משה שוקד (פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולוגים בישראל) כותב לבחברת האדם על המאמרו החדש "מחקר אתנוגרפי בנסיבות חריגות: החוקר במעמד של משתתף בקהילת הנחקרים" שפורסם בסוציולוגיה ישראלית. המאמר מציג מצב מחקר אתנוגרפי ייחודי שבו החוקר הוא "תצפיתן" אבל גם "יליד" במחלקת שיקום בבית חולים בעקבות תאונת דרכים. . המאמר מהווה מסמך עדות לימים
דניאל זוהר (כיום דוקטורט לאנתרופולוגיה ב-London School of Economics), כותב על מאמרו החדש שפורסם בכתב העת HAU: Journal of Ethnographic Theory. המאמר "לחשוב דרך טביעות ידיים על קברי קדושים: אונטולוגיה פוליטית של ארטיפקטים טקסיים בזִיָארָה של הבדואים של הנגב" הוא פרי שנתיים של מחקר עם בדואים תושבי הנגב, חיות המשק שלהם, האבות הקדמונים שלהם, והתרבות
ברכות לצליל טורם על אישור עבודת התזה שלה שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית יהודה גודמן. עבודת התזה בחנה כיצד קהילת בית מדרש מטעינה משמעות במרחב בו היא פועלת והופכת אותו למקום של התכנסות ופרקטיקה עבור חברי וחברות הקהילה. . דמיינו שאתם נכנסים לבית מדרש, דתי לאומי או חרדי. מה אתם רואים? כנראה שורות
טובה מהכני-בלקין (אוניברסיטת גולווי) ואיילה פרץ בן חיים (אוניברסיטת בן גוריון) כותבות לבחברת האדם על מאמרן החדש שהתפרסם בכתב העת Ethnic and Racial Studies. המאמר בוחן את החוויות היומיומית של ישראלים יוצאי אתיופיה החיים בשכונות עירוניות מוחלשות בישראל, ומתמקד בשאלה כיצד יחסים בין קבוצות אתניות שונות מתעצבים במרחבים אלה. מאז שנות ה־80 פעלה מדינת ישראל
ברכות חמות לד״ר יעל עשור על הצטרפותה לסגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית! בעקבות קבלת התקן כותבת עשור על קושי המסע למשרה, על הפגיעות של התהליך, ועל המחקרים שהיא עורכת בשנים האחרונות. עשור גם מציעה כמה תובנות והצעות למי שמבקשות לראות לעצמן עתיד בעולם האקדמיה או בעולם המחקר באופן כללי יותר: אני זוכרת כל רגע מהפעם
ברכות לחמדת גולדברג על אישור עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחיית רפי גרוסליק במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. התזה עוסקת בדרך שבה פרקטיקות קולינריות משמשות לבניית שייכות קולקטיבית החוצה גבולות ובאופן שבו "אנו – מוזיאון העם היהודי" מקדם באמצעות השימוש באוכל תפיסות של "ניאו-עמיות יהודית" – מודל המשלב עמיות יהודית ולאומיות ישראלית. . לאחר יותר
. טל שמור (התוכנית למגדר, בית הספר למדעי התרבות, אוניברסיטת תל אביב) כותב על מאמרו החדש "Neighborhood as home, city as alienating: gendered exchange circles and place belonging in peripheral Tel Aviv" שפורסם לאחרונה בכתב העת Urban Geography. המאמר עוסק בשכונת התקווה מול העיר תל אביב, בקהילתיות מול הניכור והניצול ובמתחים המגדריים והדוריים שעולים מתוך
מה הקשר בין אנתרופולוגיה לסביבה? איך טבע, בעלי חיים וחקלאות משתלבים בחיים החברתיים והפוליטיים שלנו? מדוע סוגיות של משבר אקלים, מינים פולשים, ומגון ביולוגי הם סוגיות חברתיות ופוליטיות לא פחות מאקולוגיות או סביבתיות? ומה חשוב להבין שהסביבתי הוא לא נפרד מהחברתי? ד״ר לירון שני, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (ומצוות בחברת האדם) וגיל מרקוביץ בסדרה
מה מחזיק קהילה מקצועית יחד? האם זו שפה משותפת? אתיקה? פרקטיקה? ואולי תחושת שליחות? והאם כל אלה עדיין מתקיימים כשאנחנו – האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות בישראל – פועלים.ות לא רק במוסדות אקדמיים, אלא גם בזירות יישומיות, חינוכיות, טיפוליות וציבוריות? הדו"ח החדש של האגודה האנתרופולוגית הישראלית לשנת 2025, "מפת האנתרופולוגיה בישראל", שהובילה רוית תלמי כהן, יו״ר האגודה, מנסה