"> דחליל: רשמים מהחיים בשדה – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

דחליל: רשמים מהחיים בשדה

אורי דורצ'ין על חיי יום-יום ותרבות פופולארית בין ישראל, אמריקה והמרחבים הוירטואלים של מדיה

הווארד בקר: הממד האנושי בסוציולוגיה של אמנות
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
"עולמות האמנות משתנים כל העת, לעתים בצורה הדרגתית ולעתים בצורה דרמטית למדיי. עולמות חדשים נבראים, עולמות ישנים נמוגים. ...רוב ההיסטוריה עוסקת במנצחים. ההיסטוריה של האמנות עוסקת בחידושים וחדשנים שזכו לנצחונות במישור הארגוני, אלה שהצליחו ליצור סביבם מנגנון
מצ'ואיסטים עם לב שבור: על רגישות ופגיעות בקרב ראפרים ישראלים
אנתרופולוגיה לשבת
כיצד מאתגרים הראפרים הישראלים את מודל הגבריות הלאומי והגלובלי ולמה האנתרופולוג צריך לפעמים לוותר על הביקרותיות הסוציולוגיות על מנת להתקרב לדבר עצמו? אורי דורצ'ין כותב על מאמרו החדש, בו הוא מראה שעל מנת לבסס אותנטיות מקומית, יצירת
התיאוריה כתורת לחימה: חצי יובל (וקצת) למאמר "בין ובתוך גבולות התרבות"
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
עשרים וחמש ועוד קצת שנים אחרי פרסום מאמרם המשפיע של סמדר לביא וטד סווידנברג, חוזר אורי דורצ׳ין למאמר ומציג, בפרספקטיבה עכשווית את הביקורת שלו על הגישה ההפוסטקולוניאלית שבמאמר, משרטט את ההבדלים בין גישה ביקורתית ותיאוריה ביקורתית ומשווה
מי כאן פרי מוזר? קוסמופוליטיות מלמעלה ומלמטה
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
אורי דורצ'ין, אנתרופולוג החוקר תרבות פופולרית ואת מוסיקת ההיפ-הופ, סוקר הפעם את ערך הקוסמופוליטיות העולה מתוך הופעתה האחרונה של הזמרת אסתר רדא "מופע מחווה לזמרות הג'אז הגדולות", זמרת הידועה בגרסאות הכיסוי שלה, מול יוצרות של מוזיקה מקומית
זכרון של קוץ – ועכשיו ברצינות
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
בעקבות הגליון האחרון של כתב העת דברים המוקדש לזכרון, ובמיוחד בעקבות כותרת המאמר ״זכרון של קוץ״ אורי דורצ'ין משרטט עיקרי התרומה האפשרית של האנתרופולוגיה לשיח האינטלקטואלי לתפיסתו - המרחבים של הלא אנושי בשנים האחרונות אני חבר בוועדת
געגועיי לסטודנט הישראלי
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
האנתרופולוג אורי דורצ'ין, המלמד כיום באוניברסיטת קולורדו בולדר, כותב על ההבדל בחוויה שלו בללמד סטודנטים ישראלים ואמריקאים, ועל הגעגוגעים שלו לסטודנטים הישראלים, שלמרות שהם לא ממש קוראים את החומרים, הם לפחות לא אדישים את העשור האחרון חילקתי באופן
שחורות בישראל, על מה ולמה?
אנתרופולוגיה לשבת
אורי דורצ'ין כותב על אסופת המאמרים חדשה שהוא היה שותף לעריכתה על ׳שחורות בישראל׳, ומשרטט את היחס כלפי המחקר על השחורות בין ישראל וארה״ב, מפרט על חלק מהמאמרים באסופה ומציע להסתכל על התופעה כשלעצמה, ורק אחר כך
פתחו את השער
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
כאשר השער הצהוב בכניסה לישוב של אורי דורצ'ין נתקע הוא יוצא למסע מחשבתי בעקבות סגירת הקהילות בישובים יהודים קטנים, על המשמעות הסימלית והפוליטית ואישרור הסדר הקיים ביום שישי שעבר שוב נתקע השער ודווקא בשעת בוקר בה ממהרים
אינדי? אני?
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
בעקבות הקורונה מצא את עצמו האנתרופולוג אורי דורצ'ין ללא אופק תעסוקתי. בפוסט מרתק וחשוב דורצ'ין מחבר בין מחקריו על אנשי מוזיקת האינדי ועל מוזקאים בכלל ותוהה על חוסר הביטחון התעסוקתי המשותף לאקדמאים ומוזיקאים ועל הצורך לחצוב לעצמך
רשימה של אינטלקטואל מבולבל
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
האם יש הבדל בין 'מדעני חברה' להדיוטות לגבי פרשנות על אירועי החודשים האחרונים? אורי דורצ'ין, כיום מרצה לאנתתרופולוגיה בלוס אנג'לס, כותב על מבוכת אינטלקטואלים. דורצ'ין מתאר את השינויים המתרחשים בלוס אנג'לס אך בניגוד למבול של ההגיגים המנתחים
נאום הגבר - מודל הגבריות בדור הראפרים החדש
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
אורי דורצ'ין חוזר לשדה המחקר שלו על היפ-הופ בישראל, שנים אחרי שחשב שהוא סיים איתו, ובוחן את השינויים שחלו בשדה, בעיקר סביב דימוי הגבריות של הראפרים, אשר יוצרים שילוב של היפ הופ ישראלי, המאתגר את דימוי הגבריות
אבל כבד - על תרבות חומרית בעקבות מותו של קובי בריאנט
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
אורי דורצ'ין, 'שליחנו' בלוס אנג'לס, כותב על האבל בעקבות מותו של קובי בריאנט ומשרטט את הקשר שקיים כיום בין תחושת האבל והצער לתרבות הצריכה ולחומר אבל כבד ירד על לוס אנג'לס עם היוודע דבר מותו של יקיר
סיוט של פדגוגיה
דחליל: רשמים מהחיים בשדה
אורי דורצ'ין בסיפור מתח ואימה מרתק על הונאה, ערעור המציאות והזהות. פוסט ראשון בבלוג "דחליל: רשמים מהחיים בשדה" זה קרה לפני כחודשיים. השעה הייתה אחת בצהריים, הטלפון הנייד שלי צלצל ובעברו השני של הקו נשמעה הודעה מוקלטת: