שמואל בן שלום כותב לבחברת האדם על החוויות שלו בזבח הפסח השומרוני: בליל הירח המלא לפי חודשיים (יד אייר לפי הלוח העברי) הקריבו השומרונים את קורבן הפסח. השומרונים הם קהילה קטנה שמרכזה בהר גריזים, מעל שכם. הם רואים את עצמם כצאצאי שבטי הצפון הקדומים, בני יוסף ושבטים קרובים, שנפרדו מהיהודים לפני כשלושת אלפים שנה. יחד
תהילה גאדו (דוקטורנטית באוניברסיטה העברית) כותבת לבחברת האדם על החרדים הרבים שמגיעים לזבח הפסח השומרוני כדי לצפות מהצד ולשמוע על ההבדלים והדמיון בין היהודים לשומרונים: במאמר שפורסם כאן הציג שמואל בן שלום פן אחד מן ההתרחשות בטקס זבח הפסח השומרוני בהר גריזים. באותו אירוע, שהתקיים ב־30 באפריל 2026, מועד חג הפסח השומרוני, השתתפתי גם אני,
כיצד נראית למידה כאשר אין כיתה, אין שולחנות, והמורה אינה ממהרת לתת תשובות? בפוסט חדש במדור "שיעור חברה" של קהילת אנתרופולוגיה של החינוך מציגים גידי טל, גדעון דישון ודנה ודר-וייס את מאמרם שפורסם בכתב העת "גילוי דעת" על ימי יער בבתי ספר יסודיים בישראל. באמצעות מחקר אתנוגרפי שכלל תצפיות ב־11 בתי ספר ברחבי הארץ הם
ברכות חמות לד"ר שבט אילת על זכייתה בפרס גלקמן לעבודת הדוקטורט המצטיינת מטעם האגודה האנתרופולוגית הישראלית. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בהנחיית פרופ' מיכל קרבאל-טובי ופרופ' כנרת להד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עוסקת בחוויית החיים ב"צל של דמנציה" – בפחד, בחששות ובאי-הוודאות המלווים את האפשרות של אובדן זיכרון עוד לפני כל אבחנה רפואית. לרגל
כיצד נשים יהודיות בישראל הנושאות נשק אישי, מתנהלות איתו במרחב הציבורי? בהתבסס על ראיונות, תצפית משתתפת במרחבים הקשורים לנשק, וניתוח של פורומים מקוונים המיועדים לנשים בלבד טוענים מאיה מאור, נחמיה שטרן, גיא נגר ועוזי בן שלום, שנשים אלו בוחרות לרוב להסתיר את הנשק שלהן כפרקטיקה חברתית ומוסרית. נחמיה שטרן, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל,
לאחרונה יצא ספר חדש על מחקר איכותני, על הגבולות בין החוקרים כבני המקום לבין מקומם כחוקרים. הספר מציג קובץ מאמרים העוסקים בדילמות אתיות מתוך עבודת שדה איכותנית, בהקשרים מגוונים. הוא נולד בהמשך לסדנה שהתקיימה ב-2023 בשיתוף בין האקדמית צפת לאגודה האנתרופולוגית הישראלית, שבה התכנסו חוקרות וחוקרים מתחומים שונים לדון בסוגיות אתיות מרכזיות במחקר איכותני. אסתר
ברכות חמות לאביגיל יטאיש זלקה על אישור עבודת התזה שלה, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ יהודה גודמן במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה עוסקת בתופעה שכמעט לא נחקרה בישראל: חזרתם של בני דור שני יוצאי אתיופיה לשמותיהם הילידיים, לאחר שבילדותם שונו שמותיהם בשמות עבריים במסגרת תהליכי הקליטה וההטמעה בישראל. אביגיל כתבה לחברת האדם על התזה:
אם גלשתם ברשתות החברתיות בתקופה האחרונה, כנראה נתקלתם בסערה סביב סרטון ברכת החג שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". עבור תומכיו של נתניהו, הסרטון ביטא את התחושה שהם זוכים ליחס מזלזל ומתנשא; עבור מבקריו, הוא נתפס כמהלך פוליטי מחושב. אבל מבחינת תמר פרידמן (אוניברסיטת בר אילן) וד"ר אסף סעדון
דפנה הירש כותבת ב"בחברת האדם" על ספרה החדש, The Israeli Career of Hummus: Colonial Appropriation, Authenticity and Distinction (Indiana UP, 2026). הספר מתבונן בהיסטוריה של מאכל "צנוע": גרגירי חומוס מבושלים ומעוכים בטחינה. הוא מגולל את סיפורו של החומוס בישראל למן המפגש של המתיישבים הציונים עמו בראשית המאה העשרים – אז הוא נתפס כמאכל "ערבי" או
לכבוד שבוע הספר ביקשנו ממגוון אנתרופולוגים לכתוב לנו המלצה על ספר שהשפיע עליהם במיוחד. בהמלצות תמצאו את המלצתה של שגית פסטמן על "מהנדסים תרבות" של גדעון קונדה, אלירן הורוביץ על "בקופסאות הבטון" של פנינה מוצפי-האלר, תמי פרידמן על ״מפגשים מסביב לטקסט״ של שלמה גוזמן כרמלי, אורי דורצ'ין על ספרו של פיטר ווינץ' בראי המפנה האונטולוגי,
אנתרופולוגיה מחוץ לאקדמיה, יש דבר כזה? במדור "אנתרופולוגיה בשטח" נפגוש אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות הפועלים גם מחוץ לאוניברסיטאות, ונבחן כיצד הכלים והתובנות שרכשו בלימודיהם ממשיכים לעצב את עבודתם ואת עיסוקיהם. והפעם: הילה פז פילד, בעלת עסק לטיולים עצמאיים וקבוצתיים בסקוטלנד ובאירלנד, המספרת כיצד המחקר האנתרופולוגי, הרגישות התרבותית והיכולת לתווך בין עולמות מלווים אותה גם מחוץ לאקדמיה: למעלה
משה שוקד (פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולוגים בישראל) כותב לבחברת האדם על המאמרו החדש "מחקר אתנוגרפי בנסיבות חריגות: החוקר במעמד של משתתף בקהילת הנחקרים" שפורסם בסוציולוגיה ישראלית. המאמר מציג מצב מחקר אתנוגרפי ייחודי שבו החוקר הוא "תצפיתן" אבל גם "יליד" במחלקת שיקום בבית חולים בעקבות תאונת דרכים. . המאמר מהווה מסמך עדות לימים
לאורך השנים נמרוד לוז נע בין גיאוגרפיה, היסטוריה ואנתרופולוגיה, ובמקביל לפעילותו האקדמית כמרצה וכראש רשות המחקר במכללה האקדמית כנרת, הוא פועל לחיבור בין האקדמיה לציבור הרחב. בשיחה עם רותם קליגר חליוא הוא מספר על דרכו המקצועית, על רגעים מעבודת השדה ועל מחשבותיו על מצבה של האקדמיה בישראל: פרופ׳ נמרוד לוז מתמחה בקשרים שבין אוכל, דת,
אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) כותב לבחברת האדם אנתרופולוגיה לשבת על מאמרו החדש שפורסם ב Journal of Modern Jewish Studies. המאמר חוקר את הארכיון היהודי האמריקאי ושואל מה קורה כאשר נרטיבים קוויריים, שמטבעם קוראים תיגר על הממסד, מוכנסים לתוך ארכיון שתפקידו המקורי הוא לשמר נרטיב אתנו-לאומי יהודי קלאסי? בתמונה הראשית – American Jewish Archive (AJA)
ברכות לחגי קרנר, בוגר המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, על אישור עבודת התזה שלו! חגי כתב לנו על העבודה, שנכתבה בהנחיית פרופ' יהודה גודמן, בחנה את ה"ווידאו פאב", הגיי־בר היחיד בירושלים, כהתגלמות אורח חיים להט"בי מקומי: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה". פסוק זה מתהילים משמש במקורות כמשל לדחוי שהופך
ברכות לזוכי פרסי האגודה האנתרופולוגית – שבט אילת שזכתה פרס גלקמן לדוקטורט המצטיין, ואירית קוסקס ורנין דיאב שזכו בפרס מוצפי לעבודה התיזה המצטיינת! ועדת הפרס הגדירה את עבודתה של שבט אילת, אשר זכתבה בפרס גלקמן כ״אחת מעבודות הדוקטורט המקוריות והמרתקות שקראו מזה שנים באנתרופולוגיה״. עבודתה של אילת, שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית