שלומית גיא, אנתרופולוגית של ספורט, כותבת על המונדיאל בקטאר ועל הביקורת סביבו. בעוד רבות ורבים קוראים לחרם על המונדיאל ועל קטאר, גיא מציעה שאסור לשפוט באמצעות מוסר של המערב את קטאר, ואולי בכלל קטאר מאתגרת את המערב באירוח הזה? הזמינו אותי לדבר השבוע על המונדיאל בקטאר ועל שאלות של מוסר בבית אריאלה. זה קצת מצחיק
לירון שני (האוניברסיטה העברית) מתארח בפודקאסט 'אדרבא' בנושא שיח האקלים המתהווה לאור משבר האקלים, כאשר התרחשה 'אקלימיזציה'- אומנם מקדמים את חשיבות משבר האקלים בנושאים אנרגטיים, אך האקלים נזנח בנושאים סביבתיים-חברתיים. העיסוק בסוגיות סביבתיות-חברתיות נזנח לנוכח טיפול במקורות אנרגיה בנושא משבר האקלים. העיסוק השונה של חברות וקבוצות שונות מתקשר לתפיסת הטבע והסביבה השונה, שמשפיעה על תפיסת
דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אירופית) מתארח בפודקאסט 'מוצר צריכה בסיסי' על יין וכל מה שנוגע בו. מונטרסקו כותב על המתח שבין הטרואר, על מכלול התנאים שמכילים את הגפן ומשפיעים עליו, לבין הטריטוריה שפעמים רבות אינה נמצאת במישור אחד עם הטרואר. המתח הזה מהווה את המתח שבין האדם לטבע. מונטרסקו מסביר על המתח העתיק בין הטרואר
ב-2009 הגיעה האנתרופולוגית כלנית צאלח לכנס במכללת ספיר. במושב הפתיחה, כך היא מספרת, הזמינו את נשיא המכללה לנאום. הוא עלה לבמה והדגיש שהוא לא מתכוון לברך משום ש"יש מספיק באבות מסביב". לא היה צורך בהסבר נוסף, ברור היה שבתיאור "באבות" הוא התכוון לרבנים מקובלים מזרחים שגרים באזור המכללה. בגיחוכו על המסורתיות המזרחית הוא כאילו יצא
כיצד הפכה התוכנית מאסטר-שף ארה"ב לתחרות ספורט, ומה ניתן ללמוד מזה על מגדר, בישול ותרבות אמריקאית? במאמר שפורסם ב American Journal of Cultural Sociology מנתחים רפי גרוסגליק ולורה גרינדסטאפ את הגרסה האמריקאית של מאסטר-שף, ומראים כיצד היא מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים של ספורט תחרותי. הכלאה זו, שבין "ספורט" ו"בישול", חושפת לפי גרוסגליק וגרינדסטאפ
כיצד התפתחו חגיגות הסגד בישראל על מנת לאחד את קהילת יהודי אתיופיה בארץ במקביל ליצור מרחב לחג, וכך גם לקהילה עצמה, בתוך התרבות הישראלית? לכבוד סֶגְד, אחד החגים המרכזים של קהילת יהודי אתיופיה "ביתא ישראל״ אשר נחגג ב-כ"ט בחשוון, אנחנו מפרסמים חלק מתוך ההקדמה לספרה של פרופ' רחל שרעבי שעומד לצאת בקרוב בהוצאת כרמל. שרעבי
הסוציולוג רמי קפלן מנתח את פסגת האקלים שהסתיימה שלשום בשארם ומסביר כיצד כוחם והאינטרסים של תאגידי ענק ומדינות יצרני הדלקים המחצביים הובילו לכישלונה. שלשום ננעלה פסגת האקלים ה-27 בשארם-א-שייח. כקודמותיה, מטרתה היתה לקדם את המאבק העולמי במשבר האקלים, על שני מישוריו המרכזיים: הגבלת התחממות כדור הארץ לשתי מעלות או אפילו מעלה וחצי ביחס לרמה הקדם-תעשייתית
לכבוד פרישתו של הסוציולוג מוטי רגב והכנס לכבודו, כתבו תלמידיו ועמיתיו – ד״ר נועה לביא, ד״ר סימונה וסרמן, ד״ר דנה קפלן, וד״ר נדב אפל – על עבודתיו של רגב ועל תרומתו כחוקר וכמקור השראה. הכנס שייערך ב-20 בנובמבר באוניברסיטה הפתוחה לציון פרישתו של פרופ' מוטי רגב ולכבודו, הוא הזדמנות מצוינת להציג את מפעלו המחקרי פורץ
"הם [מערכת המשפט] לא מבדילים אם אני ישראלי או אריתראי. בדרך כלל חושבים שאני ישראלי, בדרך כלל, לא מצפים שמהקהילה יכול לבוא, אז יש לך כבוד קצת… זה שאני בא בתור מתורגמן או, אתה מתרגם של ממשלה. זה, הם לא מצפים שיש לבן אדם שהוא מהקהילה יש לו את הזכות הזו לעבוד בדבר הזה".[1] מבקשי
בשנת 1980 הגיעה האנתרופולוגית קתרין לוץ לאי המיקרונזי איפלוק לעבודת השדה. במהלך שהותה שם היא שמעה שוב ושוב מילה שחזרה על עצמה בסיטואציות שונות: "Fago". אנשי האיפלוק השתמשו בה כשהיו עצובים אבל גם כאשר הביעו הזדהות עם עצב של מישהו אחר. הם אמרו "פאגו" כשהם התגעגעו לאדם שנסע מהאי אבל גם כדי להביע אבל על
ד״ר ריבי גיליס, פעילה פמיניסטית במאבק נגד הטרדות מיניות באקדמיה, כותבת על הסערות והעדויות על כוחניות והשתקות של הטרדות מיניות כלפי שילה ג׳זנוף, מהחוקרות הבולטות בעולם כיום. גיליס מראה כיצד פגיעה מינית איננה מתרחשת בחלל ריק, ושהיא לרוב מלווה במערכות של יחסי כוח, משטרי השתקה וסביבה רעילה. גם באקדמיה בישראל. ב-4 לנובמבר 2022 פרסמה תלמידת
על עבודתיו של מוטי רגב – לקראת הכנס לכבוד פרישתו לגימלאות של הסוציולוג מוטי רגב, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה וממיסדי תחום הסוציולוגיה של התרבות בישראל. לכבודו של רגב ולכנס, שיתקיים באוניברסיטה הפתוחה תחת הכותרת ״קוסמופוליטיות ומוסיקה פופולרית״, נעלה בשבועות הקרובים מספר פוסטים על רגב ועל עבודתו. הפעם נעלה סקירה קצרה על
לציון יום הסוכרת הבינלאומי (14.11) סוקר לירון שני את המחקר האנתרופולוגי על הסוכרת ואת החיים שלו, כאב לבן חולה בסוכרת. לפני כמעט חמש שנים התגלתה מחלת הסוכרת מסוג 1 לבן האמצעי שלנו, אז בן 6. גילוי ששינה את החיים שלו ושלנו כמשפחה. אבל איך ניתן לתאר אתנוגרפית את החיים כאב לילד חולה סוכרת? חיים שהטכנולוגיה
אמיר פרייברג מצוות בחברת האדם וסטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, כותב על מחקרה של ארלי הוכ'צילד, סוציולוגית של רגשות. הוכצ'ילד חקרה את תומכי תנועת מסיבת התה בארצות הברית ומחקרה זוהה כמי שחזה את עלייתושל טראמפ. כמו במערכת הבחירות הנוכחית בארצות הברית גם במחקרה של הוכצ'ילד לעצם העמידה בתור תפקיד משמעותי, רגשי ופוליטי
כיצד התפרצות של מגפות ומשברי בריאות אחרים, משפיעים על דרכי הכניסה למדינות שונות? האם הבדיקות בגבולות הם באמת למנוע סיכון בריאותי או שהן בעצם אמצעי לסימון וסינון מהגרים ו׳אחרים׳ לא רצויים? במאמר שכתבו מיכאל רבי-סירקין ולימור סמימיאן-דרש (בביה"ס למדיניות ציבורית וממשל בעברית), ושפורסם בכתב העת Critical Public Health, הם בחנו את השימוש ב׳סקירות כניסה׳ במעברי
סמלי מפתח – פרויקט שמטרתו לאסוף, להגדיר ולהסביר בקצרה מושגי מפתח מהשיח האנתרופולוגי עבור הקהל הרחב ותלמידי ותלמידות הדיסציפלינה. דמיינו לכם מצב: חוקרת נכנסת לשדה מחקר חדש מצויידת בספרות מחקרית ענפה, סקרנות אמיתית וחלומות גדולים. היא מתחילה לגשש, להשיג מספרי טלפון, ליצור קשרים ולסלול לעצמה דרך אל "פנים התרבות", אבל מהר מאוד נתקלת בבעיה. הנחקרות
במסגרת הקורס של ד"ר יעל עשור "רגשות ועיצובם התרבותי" באוניברסיטה העברית כותב חיים צבי נאור על חיברות לרגשות קדושה בחברה הדתית ועל תפקידם של ההורים בתהליך. נאור הוא סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית במסלול טיפול ישיר באוניברסיטה העברית, גדל במשפחה בעלת שורשים חסידיים וליטאיים ולמד בישיבות. את התיזה שלו הוא כותב בחממת נבט בנושא הדרכת הורים. דוד
לציון הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נחזור למחקרו של מיכאל פייגה ז"ל, שהיה סוציולוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. פייגה חקר את תנועות שלום עכשיו וגוש אמונים, וכתב על רצח רבין ועל הרקע של יגאל עמיר במאמר "רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות דתית". המאמר פורסם לראשונה ב"תיאוריה וביקורת", עשרים שנים
במאמר שפורסם בכתב העת Cultural Anthropology חוזרת הדס וייס אל הכפר הספרדי שהאתנוגרפיה עליו מסוף שנות השמונים נתפסה כניתוח אנתרופולוגי של לידתה של סובייקטיביות מודרנית. וייס (אוניברסיטת הומבולט שבברלין) חזרה לכפר ובחנה את השינויים שחלו ביחס של אנשי הכפר לרכוש, עבודה ורצון החופשי. וייס מצאה שבמקום מקורות הכנסה כמו רכוש, השואב מהערך של העבר, או