סיכום 2023 – בחירת העורכות והעורכים
לכבוד סיום שנת 2023 בחרנו, צוות בחברת האדם, את עשרת הכתבות שהכי אהבנו השנה. זה לא היה קל, והרבה מאוד נשארו בחוץ למרות שהן חשובות ואהבנו גם אותן. אז אנחנו מזמינים אתכם לחזור אליהם ולרבות אחרות באתר, אולי בתוך השנה הלא פשוטה הזו דווקא את הכתבה הזו פספסתם…
כיצד נראה "מאחורי הקלעים" של המחקר האנתרופולוגי? מהו התהליך המחקר של אנתרופולוג, להבנת קוד תרבותי המהווה את נקודת המוצא של נחקריו? בפינה החדשה בבחברת האדם: "עבודת שדה", ננסה להעביר משהו מתוך המהות החמקמקה של שיטת המחקר האנתרופולוגית הלא שגרתית. איך מתחילים לחקור שדה מסוים? איך נכנסים לשדה מחקר? מה קורה לנו "שם"? ואיך מפרשים וכותבים את זה אחר כך?
לכבוד הפינה הראשונה עסקנו בהתחלות. בכתבה זו שאלנו את ליאור בסרמן-נבון, אלי תימן, יעלה להב-רז, עמליה סער, אלירן ארזי, איילה מלו, יעל עשור, ציפי עברי, טל שמור, פנינה מוצפי-האלר ורוית תלמי-כהן על ההתחלות שלהן.ם. שאלנו – מתי ולמה חשבת על שדה המחקר? איך התחילה עבודת השדה שלך?
2. ראיון עם ניסים ליאון על על פוליטיקה דיסטופית, ישראל השניה והקרע בחברה הישראלית:
פרופ' נסים ליאון (אוניברסיטת בר אילן), נשיא האגודה האנתרופולוגית הישראלית ואחד החוקרים הבולטים של דתיות, אתניות ומעמד באורתודוקסיה הישראלית בת-זמננו, בראיון מיוחד עם רותם קליגר על המחאה, אותנטיות, החרם האנתרופולוגי והקסם שבאתנוגרפיה.
וזו גם ההזדמנות להזכיר שעוד ראיונות מרתקים התקיימו השנה ואותם ניתן למצוא כאן.
3. סמלי מפתח על חתונה וטקסי מעבר
רותם קליגר-חליוא כותבת על החתונה לבן זוגה אור ועל אחד ממושגי הבסיס באנתרופולוגיה: טקס מעבר.
זו גם הזדמנות להזכיר שאת כל תכני "סמלי מפתח" ניתן למצוא כאן.
.
4. ראיון עם קרול קדרון וקרן פרידמן-פלג על חוסן וטראומה:
ראיון בשני חלקים עם קרול קדרון וקרן פרידמן-פלג על המושג ״פוסט טראומה" ומשמעותו של החוסן הלאומי בעת המשבר דרך המבט האנתרופולוגי. החלק הראשון התמקד בטראומה: מי אמור לאבחן "מדינה שלמה" בפוסט טראומה? האם כל תרבות מפרשת טראומה באופן זהה? והאם נכון לתייג תחת "פוסט טראומה" כל כאב נפשי שאנו חווים כעת? החלק השני עסק בחוסן: כיפת ברזל הייתה סמל החוסן הצבאי של ישראל במשך שנים. היא שימשה לא רק ככלי יירוט צבאי אלא גם כדימוי, סמל מפתח שאצר בתוכו תחושת ביטחון ועמידות. אך בלחמה הנוכחית החוסן הצבאי חווה פגיעה קשה, זה ברור, אבל כיצד השפיעה מתקפת הפתע על חוסנו של העורף?
5. המסע בזמן של משרתי המילואים:
כיצד תופסים אנשי המילואים את חווית הזמן? מדוע העלייה על מדים במסגרת המילואים מעבירה (או מחזירה) את אנשי המילואים לחוויית זמן שונה ואיך אפשר להתייחס לזמן כמשהו חומרי? מאמר חדש של נחמיה שטרן (אריאל) אשר פורסם בכתב העת Ethnography עוסק בחוויית הזמן בקרב אנשי המילואים. שטרן מצביע על חשיבות בחינת שיגרת החיים עצמה, על כל הפרטים ״הרגילים״, שלכאורה אין להם משמעות מפורשת, על מנת לנתח את החוויה של מתיחת הזמן, בזבוז הזמן וכן, נסיון לחזרה בזמן על מנת להתמודד עם טראומה. הפוסט נכתב בשיתוף אפרת מרקוביץ'.
6. היררכיה של ידע ויצירה של בורות במקרה הבוחן של תופעת השפיכה הנשית:
לרגל אישור הדוקטורט שלה כותבת ליאור בסרמן נבון על המחקר שביצעה ועל התהליך שהוביל אליו. את עבודת הדוקטורט שלה השלימה בסרמן נבון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, תחת הנחייתם של ד"ר גילי המר וד"ר עתניאל דרור.
7. על משטרי הצדקה ועבודת גבול מוסרית בקרב גברים המשלמים על מין:
כיצד גברים המשלמים על מין מצדיקים את עצמם מוסרית, אל מול הסטיגמה החברתית והתרבותית הקיימת כלפי פעילותם? בהתבסס על 24 ראיונות עומק עם גברים ישראלים ששילמו על מין במסגרת שהיה בחו"ל, בוחנות יעלה להב-רז, איילת פריאור ועינת פלד שאלה זו. הן משתמשות במסגרת התיאורטית של סוציולוגיה פרגמטית לצד עבודת גבול מוסרית, ומציגות ארבעה משטרי הצדקה שונים המשמשים פתרון יצירתי לאי הנחת המוסרית של הגברים ששילמו על מין בחו״ל. יחד עם זאת, הן גם מראות שהשהות במרחבים גיאוגרפיים ותרבותיים שונים, לא מיתנו את תחושת ההכתמה המוסרית ולפיכך הן טוענות כי הניסיון לטשטש קודים מוסריים ולהקנות לפרט הגינות מוסרית נותר יותר פנטזיה מאשר מציאות.
8. לחשוב מהחומר: על הזִיָארָה הבדואית וטקסי דם בנגב
דניאל זוהר (המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) כותב על התזה שלו, "לחשוב דרך טביעות ידיים של דם על קברי קדושים בדואיים בנגב", שהתבססה על עבודת שדה שערך בקברי קדושים בדואיים בנגב בין פברואר 2021 לבין אוגוסט 2022. את מחקרו ביצע בהנחייתה של פרופ' נורית שטדלר.
למה חלק מהדור השני של עולי חבר העמים בוחרים ל ״התמזרח״, כלומר, לאמץ מערך של התנהגויות, ערכים ונורמות המזוהים בשיח הציבורי עם מזרחים מהמעמד הבינוני-הנמוך? במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Ethnic and Migration Studies בוחנים ניר כהן ואנה פרשיצקי את המפגשים בין בני הדור הדור השני לעלייה מברה״מ לבין בני גילם המזרחים בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית בישראל. בניגוד למחקרים קודמים, שהעריכו כי דפוסים תרבותיים של ׳התמזרחות׳ מובילים להיטמעות כלפי ״מטה״, מראים כהן (המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר-אילן) ופרשיצקי (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי) שהם דווקא מסייעים להם להשתלב באופן מוצלח למדיי אל תוך מעמד הביניים המזרחי.
10. חבל על הזמן? התנסויות, מחשבות ונרטיבים של מטופלים שאובחנו "מאוחר" בהפרעת קשב וריכוז
לפי העמדה הרפואית כיום, אבחון של הפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר נתפס, כאבחון שנעשה "מאוחר" מדי. מאמרם של ליאור טל ויהודה גודמן, אשר פורסם בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry מציג מציאות מורכבת יותר. בעזרת ראיונות עומק עם כאלו שהובחנו בגיל מבוגר, טל וגודמן מראים את השוליות המתמשכת של המאובחנים מאוחר, וטענים שיש חשיבות להתייחסות ל״זמן התנסותי״ של המאובחנים – מכלול חוויות החיים שהשפיעו על המטופלים – ואת אלו להעמיד להשוואה ולהתכתבות עם מונחי הזמן הפסיכיאטריים.
עד כאן בחירת העורכות והעורכים לשנה זו. כאמור, מחוץ לרשימה הזאת נשארו עוד הרבה כתבות ומאמרים טובים שלא נכנסו בסופו של דבר, אבל מומלץ מאוד להיכנס לאתר ולקרוא עוד.
נקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר מהאחרונה ותביא איתה גם שפע של כתבות אנתרופולוגיות מצוינות כמו שהיו בשנה זו.
עוד בנושא: