"> מאי 2020 – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

כיצד מעוצב ומנוהל מרחב לילדים באופן שמקנה לשהות ולפעילות בו משמעויות מיטיבות?

מאמר של האנתרופולוגית הדס נצר דגן בוחן את הדרכים המשמשות להבנייתו של מוזיאון הילדים בחולון כמרחב שמיטיב עם ילדים כחלק ממיתוגה של העיר כמקום שטוב לגדול בו. נצר דגן מתמקדת באמצעים החזותיים, המילוליים וההתנהגותיים שמשמשים להצגת המוזיאון כמקום שמציע חוויית ילדוּת טובה אשר מתיישבת עם אורחות החיים של משפחות מהמעמד הבינוני, כחלק מהמאמץ למשוך אותן

קרא עוד…

ממהפכה פמיניסטית לחגיגה תאגידית – על מיתוסים לבנים (ומולבנים) בטקסי חג השבועות

נמרוד לוז מנסה להבין איך נוצר הקשר בין מוצרי חלב לשבועות ויוצא למסע קצר בשינויים שהתחוללו בחברה הישראלית שמתחיל בנשות רפת פמינסטיות בקיבוצים ונגמר בתאגיד סיני גדול. אנתרופולוגיה קצרה על חלב וישראליות שודר לראשונה בתכונית שלושה שיודעים (שעה וארבעים וארבע (1:44) באחד מהאתרים האינטרנטיים הרבים העוסקים בשאלות ותשובות הלכתיות הועלתה השאלה הבאה לקראת חג השבועות:

קרא עוד…

ספר חדש למשה שוקד – עדות אנתרופולוגית על עלייתה ונפילתה של תנועת מחאה בקמפוס ישראלי"

אנתרופלוגיה ציבורית – עדות אנתרופולוגית על עלייתה ונפילתה של תנועת מחאה בקמפוס ישראלי".ברכות לאנתרופולוג משה שוקד, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל, על פרסום ספרו החדש "Can Academics Change The World?" בהוצאת Berghahn."הספר משחזר את הנסיבות הפוליטיות, דפוסי האירגון, והפעילויות שיזמה תנועת המחאה "עד כאן" אשר נוסדה באוניברסיטת תל-אביב בימי האינתיפאדה הראשונה. התנועה

קרא עוד…

על אוכל ואי אכילה – מבט אנתרופולוגי-היסטורי על חודש הרמצ'אן

נמרוד לוז על שבירת צום, סוף חודש הרמצ'אן (הרמדן) וחגיגות עיד אל פיטר. מתוך הפינה 'שלושה שאוכלים', ששודרה ב- 29.05.19, מדקה 1:34 (שעה ושלושים וארבע דקות) – "צום וסוגים אחרים של הימנעות מאוכל, הם חלק מרכזי מטקסים ופולחנים במרבית הדתות והלכי המחשבה הרוחניים-אמוניים בעולם. קיים קשר ברור בין מה שבני אדם אוכלים לתפיסתם את עצמם

קרא עוד…

מזרח ירושלים – מבט מהדרום הגלובלי

יום ירושלים, אשר צויין אתמול, הוא הזדמנות מצויינת לבחון מה קורה בצד השני של העיר 'המאוחדת' – בירושלים המזרחית. ד"ר אורן שלמה, חוקר בתחומי הגיאוגרפיה העירונית והפוליטית, ומומחה למזרח ירושלים כותב במיוחד לבחברת האדם, על המתרחש באזור אשר נמצא מחוץ למבט של רוב הישראלים ואף של רוב הירושלמים. שלמה משלב תיאור ביקורתי של המצב המורכב

קרא עוד…

התגובה היהודית הרפורמית האמריקאית למשבר האיידס

מאמר חדש של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, פורסם בכתב העת –Journal of Modern Jewish Studies ומהווה ניתוח היסטורי-אנתרופולוגי ומראה את התגובה ל-HIV בקרב קהילות הרפורמיות בארצות הברית. בן לולו מראה כיצד הקהילה הרפורמית יצרה מערך שלם טקסים וטקסטים המאפשרים שילוב של חולי איידס בקהילה ויצירת מרחב דתי מכיל, תומך ומאפשר. במאמר Who Will Say Kaddish

קרא עוד…

הזמן של האוכל – התבלין שנעלם מהמטבח המודרני

נמרוד לוז על דברים שיכולנו ללמוד במשבר הקורונה – הפעם על חשיבות הזמן באוכל ובבישול וכיצד הזמן המודרני האינטינסבי גורם לאוכל לאבד את התבלין הסודי שלו. שודר במסגרת התוכנית "שלושה שיודעים" ב20.5.20 (1:43) המטבח המודרני הוא ביטוי נאמן לגישה המודרנית שמחפשת יעילות, ניצול אפקטיבי של משאבים, לוגיקה, קיומם של קוים ישירים בין סיבה לתוצאה ורציונליזציה

קרא עוד…

הפוליטיקה של הארכיאולוגיה בירושלים

נועה נוימרק, כיום דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטתת שיקגו, כתבה במסגרת עבודת המאסטר שלה באוניברסיטה העברית על הארכיאולוגיה והפוליטיקה בירושלים. ב-2019 היא כתבה במיוחד לבחברת האדם על פרויקט הארכיאולוגי ופוליטי של עיר דוד וכפר סילואן: ״אי אפשר לחשוב על ירושלים מבלי לתת את הדעת לנוכחות הבולטת וההשפעה מרחיקת הלכת של מונומנטים וממצאים היסטוריים קדומים על המרחב העירוני.

קרא עוד…

האתיקה הפמיניסטית ורוח הפונדומנטליזם

תמה חלפין מנסה להבין למה אנחנו שוב מדברים כל כך הרבה על מכנסי הבנות, ולמה אנחנו מדברים עליהם באופן מסוים מאוד. חלפין לא מנסה להחוות דעה מה נכון לעשות בבתי הספר (אם כי בהחלט יש לה דעה לגבי זה), אך לתפיסתה כל הצדדים בוויכוח, כולל הפמינזים העכשווי, יוצרים יחד את המצב שבו כמעט כל השיח

קרא עוד…

בין ריגול לטיפול – שיחה עם רולי רוזן

עמליה סער מראיינת את ד"ר רולי רוזן שבמחקריה הראתה גם כיצד הגבול בין עבודת הטיפול לעבודת הריגול, מטשטש באירועי קיצון ומשבר. סער ורוזן משוחחות על הדמיון בין התגובות באירופה לאירועי הטרור לבין התגובה הישראלית לאיום נגיף הקורונה וכיצד רעיון מעקב המדינה אחרי אזרחים זולג מהפלסטינים אל האכלוסיה היהודית. בימים אלה של פנדמיה, רבים ורבות מאתנו

קרא עוד…

לסגור את הפקולטאות למדעי החברה

מירב אהרון גוטמן, אנתרופולוגית וסוציולוגית אורבנית מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, במאמר דעה על ההתעלמות מהסוציולוגיה בפרט והמחקר החברתי בכלל בכל תהליכי קבלת ההחלטות סביב ההתמודדות עם נגיף הקורונה: אם עיתות של משבר חושפות את האמת החברתית שלנו, אז הנה היא מונחת לפנינו: מרבית מקבלי ההחלטות בזים לתיאוריה, למתודולוגיה ולידע האמיפירי שנאסף במסגרת מדעי החברה.

קרא עוד…

מרי גריי ועבודת רפאים

גלי רכבי, משפטן אשר חוקר התארגנויות עובדים "בכלכלה שיתופית", כותב על עבודתיה של מרי גריי, אחת האנתרופולוגיות החשובות ביותר בתחום של טכנולוגיה ועבודה, ומתמקד בעיקר על מה שהיא מכנה עבודה "Ghost Work". " האם כך יראה עולם העבודה אחרי הקורונה? לפי מרי גריי (Mary Gray), אנתרופולוגית במחלקת המחקר של מייקרוסופט, העתיד של עולם העבודה דומה

קרא עוד…

אנתרופולוגיה דיגטלית של מחאות – על כוחו של "האשטג"

כיצד התמקדות אתנוגרפית בסימון האשטג – כלומר תיוג נושא בעזרת סולמית (#) ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט – מאפשר להבין מחאות וזהויות עכשויות? מאמר של עומר קינן המתמקד במתודולוגיה של אתנוגרפית רשת, מראה כיצד האשטג הוא גם מרחב להתרחשות תרבותית וגם סוכן טכנולוגי שמעצב אותה. לכן, מראה קינן, הוא מהווה זירה תרבותית-טכנולוגית וכן אמצעי למחקר נרטיבי-אתנוגרפי.

קרא עוד…

ספר חדש לשרה ווילן על מהגרי עבודה בישראל

ברכות לאנתרופולוגית שרה ווילן אשר ספרה החדש, Fighting for Dignity: Migrant Lives at Israel's Margins , שפורסם בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה ב-2019, זכה בפרס שפירא לספר המצטיין בתחום לימודי ישראל לשנת 2019 מטעם האגודה ללימודי ישראל (Association for Israel Studies), וגם בפרס אידי טרנר בכתיבה אתנוגרפית של האגודה לאנתרופולוגיה הומניסטית לשנת 2020. ספרה של ווילן, פרופסור לאנתרופולוגיה

קרא עוד…

אתנוגרפיה בהולה – בערבות הזמן האבוד

הגר חג'ג' ברגר על מתודת "אתנוגרפיה בהולה", המאפשרת לה לבצע מחקר אתנוגפי במהירות ובתנאי אי ודאות אך עדיין להגיע לתובנות רבות משמעות, כמו בזמן הסגר בעקבות נגיף הקורונה. בחודש האחרון יותר ויותר קרנות ומוסדות מאיצים בחוקרים לצאת ולבצע מחקרים בזמן אמת, לבנות תיאוריות ולכתוב ניירות עמדה, כדי לקחת חלק באירוע החברתי ששם את האח הגדול

קרא עוד…

מזון מקומי, חקלאות ומשבר הקורונה – על מגבלות ההיגיון הניאו ליברלי

נמרוד לוז עם לקחים ראשונים ממשבר הקורונה לגבי מערכת המזון הגלובלית וחקלאות מקומית. על הפריחה בקניה ישירה מיצרנים, אופים, מוסקי שמן זית, מסעדנים, חוות מקומיות, ועוד שפע של יצרני מזון מקומי. שודר במסגרת התוכנית 'שלושה שיודעים' ב-6.5.20. החל משעה וארבעים ואחת (1:41) תילי תילים של מאמרים וכתבות המצביעים על הקשרים בין תרבות ותעשיית המזון העכשווית

קרא עוד…

על פשפשים טורפים, זבובים מעוקרים וחקלאים מסוקסים – האם ניתן לבצע אתנוגרפיה של האנושי והלא אנושי?

מאמר של לירון שני, אשר פורסם בגיליון המיוחד של תיאוריה וביקורת שהוקדש לבעלי חיים, ובו הוא בוחן שני נושאים מקבילים: שינוי היחסים בין החקלאים לחרקים בערבה, וכיצד אם בכלל, אפשר לקיים אתנוגרפיה של אדם וחיה מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם (שמשנה הבאה יהיה חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית), "איפה שיש אנשים

קרא עוד…

דמות אב במדינת הלאום הישראלית – נשיא המדינה וטקס יום הזכרון

בעקבות ההצעה שנשיא המדינה לא ישתתף בטקס יום הזכרון הממלכתי בעקבות מגפת הקורונה, כותב ינון גוטל-קליין על תפקידו הסמלי והתרבותי של הנשיא ועל מקומו בטקס הזכרון ובחברה הישראלית אין ספק שהימים הללו – ימי השיא של הלאומיות הישראלית על גווניהם – אשר צוינו תחת עננת נגיף הקורונה, עוד יילמדו וייחקרו לרוב. אך גם כעת, וגם

קרא עוד…

בחזרה לבית הספר: בין השגרה לחירום

בתהליכי קבלת ההחלטות שמתקיימים בימים אלה לגבי החזרה לבית הספר בולטת בהיעדרה המומחיות הפדגוגית שראוי היה שתעמוד בבסיס הגדרת דרכי הפעולה המתאימות להפעלתה המחודשת של מערכת החינוך. הדס נצר דגן מציגה את הרלוונטיות של הפרספקטיבה האנתרופולוגית לבחינת המשמעויות הפדגוגיות הקשורות בדרכי הפעולה המשמשות לניהול היומיום של הילדים במציאות של שגרת הקורונה. בוויכוח שמתנהל בימים אלה

קרא עוד…

ימי הקורונה הם ימי המערב הפרוע שלי

בימים אלה, בהם כולנו מחכים לדעת מהן "ההקלות הבאות", לוקחת לי רגע להתגעגע לקח לי לא מעט זמן להגיע אל עניין מובן מאליו לכאורה, המלווה אותנו במהלך אירועי הקורונה. מי שנתן לי את הדחיפה הקלה שהייתי זקוקה לה הוא סטודנט שלי לשעבר, יוצא בשאלה, שעמו שוחחתי על תגובת הקהילות החרדיות למצב. בין היתר אמר לי

קרא עוד…