רק היום

איך יציאה למסעדה סינית בחג המולד הפכה למסורת יהודית אמריקנית? לכבוד חג המולד, צולל שלמה גוזמן-כרמלי למסורת ותיקה של יהודי ארה״ב – יציאה למסעדה סינית בחג המולד. דרך מאמר אנתרופולוגי מ-1992 מציג גוזמן-כרמלי את מקורות המנהג, ופורס את הקשרים בין הגירה, יצירת תרבות, שילוב אינטרסים ואנתרופולוגיה של אוכל.

במאמר ותיק מ-1992 שכיכב במשך שנים בקורסים על אנתרופולוגיה וסוציולוגיה של אוכל, מפרקים הסוציולוגית והאתנוגרפית ג'י טוכמן והסוציולוג הרי לוין חידה אנתרופולוגית אמריקנית: איך אפשר להסביר את הטורים של יהודים ניו יורקים מול מסעדות סיניות בחג המולד? 

כשהיהודים ממזרח אירופה מגיעים בסוף המאה ה19 בגלי ענק לניו יורק, ובמיוחד ללואר איסט סייד (החלק הדרום מזרחי) של מנהטן, הם פוגשים אוכלוסיות של מהגרים בין היתר מאירלנד, איטליה וסין. כל האוכלוסיות האלו מתמודדות עם סטיגמות ורמות שונות של אפליה, ומצדן גם עוינות אלו את אלו. 

היהודים, שמבקשים לאמץ את התרבות הפופולארית, רוצים בין היתר גם "לצאת לאכול בחוץ" – אבל במסעדות האיטלקיות או במסעדות שמגישים בהם מאכלים שהושפעו ממקומות אירופאים אחרים, כמו גרמניה לדוגמה, הם לא מתקבלים בברכה ובעלי המסעדות הללו לא שמחים לראות את הלקוחות היהודים במסעדות שלהם. בנוסף, האוכל שהגישו היה לא כשר במובהק, מנות בשר גדולות, ומטבח "טרף במובהק" שמאפיין אותו הערבוב בין בשר וחלב. יתרה מכך, לאכול בחוץ זה דבר יקר, וכאן נכנסות לתמונה המסעדות הסיניות שהיו אחד מהמקומות היחידים בהם יהודים יכלו לבקר ולדעת שיש לפחות קבוצת מהגרים אחת שנמצאת מתחת אליהם "בשרשרת המזון". 

לבעלי המסעדות המהגרים הסינים הלקוחות היהודים לא הפריעו, הם לא דקדקו באבחנות בין "הלבנים" שפקדו את המטבח שלהם. האוכל במסעדות הללו היה זול, ומנחם, ושילוב טעמי החמוץ מתוק קסם ליהודים יוצאי מזרח אירופה. טוכמן ולוין אף טוענים שהאכילה במסעדות הסיניות אפשרה ליהודים לצרוך "טרף בטוח", כלומר לאכול בחוץ ו"לא לשים לב", או לדמיין שהם לא אוכלים משהו לא כשר. במטבח הסיני לא השתמשו במוצרי חלב, ובמנות רבות השימוש בבשר מועט או מוסתר בתוך כופתאות לדוגמה, ואלו הרי גם מזכירות (לפחות במשהו), מרק קרפל'ך.

כך אוכל "סיני" שהוא בעצם וריאציה מאוד אמריקנית למטבח קנטוני (ראו גם את מאמרם של גרוסגליק ורם על יצירת האוכל הסיני הישראלי), הפך ליציאה טעימה, מנחמת וגם די מתוחכמת (בגלל שהיא שונה מהמוכר), ומעל לכל זולה וידידותית ליהודים בלואר איסט סייד. בשנות החמישים של המאה העשרים היו במנהטן מעל 450 מסעדות סיניות, בין היתר משום שלאכול בהם הפך למנהג יהודי מאוד. וכאן אנחנו גם מגיעים סוף סוף לחג המולד. 

בחג המולד מציינים הנוצרים את החג בארוחות משפחתיות חגיגיות בבית, היהודים שקיבלו יום חופש ביקשו לנצל אותו באופן שונה מהשכנים הנוצרים. לכן הם יצאו למסעדות הסיניות, שהיו המסעדות היחידות שהיו פתוחות בחג המולד. המהגרים הסינים שמחו מצדם על הפרנסה בערב החג, יום חלש לעסקים עבורם, ומניו יורק כדרכן של אופנות נדד המנהג החדש ליתר הקהילות היהודיות בארה"ב. 

וכך בנקודת המפגש בין הגירה, אפליה, גזענות, וקולינריה נוצרה מסורת אמריקנית יהודית חדשה של חג המולד.

קרדיט לתמונה ראשית: אנו, מוזיאון העם היהודי בת"א.

לקריאה נוספת:

Plaut, J. E. (2012). A kosher Christmas: 'Tis the season to be Jewish. New Brunswick, New Jersey: Rutgers University Press.Kirsten Fawcett, “The Fascinating History Behind Why Jews Eat Chinese Food on Christm