ברכות חמות לעמיה ליבליך, תהילה גאדו וחגית כהן-אליהו לרגל צאת ספרן "דרך מבוא השמש: סיפורי חיים של לוחמי מלחמת יום הכיפורים שחזרו בתשובה". תהילה גאדו כותבת לבחברת האדם על תהליך המחקר והכתיבה המשותף עם ליבליך וכהן-אליהו, ועל השינויים שחלו לאורך המחקר לאור השביעי באוקטובר 23. ביום סתמי ושליו בחודש יולי 2022, בעודי צועדת בשדרות בן
מה קורה כשטקסט דתי הופך לכלי להפעלת כוח ושליטה באינטראקציה בינאישית? כאשר סיפור דתי מוכר מפסיק להיות רק סיפור והופך להוראה מעשית בתוך זוגיות? כיצד דמות מופת חז״לית, שהועלתה על נס במשך דורות, יכולה להישלף ברגע מסוים ולשמש כלי שכנוע רב־עוצמה, ולעיתים גם אמצעי להפעלת כוח ושליטה? תהילה גאדו (דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה אנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית)
תהילה גאדו (דוקטורנטית באוניברסיטה העברית) כותבת לבחברת האדם על החרדים הרבים שמגיעים לזבח הפסח השומרוני כדי לצפות מהצד ולשמוע על ההבדלים והדמיון בין היהודים לשומרונים: במאמר שפורסם כאן הציג שמואל בן שלום פן אחד מן ההתרחשות בטקס זבח הפסח השומרוני בהר גריזים. באותו אירוע, שהתקיים ב־30 באפריל 2026, מועד חג הפסח השומרוני, השתתפתי גם אני,
ד"ר תהילה גאדו ופרופ' מיכל פרנקל (האוניברסיטה העברית) כותבות לבחברת האדם על מאמרן המבוסס על עבודת הדוקטורט של ד"ר גאדו שפורסם בכתב העת International Journal of Sociology and Social Policy. המאמר מרחיב את המבט על תופעת האלימות נגד נשים, ומציג צורה פחות נראית לעין של אלימות זוגית – אלימות דתית: שימוש בשפה, בסמלים ובמנגנונים דתיים
איך נראה שוק ארבעת המינים מנקודת מבט אנתרופולוגית? מה הופך את האתרוג מפרי הדר פשוט לסמל חברתי, תיאולוגי וכלכלי? וכיצד נפגשים בשוק זה קפיטליזם, הון תיאולוגי ועקרון ההכבדה? תהילה גאדו ושמואל בן שלום כותבים לבחברת האדם על שוק ארבעת המינים החרדי כזירה תרבותית-דתית, שבה המפגש בין מצווה, סטטוס חברתי וכללי השוק יוצר מערכת מורכבת של
בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הייתה השתתפות שיא של נשים חרדיות כמועמדות ברשימות השונות. האם זה חלק משינוי פוליטי של נשים חרדיות? ואיך זה קשור למחאה נגד הרפורמה? במאמר שפורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות, מצביעות תהילה גאדו, שרי ורדי, יהודית מילצקי ומיכל פרנקל, על השפעת המחאה על אוריינות פוליטית של נשים חרדיות ובמידה פחותה, גם