אורלי ניטיס יעקבי כתבה לבחברת האדם על עזיבתה את הרשתות החברתיות בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ועל המחשבות שנבעו מהעמדה האנתרופולוגית הלא מתוכננת שהצעד הציב אותה בה.
הייתכן שיח מורכב בעולם פשטני? שיטוטיי ברחבי האינטרנט אחרי השבעה באוקטובר
תגית: רשתות חברתיות
מצייצים כותרות – שרים לענייני לייקים
עידן טרגר, סטודנט לתואר ראשון בחוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותקשורת ולתואר שני במנהל עסקים עם התמחות במדע המידע באוניברסיטה העברית, ורכז "מעורבות חברתית תמורת נ"ז" בדיקנט הסטודנטים מסביר את מושג האינטר-מדיה. באמצעות המושג מסביר עידן למה בעצם הפוליטיקאים משתמשים ברשתות החברתיות? ומה הקשר ביניהן לבין ערוצי תקשורת אחרים? פוסט מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה
התשמע קולי בדרכי שלי?
עומר קינן מראיין את קרן דרור, המשלבת בין היותה חוקרת של מדיה דיגיטלית ולימודי מוגבלות לבין עבודתה כרכזת סנגור ואחראית תחום הסנגור העצמי באקים ישראל. קינן ודרור משוחחים על מחקרה של דרור על מקומן של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבניית יכולות של מאבק לשינוי חברתי בקרב מסנגרים עצמיים עם מוגבלות שכלית בישראל, על מקומה בשדה כחוקרת
שפה חזותית ברשתות החברתיות: בין הישראלי לגלובלי
פוסט ראשון של עומר קינן בבלוג שלו "האני הדיגטלי'" בוחן האם ניתן לאפיין שפה חזותית שנוצרת ברשתות החברתיות כ"ישראלית", והאם היא נותרת כזו גם כאשר נקשרות אליה משמעויות מעולמות תוכן גלובליים. האם ניתן לאפיין שפה חזותית שנוצרת ברשתות החברתיות כ"ישראלית"? והאם היא נותרת כזו כאשר נקשרות אליה משמעויות מעולמות תוכן גלובליים? לאחרונה התבקשתי לדבר בכנס
אורי שוורץ על משילה וכוח באתרי רשתות חברתיות
אורי שוורץ טוען שבין פייסבוק למשתמשיה שוררים יחסי משילה (governance) אשר מופעלים על חלק הולך וגובר מהיחסים החברתיים, ומראה כיצד פייסבוק מסדירה את היחסים החברתיים בין משתמשיה בין השאר באמצעות מסמכים חוקתיים, כללים, והכרעות כמו-משפטיות במעל מיליון תלונות שהיא מקבלת מדי יום פורסם לראשונה ב-15.3.2019 מאמר של הסוציולוג אורי שוורץ, מרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה