ד"ר אוראל ב. עמנו כתב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות. במחקרו בחן עמנו סוכנים שונים העוסקים בגישה מדעית שנויה במחלוקת בשם "Neuro Linguistic Programming" (מעתה NLP) ואת היחסים שלהם עם פסיכולוגיה ומדעי המוח כחלק מהמפעל המדעי. האם מדע שייך רק
בן בלק עם תשעה כללי אצבע שאיתם ניתן לנווט בתוך עולם הפרסומיים המדעיים ולדעת מתי אפשר לסמוך על המחקר ומתי ממש לא. "מחקר מצא כי…". הפתיחה הזו מהלכת קסם על הרבה אנשים. כנראה שעם כל הספקנות שלנו, בכל זאת הפנמנו איזושהי יראת כבוד לשיטה המדעית. שזה כמובן מצוין וחשוב. ואף על פי כן, חשוב גם
אחרי שבחלק א' הניח בן בלק את היסודות לדיון סביב הבניות חברתיות, בחלק ב' הוא מציג את המבט האנתרופולוגי על הפרעת קשב וריכוז ויוצא למסע בין הגדרות, אינטרסים וכימיקלים, שבסופו הוא מציע מבט זהיר וביקורתי אך לא קונספירטיבי על התופעה לקריאת חלק א': על קטגוריות פסיכיאטריות כהבניה חברתית אז מה יש לאנתרופולוגיה לומר על הפרעת
פורסם לראשונה ב-27.4.2017 לירון שני על האינטרקציות בין שחקנים שונים בערבה עם עצי השיטה בתוך קונפליקטים פוליטים וסביבתיים ומתוך תפיסות שונות של טבע ומדע מאמר של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, אשר פורסם בכתב העת Ethnos. במאמר, Of Trees and People: The Changing Entanglement in the Israeli Desert מתאר שני את השינוי שחל במקומם של
פורסם לראשונה ב-20.12.2019 מאמר חדש מאת אריאל הנדל, ראש קבוצת הלקסיקון לתיאוריה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ודניאל מונטרסקו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה המרכז אירופית בבודפשט, התפרסם בגיליון החדש של כתב העת סוציולוגיה ישראלית. הנדל ומונטרסקו עסקו במחקרים קודמים בפוליטיקה של ייצור יין באזורי גבול ובהתנחלויות היהודיות בגדה המערבית. אך נקודת המוצא