בדימוי הנפוץ על פונדקאות, ההיריון ממוסגר כשירות רבייה זמני, הממצב את הפונדקאיות כנשאיות ניטרליות של עובר שאינו קשור אליהן גנטית, אשר תפקידן מסתיים בלידת תינוק ובחזרתו להוריו שייחלו לו זמן רב. נרטיב זה ממעיט במשמעות הביולוגית העמוקה של תקופת ההיריון, וזאת למרות הצטברות של ידע מדעי על ההיריון כמותיר חותם מתמשך הן על האישה והן
לכבוד צאת האסופה "גוף משלך: רפואה, מין ומגדר", פרופ׳ יעל השילוני דולב וד"ר שרון אורשלימי כותבות על יחסי הכוח, ההטיות המגדריות והמאבקים לשוויון בתחום הרפואה. דרך סקירה של התפתחות החשיבה הפמיניסטית ברפואה ושל מאמרי האסופה, הטקסט מתאר כיצד ידע מדעי, תפיסות מגדריות ופוליטיקה של גוף נשזרים זה בזה – ומציע קריאה מחודשת במושגים כמו בריאות,
מה קורה כשהגוף הנשי, שהוא לכאורה טבעי, פוגש את אחת הטכנולוגיות הרפואיות המורכבות והרגישות ביותר? אורית הורוביץ בר־עם כותבת על פונדקאיות בישראל ועל האופן שבו הן מנווטות בין הידע הגופני והטבעי שלהן לבין המערכת הרפואית. היא משרטטת את המעבר בין "דור ראשון" של פונדקאיות שראו את עצמן כגוף מלאכותי המסייע לאם המיועדת, לבין "דור שני"