הילה נחושתן ותאיר קרזי־פרסלר כותבות לבחברת האדם על הזעם המוסרי שמעוררות נשים שמנות שמציגות את גופן בגאווה במרחב הציבורי וברשתות החברתיות. דרך פרשה תקשורתית שעוררה סערה, הן בוחנות כיצד סלידה מהגוף השמן כרוכה בהיסטוריה ארוכה של משטור מוסרי ומגדרי, ומציעות להבין את התגובות החריפות כלפיו כחלק ממנגנון רחב יותר של פיקוח על נשיות ועל גבולותיה:
במאמר שכותרתו "גופים פרדוקסליים: משא ומתן על תיקון ביו רפואי, אחריות, וטיפול במרפאה לניתוחי קיצור קיבה" שהתפרסם לאחרונה בכתב העת BioSocieties, הילה נחושתן ויהודה גודמן מציגים אתנוגרפיה שמנתחת את הסתירות הפנימיות, המתחים והפרדוקסים שמלווים ניתוחים בריאטריים בישראל, ובמקומות אחרים (המאמר בגישה חופשית). . כתב העת BioSocieties עוסק בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הגוף ובדגש על רפואה. המאמרים
בן בלק בוחן את המשמעות של "השמנת יתר חולנית״ (obesity) בראי הספרות האנתרופולוגית ומשרטט את הגבולות והחיבורים בין הביולוגיה לחברה: איך נוצרת הגדרה של מחלה, מה הבעיות החברתיות ופוליטיות של הגדרה כזו, מהם השיחים סביב קיצורי קיבה ולמה צריך להסתכל על הסוגיה הזו במבט מערכתי כולל. מהי בעצם "השמנת יתר חולנית", או obesity בלעז? האם