אליטיסטי, שנטעם ונלגם כמו יין.
גילי היזי כותב לזכרה של חוקרת התרבות לורן ברלנט אשר נפטרה לאחרונה, ואשר מחקריה וגישתה השפיעו ועדיין משפיעים על אינספור עבודות אנתרופולוגיות, למשל במחקרים על הגירה, חינוך, שיפור עצמי, עיצוב זהויות מגדריות, ודייטינג כמו גם על ניתוחים תיאורטיים של "תקווה", "אפקט" ועוד.
כיצד עלינו להגיב כאשר תלמידים שלנו נתקלים בגזענות? דניאל דה-שליט, סטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומחנך ומורה לאזרחות בתיכון הדו-לשוני בירושלים, משלב בין ניסיונו כמורה, תיאוריות סוציולוגיות ופסיכולוגיות-חברתיות ומחקר שערך, על מנת להציע חמישה כלים פרקטיים להתמודדות של מורים, מרצים ומחנכים עם חוויות של גזענות בקרב התלמידים
מפגש עם האנתרופולוגית פרופ' תמר אלאור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת סדרת 'מעברים'.
עמליה סער (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) כותבת על מאמר חדש שלה ושל שרי אהרוני (התוכנית ללימודי מגדר, אוניבסיטת בן גוריון) ועליזה לוין (המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה), אשר פורסם בכתב העת ״ Emotions and Society ״. המאמר עוסק בחווית החיים של א.נשים בעוטף עזה ועל המצוקה הרגשית המתפתחת בעקבות חיים מתמשכים תחת מתקפות טילים, בלוני תבערה, ואיום המנהרות. בעזרת מחקר אתנוגרפי הכולל תצפיות וראיונות עומק, סער, אהרוני ולוין מראות כיצד תושבי האזור מנתבים את השיח שלהן על ביטחון (לאומי) לשפה של רגשות ויחסים, ומנסים לא לחרוג מן הקונצנזוס הלאומי.
תמר זילברשטיין משווה בין הדרך בה מוצגים א.נשים עם מוגבלות בקולנוע, אל מול הדרך שבה נשים עיוורות תופסות את עצמן עלפי מחקריה של האנתרופולגית גילי המר. זילברשטיין מתארת את מחקריה של המר ומראה את חשיבותם אל מול היצוג הקולנועי מאחר והם מאפשרים מרחב לנקודת המבט של בעלי מוגבלויות להישמע ולהציג את המורכבות אותן הן חוות ברמה היומיומית.
לקראת משחק גמר אליפות אירופה בכדורגל (יורו 2020) בין אנגליה ואיטליה, כותבת האנתרופולוגית שלומית גיא – אשר חקרה את הכדורגל האנגלי – על האתוס הלאומי האנגלי, הגאווה האינסופית והרצון ש״הכדורגל יחזור הביתה״. גיא טוענת שכאוהדת נבחרת שלוש האריות ולמרות שהנבחרת האנגלית חוגגת בטורניר היורו הזה את אחד ההישגים הכי גדולים שלה, זה מאוד מדאיג אותה. ממש לא פוסט (רק) על כדורגל.
ברכות לפרופ' מיכל פרנקל ולפרופ' ורדה וסרמן, שמאמרן זכה בפרס המאמר המעניין ביותר בכנס ה-37 של האגודה האירופית ללימודי ארגונים שהתקיים באוניברסיטת באמסטרדם. המאמר, אשר פורסם ב2020 עוסק באופן בו נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק מנהלות משא ומתן על פרקטיקות עבודה-משפחה ייחודיות המותאמות לצרכיהן הדתיים והמשפחתיים
אחרי שסבתא שלה נפטרה ראיינה תאיר קמינר-גולדפיינר את המטפלת הסיעודית של סבתא ומציגה סיפור על יחסי האהבה והתאבלות של מטפלת למטופלת ואת ההשפעות שיש למערכת יחסים זו בעולם המודרני והקפיטליסטי. קמינר-גולדפיינר, תלמידת שנה ב׳ בתוכנית המצטיינים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, משלבת בין סיפורה האישי, סיפרה של ויקטוריה המטפלת וניתוח סוציולוגי של מוות, כלכלה גלובלית, מטפלות סיעודיות וזקנה.
הרצאתה של האנתרופולוגית ברברה קינג, שהייתה לדוברת המרכזית בכנס השנתי והבינלאומי של פורום חוקרי וחוקרות אדם-חיה בישראל בשנת 2021
מאמר חדש של מריה גרצקי (דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון) אשר פורסם בכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית' כחלק מגיליון מיוחד בנושא 'חברה פוגשת מגפה', העוסק בשיח סביב כיבוי המצלמות בשיעורים המקוונים בתקופת הקורונה, בביקורת המתגלמת דרך שיח זה ובשפה הרגשית שבה היא מתנסחת.
ברכות לחתן פרס ישראל לסוציולוגיה, פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה, על בחירתו לאקדמיה הישראלית למדעים. הנה קצת על מחקריו של סמוחה
