לקט פסח אנתרופולוגי
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? בשבוע הקרוב, כל חוגגי חג הפסח יהיו עסוקים. בין נקיונות קדחתניים לעריכת שולחן החג, ויכוחים על אכילת מצה רטובה או יבשה, חיפושים אחר האפיקומן ולילות ארוכים של שירה וקריאת ההגדה בניצוחו של ראש המשפחה. וכל זה עוד אם אתם לא בין המחמירים שבעריכת החג.
פסח בפתח, מהחגים המשמעותיים במסורת היהודית. משפחות רבות בישראל יתכנסו סביב שולחן החג ויחגגו אותו. באותו הערב, יתכנסו משפחות חילוניות, מסורתיות, אורתודוקסיות, רפורמיות, כל אחת מתת זרם אחר, מעדה שונה ועם מסורת משפחתית מסוימת. על מפת החג הלבנה תתמלא צלחת הסדר ויונחו קערות החרוסת – זו העיראקית עם הסילאן או ההולנדית עם התפוחים. חג אחד – ופנים רבות לו. וכמו שהאנתרופולוגים אוהבים, חג שמספק הרבה חומר למחשבות על המבעים התרבותיים שבו.
אז תרשו לנו לחגוג איתכם גם את חג הפסח – דרך לקט כתבות שפרסמנו לאורך השנים, שעוסקות כולן בהיבטים האנתרופולוגיים של החג. שלא תגיעו לליל הסדר בלי נושאי שיחה וקושיות!
חג שמח לכולן.ם.
בין משתה רומאי למרי דאגלס – ליל הסדר כטקס
נמרוד לוז כותב על ליל הסדר, ובנסיון להבין את משמעות הטקס שבארוחה ואת מקורות ההשראה שלה.
משעמום לגאולה, או: למה אנחנו קוראים בהגדה למרות שלא מבינים כלום?
חזקי שוהם תוהה מדוע יהודים ישראלים רבים מקריאים את ההגדרה בליל הסדר, למרות שהם לא מבינים ולא ממש איפכת להם מה המשמעות. לטענתו, מדובר ב׳שיבוש ריטואלי של הריטואל המקורי׳.
שלמה דשן – ישראלים חילונים בליל הפסח: צלה של משפחתיות על סמלים דתיים
שלמה דשן בוחן את האופנים שבהם ישראלים חילונים חוגגים את חג הפסח, אחד המנהגים היהודים שרוב האוכלוסיה בישראל מציינת. לפי דשן, היסוד המשפחתי־נשי בולט בסדר החילוני, וכי הדבקות בטקסט המסורתי מעוררת קשיים ואי־נוחות לחוגגים, אשר משנים חלקים מן הטקסט המסורתי ויוצקים תוכן חדש, שיש בו נעימות אירוניות וחילון.
פרשת בא: הורות לאורך הדורות
אריאל כנפו-נועם כותב על מכת בכורות וטראומה בין דורית – כיצד הזכרון עובר בין הדורות – תרבותית וביולוגית.
לדבר על הדיבור על המימונה – אנדרה לוי
אנדרה לוי כותב על חג המימונה, ומיקומה בתרבות במרוקו ובישראל, על המשמעות שלה בעיני החוגגים אותה והן בעיני האליטה.