מאמרי אורח

היום, ד' בשבט, התקיימה כמידי שנה בשנה הילולת ר' ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי (1984-1889). וזו הזדמנות לחזור למחקריו של פרופ' אמריטוס יורם בילו (האוניברסיטה העברית) על פולחן המקומות הקדושים. יהונתן הרשברג, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון כותב על כך בהקשר להילולה ולבבא סאלי עצמו, על בסיס מחקריו של יורם בילו.

הבבא סאלי נודע בשל פעילותו הדתית-מיסטית הענפה שכללה מתן ברכות, עצות וקמעות, ונחשב לאחד מהמקובלים הבולטים ביהדות מרוקו ולאחר מכן במדינת ישראל במהלך המאה ה-20. הילת הקדושה שנקשרה לבבא סאלי בחייו (ובחיים שלאחר חייו) הביאה לנתיבות לא רק מאמינים, אלא גם חצרות צדיקים נוספות וצירפה לבית הקברות העירוני ציונים קדושים רבים. קברו, המצוי בנתיבות, משמש מאז פטירתו (1984) מוקד עלייה לרגל מרכזי במפת המקומות הקדושים בישראל.

בילו מראה במחקריו כי עליית פולחן המקומות הקדושים בעיירות הפיתוח טמונה בפנייה לשימוש במערכת הסמלים וביצירת מעטפת משמעות שהיו (ועדיין) מוכרות למהגרים שהגיעו ממרוקו לישראל. הקונטקסט התרבותי, חוויית ההגירה וסיפור חייו האישי של הבבא סאלי רלוונטיים להבנת התעצמות התופעה. כך למשל קבורתו של הבבא סאלי בעיירת מגוריו נתיבות ולא בחלקה שיועדה לו בהר הזיתים מסמלת זיקה פטריוטית ליישוב ולבית ומבטאת, לטענת בילו, שורשיות ומקומיות המגובות בניסיון של אמרגני הקדושה להציג את הצדיקים כמגנים על משמרת עירם. מתחם הקבר והפולחן הדינמי המתקיים סביבו המגיע לשיא ביום ההילולה, והתכונה הרבה שאוחזת בעיר נתיבות הלובשת חג וצבע באותו היום, מהווים חלק מרכזי בתחיית פולחני המקומות הקדושים בישראל. קורותיו של הבבא סאלי, שנולד למשפחת רבנים מיוחסת, עלה ממרוקו לישראל בתחילת שנות ה-70 ובחר להשתקע בעיירה נתיבות, המצויה בפריפריה הישראלית, שופכים אור על מופעיה המגוונים של הדתיות העממית ועל הצומת המצוי בין דת, מרחב ואתניות בישראל ובתוך כך על מקומם הבולט של יוצאי מרוקו בעיצוב הגיאוגרפיה הקדושה בספר העירוני הישראלי.  

ביבליוגרפיה:
יורם בילו, 2021. קידוש המרחב היהודי בפריפריה הישראלית: תובנות ממחקר בקרב יוצאי מרוקו בישראל, בתוך ליאור חן, עומר הקר ונורית שטדלר (עורכים), מקומות קדושים בארץ הקודש: מבט אתנוגרפי, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 100-65.

בילו, יורם, 2005. שושביני הקדושים: חולמים, מרפאות וצדיקים בספר העירוני בישראל. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

בילו, יורם ובן–ארי, אייל, 1997. קדוש בצומתי משמעויות: על המיתיפיקציה של הבבא סאלי, בתוך דוד אוחנה ורוברט ס' ויסטריך (עורכים), מיתוס וזיכרון: גלגוליה של התודעה הישראלית. ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד 290-303.

הדס שדר, ליאת ורדי, 2014. מתחם הבבא סאלי בנתיבות כבבואה חברתית, מעבר להלכה, עמ' 371–400, שדה בוקר: מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות. 

תמונה בשימוש הוגן: אהלי צדיקים כיכר השבת/ויקיפדיה