כיצד נשים יהודיות בישראל הנושאות נשק אישי, מתנהלות איתו במרחב הציבורי? בהתבסס על ראיונות, תצפית משתתפת במרחבים הקשורים לנשק, וניתוח של פורומים מקוונים המיועדים לנשים בלבד טוענים מאיה מאור, נחמיה שטרן, גיא נגר ועוזי בן שלום, שנשים אלו בוחרות לרוב להסתיר את הנשק שלהן כפרקטיקה חברתית ומוסרית. נחמיה שטרן, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל,
איך המחאה נגד רצח נשים הצליחה לפרוץ אל המיינסטרים הישראלי? אילו תפיסות של ביטחון, הפקרה ואחריות מדינתית עיצבו את השיח הציבורי סביבה ומה היו ההשלכות של המסגרות השונות שהתפתחו בתוכה? באנתרופולוגיה לשבת תניא ציון־וולדקס (האוניברסיטה העברית) ותמר בן דוד (אוניברסיטת לונדון) כותבות על מאמרן החדש, "״דם נשים אינו הפקר“: ניתוח ביקורתי של תפיסות ביטחון ואופני
מי נחשב למומחה? האם ידע שנוצר על ידי נשים זוכה לאותה הכרה כמו גברים? ואיך כל זה קשור לנשק במדינת ישראל? עמליה סער כותבת על המאמרה החדש ביחד עם שרי אהרוני : " Feminist Vernacular Security Expertise and its Aftermath: A Dialogue During War" שעוסק בקבוצה פמיניסטית יהודית-פלסטינית ייחודית בשם חיים ללא נשק, שמתנגדת להפצת