כיצד אפשר להחזיק יחד מחויבויות אוניברסליות וחובות הנובעות מהמיקום הפוליטי המסוים שלנו? האם חשיבה מוסרית יכולה להוביל לפעולה פוליטית, או שהיא מסתכנת בהפיכת אי־הוודאות עצמה לשיתוק? ומה המשמעות של המילים שאנחנו בוחרים, וגם של אלה שאנחנו נמנעים מלבחור, כאשר אנחנו מתארים אלימות? יעל עשור (האוניברסיטה העברית) כותבת לבחברת האדם על מאמרה החדש שפורסם בכתב העת
בעקבות פרסום גיליון מיוחד של ׳קריאות ישראליות׳ על הגירה ופליטות בישראל לאחר שבעה באוקטובר, כותבות העורכות האורחות הללי פינסון ואורית גזית על הרעיון מאחורי הגליון, המאמרים שמאוגדים בו ולמה הן התמקדות במושג ׳הבית׳. כשעדנה ותמר (עדנה לומסקי-פדר ותמר הרמן, העורכות הראשיות של "קריאות ישראליות") פנו אלינו לערוך את הגיליון המיוחד, העשירי במספר, של "קריאות ישראליות",
אנחנו רואים אותם בכל מקום, ואולי כבר התרגלנו לנוכחותם שהציפה בשלוש השנים האחרונות את המרחב הציבורי בישראל: סטיקרים להנצחת נרצחי השבעה באוקטובר וחללי סבבי המלחמות שבאו בעקבותיו. הסטיקרים הללו תועדו בשלל במות – מטורים בעיתונות וכתבות בטלוויזיה ועד שירים – ובמקביל חוקרים ממגוון תחומים החלו לבחון את היבטיה השונים של התופעה. עידו רמתי (האוניברסיטה העברית)
היום לפני שנתיים החיים של כולנו השתנו. הבוקר של אותה שבת נחרט לנו ישירות על הנפש ופצעיו ממשיכים להעמיק ככל שהמלחמה ממשיכה. חשבנו בצוות בחברת האדם כיצד לציין את התאריך, הרי הדעות והצרכים בתוך ומחוץ לקהילה האנתרופולוגית כל כך מגוונים ומה כבר אפשר להגיד ביום הכואב הזה? ובכל זאת, אנחנו מאמינים שמילים יכולות לרכך ולעזור.
הפרשות חלה, שמירת שבת וחזרה לטקסטים דתיים – מדוע הישראלים חוזרים אל הדת אחרי אירועי ה7 באוקטובר? רחל ורצברגר מהמרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים כותבת לבחברת האדם על התחייה הדתית שצברה תאוצה החל מ8 באוקטובר, לצד מבט כללי על דתיות ויהודיות עכשווית, יהדות שאינה היררכית ושוזרת בתוכה שמירת מצוות לצד ערכים כמו משפחתיות, לאומיות ולכידות
יעל עשור כותבת לבחברת האדם על החוויה שלה כאמא בצל המלחמה, על האופן בו החוויה הזו שינתה את התפיסות המוסריות שלה, על תפקיד האוטו-אתנוגרפיה בהבנה שלה את ההתרחשות הזו- ועל הפרויקט שנולד מתוך הכתיבה האוטו-ביוגרפית שלה. זהו עיבוד להרצאה שניתנה בכנס: "מעבר לחרבות: חשיבה מחודשת על תפיסת הביטחון בעקבות אירועי שבעה באוקטובר" בתאריך 19 ביוני,
ציור התמונה הראשית: Aviad Sajevitch "7 סיבות שבגללן חובה להשוות בין טבח ה-7.10 לבין השואה" (ynet) "שואה שלנו: הלקח שישראל צריכה ללמוד מטבח ה7 באוקטובר" (מקור ראשון) "ה-7 באוקטובר היה שואה?" (הארץ) השנה מציינים את יום השואה הראשון לאחר השביעי לעשירי, ואי אפשר להתעלם מהקו שאנשים רבים לצד ערוצי התקשורת מתחו בין השניים. מצד אחד