חג האפיפניה, קורונה וסוכני קדושה יהודיים – ליאור חן על יצירת טקסים חדשים, טבילה נוצרית והקורנה
לכבוד חג האפיפניה הנוצרי וטקסי הטבילה בירדן שיתקיימו השבוע (ובכלל לאורך ינואר), כותב ליאור חן, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו את אתרי הטבילה לאורך נהר הירדן (עוד על עבודתו בתגובות) וכיום משמש כמדען החברתי של רשות הטבע והגנים, על היחסים בין המאמינים הנוצרים וסוכני הקדושה היהודים שמפעילים את אתרי הטבילה:
בתמונה הראשית: הטקס בקצר אליהוד בשנת 2017. צילום: ליאור חן
בימים רביעי וחמישי, 18-19.1, יתקיימו טקסי האפיפניה של מרבית העדות הנוצרית בנהר הירדן. חג האפיפניה (Epiphania), או בשמו האחר תאופניה (Theophania) הוא חג ההתגלות. החג נחוג בכנסייה בלילה השנים עשר לאחר חג המולד (קתולים מציינים אותו בשישה בינואר ובכנסיות האורתודוקסיות הוא נחגג בשמונה עשר בינואר [שישה בינואר לפי הלוח היוליאני]). קיימות עדויות על החג מן המאה השלישית ובמאה הרביעית היה החג אחד משלושת החגים המרכזיים של הכנסייה יחד עם חג המולד וחג הפנטקוסט. בכנסייה המזרחית החג נקשר במיוחד לטבילת ישוע ובמהלכו מקודשים ברחבי העולם מים המשמשים לטבילה. בכנסייה המערבית-הקתולית מציין החג מספר אירועים: ביקור חכמי המזרח (האמגושים) לאחר לידת ישוע, טבילת ישוע, החתונה בקנא בה הפך ישוע מים ליין וביקור ישוע בבית המקדש כילד.
הנוצרים נוהגים לציין את החג בסמוך למקורות מים ו"בארץ הקודש" הם נוהגים לציינו בנהר הירדן, מקום הטבלת ישוע על ידי יוחנן, על פי המסורת הנוצרית. ישנם תיאורים של צליינים שהגיעו לאורך ההיסטוריה לארץ הקודש והשתתפו בטקס בנהר ואחד מהם הוא תיאור עשיר של האב הרוסי דניאל ששהה בארץ ישראל בראשית המאה השתים עשרה. האב ביקר בירדן שלוש פעמים ואחד מביקוריו התרחש בחג האפיפניה. בתיאורו הוא מספר על "עם רב לאין ספור" שהגיע עם נרות אל הירדן לקיים את טקס ניצור המים בחצות הליל. לפי דניאל, לאחר הטקס קפצו המשתתפים למי הירדן.
ב"ארץ הקודש", הנוצרים נוהגים לציין את החג בנהר הירדן במהלך חודש ינואר (אם כי קיימות גם עדויות על כך שטקסים אלו התקיימו במהלך חג הפסחא והפרנציסקנים ציינו את החג בסוף חודש אוקטובר למשך מספר עשורים). האזור שבו מתקיימים הטקסים נסגר לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, אז כבשה ישראל את הגדה המערבית של הירדן מממלכת ירדן. אולם, מאמצע שנות השמונים, לאור בקשת הכנסיות בישראל, החל שער האתר להיפתח מספר פעמים בשנה לשם קיום טקסים דתיים. כיום מתקיימים בו טקסים של הפרנציסקנים (המסדר הקתולי שאחראי על שמירת ארץ הקודש) ושל העדות היוונית-אורתודוקסית, האתיופית, הקופטית, הסיראנית והארמנית. בנוסף, במהלך השבתות שלפני ואחרי מועד החג, פוקדים את האתר אלפי אריתראים נוצריים.
הטקסים בקצר אליהוד הפכו עד לקורונה בשנים האחרונות לחגיגה דתית ותיירותית. מאז פתיחת האתר קצר אליהוד לציבור ב-2011 מגיעים למרכזיים בהם אלפים רבים. בין המשתתפים מאמינים מקומיים, צליינים ודיפלומטים מארצות המזוהות עם הכנסיות. לצידם, עולה משנה לשנה מספר הישראלים המגיעים לצפות בחגיגות. את הטקסים מנהלים ראשי הכנסיות בישראל, אך האחריות הכללית לאירועים היא של המנהל האזרחי שמנהל את האתר (על תפעול האתר מופקדים אנשי רשות הטבע והגנים שכפופים בגדה המערבית למנהל). את פני ראשי הכנסיות מקבל, כבעל הבית במקום, קצין ישראלי במדים שמתלווה אליהם לאורך הטקסים הדתיים. כמו כן, אנשי צבא ומשטרה ישראליים אחראים על ניהול האירוע ועל שמירת הסדר במקום.
החל מראשית שנות האלפיים, עם פתיחת אתר בצידו המזרחי, הירדני, של האתר החלו להתקיים טקסים גם בממלכת ירדן. מרבית טקסים אלו מתקיימים במקביל משני צדי הנהר המהווה גבול בין ישראל לבין השטח שכבשה ישראל ונמצא תחת תביעה של הרשות הפלסטינית. המאמינים מתכנסים משני צדי הנהר לטקס משותף.
באופן מעניין, בשנת 2019 החל גם אתר הטבילה השלישי לאורך הירדן, ירדנית, לקיים טקס אפיפניה. אתר ירדנית הוקם לאחר סגירת האזור הדרומי של הירדן ונפתח ב-1981, והוא מופעל על ידי אנשי קבוצת כנרת. מאז הקמתו לא התקיימו במקום טקסי אפיפניה אך ב-2019, בעקבות ביקור של אנשי ירדנית בטקסים בקצר אליהוד, החליטו באתר ליזום ולהפיק טקס גם בירדנית. הטקס התקיים בשיתוף פעולה עם קבוצה יוונית-אורתודוקסית קטנה שנמצאת בסכסוך עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים. בטקס השתתפו מספר עשרות מחברי הכנסייה שלצדם מבקרים מזדמנים באתר שהצטרפו אל הטקס. לאחר הטקס סיכמה אחת מהמנהלות באתר את האירוע בשירת: "ירדנית עשתה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה".
אולם, ההיסטוריה של אתר ירדנית, כמו גם ההצלחה התיירותית של הטקסים בקצר אליהוד, נקטעו בשנת 2020 בעקבות מגפת הקורונה. הירדנית שוממה מאדם מאז מרץ 2020 (למעט תקופות קצרות) ובקצר אליהוד התקיימו הטקסים בשנת 2021 במהלך הסגר השלישי. במקום אלפים הורשו להשתתף בכל טקס 50 אנשים והיתר נאלצו לראות את הטקס דרך מסך (הטקסים צולמו ושודרו בזמן אמת). גם השנה יתקיימו הטקסים באופן מצומצם ביותר והמשטרה אמורה להחליט האם תינתן כניסה לכל בעלי התו הירוק או שהכניסה תהיה אך ורק לנוצרים שבאים לציין במקום את החג.
עוד על חן: