"> יוני 2020 – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

גוונים באקדמיה – דוח מחקר על מגוון לאומי, אתני, מגדרי ומרחבי בקרב הסגל והסטודנטים

דו"ח המחקר 'גוונים באקדמיה" שפורסם לאחרונה על ידי ד"ר מוטי גיגי, עינת יהודה, ד"ר סיגל נגר-רון וד"ר תמי רזי מהמכללה האקדמית ספיר מצא אי-שוויון אתנו-מגדרי בקרב הסגל האקדמי במכללה האקדמית ספיר. נמצא כי ייצוג המגזרים והמגדרים השונים גבוה יותר ביחס לאוניברסיטאות, אך עדיין נמוך משמעותית מאשר שיעורם באוכלוסייה: כ- 45% נשים, כ- 19% מזרחים וכ-

קרא עוד…

טחינה, עמבה, אוכל רחוב ומחשבות על דמוקרטיה עירונית

נמרוד לוז עם אתנוגרפיה קצרת מועד על פלאפל שי בטבריה ועל כיצד אוכל רחוב משטח את הבדלי תרבות וגבולות חברתיים. ביום שלישי, בשלהי סמסטר שניגף בפני הקורונה והעביר אותנו להוראה וירטואלית קיבלנו אישור במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת ליום הוראה פרונטלי. מה שהיה הנורמה ולעיתים רוטינית מעייפת ומייגעת ומושא לביקורת הפך באחת למשאת

קרא עוד…

לעשות וואו – אתנוגרפיה של תהליך התכנון

האנתרופולוג וחוקר הערים אורי אנזנברג כותב במיוחד לבחברת האדם על החוויות שאסף במהלך מחקר אתנוגרפי של 15 חודשים במערכות התכנון של תל-אביב יפו. מחקר זה היווה את הבסיס לעבודת הדוקטורט שלו אותה כתב בבית הספר לניהול של אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה. ___________________________________________________________________ "זה לא וואו, אתם צריכים לבוא עם הצעה שנגיד וואו" "אני לא מבין מה

קרא עוד…

אתנוגרפיה של יצירת והעברת ידע גופני ותנועתי

מאמר חדש לאנתרופולוגית גילי המר (העברית), אשר פורסם בכתב העת Journal of the Royal Anthropological Institute, על הידע התנועתי והגופני הנוצר במפגש בין רקדנים עם ובלי מוגבלויות ועל המשמעות של שונות קינסטטית. מחול משולב הינו תופעה מתפתחת, אשר מהוה חלק ממנה שמכונה תרבות של מוגבלות- "Disability Culture" – שתופסת מוגבלות כחלק מפוליטיקה חיובית של זהויות,

קרא עוד…

ברכות לתאיר קרזי-פרסלר על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״פנומנולוגיה של כוח בקרב נשים בשדות מוסדיים שונים בישראל״

דרך מבט השוואתי על פרקטיקות ארגוניות ומבנים תרבותיים, בוחנת העבודה כיצד תצורות שונות של פטריארכיה מעצבות את תחושת הערך וההכרה של נשים בעמדות כוח שונות מקבוצות חברתיות שונות. העבודה נכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן ובהנחיית אורנה ששון לוי מבר אילן ועדנה לומסקי-פדר מהעברית. עוד על המחקר: נשים שמפעילות כוח מעוררות לעיתים קרובות כעס

קרא עוד…

בחזרה לשדה – משה שוקד על מעגל החיים של הדיווח האנתרופגי

בחזרה לשדה: משה שוקד חוזר לשדות המחקר שלו ותוהה לגבי מעגל החיים של הדיווח האתנוגרפי . מאמר חדש למשה שוקד, פרופ׳ אמריטוס מתל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל, אשר פורסם בכתב העת Anthropology and Humanism. אנתרופולוגים מעטים ניתנה להם הזדמנות לחזור ולתעד כעבור שנים את שדות המחקר המוקדמים והמאוחרים יותר בקריירת עבודתם, עליהם דיווחו בזמנו בספרים

קרא עוד…

טומו-אתנוגרפיה – על כח ובחירה במפגש הרפואי

Photo by National Cancer Institute

בן בלק, אנתרופולוג רפואי השולט היטב במחקרים על יחסי הכוח בעולם הרופאה והגוף, נקלע למצב בו הוא עמד חסר אונים מול רופאי בנו שניהלו את המקרה בלי לראות אותו כבן אדם. בעקבות חוויה זו, שאינה יוצאת דופן במיוחד, משרטט בלק במאמר ארוך אך מרתק ומטלטל, ניתוח אנתרופולוגי של כוח ויחסי כוח בכלל ושל כוח ביחסי

קרא עוד…

אגרוף הברזל העירוני

פוסט ראשון של הסוציולוג הפוליטי אלדד לוי בבלוג החדש שלו "במדינה מתוקנת" שיעסוק בסוציולוגיה הפוליטית של מדינה, אלימות וביטחון אישי . בפוסט זה לוי סוקר את הרקע ההכרחי למי שרוצה להבין מה קורה היום בארה"ב: על מחאות, אלימות, פשיעה ותפקיד המדינה והמערכת הפוליטית, משני צדי המפה, ליצירת המציאות הנוכחית. לכאורה, ארה"ב נמצאת בתקופה חסרת תקדים של

קרא עוד…

ברכות לטרייסי אדמס על אישור עבודת הדוקטורט

ברכות חמות לטרייסי אדמס על אישור עבודת הדוקטורט "ייבוא זיכרונות: שימוש בזיכרונות קולקטיביים של אומות אחרות בנאומים פוליטיים" אשר נכתבה בהנחייתה של פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית. בעידן גלובלי, בו רעיונות, דימויים ומוצרים תרבותיים נודדים ללא הרף, הקונספט של "זיכרונות נודדים" (Erll 2011) תופס כעת את תשומת הלב. בשל טשטוש הגבולות, זיכרונות

קרא עוד…

אז מה אוכלים בשלושים וחמישה במאי

שבוע שעבר צויין ה-35 במאי, תאריך שהפך לסמל לדמיון ויצרתיות בעקבות ספרו של אריך קסטנר (וגם מחאה). נמרוד לוז יוצא בעקבות המסע של דני לים הדרומי וכותב על דיסטופיה או אוטופיה קולינרית על מזון, פנטזיה וביקורת המודרניות פורסם לראשונה במסגרת התוכנית שלושה שיודעים ב10.6.20, שעה וארבעים ואחת דקות (1:41) "הדוד סַבוני היה אחי אביו של

קרא עוד…

מהו אושר? ואיך אפשר למדוד אותו? ראיון עם ענת פנטי

מהו אושר? האם ניתן למדוד באופן זהה אושר וחוסן נפשי של אזרחים במדינות שונות? האם אפשר להשתמש בתוצאות המדידה כדי לעצב ולשנות מדיניות ציבורית? עומר קינן נפגש לראיון עם ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית לתארים מתקדמים במדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, החוקרת את מדד האושר כתוצר טכנולוגי ומדעי. ענת פנטי מסבירה כיצד בכתיבת התיזה שלה –

קרא עוד…

תשתיות אורבניות, טכנולוגיה דיגיטליות והעיר האפריקאית

מאמר חדש של האנתרופולוג אלעד בן אלול בכתב העת New Media and Society, העוסק ביחס שבין תשתיות אורבניות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות דרך בחינה אתנוגרפית של גאנה האורבנית. בן אלול מתמקד בהרחבת תיאוריית הפולימדיה, שבוחנת את המניעים התרבותיים, הרגשיים, והמוסריים מאחורי הבחירות של בני האדם בין כלי תקשורת שונים.  במאמר Noisy polymedia in urban Ghana: Strategies

קרא עוד…

רשימה של אינטלקטואל מבולבל

האם יש הבדל בין 'מדעני חברה' להדיוטות לגבי פרשנות על אירועי החודשים האחרונים? אורי דורצ'ין, כיום מרצה לאנתתרופולוגיה בלוס אנג'לס, כותב על מבוכת אינטלקטואלים. דורצ'ין מתאר את השינויים המתרחשים בלוס אנג'לס אך בניגוד למבול של ההגיגים המנתחים את האירועים, הוא טוען שכל עוד אנתרופולוגים ואחרים לא ביצעו וניתחו מחקר מעמיק על המתרחש בחודשים אלו, אין

קרא עוד…

חוויות חולי וסוגיות גופניות-חברתיות בקורונה

הסוציולוגיות הרפואיות לימור מעודד דנון וליאור שחר מביטות מעבר לנתונים הסטטיסים של מגפת הקורונה וטוענות שצריך לתת מקום וחשיבות לחוויות האישיות של חולי הקורונה על מנת להבין טוב יותר את המגפה והשפעותיה הידע הביו-רפואי על נגיף הקורונה- Covid-19 משתנה תמידית ובקצב מסחרר. הפרסומים בכתבי העת המדעיים על מאפייני הנגיף, דרכי אבחון וטיפול בתסמיניו השונים, אשר

קרא עוד…

לאכול את הסבתא: מפגשים קולינרים בבני ברק

שלמה גוזמן-כרמלי במסע אתנוגרפי אל הסצנה הקולינרית הפעילה בשנים האחרונות בעיר החרדית, ושל המפגשים שהיא מזמנת בין חרדים לחילונים מאמר חדש האנתרופולוג שלמה גוזמן כרמלי (אוניברסיטת בר אילן) התפרסם לאחרונה בכתב העת Food and Foodways. המאמר Eating the Bubbe: Culinary encounters between secular and haredi jews in Bnei Brak, מציג תיאור אתנוגרפי של הסצנה הקולינרית

קרא עוד…

חיים חזן על עמנואל מרקס – סוד הקסם החברתי

חמוטל בן סיני

במסגרת חגיגות יום הולדת 90 לעמנואל מרקס, ממייסדי האנתרופולוגיה הישראלית וחתן פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה ואנתרופולגיה, אשר התקיימו במאי 2017 בהשתתפות המשפחה וחברים קרובים, נשא דברים פרופ' חיים חזן – תלמידו וחברו של מרקס. הם מובאים כאן בעזרתה של פרופ' אסתר הרצוג, תלמידה וחברה של מרקס גם היא. "לפני חמישים שנה גיליתי לראשונה את עמנואל

קרא עוד…

אוכלים ישראליות בזמן הקורונה – תמורות ביחסינו עם האוכל בזמן הסגר

Image by Engin Akyurt from Pixabay

נמרוד לוז חוגג את פינתו ה-50 ומנתח את יומני שדה של סטודנטים בפריפריה הישראלית על חוויות האוכל בזמן הסגר. מה אפשר ללמוד מכך על יחס לאוכל הישראלי בכלל והאם חלו שינויים בזמן הסגר? שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים החל שעה וארבעים ושלוש דקות (1:43) במהלך סמסטר אביב 2020, עוד לפני שעולמנו השתנה תכלית שינוי, העברתי

קרא עוד…

שפה חזותית ברשתות החברתיות: בין הישראלי לגלובלי

פוסט ראשון של עומר קינן בבלוג שלו "האני הדיגטלי'" בוחן האם ניתן לאפיין שפה חזותית שנוצרת ברשתות החברתיות כ"ישראלית", והאם היא נותרת כזו גם כאשר נקשרות אליה משמעויות מעולמות תוכן גלובליים. האם ניתן לאפיין שפה חזותית שנוצרת ברשתות החברתיות כ"ישראלית"? והאם היא נותרת כזו כאשר נקשרות אליה משמעויות מעולמות תוכן גלובליים? לאחרונה התבקשתי לדבר בכנס

קרא עוד…