ביום ראשון ה-10/3/2024 התקיימה סדנה על אתיקה במחקר האנתרופולוגי של המכללה האקדמית צפת והאגודה האנתרופולוגית הישראלית בצפת. בסדנה חוקרים שונים דיברנו על בעיות אתיות בהן נתקלו במחקריהם והציעו קווים מנחים והמלצות. הצעותיהם יכולות לסייע לכל חוקר בכל שלב בדרך, ולכן אנחנו משתפים אותן גם כאן: פרופ' פנינה מוצפי-האלר על אתיקה ויחסי כוח בשדה המחקר: האם
הספרות האנתרופולוגית מקדישה תשומת לב מועטה יחסית ליציאה מהשדה לעומת לכניסה אליו. לרוב, ההחלטה לצאת מהשדה מתקבלת כאשר החוקרת חשה שאספה מספיק חומר אמפירי והיא יכולה לנתח אותו בבטחה. אך מה קורה כאשר מבחינה אתית החוקרת מרגישה שהיא לא יכולה עוד להישאר בשדה? לידיה גינזבורג, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה בעברית, כותבת על מה שקרה בשדה שחקרה אחרי
כיצד גברים המשלמים על מין מבנים את תחושת הערך המוסרי שלהם למול הסטיגמה החברתית והתרבותית המוקנית כלפי פעילותם? בהתבסס על 24 ראיונות עומק עם גברים ישראלים ששילמו על מין במסגרת שהיה בחו"ל, בוחנות יעלה להב-רז, איילת פריאור ועינת פלד שאלה זו במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Sex Research. להב-רז (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן
מה הקשר בין פונדקאות ותרומות איברים? שני המקרים מטשטשים את הגבולות בין העצמי והאחר, טוענות את רעיון "הנתינה" במשמעויות חדשות והן מושא עניין מרתק לעין האנתרופולוגית. ד"ר חגי בועז (מכון ון ליר בירושלים) ואורית הורוביץ בר-עם (אוניברסיטת בן גוריון) כותבים בעקבות סדרת מפגשים בנושא שנערכה בסוף 2022 במכון ון ליר, במטרה לערער ולחשוב מחדש את
כיצד זכרון השואה משפיע על הדרך שבה אנחנו תופסים בירוקרטיה ואתיקה? מאמר של יעל עשור, אשר פורסם בכתב העת Bioethics, בוחן במבט אנתרופולוגי את תפקיד הזיכרון הציבורי בלגיטימציה ביו-אתית סביב המאבק על סל התרופות. בעזרת מחקר אתנוגרפי ודיון בספרות של ביואתיקה, עשור מראה את עוצמת זכרון השואה ומשפט איכמן בחברה הישראלית, ואת חשיבות המחקר האתנוגרפי
מאמר של האנתרופולוגית ליאה טרגין זלר, אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist. טרגין זלר, חברת סגל במחלקה במחלקה למדיניות ציבורית ובתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, מפרקת במאמר את דיכוטומיה המדומיינת בין חירות לסמכות. בעזרת מחקר אתנוגרפי סביב סוגיות הפריון בקרב יהודים אורתודוקסים בישראל, מראה טרגין זלר את חשיבות האתיקה על מנת לבחון סמכות דתית. היא