ברכות לתמר בן שלמה על אישור עבודת התזה שכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית נורית שטדלר וליאה טרגין זלר! תמר כתבה ל"בחברת האדם" על עבודתה: בתמונה הראשית: תמר בן שלמה בנקודת הסיום של הקמינו דה סנטיאגו בחוף האוקיינוס האטלנטי. צולם על ידי מכר של המחברת. מדי בוקר, מתעוררים אלפי אנשים מרחבי העולם באכסניה בה
האם הבינה המלאכותית יכולה לחקות את הכתיבה שלנו באופן (כמעט) מושלם? מה קורה לכתיבה האנתרופולוגית, ולכתיבה בכלל, בעולם שבו המחשב כותב בשבילנו? תמר אלאור כותבת על התנסויותיה עם הבינה המלאכותית "קלוד" (claude), על מסורת הכתיבה האנתרופולוגית – ועל הרגע הזה ורגעים אחרים בהיסטוריה האנושית, שבהם הטכנולוגיה משנה את החותמת האישית של הביטוי שלנו. תמונה ראשית:
לבֵנה שחורה היא אסופה ייחודית בעריכת רעות ריינה בנדריהם והני זובידה שמבקשת לתעד היסטוריוגרפיה ולפתח ולעצב שפה ישראלית מזרחית, היינו של יוצאי מדינות ערב והאסלאם ושל קבוצות אחרות שהודרו עד כה מהשיח הדומיננטי, מנקודת מבט ביקורתית הרלבנטית למאה העשרים ואחת. האסופה מציעה מנעד רחב של טקסטים הבוחנים נושאים הנוגעים לחברה הישראלית ולמאבק המזרחי. מאבק זה
ניצן רותם וניר גזית כותבים ל"בחברת האדם" על מאמרם שפורסם ב"קריאות ישראליות" על היחס של החברה הישראלית לאבדות במלחמה: קרדיט תמונה ראשית: אורנה נאור, שתיל סטוק אפשר לדמיין שמש אסוציאציות משותפת לקוראי בחברת האדם – לוח גדול שבמרכזו המילה 'חייל'. היינו כותבים חייל בזכר, בלי להקפיד על תקינות מגדרית, מקיפים את המילה בעיגול, ושולחים קרניים
בנובמבר האחרון יצא בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד ספרו של ד"ר מתן קמינר, Capitalist Colonial: Thai Migrant Workers in Israeli Agriculture. האתנוגרפיה של קמינר, המבוססת על מחקר שדה כעובד חקלאי במושב בערבה, על עבודה ארכיונית ועל ראיונות עם עובדים תאילנדים ובני משפחותיהם כמו גם עם חקלאים ישראליים, בוחנת את המפגש בין עובדים למעסיקים דרך פריזמה אנליטית של
אולג קומליק (החוג למדעי ההתנהגות, המכללה למינהל) כותב ל"בחברת האדם" על מייקל בורווי- נשיא לשעבר של האגודה הסוציולוגית הבינלאומית והאגודה הסוציולוגית האמריקאית שנפטר לאחרונה: קשה לתפוס את הפער בין ידיעה שולית ויבשושית בעיתון מקומי בקליפורניה על תאונת פגע וברח שגרמה למותו של "תושב", לבין תחושת האבדן והצער העמוקים שחווה הקהילה הסוציולוגית בעולם כולו לאחר שנודע שכך
אדוארד ספיר נפטר בט"ו בשבט תרצ"ט (1939), ויום השנה לפטירתו הוא הזדמנות טובה לשוב ולבחון כמה מהרעיונות של אחד האבות המשפיעים ביותר של המחשבה האנתרופולוגית האמריקאית. נחמיה שטרן כותב לבחברת האדם על אדוארד ספיר והשכבות היהודיות החבויות של האנתרופולוגיה האמריקאית. בתמונה הראשית – אדוארד ספיר ספיר זכור כיום בעיקר כבלשן ואחד ממפתחי השערת ספיר-וורף הידועה.
בעקבות המסה של ניצן רותם בתיאוריה וביקורת – על שיבה משבי, על מופעים שונים של טקסי מעבר אפשריים הסובבים את המעבר משבי החמאס לחופש בישראל, וכיצד כל טקס מעבר שכזה מייצר תנועה אחרת בחברה – בין שעתוק הסדר החברתי ויחסי הכוח לבין הזדמנות לשינוי ופריצת המוכר וההגמוני. בתמונה דניאלה גלבוע שבה משבי החמאס. צילום: יוסי
אורלי טל ומיכל פגיס (אוניברסיטת בר אילן) כותבות ל"בחברת האדם" אנתרופולוגיה לשבת על מאמרן החדש שבחן את הפנייה של פסיכולוגים בישראל ובעולם אל עולם הדת, על רקע אכזבה מהגישות האקדמיות והחילוניות: תמונה ראשית: מימין- אורלי טל, משמאל: מיכל פגיס. שלושים וחמישה פסיכולוגים ופסיכואנליטיקאים יושבים על מגוון כריות, שרפרפים ומחצלות באולם שקט. על השולחן מונחים פסלוני
אלירן ארזי כותב על מאמרו Ratting on the coca spirit or mastering exchange? Andoque negotiations of power and commodification between forest and market. המאמר בוחן תופעה חדשה בקרב האנדוקה, עם ילידי האמזונס הקולומביאני: מסחור אבקת הקוקה, שאותה באופן מסורתי לועסים הגברים מדי יום ובאירועים טקסיים על מנת להיטיב ולחשוב, לספר וללמוד מיתולוגיה, ולתקשר עם רוחות
נועה מיטשל כותבת לבחברת האדם על עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחייתם של פרופ' יעל השילוני-דולב וד"ר רפי גרוסגליק ובחנה פנומנולוגיה של אי וודאות בקרב מתמודדות עם אנדומטריוזיס בישראל: “Man has an intense need for certainty; he wants to believe that there is no need to doubt that the method by which he makes his decisions
ד"ר עזרי עמרם מלמד בימים אלו במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה סנטה קרוז (UCSC) במסגרת היותו עמית הוראה של המכון ללימודי ישראל (Israel Institute). בכנס על חופש אקדמי שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון בינואר האחרון, שיתף עמרם במחשבות על חופש אקדמי מתוך חוויותיו בקליפורניה, כישראלי ובפרט כחוקר של ההיבטים התרבותיים והחברתיים של הסכסוך הישראלי פלסטיני: ״זה היה
קרדיט לתמונה: Comicsgirl השבועות האחרונים, מאופיינים בהרבה ׳המתנה׳. המתנה לשחרור החטופים, המתנה לסגירת עסקאות, המתנה לשחרור רשימות, המתנה לאות חיים, המתנה לחזרה לבתים, המתנה לזמן שאחרי המלחמה. ההמתנה היא חוויה של אי-ודאות, שמלווה באי-יכולת לשלוט בעתיד. האנתרופולוגית רוית תלמי כהן, כיום נשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, כתבה הרבה על מושג ההמתנה (Waiting) במסגרת עבודתה על מסע