כיצד אפשר להחזיק יחד מחויבויות אוניברסליות וחובות הנובעות מהמיקום הפוליטי המסוים שלנו? האם חשיבה מוסרית יכולה להוביל לפעולה פוליטית, או שהיא מסתכנת בהפיכת אי־הוודאות עצמה לשיתוק? ומה המשמעות של המילים שאנחנו בוחרים, וגם של אלה שאנחנו נמנעים מלבחור, כאשר אנחנו מתארים אלימות? יעל עשור (האוניברסיטה העברית) כותבת לבחברת האדם על מאמרה החדש שפורסם בכתב העת
הומניזם לאחר השבר: על קריסתן של וודאויות מוסריות
