השאלה מתי מהגר מתקבל או משתלב בחברה הקולטת עומדת במרכזם של דיונים רבים במחקר החברתי על הגירה וילידיות. במאמר חדש מציעים ריקי ענתבי, נועה בלוך ולירון שני שדווקא התבוננות בלא-אנושי – מינים זרים, פולשים או מקומיים – יכולה להציע זווית אחרת לבחינת הסוגיה. במאמר, "בין זרות להתקבלות: תפיסות תרבותיות על הגירת מינים זרים", שפורסם בגליון
בעקבות פרסום גיליון מיוחד של ׳קריאות ישראליות׳ על הגירה ופליטות בישראל לאחר שבעה באוקטובר, כותבות העורכות האורחות הללי פינסון ואורית גזית על הרעיון מאחורי הגליון, המאמרים שמאוגדים בו ולמה הן התמקדות במושג ׳הבית׳. כשעדנה ותמר (עדנה לומסקי-פדר ותמר הרמן, העורכות הראשיות של "קריאות ישראליות") פנו אלינו לערוך את הגיליון המיוחד, העשירי במספר, של "קריאות ישראליות",
ברכות לנועה בלוך (האוניברסיטה העברית וחברת צוות בחברת האדם) על אישור עבודת התזה שלה! עבודת התזה בחנה כיצד הפראים, חמורי בר שהושבו לנגב, הפכו מחיית בר מקראית מופלאה למוקד ויכוח על ילידיות, פראיות ומומחיות. העבודה נכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית ד״ר לירון שני: ציור תמונה ראשית: נועה בלוך. "בניגוד לקרובי משפחתו, הפרא