אנתרופולוגיה במדיה, רק היום

שמחת תורה מציינת את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש, כמעין חגיגה מחזורית. לכבוד שמחת תורה, נבקש גם אנחנו לעשות עיקוף מחזורי של שנה – ולחזור לשני ראיונות מעניינים של תמר אלאור ושלמה גוזמן-כרמלי שלנו, ראיונות שכבר "הפכו למסורת" שמחת התורה האנתרופולוגית של בחברת האדם.

בהרצאה קריאות אנתרופולוגיות בספר בראשית, תמר אלאור מבקשת לספר את סיפור האדם, זכר ונקבה, העולה מתוך הטקסט המקראי. אלאור מתמקדת בפרקים הראשונים של ספר בראשית, אותם היא שוזרת יחדיו עם קוסמולוגיות של תרבויות, סיפורי בראשית של חברות אחרות, על-מנת להתבונן בכל המצוי ב"התחלות" הללו כמבוא מקוצר לאנתרופולוגיה.

מתוך הקריאה בטקסט וההתבוננות במערכת היחסים הנרקמת בין בני-האדם עצמם, בין האדם לאל, בין האדם לסביבתו, עולה שאלת ייחודו של האדם? האם ובמה היא מתבטאת? התגלגלותו של ספר בראשית מציפה שאלות חברתיות והיבטים מוסריים המעסיקים את האדם, המבקש לגעת, ליצור, לטעום. קריאתה של אלאור בטקסט שופכת אור ומציפה שאלות על מהותו של האדם, מתוך בחינת אותה נקודה בראשיתית.

שלמה גוזמן-כרמלי משוחח עם ענבל גזית ואיתי הרמן על מנהג ההקפות בשמחת תורה, ועל ריקודי החגיגה שחותמים את חגי ראשית השנה היהודית. מדוע הטקס הזה חכם? כיצד החוויה החושית של ההקפה מאפשרת לכולם להשתתף בריקודים ומערערת על היררכיות אורייניות ונוספות?

 גוזמן-כרמלי מתייחס להקפות מנקודת מבט רחבה, ומתבונן בדוגמאות נוספות להקפות מרחבי העולם וביהדות – הקפת החתן בחופה, הקפת חומת יריחו לפני שנפלה, הקפת מכה… מעניין לשאול את השאלה – מדוע? מדוע בתרבויות שונות בוחרים בני-האדם בפעולת ההקפה במעגלים חוזרים ונשנים שוב ושוב. אחד מהמקורות הבסיסיים ביותר למעגליות וסימטריה, אליה גם חשופים מרבית בני האדם בתקופות השונות, היא המחזוריות של הטבע. עונות השנה, יום ולילה, מחזוריות הירח והשמש, מעגליות כדור הארץ – כל אלו דוגמאות למחזוריות, ומנקודת מבט זו אך טבעי שהמנהגים הדתיים מחקים את ההקפה והסימטריה החזרתית של הטבע.

ההרצאה המלאה של אלאור: https://www.youtube.com/watch?v=kabPbjFR8do&t=845s

אלאור על "סיפור בריאת האישה כמבוא לאנתרופולוגיה" https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8999…

הראיון המלא של גוזמן-כרמלי: https://soundcloud.com/8wakyzc7w2qf/k5dxwwsr28ke