"> רק היום – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

רק היום

אנתרופולוגיה על ימים ומועדים

זה לא המאמן, זו התרבות- על כדורגל אנגלי ותרבות אנגלית
מאמרי אורח
רגע לפני גמר אליפות אירופה בכדורגל (היורו), שיתקיים בראשון בערב, מנתחת האנתרופולוגית וחוקרת הספורט שלומית גיא, אשר חקרה את תרבות הכדורגל האנגלי ואת דרכי החינוך והחניכה שלו, את הדרך בה משחקת הנבחרת האנגלית ומראה כיצד הבנת התרבות
השקית כ'לא תיק'
רק היום
ב-3/7 חל "יום ללא שקיות ניילון". לכבוד המאורע, משה בכר כתב לבחברת האדם על מקומן של השקיות בחייה של קבוצה אחת בחברה הישראלית- החרדים: קרדיט תמונה ראשית: משה בלוי. מראה נפוץ הוא לראות גברים חרדים מסתובבים ברחוב
העיר שנוגעת בלב - על סינדרום ירושלים
רק היום
לכבוד יום ירושלים צליל טורם, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית כותבת לבחברת האדם על סינדרום ירושלים ועל הדרך שבה תרבות וסוכני תרבות כמו מדריכי טיולים משפיעים על תפיסת התופעה. . סינדרום ירושלים התקבע בשיח
אנתרופולוגיה במוקדי סכסוך - כנס האגודה האנתרופולוגית ה-52
רק היום
איך עושים אנתרופולוגיה באזורי קונפליקט ומלחמה? כיצד הפרספקטיבה האנתרופולוגית מבינה ומנתחת את המתרחש באזורנו בשמונה החודשים האחרונים? האגודה האנתרופולוגית הישראלית מזמינה לכנס השנתי (ה52 במספר!) שיעסוק באנתרופולוגיה במוקדי סכסוך. הכנס יתקיים ביום חמישי ה20.6.2024 באוניברסיטת בר אילן
מגוון ביולוגי ומגוון תרבותי
רק היום
״הדמיון בין אזהרותיהם של ביולוגים מפני אובדן מגוון המינים ואזהרות האנתרופולוגים מפני אובדן המגוון התרבותי הוא מדהים״.השבוע ציינו גם את יום המגוון הביולוגי וגם את היום העולמי לגיוון תרבותי - אבל האם יש קשר ביניהם, ואיך זה
חללים - חדרים וחפצים של חיילים שנהרגו
רק היום
ומה קורה עם החדר שנשאר? איזו משמעות נושאים החפצים, מה מאפשר החלל - אחרי שהבן או הבת נהרגים במהלך שירותם הצבאי? מיה פוגל כותבת על התזה של אסנת שלו נזרי, אשר חקרה את חוויותיהם של הורים שכולים
קומיניטס בשבת האור
רק היום
עדי מרר, סטודנטית לתואר שני במדעי הדתות והאנתרופולוגיה שעובדת בימים אלה על התואר שלה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ ברוריה ביטון-אשקלוני, כותבת לבחברת האדם על "שבת האור"- אירוע הפסחא של הכנסיות המזרחיות ועל תחושותיה כמשתתפת בטקס: ״חשבתי
יום השואה 2024
רק היום
ציור התמונה הראשית: Aviad Sajevitch "7 סיבות שבגללן חובה להשוות בין טבח ה-7.10 לבין השואה" (ynet) "שואה שלנו: הלקח שישראל צריכה ללמוד מטבח ה7 באוקטובר" (מקור ראשון) "ה-7 באוקטובר היה שואה?" (הארץ) השנה מציינים את יום השואה
לחגוג מימונה בברוקלין: על התהוותה של מזרחיוּת אמריקאית
אנתרופולוגיה לשבת
לכבוד המימונה, גל לוי כותב על מאמרו שפורסם בגיליון מיוחד של ״הכיוון מזרח״, בו הוא בוחן את המאפיינים הייחודיים של קיום המנהג בברוקלין, ודרך זה גם את התהוותה של מזרחיוּת אמריקאית. לוי (האוניברסיטה הפתוחה), שואל מדוע וכיצד הייתה המימונה
מחשבות על גבולותיו הקשיחים והבלתי נזילים של החמץ
רק היום
פיתה, לחם, פסטה, פתיתים. ביומיום, המאכלים האלו מככבים בתפריט של הישראלי הממוצע - קרובים לצלחת וקרובים ללב. אבל בפסח הם מטופלים בצורות שונות - נשרפים, מועברים לגוי, מוסתרים על מדפי הסופר, ומאוחדים יחדיו תחת הכותרת המאיימת "חמץ".
סדר פסח - קושיות ושתיקות סביב שולחן החג
רק היום
"עברנו את פרעה... אבל איך לעזאזל נעבור את ליל הסדר עם המשפחה???" ליל הסדר בפתח, ואת הכבישים גודשים אנשים בדרכם לסעודות המשפחתיות. החג היהודי מזוהה יותר מכל עם התכנסות משפחתית רחבה סביב שולחן אחד – והרשת גועשת
לקט פסח אנתרופולוגי
רק היום
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? בשבוע הקרוב, כל חוגגי חג הפסח יהיו עסוקים. בין נקיונות קדחתניים לעריכת שולחן החג, ויכוחים על אכילת מצה רטובה או יבשה, חיפושים אחר האפיקומן ולילות ארוכים של שירה וקריאת ההגדה בניצוחו של
היום של הרמאים - 1 באפריל שמח!
סמלי מפתח
תמונה: MARVEL STUDIOS 1 באפריל זה היום לחגוג את הליצנים, חובבי התעלולים, הבדיחות, האשליות, המסתורין והכאוס… אלו שלמרות כל זאת אנחנו מתאהבים בהם שוב ושוב… רותם קליגר חליוא כותבת #סמלי_מפתח והפעם: דמותו של הטריקסטר.  כמעט בכל סיפור
חטא מותר? על תפיסות עישון בקרב גברים חרדים בישראל
אנתרופולוגיה לשבת
איך מגשרים על הפער בין הציווי "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", לבין תמונות ילדים המעשנים סיגריה ראשונה בפורים ברחובות מאה שערים? מדוע מרשה לעצמו ראש עיריית אלעד לחלק בפורים סיגריות לבני נוער חרדים משל מדובר במשלוח מנות? במחקר חדש
סמלי מפתח- קפיטליזם ריגשי
סמלי מפתח
הרחובות מתמלאים בבלונים אדומים בצורת לבבות, מכירות הפרחים והשוקולדים עולים וזה כמובן סימן שיום האהבה הגיע. אז לכבוד הוולנטיינס, רותם קליגר חילוא מסבירה מהו "קפיטליזם רגשי" על פי פרופ' אווה אילוז. אל תצפו לפוסט רומנטי 🙂 כשאנשים
אל תוך שאולין - אירוע הפתיחה של פסטיבל הקולנוע  - סרט ומופע אומנויות לחימה 
אנתרופולוגיה במדיה
בעוד שבועיים יתקיים אחד מאירועי השיא של הקהילה האנתרופולוגית בישראל, והוא פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-12 במספר. הפסטיבל הוא שיתוף פעולה בין המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וסינימטק ירושלים, והוא יתקיים בין התאריכים 15-17 בפברואר. אחת ההקרנות המרכזיות
טרף, אבל בטוח
רק היום
איך יציאה למסעדה סינית בחג המולד הפכה למסורת יהודית אמריקנית? לכבוד חג המולד, צולל שלמה גוזמן-כרמלי למסורת ותיקה של יהודי ארה״ב - יציאה למסעדה סינית בחג המולד. דרך מאמר אנתרופולוגי מ-1992 מציג גוזמן-כרמלי את מקורות המנהג, ופורס
אנתרופולוגיה של חנוכה וחגי אור אחרים
רק היום
אין דבר כזה "סדר חנוכה" וגם לא לילה לבן כמו ב"טיש שבועות", אבל רבים ורבות מאיתנו מתאגדים בימי החג להדלקת נרות עם חברים או משפחה. מלבד הברכות וקריאות ה"אמן" מול האש, זאת הזדמנות טובה להעמיק במקורות חג
יום האבל האזרחי – ורד ויניצקי סרוסי – 7.11.23
רק היום
אתמול, ה7.11.23, התקיים יום אבל אזרחי לציון 30 יום לזכר הניספים והניספות במתקפת השבעה באוקטובר. בניגוד לימי אבל אחרים, זהו לא היה יום אבל לאומי בארגון המדינה, אלא יוזמה שעלתה מלמטה. פרופ׳ ורד ויניצקי-סרוסי, פרופ׳ לסוציולוגיה, נשאה
שמחת תורה אנתרופולוגית
אנתרופולוגיה במדיה
שמחת תורה מציינת את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש, כמעין חגיגה מחזורית. לכבוד שמחת תורה, נבקש גם אנחנו לעשות עיקוף מחזורי של שנה – ולחזור לשני ראיונות מעניינים של תמר אלאור ושלמה גוזמן-כרמלי שלנו, ראיונות שכבר "הפכו
על פסטיבל השמש באנדים של אקוודור וטקסי היפוך של מחאה ואישור מחדש.
סמלי מפתח
#סמלי מפתח, והפעם, , דניאל זוהר מתאר לנו סוג של טקס אחר, רגע לפני שהוא נכנס לעבודת שדה אנתרופולוגית ביערות האמזונס. בדרך לעבודת שדה באמזונס של אקוודור, עצרתי לחגוג את פסטיבל השמש (Inti Raymi), אחת החגיגות הגדולות
מצעד הגאווה בירושלים כמשל
רק היום
נוכחות של לסביות הומואים, טרנסג'נדרים.יות וביסקסואלים.יות (להט"ב) בירושלים היא סוגיה פוליטית שמעוררת מחלוקות רבות לאורך שנות קיומו של הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות, ארגון להט"ב ירושלמי, המארגן בין השאר את מצעדי הגאווה בעיר. לקראת המצעד שיערך היום בעיר
על חלב, ישראליות ואלטרנטיבה בטקסי חג השבועות
אנתרופולוגיה לשבת
בגמר הארווזיון האחרון, רגע לפני מסירת הניקוד לשירים, הוצגה פרסומת שנדמה שמעולם שודרה בטלוויזיה בישראל. פרסומת של חוות החופש המצילה בעלי חיים מתעשיית המזון, שהציגה את גישה שונה מאוד מהתפיסה המקובלת בתרבות הישראלית כלפי מוצרי חלב, בטח
ההשלכות החברתיות של משבר האקלים
רק היום
הפגיעה הרחבה לה מוביל משבר האקלים תפגוש וכבר פוגשת את בני האדם ברמות שונות. בשל כך, לרגל יום כדור הארץ אנחנו משתפים.ות סרטון שמספק זווית מעט יותר חברתית לכמה שאלות מסקרנות בנושא משבר האקלים. ד"ר לירון שני
איך קהילות דתיות מתמודדות עם אסונות אזרחיים? התמודדות הקהילה החרדית עם אסון מירון
אנתרופולוגיה לשבת
האם אסונות אזרחיים הם עונש קולקטיבי מן השמים? מה הן הסיבות להתרחשותם של אסונות, בעיני האדם החרדי? אלו לקחים הוא יבקש להפיק מאסון כזה? האם הקהילה החרדית מבצעת חשבון נפש דתי באופן מסורתי, או שמא חשבון הנפש
עובדים, עבודה מאורגנת ואנתרופולוגיה
רק היום
כיצד אובר משנה את עולם העבודה?  מה אפשר ללמוד מהדרך השונה בה מצויין חג הפועלים במדינות שונות? מה הקשר בין הסכמי שכר לבין ארכיאולוגיה? לציון האחד במאי כותב גדי נסים (המרכז האקדמי רופין) על הכתיבה האנתרופולוגית על עבודה,
על פופוליזם, ריאליטי וטקס המשואות
אנתרופולוגיה לשבת
רגע אחרי טקס המשואות שגם השנה אורגן על ידי השרה מירי רגב, אפשר לקחת צעד לאחור ולבחון בצורה רחבה יותר את הקשרים בין סגנון פוליטי, שחוקרות רבות רואות כנדבך מרכזי בהבנת הפופוליזם העכשווי, לבין סגנון מוזיקלי. עודד ארז
אמפתיה מהשוליים – או למה מציינים את אירועי יהדות אתיופיה בקהילה הרפורמית?
אנתרופולוגיה לשבת
חג הסיגד ויום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל הם שנים מהאירועים המרכזים של קהילת ביתא ישראל (יהודים יוצאי אתיופיה). אך מדוע אירועים מצוינים גם בקרב קהילה רפורמית שרוב חבריה אינם יוצאי אתיופיה? בעזרת עבודה אתנוגרפית טוען
"הולכים אל הלא נודע": מחשבות על טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע
רק היום
אורי כץ, פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה והמכללה האקדמית נתניה, כותב לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. כץ מציג כי הטקס הוא מקום לנחמה עבור מי שקרוביהם נפלו בין הקטגוריות
נשים חוגגות סדר ט"ו בשבט בקהילה רפורמית בישראל
אנתרופולוגיה לשבת
מאמר של אלעזר בן לולו (אריאל), על חגיגות ט״ו בשבט בקהילה רפורמית אשר פורסם לפני כשנתיים בכתב העת Contemporary Jewry. במאמר מציג בן לולו ניתוח אתנוגרפי של סדר ט"ו בשבט רפורמי-ישראלי. לטענתו, בקהילה הרפורמית, המבוססת על ערכים
ט"ו בשבט והמחקר האנתרופולוגי
רק היום
לכבוד ט"ו בשבט, צוות בחברת האדם ליקט את שלל המחקרים של האנתרופולוגיה בנושא ט"ו בשבט ומחקרי הנוגע לטבע באופן כללי. לדבר אל עצים ואבנים: קצת אנימיזם לט"ו בשבט אריאל אפל מציע מבט אנתרופולוגי מעמיק על הקשר שבין
על הילולת הבבא סאלי
רק היום
היום, ד' בשבט, התקיימה כמידי שנה בשנה הילולת ר' ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי (1984-1889). וזו הזדמנות לחזור למחקריו של פרופ' אמריטוס יורם בילו (האוניברסיטה העברית) על פולחן המקומות הקדושים. יהונתן הרשברג, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון כותב
יום השנה של הנזיר והקדוש הנוצרי סבאס
רק היום
האם ניתן לייחס עלייה לרגל למי שתופס את מעשיו כפעילות תיירותית? האם יש רגע או פעולה שניתן לסמן כגבול הממקם את התייר/המטייל כעולה לרגל? והאם העובדה שהפולחן הדתי המבוצע במקום השייך לדת אחרת משל התייר, מסמנת את
פולחני האש: ממדורות לנרות
רק היום
מהבערת מדורות והקרבת קורבנות במדורה להדלקת נרות בכנסייה ובחנוכיה, אש היא נוכחת קבועה בטקסים ופולחנים רבים. משה בלידשטיין מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה כותב לבחברת האדם על המעבר מטקסי בערה שכללו הקרבת קורבנות ושריפת מזון בדתות העתיקות לשימוש
ממקום קטן למקום גדול: חג הסֶגְד באתיופיה ובישראל
רק היום
כיצד התפתחו חגיגות הסגד בישראל על מנת לאחד את קהילת יהודי אתיופיה בארץ במקביל ליצור מרחב לחג, וכך גם לקהילה עצמה, בתוך התרבות הישראלית? לכבוד סֶגְד, אחד החגים המרכזים של קהילת יהודי אתיופיה "ביתא ישראל״ אשר נחגג
כיצד הפכתי למכונת חישה  - לציון יום הסוכרת הבינלאומי
רק היום
לציון יום הסוכרת הבינלאומי (14.11) סוקר לירון שני את המחקר האנתרופולוגי על הסוכרת ואת החיים שלו, כאב לבן חולה בסוכרת.  לפני כמעט חמש שנים התגלתה מחלת הסוכרת מסוג 1 לבן האמצעי שלנו, אז בן 6. גילוי ששינה
רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות הדתית
רק היום
לציון הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נחזור למחקרו של מיכאל פייגה ז"ל, שהיה סוציולוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. פייגה חקר את תנועות שלום עכשיו וגוש אמונים, וכתב על רצח רבין ועל הרקע
סוכות במרחב הציבורי
רק היום
האדריכלית מרים פלדמן, כותבת לבחברת האדם בעקבות מחקרה האתנוגרפי על סוכות במרחב הציבורי ומשמעותם. עבודת התיזה של פלדמן, שנכתבה בפקולטה לאדריכלות בטכניון בהנחיית האנתרופולוגית מירב אהרון גוטמן והאדרכילית אלס ורבקל (בצלאל), בחנה את תפקיד הסוכה במרחב הציבורי
תשליך: ניתוח השוואתי של קהילות יהודיות קוויריות בישראל ובארה"ב
אנתרופולוגיה לשבת
מאמר של אלעזר בן לולו (אריאל) אשר פורסם בכתב העת Religions. במאמר משווה בן לולו בין ביצוע "תשליך" ב"בית שמחת תורה" בית כנסת להט"בי, לבין קהילת "הלב" (קהילה רפורמית ישראלית). בעזרת מחקר אתנוגרפי מציג בן לולו ניתוח
הקולקטיביות כקומוניטאס - טקס שבועות בקיבוץ
אנתרופולוגיה לשבת
מה המשמעות של טקס חג השבועות בקיבוץ? וכיצד הוא שומר על משמעותו גם שהקיבוץ משתנה? קטע מספרה של האנתרופולוגית תמה חלפין ״בית מול הים״ אשר פורסם ב2019 בהוצאת למדא עיון של האוניברסיטה הפתוחה. בקטע זה מתארת חלפין
דברים שלמדתי מאגתה (ושותפות אחרות)
רק היום
לרגל יום בריאות הנשים העולמי אשר צויין השבוע, חוזרת האנתרופולוגית טל ניצן לעבודת השדה שלה בגוואטמלה ב2010, ולהתמודדות של המדינה עם התפרצות הר געש קטלנית יחד עם סופה טרופית הרסנית. הנפגעים הקשים ביותר, מראה ניצן, היו בתים
על טקסים והילולה במירון
רק היום
אנדרה לוי (אוניברסיטת בן גוריון) כותב על האסון שהתרחש בשנה שעברה במירון בל"ג בעומר, אל מול ויקטור טרנר ומחקריו על טקסים ועל חווית הקמויוניטאס. לטענת לוי, העלייה להר מירון לקברו של רבי שמעון בר יוחאי הפכה לצליינות
בין ״מילוי פקודות״ ל׳אוביקטיביות״ - תפקיד הזיכרון הציבורי בלגיטימציה לבירוקרטיה
אנתרופולוגיה לשבת
כיצד זכרון השואה משפיע על הדרך שבה אנחנו תופסים בירוקרטיה ואתיקה? מאמר של יעל עשור, אשר פורסם בכתב העת Bioethics, בוחן במבט אנתרופולוגי את תפקיד הזיכרון הציבורי בלגיטימציה ביו-אתית סביב המאבק על סל התרופות. בעזרת מחקר אתנוגרפי
משִעמום לגאולה, או למה אנחנו קוראים בהגדה למרות שלא מבינים?
אנתרופולוגיה לשבת
חזקי שוהם (פרופ׳ בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן), כותב על מאמרו החדש "משִעמום לגאולה, או: מה המשמעות של קריאה טכנוקרטית בטקסט מרוקן-ממשמעות?", שפורסם בספר כוחן של מלים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית, בעריכת ניסן רובין ושלמה גוזמן-כרמלי
חג האפיפניה, קורונה וסוכני קדושה יהודיים - ליאור חן על יצירת טקסים חדשים, טבילה נוצרית והקורנה
רק היום
לכבוד חג האפיפניה הנוצרי וטקסי הטבילה בירדן שיתקיימו השבוע (ובכלל לאורך ינואר), כותב ליאור חן, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו את אתרי הטבילה לאורך נהר הירדן (עוד על עבודתו בתגובות) וכיום משמש כמדען החברתי של רשות הטבע
סְנוֹבַם גּוֹדָם: על חגיגת הנוֹבִי גּוֹד בקרב העולים מרוסיה בישראל
רק היום
לקראת הנובי גוד הנחגג ב-31 לדצמבר, כותבת ריקי ענתבי, תלמידה בשנה ג' במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, על החג. החג מציין את תחילתה של השנה החדשה על פי לוח השנה האזרחי והיה לחג האזרחי היחידי בברית המועצות דאז. ענתבי
על הבניות תרבותיות בחגיגות סיגְד האתיופי בקהילה רפורמית ישראלית
אנתרופולוגיה לשבת
בגיליון מספר שלושים ושתיים של כתב העת "עיונים: כתב עת רב תחומי לחקר ישראל", ד"ר אלעזר בן לולו כותב על מחקרו בו הוא מתמקד ביוזמה של קהילה רפורמית בגדרה לחגוג את חג הסיגד במשותף עם הקהילה האתיופית
מנת יום הטבח - טקסי הזכרון בכפר קאסם
רק היום
לציון יום השנה לטבח כפר קאסם (29.10) מתאר האנתרופולוג עזרי עמרם, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על השווקים בכפר קאסם, על מנהג אכילת ׳המסחאן׳ ששהתפתחה בכפר לציון האירוע הקשה ומוכרת בעיר כ"מנת יום הטבח״. כל מי שהשתתף
השפעת רצח רבין על מפלגת העבודה - ניתוח אתנוגרפי
רק היום
לציון יום השנה לזכרו של יצחק רבין, אנחנו משתפים קטע מתוך ספרה של האנתרופולוגית סיגל עוזרי רוייטברג ״סוציאל-דמוקרטיה מקומית״, בו היא מתארת, בין השאר, את השפעתו של רצח רבין על מפלגת העבודה ומנתחת את הקושי המנהיגותי והסוציולוגי
יום ההיפוך (Summer Solstice)
רק היום
ב-21.6 חל יום ההיפוך של הקיץ (Summer Solstice) שהוא גם היום הארוך בשנה והתאריך לתחילת הקיץ בכדור הארץ הצפוני. רגע ההיפוך הוא כאשר השמש מגיעה, מנקודת ראותם של צופים על כדור הארץ, לנקודה הצפונית ביותר שלה מקו
"אני מזמן גיירתי את עצמי..."
רק היום
לכבוד חג השבועות, כותבת האנתרופולוגית איילה קיסר שוגרמן על מאמרה ״העלמת המוצא האתני-לאומי בשיח הזהות של צעירים ישראלים דוברי רוסית ממוצא יהודי מעורב״ אשר פורסם לאחרונה, בו היא מראה כיצד מאותגר שיח הגיור השגור, ונוצרת אלטרנטיבה אין
אנתרופולוגיה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה
רק היום
לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה, אספנו מאמרים, פוסטים וכתבות אנתרופולוגית העוסקים ביום הזיכרון. מאמרו של מיכאל פייגה ז"ל "האנדרטה לאסון המסוקים ופרדוקס הפרטת ההנצחה של חללי הלאום". במאמר מנתח פייגה, אחד החוקרים הבולטים
אנתרופולוגיה של זכרון השואה
רק היום
השואה בכלל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה בפרט, מאפשרים התעמקות גם מנקודות מבט אנתרופולוגיות שונות. אסופת כתבות ומאמרים זאת מנסה להנגיש את חקר השואה כפי שעוסקים בה חוקרות וחוקרים בתחום. המאמר Transmitted trauma as badge of honor של
ה'עדה' - על הגיוון הנרחב בטקס המימונה
רק היום
האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון), אשר חוקר בשנים האחרונות את טקס המימונה, כותב על מרכיב אחד בטקס המימונה, שהתקיים עוד במרוקו, ה'עדה׳. מנהג ה׳עדה׳ מראה שלמימונה אין מבנה המבקש ליצור האחדה, אלא ההפך, זהו מנהג החוגג את
לטייל עם רבין - סיורים בקבר רבין ועל זכרון בזמן קורונה
רק היום
לציון יום הזכרון לרצח רבין מתמקד ינון גוטל-קליין - דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות - דווקא במדריכי הסיורים ומובילי הקבוצות אשר עורכים סיורים לקבר רבין, ודרכם משרטט את גבולות הזכרון, הלאום
דמות אב במדינת הלאום הישראלית - נשיא המדינה וטקס יום הזכרון
רק היום
בעקבות ההצעה שנשיא המדינה לא ישתתף בטקס יום הזכרון הממלכתי בעקבות מגפת הקורונה, כותב ינון גוטל-קליין על תפקידו הסמלי והתרבותי של הנשיא ועל מקומו בטקס הזכרון ובחברה הישראלית אין ספק שהימים הללו – ימי השיא של הלאומיות
בחזרה לבית הספר: בין השגרה לחירום
ילדות, בגרות ומה שביניהן
בתהליכי קבלת ההחלטות שמתקיימים בימים אלה לגבי החזרה לבית הספר בולטת בהיעדרה המומחיות הפדגוגית שראוי היה שתעמוד בבסיס הגדרת דרכי הפעולה המתאימות להפעלתה המחודשת של מערכת החינוך. הדס נצר דגן מציגה את הרלוונטיות של הפרספקטיבה האנתרופולוגית לבחינת
הפרולטריון האקדמי
רק היום
מתן קמינר, פוסט דוקטורנט בחיפה ופעיל חברתי, ל"בחברת האדם" לציון האחד במאי (מאמר שפורסם אחר כך גם בהעוקץ), ומפנה את המבט דווקא אלינו - האנתרופולוגים בפרט והאקדמאים בכלל. לתפיסתו של קמינר - "על אקדמאים בדורנו נגזר להתחרות
החיים העצמאיים של מוסד הזיכרון
רק היום
בן בורנשטיין כותב על ריבוי המשמעויות שאנשים במיקומים שונים מעניקים ליום הזכרון. דרך ניתוח עימות בין שני הורים שכולים בתוכנית אקטואליה סביב הגבלת הטקסים וההגעה לבתי העלמיין בעקבות הקורונה, מתאר בורנשטיין כיצד מוסד הזיכרון הלאומי, מקיים חיים
האנתרופולוגיה והסוציולוגיה של תרבות השכול
רק היום
קטעים מתוך מאמרו של האנתרופולוג והסוציולוג מיכאל פייגה ז"ל, "האנדרטה לאסון המסוקים ופרדוקס הפרטת ההנצחה של חללי הלאום", שפורסם ב-2010 בכתב העת 'עיונים בתקומת ישראל'. דרך הקטעים המובאים כאן מהמאמר (ובמאמר עצמו כמובן), פייגה בעצם סוקר את
הקול המשחרר והשתיקה האותנטית: "בני הדור השלישי" ופרקטיקת העדות הפומבית
רק היום
קרול קידרון (חיפה) כותבת על מחקריה האחרונים - על תפיסותיהם של נכדי ניצולי השואה על הבנייתם כ"בני הדור השלישי" ועל פרקטיקת העדות הפומבית. האם הבניית נכדי ניצולי השואה כ"בני הדור השלישי" והשמעת קול עדותם משחרר אותם בעיני
זכרון מאתגר – על זכרון השואה בגרמניה היום
רק היום
האנתרופולוגית הגרמנייה ליזה קריג, כיום פוסטדוקטורנית באוניברסיטת בון ובאוניברסיטה העברית, ערכה את עבודת הדוקטורט שלה על היחס לשואה בקרב צערים מגרמניה. לקראת יום השואה היא כותבת במיוחד לבחברת האדם על המורכבות של זכרון השואה בגרמניה כיום, את
לדבר על הדיבור על המימונה – אנדרה לוי
רק היום
בשנים האחרונות חוקר האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון) את חג המימונה, ומיקומה בתרבות במרקו ובישראל. טקסט זה מבוסס על מאמר שעתיד להתפרסם בכתב העת  Anthropological Quarterly אחד המאפיינים הבולטים של המימונה בישראל הוא הדרישה במפגיע להסבירה.  על-פי
שלמה דשן - ישראלים חילונים בליל הפסח: צלה של משפחתיות על סמלים דתיים
רק היום
מאמר של שלמה דשן, אשר נפטר לאחרונה, בוחן את האופנים שבהן ישראלים חילונים חוגגים את חג הפסח, אחד המנהגים היהודים שרוב האכלוסיה בישראל מציינת. לפי דשן, היסוד המשפחתי־נשי בולט בסדר החילוני, וכי הדבקות בטקסט המסורתי מעוררת קשיים
נטיעת עצים ועקירתם כפרקטיקה פוליטית
רק היום
במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים -- חגיגות ט"ו בשבט, חג הנטיעות, הן
סטוריטלינג לט"ו בשבט
רק היום
האם ט"ו בשבט, כחג שהסיפור שלו עבר תהפוכות והתאים את עצמו לרוח הזמן, יכול לספר כיום את הסיפור של הסביבה? את הסיפור של שינוי האקלים? שחר שלוח סוקרת את הסיפורים המשתנים של ט"ו בשבט לאורך השנים -
מקומו של הדור שלישי בהנצחת השואה
אנתרוטיוב
הרצאה של האנתרופולוגית קרול קדרון "מיהו ניצול ומי הוא עד? מקומו של הדור שלישי בהנצחת השואה", בכנס "עבר שלא עובר"של 'המרכז הבינלאומי שם עולם' ב 26/6/2019 קדרון, ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, מציגה את הדרך שבה הדור
המנגל כריטואל לאומי
אנתרופולוגיה לשבת
פורסם לראשונה ב-10.5.2019 מאמר של חזקי שוהם, מרצה בכיר בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בבר אילן, פורסם בכתב העת American Journal of Cultural Sociology. במאמר, The Israel BBQ as national ritual, מנתח שוהם את משמעות המנגל כאייקון של
אנדרה לוי על המימונה כמנגנון לשימור המרוקאים בישראל בשוליים
אנתרופולוגיה לשבת
פורסם לראשונה ב-6.4.2018 בתזמון מצויין פורסם החודש הגליון החדש של כתב העת Israel Studies, ובו, בין השאר, גם המאמרו של אנדרה לוי Happy Mimouna. לוי, אנתרופולוג במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון, חוקר בשנים האחרונות את מקומה של