"> ספרה החדש של פנינה מוצפי האלר, אנתרופולוגיה ותזמון – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

ספרה החדש של פנינה מוצפי האלר, אנתרופולוגיה ותזמון

פנינה מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על שיחות שהשתתפה בהן בפודקסט המעבדה, סביב פרסום ספרה החדש "שחורדיניות: לקראת אנתרופולוגיה פמיניסטית בישראל". מוצפי האלר מתייחסת לתזמון שבו הפרק שודר – מיד לאחר אירועי ה7.10, ובאופן כללי למחקר האנתרופולוגי הנטוע בזמן מסוים – ואולי משמעותי דווקא בגלל יכולתו לתפוס את הרגע ההיסטורי הספציפי בו נערך.

בסוף מאי השנה הוזמנתי לאולפני הרדיו של התוכנית "המעבדה" שבה רונה גרשון תלמי מנגישה ספרי עיון וידע אקדמי לציבור השומעים. הקלטת הריאיון בשני חלקים מצורפת פה. בצרוף מקרים דרמטי, שידורו של הראיון נדחה והוא עלה לבסוף לשידור בשני חלקים ושודר ב12 וב13 בדצמבר. 

עורכי התוכנית התקשרו אלי ואמרו שלדעתם התכנים של שני הראיונות עדיין רלוונטיים ומעוררים למחשבה דווקא בימים הקשים של פוסט ה7 באוקטובר. מדובר בהחלטה אמיצה, שכן הדיון שעסק בסיפרי החדש "שחורדיניות: לקראת אנתרופולוגיה פמיניסטית בישראל" שיצא בהוצאת בבל, נוגע בכמה נקודות רגישות ונפיצות במיוחד בחברה הישראלית. בין הנושאים הטעונים בהם נוגע הספר אפשר למצוא עיסוק ביחסי עיירות פיתוח וקיבוצים,  הגדרה מחודשת של משמעותה של מחאה חברתית כשזו מובעת דרך הגוף ואינה נגזרת של שיח הגמוני, ומחקר המאפשר השמעת קולות מושתקים, שלא נכנסו לרקורד המרכזי של הסוציולוגיה וההיסטוריוגרפיה בישראל. בספר שלוש מסות וכל אחת מתמקדת באחד הנושאים הנפיצים הללו. 

אחת השאלות המעניינות למי שת.קשיב לשני הראיונות היא דווקא התזמון הנורא של השידור, או הקשבה לשיחה שניהלתי עם המראיינת. השאלה היא עקרונית ורחבה והיא פוליטית ותיאורטית באחת, והיא מדברת על האפשרות או הפוטנציאל של כתיבה ומחקר אתנוגרפי אקדמי להבנת מבנה העומק של מציאות חברתית, כשזו משתנה לנגד עינינו. במילים אחרות, עד כמה מה שאנו מתעדים במחקרים שלנו והניתוח שאנו מציעים—במקרה שלי בנושאים של יחסי כוח במרחב הישראלי, של אופייה של מחאה שמגיעה מהשוליים ומתבטאת דרך הגוף ולא באפיקים מוכרים—הוא משמעותי דווקא בגלל הרגע ההיסטורי שבו נערך המחקר.

הריאיון הצליח לא רק לדון בספר אלא התפתח לשיחה מאתגרת ועמוקה שבה הבעתי את תפיסותיי לגבי מודל של אנתרופולוגיה אחרת – פמיניסטית, ציבורית, מעורבת ורפלקסיבית. בריאיון הארוך הבעתי את ה"אני מאמינ/ה" שלי לאופיה של אנתרופולוגיה שהייתי רוצה לראות בארץ. אני רוצה להודות למראיינת ששאלה שאלות נוקבות ועזרה לי לבטא זאת באופן שלא עשיתי בצורה עמוקה כזו בעבר. מקווה שתהנו מההקשבה.

פרק ראשון

פרק שני

לקריאה נוספת: