השאלה מתי מהגר מתקבל או משתלב בחברה הקולטת עומדת במרכזם של דיונים רבים במחקר החברתי על הגירה וילידיות. במאמר חדש מציעים ריקי ענתבי, נועה בלוך ולירון שני שדווקא התבוננות בלא-אנושי – מינים זרים, פולשים או מקומיים – יכולה להציע זווית אחרת לבחינת הסוגיה. במאמר, "בין זרות להתקבלות: תפיסות תרבותיות על הגירת מינים זרים", שפורסם בגליון
בעקבות פרסום גיליון מיוחד של ׳קריאות ישראליות׳ על הגירה ופליטות בישראל לאחר שבעה באוקטובר, כותבות העורכות האורחות הללי פינסון ואורית גזית על הרעיון מאחורי הגליון, המאמרים שמאוגדים בו ולמה הן התמקדות במושג ׳הבית׳. כשעדנה ותמר (עדנה לומסקי-פדר ותמר הרמן, העורכות הראשיות של "קריאות ישראליות") פנו אלינו לערוך את הגיליון המיוחד, העשירי במספר, של "קריאות ישראליות",
מה זה אומר לחוש רגשות עמוקים כלפי פטריות? לא במובן הקולינרי, אלא באופן העמוק, התחושתי, והכמעט מגנטי – זה שמושך אנשים אל "הטבע" ואל התכנסות בבית, בחיפוש ובטיפוח אחר אורגניזם חמקמק, לא מובן לחלוטין, ועם זאת מלא בחיים. מאמרם החדש של ריקי ענתבי ולירון שני שפורסם בכתב העת Ethnos: Journal of Anthropology, דן בסוגיה זו