האם השאיפה למיניות אותנטית ולגבריות פוסט-פטריארכלית מצליחה לערער על יחסי הכוח המגדריים, או שהיא עשויה דווקא לשעתק אותם בדרכים חדשות? ברכות חמות לגיא צרפתי, שסיים לאחרונה בהצלחה יתרה (בציון 100!) את עבודת התזה שלו במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחיית פרופ' יעלה להב-רז. באמצעות מחקר אתנוגרפי בקהילת "אקו־לאב" (EcoLove) בפורטוגל, מתחקה גיא אחר הדרכים
תאיר קרזי-פרסלר כותבת לבחברת האדם על כנס "גבריות ופמיניזם בזמנים לא יציבים: משבר, התנגדות, התחדשות" שיתקיים ב12 במאי באוניברסיטת בר-אילן. הכנס הזה נולד מתוך הצטברות של שאלות, של אי־נחת, של שיחות מסדרון, של מחקרים שקשה היה לקרוא אותם בלי להרגיש שהם נוגעים בעצבים חשופים של העת הנוכחית. בשנים האחרונות מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב
בעקבות הסרטון "הלם קרב" שהעלה הסטנדאפיסט אודי כגן לרשתות החברתיות, ד"ר יעל סקורקוביץ כותבת ל"בחברת האדם" על התביעה להכרה ונראוּת רגשיים בשדה של פוסט טראומה ומצוקות נפשיות. בסרטון, המהווה קטע מהופעת סטנדאפ, כגן משתף את הקהל בהתמודדותו האישית עם הלם קרב בעקבות שירותו הצבאי כלוחם. הקטע זכה לכחצי מיליון צפיות ביוטיוב ולסיקור תקשורתי נרחב. אז
סוכת דוד הנופלת וזקיפות הלולב ד"ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג המתמחה בימין קיצוני בישראל, כותב לבחברת האדם כחלק ממדור "צו השעה" על הדרכים שבהן סמלים פאליים, דימויי גבריות ועמדות פוליטיות-דתיות נשזרים בשיח הציבורי בישראל. במאמרו, "המלחמה בעזה – מדד 'מצב הפאלוס הלאומי': סוכת דוד הנופלת וזקיפות הלולב", הוא נשען על יותר מעשור של מחקר שדה
תאיר קרזי-פרסלר כותבת לבחברת האדם על הדינמיקה המגדרית שהיא חווה כאישה חוקרת המראיינת גברים, ודנה במשמעות הבחירה לערוך את הראיון בזום, ביחסי הכוחות בינה לבין המרואיינים ובמידת הפתיחות שלהם: בימים אלה אני עוסקת בסוציולוגיה ובפוליטיקה של גברויות, בתיאוריות של גברויות ובהשלכות התרבותיות שלהן, פרקטיקה שדוחפת אותי לבחינה רפלקסיבית של החוויה שלי כחוקרת ומראיינת. ראיונות שקיימתי
ברכות לגיא ברוקר על אישור עבודת הדוקטורט שלו ״בין מקום למיקום: גברים וגבריות עולים לרגל לאומן בראש השנה", אשר נכתבה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהנחית פרופ' עמליה סער. ברכות גם לברוקר וסער על פרסום מאמרם החדש "רבנו זה אבא": אבהות מטפלת כתסריט גבריות בקרב עולי רגל לאומן, שפורסם בכתב העת בכתב העת "ישראל". ברוקר כתב
כורסאות עור חום כהה, מעט משופשף, דלפקי עץ, כיסאות מספרה מתכתיים בסגנון נוסטלגי וסמלילים מוקפדים של גברים משופמים עם בלורית, אלו לא סתם מספרות, זה הברברשופ. שירה סער משתפת את בחברת האדם במחשבות מתוך התזה שכתבה באוניברסיטת חיפה על המרחב הגברי החדש המשלב בין טרנדיות, גבריות ואינטימיות: התזה שלי עוסקת בתופעה שצמחה בעשורים האחרונים בעולם
המעבר למרחבים דיגיטליים מתרחש בתחומים רבים בחברה – ולא פוסח גם על תעשיית המין. מעבר לצרכנות מין דיגיטלית שמתרחשת באתרים מסוימים, פועלים פורומים לדירוג חוויות מיניות. לפורומים אלו נכנסים צרכנים באנונימיות, קוראים וכותבים על ההתנסויות המיניות שלהם ועל הזונות אצלן ביקרו. הכתיבה בפורומים האלו מפתיעה. במרחב בו אפשר לצפות לכתיבה טכנית או יבשה המדרגת עובדות
מה מאפיין את הגבריות הישראלית? כיצד גברים מתמודדים עם תחושת הפסד לצד הרצון לקבל כבוד? ומתי הקרבה היא מעשה של פראייריות ומתי היא מועלית על נס? ספרה החדש של יעלה להב רז (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון), פורסם בהוצאת Routledge ועונה על שאלות אלו ואחרות. הספר, Israeli Masculinity, Sex Work, and Consumerism: Heteronormativity and Sexual
כיצד מאתגרים הראפרים הישראלים את מודל הגבריות הלאומי והגלובלי ולמה האנתרופולוג צריך לפעמים לוותר על הביקרותיות הסוציולוגיות על מנת להתקרב לדבר עצמו? אורי דורצ'ין כותב על מאמרו החדש, בו הוא מראה שעל מנת לבסס אותנטיות מקומית, יצירת הראפ בישראל התאפיינה מראשיתה ברגישות ופגיעות, שאיתגרה את דפוס הגבריות המצ'ואיסטי שמאפיין הן את תרבות ההיפ הופ והן
אורי דורצ'ין חוזר לשדה המחקר שלו על היפ-הופ בישראל, שנים אחרי שחשב שהוא סיים איתו, ובוחן את השינויים שחלו בשדה, בעיקר סביב דימוי הגבריות של הראפרים, אשר יוצרים שילוב של היפ הופ ישראלי, המאתגר את דימוי הגבריות הלאומי והגלובלי של הראפר מכירים את זה שהשדה רודף אחריכם? לא? לי זה קרה. עדיין קורה. אחרי שסיימתי
תאיר קרזי-פרסלר מנתחת את הפעולה של העברת פתקים בישיבות בצבא כ'פרקטיקות ממוגדרות של עמימות פומבית' המשמשת גברים להפחית מערכן של נשים, אך באותו הזמן מאפשר לנשים לשנות את זרימת הכוח ולשוות לעצמן ערך גם אם באופן זמני ומקומי מאד מאמר חדש של הסוציולוגית תאיר קרזי-פרסלר, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (ורכזת הכנס הסוציולוגי שהתקיים
פורסם לראשונה ב-2.2.2018 ברכות חמות לדפנה הירש, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, על זכיתה בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית לשנת 2018. זוהי הזדמנות נהדרת לשתף שוב את המאמר הזוכה מי גבר? תיאוריות של גבריות במבט ביקורתי, אשר פורסם ב-2017 בכתב העת תיאוריה וביקורת. הירש בוחנת במאמר את שתי התאוריות
פורסם לראשונה ב-23.7.2019 בגליון האחרון של כתב העת סוציולוגיה ישראלית התפרסם המאמר בעקבות הגבריות האבודה: תיירי מין ישראלים בתאילנד, שכתבו גיא ברוקר – דוקטורנט בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, והמנחה שלו עמליה סער. המאמר מציג את זירת תיירות המין של גברים ישראלים בפטאיה שבתאילנד כמקום לכינון מחדש ולשיקום סימבולי של דומיננטיות גברית, שעל פיהם אבדה כאשר