"> אתניות ומיניות בתיירות גאה בתל אביב – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

אתניות ומיניות בתיירות גאה בתל אביב

פורסם לראשונה ב-27.12.2019

נהוג לחשוב על תיירות כעל מערך חברתי-כלכלי שמייצר רווח כלכלי לעיר היעד, אך מהן ההשפעות התרבותיות של תיירות גאה על העיר? במאמר אתניות ומיניות: סובייקטיביות מזרחית-הומואית חדשה ותיירות גאה בתל אביב שפורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, בוחנות גילי הרטל מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן ואורנה ששון-לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן את הקשר בין תיירות גאה בתל אביב לבין הבניות חדשות של מזרחיות גאה.

הרטל וששון-לוי טוענות שזהויות להט"ביות הן חלק מנרטיב מערבי שאומץ על ידי התרבות הישראלית. התרבות הלהט"בית, המעוגנת בהגיונות של ליברליזם, הייתה מזוהה בישראל עם אשכנזיות, ותל אביב נהייתה למרחב הלהט"בי המרכזי. החיבור בין להט"ביות למזרחיות, לעומת זאת, נתפס עד לא מזמן כאוקסימורון ולא כאפשרות ממשית של חוויה וחיים.

גילי הרטל

במאמרן מראות הרטל וששון-לוי כי גורמים שונים (העירייה, המדינה, גופים מסחריים ולהט"בים) יצרו לאורך עשרים השנים האחרונות את ההבנייה של זהות הומואית מזרחית חדשה שאותה הן מכנות "אוריינטליות ליברלית גאה". לטענתן, מדובר בתהליך כפול ומשולב: מצד אחד פועלים כוחות מסחריים בתהליכים מלמעלה למטה כדי לשווק את תל אביב כעיר אוריינטלית, אותנטית וסקסית, שתהווה יעד תיירותי אטרקטיבי עבור הומואים מהמערב. תהליך המסגור הזה מחייב גם הפרדה בין תל אביב כמרחב שמתגאה בסובלנות ללהט"בים, לבין ישראל שנתפסת כמזרח תיכונית ולכן מסוכנת לתיירים להט"בים. בה בעת התעצבו בעשור האחרון בתהליכים מלמטה למעלה דימויים, זהויות ומרחבים המגלמים תרבות מזרחית גאה, ואלו שימשו בסיס לשיווק האוריינטליות כמוצר אותנטי שמשקף את התרבות ההומואית בתל אביב. תהליך זה הוא אומנם חלק מתהליך תרבותי רחב יותר של התמזרחות בחלקים נרחבים של החברה הישראלית, אולם כאשר הקהילה הלהט"בית מאמצת מזרחיות כהון תרבותי חדש, היא פועלת נגד הנרטיבים המקובלים בשיח הלהט"בי ובכך היא משנה הן את השיח על מיניות והן את השיח על אתניות. כדוגמאות לכך מציינות הרטל וששון-לוי הן את הקליפ השנתי של מצעד הגאווה, שלפחות מאז שנת 2013 הוא תמיד שיר מזרחי המבוצע על ידי זמרים מזרחים, והן את השימוש של משרד החוץ באותם שירים, או בליין של אריסה למשל, כדי לשווק את ישראל לתיירים.

אורנה ששון לוי

המאמר מבוסס על עבודה אתנוגרפית שנערכה בין מאי 2015 לאוגוסט 2016. האתנוגרפיה התחילה בעבודת ארכיון, והמשיכה בתצפיות בזירות התיירות המרכזיות ובראיונות חצי- מובנים עם השחקנים המרכזיים בשדה התיירות הגאה: בעלי סוכנויות לתיירות גאה, חברי וחברות מועצת העיר ועובדי עירייה, בעלי ליינים של מסיבות גאות, מנהלים ומנהלת של רשתות מלונות המשווקים לתיירים גאים, וגורמים שונים במשרד התיירות ובמשרד החוץ. נוסף על כך ערכו הרטל וששון-לוי ניתוח שיח לאורך כל תקופת האתנוגרפיה ובמסגרתו אספנו טקסטים וחומרים פרסומיים ושיווקיים של קידום תיירות וכתבות שהתפרסמו בנושא בעיתונות הישראלית הכתובה והמקוונת, מסמכי מדיניות ופרסומים אחרים באתרי אינטרנט לקהל הלהט"בי. הניתוח האיכותני כלל תהליך קודיפיקציה וניתוח תמטי.

הרטל וששון-לוי מראות אם כן כי התיירות הגאה לתל אביב מושפעת מהממסד ומתהליכים רחבים של ניאו-ליברליזם, אבל גם מהתרבות המקומית ומהשינויים שהיא עברה בעשורים האחרונים, והפעולה של שני כוחות אלו, התרבותיים והשיווקיים, היא משורגת. התהליכים השלובים משמרים את תל אביב כעיר שהיא בה בעת מזרח-תיכונית וגלובלית, מוכרת ונוחה לתרבות המערב וסובלנית ללהט"בים, וגם מרחב של אותנטיות ושל תרבות מזרחית גאה. התהליך הזה, אוריינטליות ליברלית גאה, נותן מרחב תרבותי וכלכלי, כמו גם לגיטימציה, לניואנסים חדשים של אתניות גאה ישראלית, שמסמנת זהות חדשה יחסית ומקומית וכן כוח סימבולי שיכול להשפיע בצורות חדשות.

עוד על גילי הרטל

עוד על אורנה ששון-לוי


הגהה: נילי גרבר