איך המחאה נגד רצח נשים הצליחה לפרוץ אל המיינסטרים הישראלי? אילו תפיסות של ביטחון, הפקרה ואחריות מדינתית עיצבו את השיח הציבורי סביבה ומה היו ההשלכות של המסגרות השונות שהתפתחו בתוכה? באנתרופולוגיה לשבת תניא ציון־וולדקס (האוניברסיטה העברית) ותמר בן דוד (אוניברסיטת לונדון) כותבות על מאמרן החדש, "״דם נשים אינו הפקר“: ניתוח ביקורתי של תפיסות ביטחון ואופני
תאיר קרזי-פרסלר כותבת לבחברת האדם על כנס "גבריות ופמיניזם בזמנים לא יציבים: משבר, התנגדות, התחדשות" שיתקיים ב12 במאי באוניברסיטת בר-אילן. הכנס הזה נולד מתוך הצטברות של שאלות, של אי־נחת, של שיחות מסדרון, של מחקרים שקשה היה לקרוא אותם בלי להרגיש שהם נוגעים בעצבים חשופים של העת הנוכחית. בשנים האחרונות מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב
מי נחשב למומחה? האם ידע שנוצר על ידי נשים זוכה לאותה הכרה כמו גברים? ואיך כל זה קשור לנשק במדינת ישראל? עמליה סער כותבת על המאמרה החדש ביחד עם שרי אהרוני : " Feminist Vernacular Security Expertise and its Aftermath: A Dialogue During War" שעוסק בקבוצה פמיניסטית יהודית-פלסטינית ייחודית בשם חיים ללא נשק, שמתנגדת להפצת
לכבוד צאת מאמרן החדש, רומי שפר, יעלה להב-רז ויעל השילוני-דולב כותבות על אגודת אפרת ועל השינויים שהיא עברה לאורך השנים ועל הדמיון וההבדל בינה לבין עמותות נגד הפלות ברחבי העולם. דרך עיון בפרסומיה של אגודת "אפרת" ובמסגור המסרים שלה, המחקר מתאר כיצד אגודה שמרנית מאמצת עקרונות פמיניסטיים לכאורה כדי לקדם מטרות לאומיות. סוגיית ההפלות בישראל עלתה לאחרונה
לפני כמה ימים ציינו את יום הנשים הבינלאומי, ובעוד כמה ימים (ב19.3) יתקיים כנס לציון 30 שנה לבג"ץ אליס מילר נגד שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אכ"א, וקצינת חן ראשית. האנתרופולוגית טל ניצן, הרכזת האקדמית של פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, סכסוכים ויישובם באוניברסיטה העברית, וממארגנות הכנס, כותבת על המשמעות של בג"ץ אליס מילר על