"> תשתיות אורבניות, טכנולוגיה דיגיטליות והעיר האפריקאית – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

תשתיות אורבניות, טכנולוגיה דיגיטליות והעיר האפריקאית

מאמר חדש של האנתרופולוג אלעד בן אלול בכתב העת New Media and Society, העוסק ביחס שבין תשתיות אורבניות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות דרך בחינה אתנוגרפית של גאנה האורבנית. בן אלול מתמקד בהרחבת תיאוריית הפולימדיה, שבוחנת את המניעים התרבותיים, הרגשיים, והמוסריים מאחורי הבחירות של בני האדם בין כלי תקשורת שונים. 

במאמר Noisy polymedia in urban Ghana: Strategies for choosing and switching between media under unstable infrastructures מעלה בן אלול בעיה חוזרת בחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי של תקשורת וטכנולוגיה: ההנחה של רוב החוקרים שכלים אלו עובדים באופן חלק ורציף עבור רוב אוכלוסיות העולם. הנחה זאת מתאפשרת משום שתשתיות אורבניות נוטות להיות ״שקטות״ ושקופות. למרות שהתשתיות מעצבות את החוויה שלנו בעיר, ואת הדרכים בהן אנו מתקשרים זה עם זה, כמו הרבה חומרים אחרים הן עושות זאת ללא דרישה להתייחסות מיוחדות מצידנו (מה שדניאל מילר כינה ״הענווה של החומרים״). מצב זה, בן אלול מסביר, אינו תקף ליבשת אפריקה (ומדינות רבות בדרום הגלובלי) בהן גם החוויה המודרנית והאורבנית ביותר מאופיינת ביחסים סבוכים ובלתי יציבים עם תשתיות של מים, חשמל, בנקאות, וכבישים. על ידי בחינה של דפוסי השימוש בפלאפונים ניידים בגאנה האורבנית, תוך התייחסות להשפעת התשתיות על שימוש זה, בן אלול טוען שלא ניתן להפריד בין תשתיות לחקר תרבות וטכנולוגיה. 

אלעד בן אלול

במאמרו בן אלול מתמקד בעיר טמה, חלק ממחוז אקרה בגאנה, כעיר מודרנית שהוקמה בשלהי שנות ה-60 ע״י קוואמה נקרומה (1909-1972) עם קבלת העצמאות של גאנה מהאימפריה הבריטית. טמה היא עיר נמל שעוצבה על ידי מתכננים אורבניים, אדריכלים, וכלכלנים אירופאים במטרה ליצור מעמד-ביניים אורבני מודרני המתגורר בסמוך למפעלים, בתי ספר, ומרכזי קניות, ונהנה מתשתיות מסודרות הכוללות מים זורמים בברזים, חשמל בכל רחבי העיר, רחובות שתוכננו בקפידה, איסוף זבל, תחזוקה עירונית ועוד. ההבטחה האורבנית הזאת הופרה כאשר התרחשה בגאנה הפיכה צבאית והיא נכנסה לכמה עשורים קשים של שלטון ריכוזי, הזנחה עירונית, והדרדרות כלכלית. 

כיום, למרות שגאנה הפכה לדמוקרטיה עם כלכלה נאו-ליברלית, התשתיות בעיר עדיין לא יציבות, ישנו מחסור חמור באנרגיה חשמלית, משברי מים תקופתיים, וגישה מובגלת לשירותי בנקאות. בן אלול מכנה תשתיות אלו כ״רועשות״, בהשראת עבודתו של בריאן לארקין על תקשורת ניגרית בימי הקולוניה הבריטית. על הרקע ההיסטורי והפוליטי זה, מתכתב בן אלול עם ״האנתרופולוגיה של התשתיות״ שקוראת לבחינה אתנוגרפית של תשתיות כמערכות חומריות שתפקידן להוביל ולהניע חומרים אחרים, אך משמעותן העמוקה קשורה לתקווה, קדמה, עצמאות, ושגשוג. המתחים הללו בין תשתיות לא מתפקדות לחיים אורבניים ודיגיטלים מ פותחים, טוען בן אלול, מאפיינים ערים רבות באפריקה ובדרום הגלובלי. 

צילום: אלעד בן אלול

מבחינה תיאורטית בן אלול מתמקד בתאוריית הפולימדיה, אחת התיאוריות המרכזיות באנתרופולוגיה של מדיה דיגיטלית, שפותחה על ידי מילר ומדיאנו (2012) . התיאוריה בוחנת את המשמעות הרגשית, האתית, והתרבותית מאחורי הבחירה שלנו בין דרכי תקשורת שונים. בעבר הבחירה בין מדיומים היתה מצומצמת יחסית והתבססה על בחירה בין כתיבת מכתבים לשיחת טלפון. כיום, לעומת זאת, פרושות בפנינו אפשרויות רבות ולעיתים הנחקרים אפילו מנהלים מערכות יחסים דיגיטליות עם אותם האנשים בכמה פלטפורמות בו זמנית. חשוב לציין שעל פי טענתם של מילר ומדיאנו תיאוריית פולימדיה מתייחסת אך ורק למצב של בחירה שאינה כפופה לשיקולים כלכליים, מגבלות גישה, או חוסר אוריינות דיגיטלית. בן אלול קורא תיגר על התנאים המקדימים הללו, בטענה שהם למעשה מדירים את רוב אוכלוסיות העולם שמתמודדות באופן יום יומי עם אתגרים כלכליים ומגבלות תשתיתיות לצד הבחירה העשירה בין פלטפורמות דיגיטליות שונות. 

 מקרי המבחן - דרכים בין עירוניות והפסקות חשמל

בכדי להוכיח את טענתו, בן אלול מתמקד בשני מקרי מבחן אתנוגרפים. המקרה הראשון מתמקד בדרכים בין עירוניות בגאנה, ובהעדר תשתיות של תחבורה ציבורית, לצד בעיה קשה של פקקים, בורות ומהמורות על הכבישים, המייצרים אתגרים רבים במעבר מהבית למקום העבודה. באמצעות תיאור הפרקטיקות היום יומיות של נחקריו, בן אלול מדגים איך הנסיעה בדרכים משפיעה על אופן הבחירה בין טכנולוגיות דיגיטליות שונות. מקרה מבחן נוסף מתייחס לתופעת הפסקות החשמל בגאנה, והצורך לשהות שעות ממושכות בחושך. ״דום-סור״ (מונח סלנג גנאי שמשמעותו ״לכבות ולהדליק״) מתאר מצב אורבני שבו חברת החשמל מנהלת הפסקות חשמל יזומות על ידי רוטציה של עד 12 שעות ללא חשמל בשכונות השונות של העיר. הפסקות אלו מארגנות מחדש את החיים בעיר כך שאנשים מתכננים את חיי המשפחה, העבודה, הכלכלה, והדת שלהם על פי שעות החשמל הזמין ושעות ההפסקה שאינן מאפשרות פרודוקטיביות אורבנית. בן אלול טוען של״דום-סור״ יש השלכות הרות גורל על פרקטיקות דיגיטליות משום שתושבי העיר מתכננים, מתקצבים, ומתזמנים את שימושם בפלאפונים בזמן העדר החשמל כדי להתחבר זה עם זו ולהעביר את הזמן ה״מת״.

הפסקות חשמל מאתגרות את היחסים השקטים בין אדם לתשתיות. צילום: אלעד בן אלול 

תשתיות בנקאיות והפלאפון כמכשיר עוקף תשתיות

במישור הכלכלי, בן אלול מסביר שרבים בגאנה סובלים מהעדר גישה רצופה לחשבונות בנקים, כרטיסי אשראי, וכספומטים. דבר זה אומר שהשימוש באינטרנט, בחשמל, ובמים מסתמך על מילוי המשאבים מראש ולכן הוא מתוקצב ונמדד כל הזמן. בן אלול טוען שממש כפי שהמים נאספים במיכלים גדולים כחומר שיש לאגור, לחסוך, ולבזבז בחכמה, כך גם החשמל והאינטרנט נתפסים כחומרי גלם מתוקצבים שיש לתכנן את השימוש בהם בהתאם לתנאים הדינמיים של העיר, הכוללים יציבות תשתיתית, כלכלה, מזג אוויר, תרבות ועוד. החומריות של האינטרנט, כפי שמראה בן אלול, מתועלת בראש ובראשונה לפלאפונים החכמים המשמשים מעין תשתיות אלטרנטיביות לתושבי העיר. הרבה גנאים מחזיקים יותר ממכשיר סלולרי אחד, דבר המייצר אקולוגיה סלולרית אישית המאפשרת לתמרן בין אזורי קליטה, מבצעים של הרשתות הסלולריות, בטריות חלשות, הקצאת מספרים למטרות אישיות ועסקיות, ועוד. הפלאפונים מהווים תחליף תשתיתי לבנקים, טלפונים קוויים, טלוויזיות, מוביליות מעמדית, ועוד. על ידי הגדרת המכשיר הסלולרי כתשתית חלופית בן אלול קורא להתבונן על התשתיות ועל היחסים ביניהן כדינמיים ומשתנים, ומדגיש שאזרחי העיר בהחלט נמצאים במצב של פולימדיה, אפילו אם בחירותיהם מונחות על ידי הגבלות אורבניות שונות. 

חנות טלפונים ניידים, טמה. צילום: אלעד בן אלול

סיכום

לפי בן אלול, תרומתו העיקרית של המאמר היא בקריאה לכלול חוסר תפקוד, חוסר יציבות, וחוסר הרמוניה טכנולוגיים כתופעות אינטגרליות להבנה האנתרופולוגית של תקשורת ברחבי העולם. בן אלול מזכיר את המונח broken world thinking של ג׳קסון (2014) הקורא להתבוננות מעמיקה בצדדים השבירים, המקולקלים, והבלתי מתפקדים של הטכנולוגיה ובעיקר על האסטרטגיות השונות שבהן משתמשים בני אדם כדי להתמודד עם כשלונות טכנולוגיים. הפסקות חשמל, דרכים משובשות, והעדר גישה לבנקים, לצד אימוץ נלהב של סמארטפונים ואינטרנט סלולרי, מייצרים מתחים, אסטרטגיות, ופתרונות שמאפיינים את החיים הטכנולוגים באפריקה האורבנית. לפי בן אלול, על ידי שילוב בין האנתרופולוגיה של התשתיות, לבין אנתרופולוגיה דיגיטלית, תוך נקיטת עמדה אתנוגרפית של תרבות חומרית, ניתן למפות את היחסים האינטימיים בין אנשים, מכשירים, ותשתיות, כיחסים שמעצבים את חיי התרבות, המשפחה, והכלכלה בעיר האפריקאית.