במהלך המחאות סביב הרפורמה המשפטית בישראל בשנת 2023, הפכה המילה "דמוקרטיה" לאחד ממוקדי המאבק המרכזיים. מתנגדי החקיקה ותומכיה השתמשו באותו מושג כדי להצדיק עמדות מנוגדות, אך האם הם גם העניקו לו את אותה משמעות? וכיצד השפיעו הפרשנויות השונות על ההתגייסות למחאה? במאמר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Comparative Sociology, בוחנת אביטל סיקרון, דוקטורנטית
טליה טרזה אסן (פוסט-דוקטורנטית בתוכנית עמיתי מרטין בובר, האוניברסיטה העברית), גל לוי (חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה) ומחמד מסאלחה (חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה) כותבים לבחברת האדם על מאמרם החדש שבחן את פעילותם הפוליטית של בני ובנות נוער במחאה נגד רפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בשנת 2023: צילום תמונה
קרדיט לתמונה: Oren Rozen, CC BY-SA 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons הסוציולוגיה החוקרת את השנה האחרונה משקפת את החברה הישראלית – והייתה זו שנה רצופת משברים. בגליון האחרון שלו, עסק כתב העת סוציולוגיה ישראלית בהפיכה המשטרית ובשבר סביבו התפצל החברה הישראלית. לאחר צאת הגליון, התרחשו אירועי השבעה באוקטובר. עורכי כתב העת, ד״ר טליה שיף, ד״ר
ניתוח אתנוגרפי של אלעזר בן לולו, במסגרת הגליון המיוחד של ׳קריאות ישראליות, של טקס ההבדלה של הקהילה הרפורמית שהתקיימה במסגרת המחאה כנגד הרפורמה המשפטית, בכל רחבי הארץ. בן לולו (אריאל) מתחקה אחר המשמעויות המגוונות בביצוע הטקס כחלק מהמחאה: כיצד מתבצעת הבדלת המחאה הלכה למעשה בהפגנה; אילו שינויים מוטמעים בריטואל, מהן הפרשנויות שמעניקים המשתתפים לביצוע, וכיצד הם