"> ספר חדש! נשים בישראל – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

ספר חדש! נשים בישראל

ברכות לאסתר הרצוג על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים"! הרצוג כותבת לבחברת האדם על ספר זה, המקבץ מאמרים שלה שפורסמו במקומות שונים, ועוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד.

הספר "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים", יצא לאור באוקטובר 2023, בהוצאת פרדס והמכללה האקדמית צפת. הוא דן בסוגיות פמיניסטיות ומגדריות מרכזיות בחברה הישראלית מתקופת טרום המדינה ועד לתחילת העשור הנוכחי. המאמרים שקובצו בספר פורסמו בבמות שונות בשני העשורים האחרונים. הם נערכו קלות והוסף להם עדכון ותובנות שעלו מהמבט לאחור.

המאמרים משלבים עיון אקדמי עם התנסות אישית במאבקים חברתיים ופמיניסטיים. הם צמחו מתוך החוויות האישיות שלי, בחיים האקדמיים, במעורבות החברתית ובפעילות הפמיניסטית. מאמר הפתיחה עוסק בהירארכיה האקדמית, בין אנתרופולוגים יישומיים, אנתרופולוגים במכללות ואנתרופולוגים באוניברסיטאות. הוא צמח מכך שהייתי "שם" בפעילות מגוונת "מחוץ" לאקדמיה, ובהוראה ובמחקר במכללות, הנתפשות ומטופלות כפריפריה אקדמית. כך התברר לי היתרון שמקנה השוליות האקדמית: הכתיבה הביקורתית פחות מאיימת על ההגמוניה האקדמית כשהיא באה מ"בחוץ", אך היא מצליחה להשפיע עליה בדרכים עקלקלות.  

בראשית שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, פרסמתי מאמרי דעה רבים ב"מעריב" על הפגיעה המתמשכת בתקציבי החינוך והסוואתה מאחורי רפורמות כוזבות; על ההירארכיה המגדרית של נשים-מורות וגברים-מנהלים; על הצבת אנשי צבא בראשות מוסדות חינוך ועוד. המאמר על מגדר וחינוך נכתב בעקבות הפרסומים, כאשר ב-1996 התבקשתי על ידי דוברת ארגון המורים העל יסודיים, לכתוב מאמר אקדמי על הנושא. מאז פרסמתי מאמרים וגם ערכתי ספר על "כוח ומגדר בחינוך". המעורבות שלי בנושא התרחבה כאשר יזמתי פעילות פמיניסטית נרחבת לתמיכה בהתמודדותן של נשים בשתי קדנציות על ראשות הסתדרות המורים.  

הקמתן של שתי מפלגות נשים (ב-1992 וב-1999), שימשה אותי בהפקת תובנות מאלפות ביחס לעוצמת התקשורת בקביעת סדר היום הפוליטי והשפעתה על גורלם של מתמודדות.ים ושל מפלגות. בהתנסות זו למדתי על הפנמת טענת ה"היעדר סיכוי" למפלגת נשים להיכנס לכנסת וגם על שיתוף הפעולה של פוליטיקאיות, ארגוני נשים וחוקרות.ים עם קיבוע דימוי זה. המבנה הסקטוריאלי של הפוליטיקה הישראלית, הסברתי, פועל לשימור שוליותן של הנשים, שלא השכילו לפעול בהתאם למבנה זה. מאידך, חשתי הערכה להתנהלותן הפוליטית התקיפה של ארגוני הנשים טרם הקמת המדינה ולנחישות עמידתן נגד תביעות ההדרה של המחנה הדתי-חרדי.

המחקר על הקשר בין נשים ומשפחה למדינת הרווחה צמח מתוך עבודת הדוקטורט על הקליטה של עולי אתיופיה, שהתבססה על עבודת שדה בשנים 1984-1983. במהלך תקופה זו התגוררתי במרכז קליטה, עם בני בן השנתיים. מהקשר היומיומי שפיתחתי עם העולים ועם עובדות.י המרכז למדתי על היבטים ביורוקראטיים שונים בקשר עם הנשים העולות. עמדתי על מקומם המרכזי של ארגוני ופקידי הקליטה בביסוס ה"משפחה" ובטיפוח זהות 'נשית' בקרב העולות, בעיקר זו של 'אם' ושל 'עקרת בית'. יחס זה נגזר, לטענתי, בעיקר מהמציאות המגדרית בישראל. כוון פרשני זה חלק על הגישה הפרשנית התרבותית, הדומה במידה רבה לזו שהוצעה בשנות ה-50.

העניין שלי ב"נשים ואמה˧ת במדינת הרווחה" התעורר לפני למעלה משלושה עשורים, בעקבות פניות רבות של אמהות, בעיקר חד-הוריות, לסייע להן במאבקיהן נגד הפקעת אימהותן והעברת ילדיהן למוסדות רווחה ולמשפחות אומנה. תיאורי המקרים, בהם הייתי מעורבת, חושפים את השימוש המניפולטיבי שנעשה בתיאוריות המשרתות הליכי הפקעת אמהות. הניתוח מצביע על האינטרסים של מערכות הטיפול ושיתופי הפעולה הבין-ארגוניים, במיוחד בין מערכות הרווחה והמשפט.

שלושה מאמרים בספר עוסקים באקטיביזם פמיניסטי, חוץ ממסדי. הם מבוססים על פעילותי הפמיניסטית מאז סוף שנות ה-80. במאמר על "פרלמנט נשים", שאותו הקמתי ב-1999 וריכזתי עד לאחרונה, מתואר הרקע להקמתו, הגיוון הרב של המשתתפות בדיוניו והפיזור הגיאוגרפי של למעלה מ-100 הכנסים שהתקיימו במסגרתו. מהמאמר מתבררים ההשראה שסיפק הפרלמנט למאבקים פמיניסטיים וחברתיים, מקומיים וארציים והתמיכה שהוענקה לנשים בהתמודדותן על תפקידים ציבוריים ופוליטיים.

"להיוולד מחדש" היה פרויקט העצמת נשים בכפרים ערביים. לקחתי בו חלק כיו"ר תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים (שהקמתי ב-1989). המאמר העוסק בפרויקט דן בתהליכי שינוי בפוליטיקה המקומית בפוריידיס ובג'סר א-זרקא, שהתרחשו בהשפעת הפרויקט. תחילתו הייתה ב-2008 בפוריידיס והוא הורחב ליישוב ג'סר א-זרקא בשנת 2012. התהליכים הגלויים והסמויים, הנידונים במאמר, הצמיחו עוצמה נשית-קהילתית וגרמו לפוליטיקאים המקומיים לראות בנשים גורם תמיכה מחד, וגורם מאיים מאידך.

בתחילת שנות ה-2000 הובלתי, ביחד עם ויקי שירן ז"ל ועם קואליציית ארגונים פמיניסטיים את המאבק נגד הפורנוגרפיה. המאמר האחרון מתאר את המאבק להעברת החוק נגד שידורי פורנו בערוצי הטלויזיה ואת הניסיון למנוע את הלגיטימציה של הבג"ץ לערוץ הפלייבוי. הוא עומד על הלחצים שהפעילו בעלי הזיכיונות על הפוליטיקאים ועל התקשורת כדי שתתאפשר הקרנת חומרים פורנוגראפיים; על העוינות שהפגינו ארגוני נשים ופוליטיקאיות כלפי המאבק ומובילותיו; ועל כניעתו של בית המשפט לדרישת הערוצים להתיר הקרנת חומרים פורנוגראפיים, תוך שימוש בשיח ליברלי והתחמקות מאחריות לפגיעה בנשים.

פרסומים נוספים בנושא: