איך אנשים שמבצעים פעולה שהתוצאות שלה שנויות במחלוקות מצליחים לשמר את הערך העצמי המוסרי שלהם? במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Social Problems, בוחנת נטע כהנא (האוניברסיטה העברית) את השאלה הזאת דרך התמקדות במקרה האמפירי של תיירות התנדבותית, שהיא שילוב של פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה. אך גם פרקטיקה הזוכה לביקורות רבות. כהנא
מה דעתכן לצאת עכשיו למסע של שנה מסביב לעולם עם המשפחה שלכן? האם אפשר לשרוד מסע אינטנסיבי כזה כמשפחה? האם אפשר בכלל לחזור לשגרה אחרי חוויה כזו? ואיזה תובנות סוציולוגיות אפשר ללמוד מסע כזה? הסוציולוגית ד"ר נטע ארנון-שושני חזרה ממסע של כמעט שנה וכותבת לבחברת האדם על ההחלטה לנסוע ולחזור, על החוויה כאקדמאית ועל התובנות
רפי גרוסגליק כותב על אולף האנרץ ועל הקשר שבין האנתרופולוג לבין התרבות בה הוא חי. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם \נראה כי אין חולק על חשיבות הבנת הקשר שבין החוקר לבין מחקרו. היכרות עם המוטיבציה המחקרית של האנתרופולוג (כמו גם של הסוציולוג, ההיסטוריון או של כל חוקר חברתי אחר), עמדתו
פורסם לראשונה ב-27.12.2019 נהוג לחשוב על תיירות כעל מערך חברתי-כלכלי שמייצר רווח כלכלי לעיר היעד, אך מהן ההשפעות התרבותיות של תיירות גאה על העיר? במאמר אתניות ומיניות: סובייקטיביות מזרחית-הומואית חדשה ותיירות גאה בתל אביב שפורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, בוחנות גילי הרטל מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן ואורנה ששון-לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית ללימודי מגדר
פורסם לראשונה ב-23.7.2019 בגליון האחרון של כתב העת סוציולוגיה ישראלית התפרסם המאמר בעקבות הגבריות האבודה: תיירי מין ישראלים בתאילנד, שכתבו גיא ברוקר – דוקטורנט בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, והמנחה שלו עמליה סער. המאמר מציג את זירת תיירות המין של גברים ישראלים בפטאיה שבתאילנד כמקום לכינון מחדש ולשיקום סימבולי של דומיננטיות גברית, שעל פיהם אבדה כאשר