ברכות ליעלה להב רז!
ברכות חמות ליעלה להב רז על קידומה לפרופסורית חברה וקבלת קביעות במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון!
פרופ' יעלה להב-רז (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחברת צוות בחברת האדם) היא אנתרופולוגית המתמחה באנתרופולוגיה דיגיטלית ובאנתרופולוגיה של מין ומיניות. מחקריה עוסקים במפגש שבין מין, מיניות, מגדר וטכנולוגיה ובוחנים כיצד זירות מיניות- ובעיקר אלו הנתפסות כשנויות במחלוקת או כמצויות בשוליים החברתיים- מאפשרות להבין תהליכים פוליטיים, כלכליים ומגדריים רחבים יותר.
.
השאלה המרכזית המלווה את עבודתה של להב-רז היא כיצד מיניות מתעצבת כזירה חברתית: כיצד אנשים מעניקים משמעות לפרקטיקות מיניות, כיצד נוצרים גבולות בין הנורמטיבי והחריג, וכיצד שינויים טכנולוגיים, כלכליים ופוליטיים מעצבים מחדש יחסים אינטימיים. במקום לראות במין ומיניות ביטויים אישיים או ביולוגיים בלבד, עבודתה מציעה להתייחס אליה כשדה תרבותי שבו מתנהלים משאים ומתנים מתמשכים על זהות, מגדר, מוסר ושייכות תרבותית.
ראשית דרכה המחקרית עסקה בעולמות התרבותיים של זנות בני נוער וצעירים ולאחר מכן עולמם של צרכני מין ובקשרים שבין מיניות, צרכנות וגבריות. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון (2016), הייתה המחקר האתנוגרפי הראשון שהתמקד בקהילות מקוונות של צרכני מין בישראל. באמצעות אתנוגרפיה דיגיטלית בחנה להב-רז כיצד המרחב הדיגיטלי מהווה זירה חברתית שבה נוצרים ומשועתקים תסריטים מיניים, קהילות פרשניות וצורות שונות של זהות גברית.
מתוך מחקר זה פיתחה להב-רז גוף עבודות רחב העוסק באופנים שבהם גברים מעניקים משמעות לצריכת מין מסחרי: החל מהיווצרות שפה ותרבות פנימית בקהילות צרכנים, דרך תסריטים של גבריות, ציד והתמכרות, ועד לאופנים שבהם צרכני מין מייצרים הצדקות מוסריות לפעולה בתוך שווקים הנתפסים כשנויים במחלוקת. מחקרים אלו מציעים לראות בצריכת מין לא רק פעולה אינדיבידואלית אלא פרקטיקה חברתית המאורגנת באמצעות נרטיבים, רגשות, יחסים הומוסוציאליים בין גברים וטכנולוגיות דיגיטליות.
בשנת 2024 פרסמה להב-רז את ספרה הראשון Israeli Masculinity, Sex Work, and Consumerism: Heteronormativity and Sexual Repertoires בהוצאת Routledge הספר מאגד ומרחיב את מחקרה האתנוגרפי על עולמם של צרכני מין בישראל ומציע להתבונן בצריכת זנות כעדשה פרשנית להבנת גבריות ישראלית עכשווית. באמצעות ניתוח סיפורי צריכה מינית ויחסים הנוצרים בקהילות דיגיטליות של צרכני מין, להב-רז בוחנת כיצד התרבות הישראלית מעצבת את הדרכים שבהן גברים מבינים, מבצעים ומעניקים משמעות למיניותם. תרומתו המרכזית של הספר היא בחיבור שבין תסריטים מיניים לבין תסריטים תרבותיים: הוא מראה כיצד האופן שבו גברים מספרים על מפגשים מיניים בתעשיית המין משקף ומעצב תפיסות רחבות יותר של גבריות, הטרונורמטיביות, צרכנות ושייכות חברתית בישראל. דרך ניתוח רפרטוארים שונים של גבריות – ובהם גם מופעים של גבריות פוסט-הירואית, פגיעוּת וקורבנוּת, הספר מדגים כיצד גברים יכולים לנוע בין כוח לחולשה, בין זכאות מינית לבין צורך בהכרה מוסרית, וכיצד מתחים אלו נטועים בהקשרים תרבותיים ישראליים רחבים יותר.
ציר נוסף בעבודתה של להב-רז עוסק בפוליטיקה וברגולציה של תעשיית המין. מחקריה בוחנים כיצד זנות ועבודת מין הופכות לזירות של מאבקים מוסריים, משפטיים ופוליטיים, וכיצד מדיניות ציבורית נוצרת מתוך מפגש בין תפיסות אידיאולוגיות, שיחים גלובליים וחוויות החיים של האנשים הפועלים בתוך תעשיית המין. במסגרת זו חקרה להב-רז את ההיסטוריה והמאבקים סביב חקיקת הזנות בישראל, אקטיביזם דיגיטלי בתחום הזנות ועבודת המין, השפעת משבר הקורונה על אוכלוסיות בזנות ועבודת מין, והאופן שבו קולותיהן של אוכלוסיות מודרות נשמעים- או מושתקים– בתהליכי קבלת החלטות.
בשנים האחרונות הרחיבה להב-רז את מחקריה לעבר השאלה הרחבה יותר של מין בעידן הדיגיטלי, ובמיוחד לאופנים שבהם טכנולוגיות חדשות משנות את גבולות האינטימיות, הגוף והאינטראקציה החברתית. במסגרת זו היא מובילה שני כיווני מחקר מרכזיים.
הראשון, יחד עם ד"ר דנה קפלן מהאוניברסיטה הפתוחה, הוא פרויקט המחקר Digital Sexual Conduct, הממומן על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF). הפרויקט מבקש לפתח מסגרת תיאורטית חדשה להבנת פרקטיקות מיניות וחברותיות מינית בסביבות דיגיטליות. באמצעות מעבדת המחקר שהקימו הן חוקרות כיצד טכנולוגיות כגון פלטפורמות דיגיטליות, רשותות חברתיות, בינה מלאכותית, צ'טבוטים וכד', משנות את הדרכים שבהן בני אדם יוצרים, מבצעים ומפרשים מיניות ואינטימיות.
במקביל, בשיתוף עם פרופ' שלי לוי-צדק מאוניברסיטת בן-גוריון, חוקרת להב-רז את המפגש שבין מיניות, רובוטיקה ואינטראקציית אדם-מכונה. מחקר זה עוסק ברובוטיות מין ובשאלות החברתיות, האתיות והתרבותיות שהן מעלות: כיצד בני אדם מדמיינים קשרים אינטימיים עם טכנולוגיות לא אנושיות, כיצד מתעצבות ציפיות מסובייקטים לא אנושיים, כיצד טכנולוגיות אימרסיביות עשויות לעצב את עולם העבודה המינית ומה הופעתן של טכנולוגיות אלו מלמדת אותנו על גבולות משתנים בין האנושי ללא אנושי.
לאורך עבודותיה משלבת להב-רז בין אתנוגרפיה קלאסית, שיטות מחקר דיגיטליות, אוטואתנוגרפיה, ושיתופי פעולה בין-תחומיים, ומראה כיצד דווקא מחקר של זירות הנתפסות כשוליות או מעוררות מחלוקת מאפשר לחשוף שאלות יסוד באנתרופולוגיה: כיצד נוצרים גבולות חברתיים, כיצד משתנות נורמות מוסריות, וכיצד טכנולוגיות חדשות מעצבות מחדש את היחסים בין גוף, זהות וחברה.
מעבר למחקריה, להב-רז היא מרצה מצטיינת וזוכת פרסי הצטיינות בהוראה באופן רציף, המפתחת קורסים בתחומי האנתרופולוגיה הדיגיטלית, אנתרופולוגיה של מין ומיניות, פורנוגרפיה, גברויות, וטכנולוגיות חדשות כגון רובוטיקה ובינה מלאכותית. לצד פעילותה המחקרית וההוראתית, להב-רז פועלת להרחבת השיח האנתרופולוגי מעבר לגבולות האקדמיה. היא חברה בצוות "בחברת האדם" ופועלת להנגשת ידע אנתרופולוגי לקהלים רחבים. בנוסף, בשנת 2019 הקימה יחד עם קולגות את "האגודה הישראלית לחקר זנות, עבודת מין וסחר במין", המשמשת מרחב לשיתוף פעולה בין אקדמאיות, א.נשי שטח וא.נשים עם ניסיון חיים בתחום הזנות ועבודת המין במטרה לקדם מחקר ודיון ציבורי מבוססי ידע בתחום תעשיית המין.
מזל טוב יעלה, ולעוד שנים רבות של מחקר אנתרופולוגי חדשני, ביקורתי ופורץ גבולות!
עוד ממחקריה של להב רז:
