אם יצא לכם בשנים האחרונות לאסוף מנגו מהצפון או עגבניות מהעוטף ישירות מחצר הבניין או דרך קבוצת הווטסאפ השכונתית, לקחתם חלק בתופעה מרתקת שמתרחשת בישראל לאחרונה. מאמר חדש בכתב העת Sustainability מנתח את רשתות הסחר הקהילתיות הללו, ששגשגו בחסות הקורונה והמלחמה. אבי שניידר (המכללה למנהל), רפי גרוסגליק (בן גוריון), לירון שני ונעמה זהר (שניהם מהאוניברסיטה
לכבוד שבוע הספר ביקשנו ממגוון אנתרופולוגים לכתוב לנו המלצה על ספר שהשפיע עליהם במיוחד. בהמלצות תמצאו את המלצתה של שגית פסטמן על "מהנדסים תרבות" של גדעון קונדה, אלירן הורוביץ על "בקופסאות הבטון" של פנינה מוצפי-האלר, תמי פרידמן על ״מפגשים מסביב לטקסט״ של שלמה גוזמן כרמלי, אורי דורצ'ין על ספרו של פיטר ווינץ' בראי המפנה האונטולוגי,
מה קורה לחקלאות ולתרבות החקלאית כאשר אנרגיה סולארית הופכת ליותר משתלמת מהחקלאות עצמה? לרגל חג שבועות, שהוא גם חג הקציר והביכורים, כותב לירון שני על השינויים בחקלאות בערבה ועל המעבר ההדרגתי מחקלאות אינטנסיבית לייצור אנרגיה סולארית. במאמר שפורסם בגליון מיוחד שהוקדש לקיבוצים ומושבים, מתאר שני (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית וצוות בחברת האדם) את השפעת הגלובליזציה
מה זה אומר לחוש רגשות עמוקים כלפי פטריות? לא במובן הקולינרי, אלא באופן העמוק, התחושתי, והכמעט מגנטי – זה שמושך אנשים אל "הטבע" ואל התכנסות בבית, בחיפוש ובטיפוח אחר אורגניזם חמקמק, לא מובן לחלוטין, ועם זאת מלא בחיים. מאמרם החדש של ריקי ענתבי ולירון שני שפורסם בכתב העת Ethnos: Journal of Anthropology, דן בסוגיה זו
איך רגשות קשורים למדע? איך משלבים מחקר ממדעי המחשב עם סוגיות ביולוגיות? ואיך כל זה קשור לאקוומן? במאמר חדש שפורסם בכתב העת Science as Culture, לוקחים אותנו לירון שני (העברית), טליה פריד (בן גוריון והעברית) ומייקל פישר (MIT), למסע אתנוגרפי אל תוך עולמם של הביולוגים החישובים, מדענים שחיים על הגבול שבין הביולוגיה ומדעי המחשב. בעזרת
מה הקשר בין אנתרופולוגיה לסביבה? איך טבע, בעלי חיים וחקלאות משתלבים בחיים החברתיים והפוליטיים שלנו? מדוע סוגיות של משבר אקלים, מינים פולשים, ומגון ביולוגי הם סוגיות חברתיות ופוליטיות לא פחות מאקולוגיות או סביבתיות? ומה חשוב להבין שהסביבתי הוא לא נפרד מהחברתי? ד״ר לירון שני, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (ומצוות בחברת האדם) וגיל מרקוביץ בסדרה
בחודש שעבר נפטר גאנאנאת אובייסקר (Gananath Obeyesekere), מבכירי האנתרופולוגים של המאה ה-20. לירון שני על האנתרופולוג ׳הילידי׳ שעירער על תפיסות מקובלות והיררכיות ידע גלובליות, פיתח את רעיון הסמל האישי, אך גם אולי נחפז להשליך קטגוריות מערביות על עמים ילידים: קרדיט תמונה: princeton university בחודש שעבר נפטר גאנאנאת אובייסקר (Gananath Obeyesekere), מבכירי האנתרופולוגים של המאה ה-20,
מים ואדמה הם משאבים חשובים בחיים בכלל, ובמדבר בפרט. למרות שלרוב הם נתפסים כמשאבים נפרדים, דווקא הבנת הקישורים והחיבורים ביניהם רלוונטית ביותר, בעיקר בעידן הנוכחי של שינוי אקלים ומידבור. מאמר של לירון שני (האוניברסיטה העברית ובחברת האדם), בוחן את הקשרים והניתוקים בין מים ואדמה בחקלאות בערבה התיכונה, בצל ההקשר הפוליטי וקריסה סביבתית. המאמר, אשר פורסם
מה הדרך הנכונה להתמודד עם מינים פולשים? מדוע מדענים חוששים מאוד מפני העתיד? כיצד הפכו הסברס, כנימה פולשת וחיפושית מקסיקנית לזירה של מאבקים פוליטיים? ואיך כל זה קשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולאנתרופוקן? מאמר של לירון שני שפורסם ב American Anthropologist, בוחן שאלות אלו ואחרות, דרך מקרה הבוחן של הניסיונות להצלת הסברס (הצבר), על כל משמעותיו הסמליות והממשיות,
ברכות לנטע אלראי על אישור עבודת התיזה ״Reclaiming the Republic of Scholars״, אשר נכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ׳ גילי דרורי וד״ר לירון שני.
עבודתה של אלראי, שהייתה בעבר גם בצוות בחברת האדם, עוסקת בדרכים בהן חברי סגל מאתגרים את מודל הניהול העכשווי של האוניברסיטאות ומנסים למצב מחדש את תפקידם בתוך האקדמיה. בעזרת שילוב של מחקר איכותני וכמותני מראה אלראי כיצד רואים חברי הסגל ב׳תקשורת המדע׳ – כלומר תיווך הידע שנוצר באקדמיה לציבור – חלק מרכזי בתפקידם, למרות שהם לא מתוגמלים על כך במודל הנוכחי, ובכך מנסים לייצר מחדש את שליטה של חברי הסגל בהגדרת התפקיד שלהם ושל האוניברסיטה.
בתוך תקופה נוראית זו התברר לנו שדף הפייסבוק של בחברת האדם חצה את קו ה-10,000 עוקבים וגם מציין עשור להקמתו. זאת הזדמנות להודות לכל מי שאהב, שיתף, הגיב או קרא בסתר. זאת גם הזדמנות להודות לכל מי שכתב, שלח, מזכיר אותנו או ממליץ. זה עוזר מאוד. אפשר למצוא את הפרויקט באתר, בקהילה, בניוזלטר, בטוויטר ואולי
כיצד זבובים שעברו עיקור ופשפשים טורפים קשורים להפרחת השממה? איך תשתית חקלאית קשורה ללא-אנושי והאם דרך מבט על מינים זרים ניתן לדבר על מתיישבים? מאמרו (הפתוח והחופשי) של לירון שני אשר פורסם בכתב העת Cultural Anthropology, עונה על שאלות אלו דרך מחקר אתנוגרפי על החקלאות וההתיישבות בערבה, בה הוא גם גדל. שני, חבר סגל בעברית
לציון יום הסוכרת הבינלאומי (14.11) סוקר לירון שני את המחקר האנתרופולוגי על הסוכרת ואת החיים שלו, כאב לבן חולה בסוכרת. לפני כמעט חמש שנים התגלתה מחלת הסוכרת מסוג 1 לבן האמצעי שלנו, אז בן 6. גילוי ששינה את החיים שלו ושלנו כמשפחה. אבל איך ניתן לתאר אתנוגרפית את החיים כאב לילד חולה סוכרת? חיים שהטכנולוגיה
ברכות לירון שני – חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומאנשי בחברת האדם, על פרסום ספרו החדש ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״ במסגרת הסדרה ״הישראלים״ בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מה הקשר בין פשפשים טורפים וזבובים מעוקרים לגבולות המדינה? מדוע פלפלים נתפסים כחלק מהתרבות בערבה וכיצד השתנה מעמדם של עצי
מאמר של לירון שני, אשר פורסם בגיליון המיוחד של תיאוריה וביקורת שהוקדש לבעלי חיים, ובו הוא בוחן שני נושאים מקבילים: שינוי היחסים בין החקלאים לחרקים בערבה, וכיצד אם בכלל, אפשר לקיים אתנוגרפיה של אדם וחיה מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם (שמשנה הבאה יהיה חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית), "איפה שיש אנשים
במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים — חגיגות ט"ו בשבט, חג הנטיעות, הן הזדמנות טובה לנסות ולהבין כיצד אנתרופולוגים ואחרים חקרו וניתחו את הקשר הפוליטי בין אנשים לעצים, ובעיקר כיצד פעולות
מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין. הפעם הם מארחים את ד"ר לירון שני על אנתרופולוגיה של הסביבה והחקלאות. מה הקשר בין פלפלים לתרבות? ולמה השיטים בערבה מייצגים בעבור פעילים סביבתיים את הטבע הבתולי, "הבלתי נגוע"? ואיך כל זה קשור לתיאוריה הקלאסית של לוי שטראוס בנוגע ליחסים הבינאריים שבין טבע לתרבות, על מגוון
פורסם לראשונה ב-23.6.2017 לירון שני על אחת הסוגיות הבוערות ביותר בשיח הסביבתי בישראל, השטחים הפתוחים, ובוחן את ההבחנות בין טבע לתרבות במאבק עליהם מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית אשר הוקדש כולו למחקרים על סביבה וחברה. המאמר, השטח שבין טבע לתרבות: מבט אנתרופולוגי על "השטחים הפתוחים" בישראל, מתמקד
פורסם לראשונה ב-10.1.2020 מאמר של לירון שני, פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של כתב העת מגמות בנושא "ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל" בעריכת הרווי גולדברג וחן ברם. במאמרו משרטט שני את המיקום שלו בתוך המחקרים השונים שהוא ערך על סביבה והתיישבות ועל הניסיונות (הכושלים) שלו לנסות ולתווך בין קבוצות
פורסם לראשונה ב-5.4.2019 מאמר חדש של שי דרומי, פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה בהרווארד, ולירון שני, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית ו-MIT (ומאנשי בחברת האדם), פורסם בכתב העת Rural Sociology. המאמר Love of Land: Nature Protection, Nationalism, and the Struggle over the Establishment of New Communities in Israel בוחן את ההשפעה ההדדית בין לאומיות וסביבתנות ואת האופנים
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-26.12.13 לירון שני על מסמן הדרך יו ראפלס והניסון להבין את היחס של האדם עם סביבתו אין שום דבר רגיל באנתרופולוג יו ראפלס (Hugh Raffles). לא בבחירת הנושאים, לא בצורת הכתיבה, לא בדרך עשיית עבודת השדה ולא בהופעה החיצונית. ראפלס, אנתרופולוג ב־New School
מאמר חדש של לירון שני, כיום פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במחלקה ללימודי מדע וטכנולוגיה (STS) ב-MIT, (ומאנשי בחברת האדם). במאמר, אשר פורסם בכתב העת Anthropological Quarterly, עוסק שני באחת השאלות הקלאסיות במחקר האנתרופולוגי, המתח בין הטבע לתרבות דרך ניתוח היחסים בין החקלאות לסביבה בערבה. המאמר, Liquid Distinctions: Negotiating Boundaries Between
פורסם לראשונה ב-27.4.2017 לירון שני על האינטרקציות בין שחקנים שונים בערבה עם עצי השיטה בתוך קונפליקטים פוליטים וסביבתיים ומתוך תפיסות שונות של טבע ומדע מאמר של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, אשר פורסם בכתב העת Ethnos. במאמר, Of Trees and People: The Changing Entanglement in the Israeli Desert מתאר שני את השינוי שחל במקומם של