מה קורה כאשר אנתרופולוג חוזר למחקריו השונים ומנסה דרכם להבין את השונויים בדסציפלינה האנתרופולוגית כמו גם בחברה בו הוא חי וחוקר? האם ניתן לבצע ׳אנתרופולוגיה ילידית׳ וגם ׳אנתרופולוגיה ציבורית? ואיך כל זה קשור למחאות כנגד המחאה החברתית והמצב העכשווי בישראל? במאמר שפורסם בכתב העת Anthropology and Humanism, סוקר משה שוקד, פרופ׳ אמריטוס מתל אביב ומראשוני
בעקבות דוח שחיבר על פעילות אקטיביסטית בסביבות דיגיטליות שונות, תוהה עומר קינן באיזו מידה הפלטפורמה הדיגיטלית מעצבת את טיב ואופי האינטראקציה האנושית שמתקיימת בה, ועד כמה המגבלה של הפלטפורמה הספציפית היא זו שמשאירה את החותם המשמעותי ביותר על טיב האינטראקציה? לטענתו, לצד שימוש נכון במדיה הדיגטלית, עדיין יש צורך בסיפור וביצירת התוכן הנכון. קינן מציע
פוסט ראשון של עומר קינן בבלוג שלו "האני הדיגטלי'" בוחן האם ניתן לאפיין שפה חזותית שנוצרת ברשתות החברתיות כ"ישראלית", והאם היא נותרת כזו גם כאשר נקשרות אליה משמעויות מעולמות תוכן גלובליים. האם ניתן לאפיין שפה חזותית שנוצרת ברשתות החברתיות כ"ישראלית"? והאם היא נותרת כזו כאשר נקשרות אליה משמעויות מעולמות תוכן גלובליים? לאחרונה התבקשתי לדבר בכנס