איך פילנתרופים המשתייכים לאליטה הכלכלית מתמודדים עם עמדות הציבור כלפי מניעיהם? ומה ניתן ללמוד מכך על אי שוויון ודומיננטיות? ד״ר נטע כהנא (אוניברסיטת הרווארד) ופרופ׳ הלל שמיד (האוניברסיטה העברית) כותבים על מאמרם החדש שהתפרסם לאחרונה ב-Social Problems ועוסק בסוגיה של טענות הכרה דרך המקרה האמפירי של פילנתרופית עלית בישראל. . אי שוויון אינו מתבטא רק
על רקע תהליכי גלובליזציה שעברו על ההשכלה הגבוהה וההישענות ההולכת וגוברת על מדדים כמותיים בינלאומיים, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה בישראל נוטים בעשורים האחרונים להתאפיין במבט החוצה – בעיקר לארצות הברית. נטייה זו מקבלת ביטוי בנושאי המחקר של הקהילה המחקרית המקומית, בשפות הכתיבה של החוקרים, במרכזי ההכשרה שלהם ובפעילותם הציבורית. אבל מה המשמעות של שינויים אלו? האם לסוציולוגיה
איך אנשים שמבצעים פעולה שהתוצאות שלה שנויות במחלוקות מצליחים לשמר את הערך העצמי המוסרי שלהם? במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Social Problems, בוחנת נטע כהנא (האוניברסיטה העברית) את השאלה הזאת דרך התמקדות במקרה האמפירי של תיירות התנדבותית, שהיא שילוב של פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה. אך גם פרקטיקה הזוכה לביקורות רבות. כהנא