רק היום

מאמר של שלמה דשן, אשר נפטר לאחרונה, בוחן את האופנים שבהן ישראלים חילונים חוגגים את חג הפסח, אחד המנהגים היהודים שרוב האכלוסיה בישראל מציינת. לפי דשן, היסוד המשפחתי־נשי בולט בסדר החילוני, וכי הדבקות בטקסט המסורתי מעוררת קשיים ואי־נוחות לחוגגים, אשר משנים חלקים מן הטקסט המסורתי ויוצקים תוכן חדש, שיש בו נעימות אירוניות וחילון.

האנתרופולוג שלמה דשן, מראשוני האנתרופולוגים הישראלים אשר נפטר לאחרונה, סיפר באירוע הפרישה שלו מאוניברסיטת תל אביב ב-1999, על כך ש:
"במהלך הקריירה האקדמית שלי הייתי במעמד יוצא דופן. דתי בממסד חילוני. רק בשנים האחרונות התחלתי לראות עד כמה התלמידים [החילוניים] שלי הם אקזוטיים ושאלתי איך הם חוגגים את חגיהם."

התעניינות זו הובילה את דשן לבקש מהסטודנטים שלו, במהלך קורס על גווני הדת היהודית, לתעד את הסדר שהם עושים בבית החילוני שלהם. על בסיס 36 העבודת שהגישו לו הסטודנטים וברשותם, ארג דשן את המאמר "ישראלים חילונים בליל הפסח: צלה של משפחתיות על סמלים דתיים", אשר פורסם בכתב העת מגמות ב1997.

במאמר טוען דשן שיש להסביר את השיעור הגבוה של השתתפות בחגיגות ליל הסדר במונחים של חיי משפחה. כלומר, ליל הסדר אצל ישראלים-חילונים הוא בראש וראשונה ביטוי למשפחתיות. על בסיס תיאורי הסטודנטים הראה דשן שהמשפחתיות חשובה יותר מהתוכן הסמלי הדתי. יתרה מזו, לפי דשן, המשפחתיות של החילונים, אף משבשת את התוכן הסמלי הדתי ומאפילה עליו.

אחד המרכבים המרכזים לפי דשן, זהו המשכיות המסורת – נסיון לשחזר מנהגים שהיו קיימים במשפחות לאורך הדורות, ונסיון לשמר את המנהגים, למרות שזה לא פחות רלוונטי בעיינהם כיום.

בהמשך המאמר טען דשן שהדגש המשפחתי מסביר כמה פרטים בחגיגה, ובמיוחד תופעות של גימוד (טריוויאליזציה) של סמלים דתיים, לביקורת כנגד, וליצירת תוכן אחר.

הוא מתאר את הקושי להתמודד עם השפה הלא מובנת ואת הציניות כלפי חלק מהטקסטים ומצוות של הטקסט שבהאגדה. כמה פעמים הוא מתאר ממש התנגדות ויצירת תכנים שונים כמחאה על הטקסט המקורי – בעיקר סביב סוגיות מגדריות ויחס אל האחר.

למאמר המלא –

במקום אחר דשן מתבסס על עבודות הסטודנטים על מנת לנתח את יום כיפור אצל החילונים, ומנגיש זאת אל מול חגיגות הפסח:

"… לעומת חג הפסח, הרווי תכנים מגוונים (דתי, לאומי, טבעי-עונתי, משפחתי), התכנים של יום כיפור מגוונים פחות. יום כיפור הוא המועד הדתי הצרוף ביותר בלוח השנה היהודי. יש לו אך מעט תוכן לאומי, ואין לו כלל תוכן עונתי-טבעי. גם התוכן המשפחתי מועט בנוהג המסורתי. לפי דרך קיומו המסורתי אין כמעט ביום כיפור תשתית שאדם חילוני יכול לחבור אליה בנוחות. ודאי בגלל אופיו זה לא זכה יום כיפור ליצירתיות חילונית משמעותית, דוגמת זו שהיתה  בחוגי ארץ ישראל העובדת בפסח ומועדי ישראל אחרים…"
מתוך – ,יום כיפור, בין בריחה לחיפוש תוכן חילוני, פנים, 1998

עוד על דשן:

גדי ניסים – שלמה דשן היה אנתרופולוג ענק"

משה שוקד על שלמה דשן: שותף לדרך וחבר לחיים

שלמה דשן במילותיו

חוקר התרבות חזקי שוהם (התוכנית ללימודי תרבות בבר אילן) המשיך את מחקריו של דשן ובוחן איך ומדוע מציינים החילונים את חג הפסח, למרות שהם ציינים וביקורתיים כלפיו:

תמונה ראשית -ויקפדיה