משה שוקד (פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולוגים בישראל) כותב לבחברת האדם על המאמרו החדש "מחקר אתנוגרפי בנסיבות חריגות: החוקר במעמד של משתתף בקהילת הנחקרים" שפורסם בסוציולוגיה ישראלית. המאמר מציג מצב מחקר אתנוגרפי ייחודי שבו החוקר הוא "תצפיתן" אבל גם "יליד" במחלקת שיקום בבית חולים בעקבות תאונת דרכים. . המאמר מהווה מסמך עדות לימים
שגרת הבוקר של רוב הישראלים די דומה: קמים מוקדם, מצחצחים שיניים, שותים קפה, ביס מהטוסט, לוקחים את התיק ויוצאים למשרד. אלא שמאנשי צוותים רפואיים פלסטינים אזרחי ישראל מצופה להשלים משימה נוספת עם שחר: להסיר מעצמם את "הפלסטיניות שלהם" ולהשאיר אותה בבית. כשהם מגיעים לבית החולים או למרפאה הפרטית עליהם להיות נקיים משייכות אתנית ולאומית על
על חלקם של רופאות ורופאים פלסטינים ב"מלחמה בקורונה" ובשיח הציבורי באירועי הימים האחרונים – האנתרופולוג הרפואי גיא שלו, כיום פוסט דוקטורנט בעמיתי בובר באוניברסיטה העברית ויו״ר ״רופאים לזכויות אדם״, כותב לבחברת האדם על מאמרו האחרון, שפורסם במסגרת הגליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית, אשר איגד ״הערות מחקר״ ראשוניות על משבר הקורונה, ומחבר זאת גם לאירועים האחרונים,