רק היום

לכבוד ט"ו בשבט, צוות בחברת האדם ליקט את שלל המחקרים של האנתרופולוגיה בנושא ט"ו בשבט ומחקרי הנוגע לטבע באופן כללי.

לדבר אל עצים ואבנים: קצת אנימיזם לט"ו בשבט

אריאל אפל מציע מבט אנתרופולוגי מעמיק על הקשר שבין האדם לטבע. דרך הצגת האנימיזם בתרבויות ,שונות וכיצד השתנתה ההבנה האנתרופולוגית על היחסים עם הסביבה מציע אפל שט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת ללכת לשאול עץ איך זה להיות עץ, וכמו אנתרופולוגים טובים לנסות לראות מה קורה כשמנסים להבין אותו בתנאים ובמונחים שלו-עצמו.

נטיעת עצים ועקירתם כפרקטיקה פוליטית

לירון שני סוקר כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים

סטוריטלינג לט"ו בשבט

האם ט"ו בשבט, כחג שהסיפור שלו עבר תהפוכות והתאים את עצמו לרוח הזמן, יכול לספר כיום את הסיפור של הסביבה? את הסיפור של שינוי האקלים? שחר שלוח סוקרת את הסיפורים המשתנים של ט"ו בשבט לאורך השנים – מחג זניח יחסית ביהדות, דרך הפיכתו לאחד החגים המרכזים של הציונות ועד, אולי, לחג של הסביבה.

'מן העיר — ומן הכפר?' על היווצרות הנטיעות הטקסיות בט"ו בשבט

מאמר של חוקר התרבות חזקי שוהם (התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בבר-אילן) על נטיעות טקסיות, ציונות ובניית מסורת וטקסים. מתוך כתב העת 'ישראל' (22), 2014:
"…טקסי הנטיעות בט"ו בשבט החלו בארץ ישראל בעשור הראשון של המאה העשרים, כאשר 'יום העץ' (day arbor ) האמריקני במקורו, הורכב לתוך החג העממי היהודי. בכך חולץ ט"ו בשבט משוליותו היחסית והפך ליום מרכזי בלוח השנה היהודי. אולם ההרכבה כה הצליחה עד שבעיני רבים ראית הנטיעה כצורת חגיגה יהודית במקורה, ואילו מקורה הצפון אמריקני או הקשר ל'יום העץ' הבין־לאומי ידועים רק למעטים. במאמר זה אני מבקש להתחקות אחר המעבר ההדרגתי מאכילת הפֵּ רות שהייתה מקובלת בתרבויות יהודיות עממיות רבות בהשפעת הקבלה, לנטיעות הטקסיות שהפכו לצורת החגיגה המרכזית של החג ולסימן היכר של התרבות הציונית…"

על מקורות ט"ו בשבט

אז מה בעצם מקורו של ט"ו השבט ואיך הוא קשור לחג אמריקאי בנברסקה, לפולחן של מאמיני משיח השקר שבתי צבי ולביטוי לקשר לארץ בציונות? אילון גלעד בכתבה מ-2016 סוקר את תולודותיו המפותלים של טו בשבט – תוך הסתמכות נרחבת על עבודתו של חזקי שוהם (התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בבר-אילן) "'מן העיר — ומן הכפר?' על היווצרות הנטיעות הטקסיות בט"ו בשבט", ישראל, 2014.

נשים חוגגות סדר ט"ו בשבט בקהילה רפורמית בישראל

אלעזר בן לולו על חגיגות ט״ו בשבט בקהילה רפורמית.  לטענתו, בקהילה הרפורמית, המבוססת על ערכים דתיים ליברליים, הריטואל המסורתי הוא פרפורמנס של דתיות נשית. בעשייתן זו הן לא רק מייצרות אחיות וסולידאריות נשית, אלא אף מטשטשות את הגבול בין המרחב הביתי לבין המרחב הקהילתי.

להרחיב את המושג 'החברתי' – ברונו לאטור, גאיה, דת הטבע ושינוי האקלים

במסגרת סדרת הרצאות גיפורד שהעביר ברונו לאטור באוניברסיטת אדיבורו בשנת 2013 הוא לוקח צעד קדימה בניתוח השלכות של משבר האקלים. לאטור מבקש להציע בחינה של משמעות הכלת התיאוריה החברתית על כל הפלנטה.

הפרדה נזילה ומאבק על הגבולות בין הטבע לתרבות

מאמר של לירון שני, אשר פורסם בכתב העת Anthropological Quarterly, עוסק שני באחת השאלות הקלאסיות במחקר האנתרופולוגי, המתח בין הטבע לתרבות דרך ניתוח היחסים בין החקלאות לסביבה בערבה.

עבודת הדוקטורט של אריאל אפל:  "אורחות חיים ניאו-לקטיים: שומרי הגן ו’חיבור’ יותר-מאנושי בחברה פוסט-מתועשת"

עבודת הדוקטורט של אפל מסכמת מחקר אתנוגרפי אודות 'ניאו-לקטים'; אנשים שעוסקים בתרגול מלאכות ומיומנויות כגון גששות, ליקוט צמחי בר למאכל ולרפואה, הדלקת אש באמצעים “פרימיטיביים”, בניית מחסות מחומרים טבעיים מקומיים, קליעת סלים, סיתות כלי אבן, תנועה יחפה, ועוד. דווקא בגלל שאורח החיים העכשווי מתאפיין בתיעוש מוגבר, גלובליזציה, קצב מהיר ותשתיות טכנולוגיות ענפות – גובר בחלקים של החברה העניין בהאטה, פשטות, ומקומיות. דווקא בשל הדומיננטיות של בני אדם והשפעותיהם על הסביבה – גוברים העניין והצורך במגע עם העולם הלא-אנושי, ובקריאת תיגר על תפישות שמציבות את האדם והטבע כנפרדים או מנוגדים זה לזה.

פסגת שארם: פחמן דו יח״צני

הסוציולוג רמי קפלן מנתח את פסגת האקלים שהסתיימה בשנה שעברה בשארם ומסביר כיצד כוחם והאינטרסים של תאגידי ענק ומדינות יצרני הדלקים המחצביים הובילו לכישלונה.

אנתרופולוגיה של שינוי האקלים

שחר איצקוביץ' סוקר את אחד התחומים החמים כיום באנתרופולוגיה – אנתרופולוגיה של שינוי האקלים, ומראה את החשיבות של מחקר חברתי של הנושא וכיצד אנתרופולוגיה יכולה לתרום להבנתו.

״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״

הספר ״שיטת הערבה״ מבוסס על מחקר אתנוגרפי הנוגע ליחסים המורכבים שבין טבע לאדם בערבה התיכונה. הספר פורש את השפעותיהן של ההתיישבות החקלאית האינטנסיבית בערבה על החי והצומח; את מערכות היחסים שבין השחקנים השונים בשדה החברתי בחבל ארץ זה, ובוחן את גישותיהם השונות כלפי הכוחות שמעצבים אותו: כלכלה גלובלית, תפיסות של לאומיות והיחסים מול המדינה ומוסדותיה.

אנשים כסביבה

טל שמור ונתי מרום על מדוע אנשים מחשיבים יותר איומים חברתיים מאשר סביבתיים. במאמר שפורסם בכתב העת Local Environment מתארים שמור ונתי מרום כיצד אנשים רואים את הסביבה שלהם קודם כל ביחס להיבט האנושי, ביחס לאנשים הנמצאים סביבם, תוך כדי זה שהם מתעלמים או ממעיטים בסיכונים שהסביבה מעמידה בפניהם.

מחוברות כהלכה? מה בין חרדיות לסביבה או בין חז"ל לחד"פ

בימים אלו אנו עדות ועדים לדיון המתחדש אודות סוגיית מס הרכישה של חד-פעמי ומשקאות ממותקים, העומד להתבטל, שנה לאחר שהוטל בהחלטת ממשלה. הסביבתניות ושוחרי הסביבה שבינינו יזקפו ראש ויאמרו שביטול הצו הוא בכייה לדורות, שכן מה שעומד מאחוריו הוא עידוד השימוש ברב-פעמי ושמירה על כדור הארץ ועל בריאות הציבור. האומנם די בכך? ליאת דאודי, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון, כותבת לבחברת האדם על החברה החרדית והחד פעמי.

רועים שאינם נראים ואתנוגרפיה שהפכה לאקט פוליטי ולכתב הנצחה

"רועים ואינם נראים – חוסן, פגיעוּת ואקלים הכיבוש בקהילות רועים פלסטינים בשטחי C", מאמרן של מירי לביא-נאמן ממכון הערבה ללימודי הסביבה ושחר שלוח מהחוג לאנתרופולוגיה וסציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מתפרסם השבוע כחלק מגליון בנושא משבר האקלים בכתב העת "קריאות ישראליות", בעיתוי טעון ואירוני. המחברות, העוסקות בחקר היבטים שונים של פוליטיקה של רעייה בישראל ובפלסטין, כותבות על הכאב הממשי שפגשו בעבודת השדה ועל האופנים שבהם הוא חיזק ועיצב את עמדתן התיאורטית.

לאומיות וסביבה במאבק בין הכתומים לירוקים

מאמר של שי דרומי ולירון שני Love of Land: Nature Protection, Nationalism, and the Struggle over the Establishment of New Communities in Israel בוחן את ההשפעה ההדדית בין לאומיות וסביבתנות ואת האופנים שבהן תנועות שונות תופסות מהו הטבע ומהי הדרך הטובה לשמר אותו. דרומי ושני התרכזו במאבק על הקמת יישוב חדש במזרח לכיש, ובעיקר בשתי תנועות שהובילו אותו – מפוני גוש קטיף שדחפו להקמתו, אל מול אנשי ארגוני הסביבה אשר התנגדו. 

משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית

ההרצאות מתוך ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ – מיני מליאה של קהילת סביבה וחברה באגודה הסוציולוגית הישראלית, בכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית של 2021. בהשתתפות של טלי כץ-גרו (אוניברסיטת חיפה), דני רבינוביץ׳ (אוניברסיטת תל אביב), תמר אלאור (האוניברסיטה העברית), רמי קפלן (אוניברסיטת תל אביב). יו״ר לירון שני (האוניברסיטה העברית).

ההיבט המגדרי בפגיעות ממשבר האקלים ואיך הקרונה קשורה לזה?

מאמרם של קרני קריגל, ענת צ'צ'יק, ניר כהן ואורלי בנימין אשר פורסם בגליון מיוחד של  קריאות ישראליות על משבר האקלים בראי מדעי החברה והרוח. במאמרם, ׳פרספקטיבה מגדרית בהיערכות של רשויות מקומיות למשבר האקלים, מציגים קריגל ובנימין (מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן) וצ'צ'יק וכהן (מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן) מחקר הבוחן את כיצד ערוכים ברשויות המקומיות למשבר האקלים בכלל ולהביטים המגדרים של הפגיעה שלו בפרט. הם מראים, שלמרות שמשבר הקורנה איפשר אימוץ מדיניות מודעת מגדר לקראת מצב החירום הבא, זה לא ממש קורה.

משבר המזון העולמי והבעיה הסיסטמית של אוכל במאה ה-21: כשלים, אתגרים ומחשבות לעתיד

נמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) מביא את דבריו מתוך הרצאה שניתנה בפני ועידת ישראל לחקלאות ה-13. לוז פורש את הסיבות למשבר המזון העולמי, מנתח את תפקידה את החקלאות המודרנית, מסביר את הכשלים המבניים הקיימים כיום ולבסוף, מציע מספר דרכי פעולה להגעה למעגל תזונתי מקיים.

סביבה מורכבת: אקולוגיה פוליטית של ישראל/פלסטין

המושב, בהנחיית ד"ר מתן קמינר וד"ר מירי לביא נאמן והמגיבה ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי, הציגה נסרין מזאוי מאוניברסיטת חיפה על הטרנספורמציה התרבותית באקולוגיה העירונית של נצרת; ד"ר מתן קמינר על הפרכת "הפרחת השממה", על אקולוגיה פוליטית של הציונות; שחר שלוח על סימוני טריטוריה בשולי המדינה; וד"ר ראמז עיד על אתנו היסטוריה בכפר קדס, על חשיבות המחקר הסביבתי-חברתי בכפרים הפלסטיניים ההרוסים.

על הפוליטיקה של פראים וחיות (אנושיות) אחרות

הדברים שנשאה האנתרופולוגית והגאוגרפית הביקורתית מירי לביא נאמן בכנס על מדע וקהילה במצפה רמון. לביא נאמן (מכון ערבה ואוניברסיטת ברקלי) הוזמנה להשתתף במושב מיוחד שעסק במחקר על הפראים – סוג של חמור בר שנכחד בתחילת המאה העשרים והושב בחזרה לנגב כחלק מנסיון להחזיר חיות מתקופת התנ״ך לישראל. בניגוד לרוב המציגים במושב אשר הציגו את הזוית האקולוגית-זאולוגית-מדעית של פרויקט השבת הפראים, לביא נאמן מציגה את המבט של האקולוגיה הפוליטית על היחסים בין האנושי והלא אנושי. היא מראה כיצד הפראים הם לא רק מושא למחקר מדעי, אלא הם חלק מהאקולוגיה הפוליטית של האזור ושל הדמיון הסביבתי שמנסים ליצור בנוף המקומי ובין השחקנים האנושים והלא אנושים במרחב.

אתנוגרפיה רב-אתרית בעולם הפסולת בישראל

פריד עוקבת אחר האשפה בפחי הרחוב, באגפי שפ"ע עירוניים, במשרד להגנת הסביבה, בחברות תברואה, בכנסים מקצועיים, בשווקים ובאתרי מיון, טיפול והטמנה, וכן ערכה תצפיות משתתפות בחברה ותיקה לייעוץ סביבתי המתמקצעת בתחום הפסולת שאליה הצטרפה כחברת צוות.השאלה המובילה את עבודתה של פריד היא כיצד האנשים הפועלים בעולם הפסולת –יועצים, יזמים, בעלי תפקידים ממשלתיים, פעילים סביבתיים ועוד – הופכים "אשפה" גולמית לכדי "פסולת". כלומר, כיצד אוסף חומרים נשכחים וסתמיים הופכים לכדי אובייקט אפיסטמי שניתן למשמע, לנהל ולחקור, בעל זהות סביבתיות מובהקת ומשמעויות חברתיות-לאומיות עמוקות.

על האקלימיזציה

לירון שני מתארח בפודקאסט 'אדרבא' בנושא שיח האקלים המתהווה לאור משבר האקלים, כאשר התרחשה 'אקלימיזציה'- אומנם מקדמים את חשיבות משבר האקלים בנושאים אנרגטיים, אך האקלים נזנח בנושאים סביבתיים-חברתיים. העיסוק בסוגיות סביבתיות-חברתיות נזנח לנוכח טיפול במקורות אנרגיה בנושא משבר האקלים. העיסוק השונה של חברות וקבוצות שונות מתקשר לתפיסת הטבע והסביבה השונה, שמשפיעה על תפיסת האקלים של הקבוצות הללו ועל הקדימות של סוגיות מסוימות על פני אחרות.

על מזון והעדרו, שינויי אקלים ושבריריותם של החיים

נמרוד לוז כותב על עבודתו של פרופ׳ רוני אלנבלום  ועל הקשר בין שינוי אקלים, רעב ושינויים חברתיים ותרבותיים.

דני רבינוביץ' על משבר האקלים והכחשתו

שיחה בנושא פוליטיקה של ידע והכחשת משבר האקלים, שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב עם פרופ' דני רבינוביץ', במסגרת תוכנית "מושג ירוק". מטרת התוכנית היא לספק הכשרה מקצועית לעיתונאים ולעיתונאיות בנוגע לנושאי סביבה ולמשבר האקלים.

הורים למען האקלים: רגשות הוריים באקטיביזם האקלימי של פעילי התנועה בישראל

איך הורים משתמשים בהורות שלהם ככלי לפעולה פוליטית נגד משבר האקלים? במאמר שפורסם בכתב העת "קריאות ישראליות" עוסקת עינת זמבל בשאלה זו. במאמר זמבל (החוג במנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס). מנתחת את פעילותה של תנועת האקלים הישראלית "הורים למען האקלים", ומציגה את השימוש שעושים הורים ברגשות "הוריים" על מנת להביע את מחאתם כלפי משבר האקלים ואוזלת ידה של הממשלה בטיפול בו. במאמר, שהוא חלק מגליון שהוקדש לבחינת משבר האקלים בראי מדעי הרוח והחברה, היא מנתחת את האופן בו פעילי התנועה משתמשים ברגשות אלה על מנת לייצר פעולת מחאה לגיטימית, לגייס פעילים ולהניע אותם לפעולה.

על מים ואנתרופולוגיה

מים הם נושא שנחקר רבות גם באנתרופולוגיה, בייחוד בנושאים של שליטה בהם כמראה של שליטה במרחב הפוליטי כולו. אם מים הם משאב טבע בסיסי לקיומנו האנושי, שליטה בהם במרחב מהווה שליטה בבני האדם באותו המרחב. עם זאת, המתח לא נוגע רק בשליטה בבני האדם, אלא גם במים עצמם. שליטה בזרם מים משמעה שליטה בטבע. כך, על מנת להשיג שליטה מלאה במים ובמרחב שתחתיו, האדם בנה מתקנים עצומים על מנת לשלוט בטבע: סכרים, מובילי מים, צינורות, אגמים מלאכותיים והזזת נהרות. השליטה העוצמתית בטבע היא חלק מהמאבק של האדם כמייצג התרבות נגד המים כמייצג הטבע.

תמונה ראשית: Photo by Brady Knoll