ברכות לסוציולוג אבי שניידר על פרסום ספרו החדש ״במקום מושבו – סולידריות במושב העובדים המתחדש״ שיצא בהוצאת יד טבנקין. ספרו של שניידר, דיקן הסטודנטים ומרצה בכיר במכללה למנהל, בוחן את המסד הארגוני החדש של מושב בערבה, ומבקש לנתח את היחסים בין ארגונים, קהילות והמרחבים בהם הם פועלים. דרך מקרה הבוחן של המושב, המדגיש את חלקם
כיצד זבובים שעברו עיקור ופשפשים טורפים קשורים להפרחת השממה? איך תשתית חקלאית קשורה ללא-אנושי והאם דרך מבט על מינים זרים ניתן לדבר על מתיישבים? מאמרו (הפתוח והחופשי) של לירון שני אשר פורסם בכתב העת Cultural Anthropology, עונה על שאלות אלו דרך מחקר אתנוגרפי על החקלאות וההתיישבות בערבה, בה הוא גם גדל. שני, חבר סגל בעברית
הפגיעה הרחבה לה מוביל משבר האקלים תפגוש וכבר פוגשת את בני האדם ברמות שונות. בשל כך, לרגל יום כדור הארץ אנחנו משתפים.ות סרטון שמספק זווית מעט יותר חברתית לכמה שאלות מסקרנות בנושא משבר האקלים. ד"ר לירון שני מהאוניברסיטה העברית ומצוות בחברת האדם הצטרף למאמצי האוניברסיטה העברית כדי להסביר את ההשלכות הרחבות של משבר האקלים, את
ברכות לירון שני – חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומאנשי בחברת האדם, על פרסום ספרו החדש ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״ במסגרת הסדרה ״הישראלים״ בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מה הקשר בין פשפשים טורפים וזבובים מעוקרים לגבולות המדינה? מדוע פלפלים נתפסים כחלק מהתרבות בערבה וכיצד השתנה מעמדם של עצי
מאמר של לירון שני, אשר פורסם בגיליון המיוחד של תיאוריה וביקורת שהוקדש לבעלי חיים, ובו הוא בוחן שני נושאים מקבילים: שינוי היחסים בין החקלאים לחרקים בערבה, וכיצד אם בכלל, אפשר לקיים אתנוגרפיה של אדם וחיה מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם (שמשנה הבאה יהיה חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית), "איפה שיש אנשים
מאמר של האנתרופולוג מתן קמינר, כיום פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, אשר זכה בפרס השלישי של תחרות פרס גוטמן למאמר הצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית (ראו קישורים למאמרים הזוכים במקום הראשון ושני). במאמר At the zero degree / Below the minimum: Wage as sign in Israel’s split labor market , אשר פורסם ב-2019 בכתב העת Dialectical Anthropology
במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים — חגיגות ט"ו בשבט, חג הנטיעות, הן הזדמנות טובה לנסות ולהבין כיצד אנתרופולוגים ואחרים חקרו וניתחו את הקשר הפוליטי בין אנשים לעצים, ובעיקר כיצד פעולות
מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין. הפעם הם מארחים את ד"ר לירון שני על אנתרופולוגיה של הסביבה והחקלאות. מה הקשר בין פלפלים לתרבות? ולמה השיטים בערבה מייצגים בעבור פעילים סביבתיים את הטבע הבתולי, "הבלתי נגוע"? ואיך כל זה קשור לתיאוריה הקלאסית של לוי שטראוס בנוגע ליחסים הבינאריים שבין טבע לתרבות, על מגוון
פורסם לראשונה ב-23.6.2017 לירון שני על אחת הסוגיות הבוערות ביותר בשיח הסביבתי בישראל, השטחים הפתוחים, ובוחן את ההבחנות בין טבע לתרבות במאבק עליהם מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית אשר הוקדש כולו למחקרים על סביבה וחברה. המאמר, השטח שבין טבע לתרבות: מבט אנתרופולוגי על "השטחים הפתוחים" בישראל, מתמקד
פורסם לראשונה ב-10.1.2020 מאמר של לירון שני, פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של כתב העת מגמות בנושא "ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל" בעריכת הרווי גולדברג וחן ברם. במאמרו משרטט שני את המיקום שלו בתוך המחקרים השונים שהוא ערך על סביבה והתיישבות ועל הניסיונות (הכושלים) שלו לנסות ולתווך בין קבוצות
מאמר חדש של לירון שני, כיום פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במחלקה ללימודי מדע וטכנולוגיה (STS) ב-MIT, (ומאנשי בחברת האדם). במאמר, אשר פורסם בכתב העת Anthropological Quarterly, עוסק שני באחת השאלות הקלאסיות במחקר האנתרופולוגי, המתח בין הטבע לתרבות דרך ניתוח היחסים בין החקלאות לסביבה בערבה. המאמר, Liquid Distinctions: Negotiating Boundaries Between