"> Anthropology
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

האתר עדיין בתקופת הרצה ומטרתו לשמש בית לפרויקט של בחברת האדם – פרויקט שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב, אך גם להעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים בישראל.

דף הפייסבוק של בחברת האדם, ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים

כתבות חדשות

ריכוז של אתרים, בלוגים ומידע של אנתרופולוגים ולאנתרופולוגיות, על הקורונה. ריכזה – אורית הירש-מציאולס

בימים בהם עולה הדרישה לריחוק פיזי (ואולי אף חברתי) והסכנה שבמגע, מעניין לראות את המרכזיות של המגע והקרבה בחברה הישראלית כפי שעולה מהניתוח של רפי גרוסגליק ויוליה לרנר לתוכנית הבישול מאסטר שף. גרוסגליק ולרנר בחנו כיצד הפורמט הגלובלי של מאסטר שף "תורגם" לקונטקסט המקומי-ישראלי, כיצד זה בא לידי ביטוי בדרישה ל'בישול עצמי', הקשר בין שיח שיח ריגשי ולאומי לאוכל ומה זה אומר על החברה הישראלית

אורלי ניטיס יעקובי על השיח על 'קבוצת הסיכון' לקורונה, על האכלוסית הקשישים, וכיצד מושג והגדרה מבנים מציאות מוחשית בשטח, שאינה בהכרח אובייקטיבית ובוודאי אינה שוויונית וניטרלית. מה המשמעויות שאנו משייכים לאנשים בני הקבוצה זו, וכיצד הן קשורות למשמעויות העדכניות של המילה "קשיש"? מי לא נתפסים בעינינו כקשישים, שלמרות שהם שייכים לקבוצת הגיל הזו, ולמה?

אורי דורצ'ין חוזר לשדה המחקר שלו על היפ-הופ בישראל, שנים אחרי שחשב שהוא סיים איתו, ובוחן את השינויים שחלו בשדה, בעיקר סביב דימוי הגבריות של הראפרים, אשר יוצרים שילוב של היפ הופ ישראלי, המאתגר את דימוי הגבריות הלאומי והגלובלי של הראפר

קטע מתוך ההקדמה שכתבו בנימין בראון ונסים ליאון לספר "הגדולים" מ-2017, אותו ערכו והקדישו למנחם פרידמן, פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר נפטר בימים האחרונים. אנו מודים למחברים על הרשות להשתמש בקטעים. יהיה זכרו ברוך.

ציפי עברי, ריקה טקקי-עייני וג'ון מורוצקי על סיפורי הנשים שילדו בזמן רעידת האדמה ביפן – האם הניסיון משם יכול לערער על מודל הרפואה הקונבנציונלי? וגם, מה זה אומר לגבי לידות בזמן קורונה בישראל?

אריאל אפל תוהה האם העולם שאחרי הקורונה יהיה התגשמות חלומם של הניאו-לקטים? של אנשים שמאמינים שצריך לחזור למלאכות קודמות, לאורך חיים אחר ולחיבור מחדש לטבע? או דווקא ההפך, עולם של יותר הסתגרות, שימוש בטכנולוגיה וירטואלית ועוד יותר ריחוק מהטבע? בעזרת אייזק אסימוב, דונה הרווי, שומרי גן וביל גייטס, בוחן אפל את הקורונה כקו פרשת המים

ברכות חמות לדר' אירה (אירינה) ליאן על מינויה כחברת סגל בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית

תמר אלאור על אחת ההשלכות של נסיון להתמודד עם הקורונה והרהורים על ההמשמעויות החברתיות שלו

אז מה המצב בטייוואן בעניין הקורונה? כיצד המצב אצלה כל כך שונה מהרבה מדינות אחרות בעולם? מהם הצעדים שממשלת טייוואן נוקטת כדי להתמודד עם הוירוס? ומה שאר העולם יכול ללמוד מטייוואן בהקשר זה? מיטל מרגוליס לין על השילוב בין תרבות מסורתית וטכנולוגיה מתקדמת

עמליה סער על הלימנליות של המצב הנוכחי, על הסטודנטים והוראה, על הלימבו הפוליטי והאישי, על החיים עצמם ועל המבט האנתרופולוגי אל עבר העתיד הלא ברור

ברכות חמות לרמי קפלן, אשר התמנה לחבר סגל בחוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי עבודה (מינוי משותף), באוניברסיטת תל אביב! קפלן הוא סוציולוג העוסק בכלכלה פוליטיית, סוציולוגיה אירגונית, תיאוריה מוסדית ויחסי סביבה וחברה. עוד על מחקריו, בקישור

שלמה דשן על חסרונה של האתנוגרפיה בישראל, כיצד האנתרופולוגים התנגדו לגישת הממסד נגד המזרחים, ומה גרם לו להתחיל לחקור חילונים – קטעי ריאיון עם שלמה דשן, מחלוצי האנתרופולוגיה בישראל שנפטר לאחרונה, שערכה אורית אבהוב בעבודתה על האנתרופולוגיה הישראלית, וכן מדבריו של דשן עצמו באירוע לרגל פרישתו.

על המשמעות החברתית, התרבותית והפוליטית של החיפוש אחר 'אותנטיות' באוכל. בעזרת הספרות הביקורתית על אוכל וחברה, משרטטת נועה ברגר מבט מקיף על הכח של 'האותנטיות' וכיצד משתמשים בה במגוון מרחבים

צביקה אור ומימי אייזנשטדט על מסוכנות פלילית המיוחסת לקבוצות חברתיות מודרות שנוצרת סביבן פאניקה מוסרית

שיחה בין מדען המחשב דוד הראל והאנתרופולוגית תמר אלאור אשר נערכה ב-2019 במסגרת יום עיון של מכון דוידסון:

כתבה של שחר סמוחה בגלובס על עבודתו של האנתרופולוג מתן קמינר, על היחסים בין המושבניקים לעובדים התאילנדים בערבה

אריאל כנפו-נעם צולל לפרשת "כי תשא" ומתאר את הדרכים בהם בוחרים הורים הנאלצים להתמודד עם מסרים ערכיים סותרים בסביבה שבה הם מגדלים את ילדיהם. האם לאפשר לילדיהם להחשף למסרים אלה? האם לחסום את גישתם לאנשים, בתי ספר, מדיה, וגורמים תרבותיים אחרים שמשדרים ערכים אחרים? מה אומר המחקר הפסיכולוגי העכשווי על דילמה זו?

משה שוקד, פרופ' אמריטוס לאנתרופולוגיה מתל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל, כותב על שלמה דשן, שותפו למחקר וללימודים, אשר נפטר לאחרונה. הקטע הזה לא נכתב לאחר מותו של דשן, אלא לכבוד ספר לכבודו, אך אנו מודים לפרופ' שוקד על האפשרות לשתף את הטקסט

נתליה גוטקובסקי על כיצד ניהול גופים לא אנושיים במרחב הינו כלי מרכזי לשליטה הישראלית בפלסטינים ובגדה המערבית ועל כך שהגוף הלא אנושי הוא שחקן חשוב בהבנת מארג יחסי הכוח והשליטה בישראל\פלסטין

גידי ניסים על מדוע שלמה דשן, מראשוני האנרופולוגים הישראלים שהלך השבוע לעולמו, יזכר כאחד האנתרופולוגים המרכזיים שפעלו כאן

אריאל כנפו-נעם על בניו של האהרון והמשכיות בן דורית, תופעה שנמצאת כמעט בכל תחום שנחקר. ניתן לנבא במידה מסויימת את העמדה הפוליטית, הערכים, ההשכלה וסגנון ההורות של אדם בעזרת אלה של ההורים שלו. אבל האם זה נכון גם לנטיות תעסוקתיות ומאפייני מקצוע אחרים?

מיטל מרגוליס לין בסדרת פוסטים על המסורת של 'משכב לידה', היחס אל נשים אחרי לידה בטייוואן  ולמה התקופה הזאת נתפסת כחשובה אפילו יותר מההיריון ומהלידה עצמה

לציון יום האישה הבינלאומי, אורלי ניטיס יעקובי כותבת על שפה מגדרית, על הניסיונות לשנות את העברית ועל ניצני ההצלחה

מאמר שלאורי כץ על נעדרוּת בישראל בו הוא מנתח את התנועה בין תפיסות זמן שונות ביחס לנעדרוּת ואת אי הודאות בין המוות לחיים

 

אריאל כנפו-נעם על פרשת 'תרומה' ומדוע אנשים פועלים באלטרואיזם? בעזרת תאוריות הערכים של שוורץ ועל בסיס מחקרים עדכנים בתחום, מראה כנפו-נעם את המתח הערכי בין פתיחות לשינוי לבין שמרנות, בין נורמות חברתיות לבין דחף פנימי

עידן ירון מציע את התפיסה שלו לתפקיד האנתרופולוג והדרך שבה הוא צריך להכיל ולהתמודד עם "האחר מעורר הסלידה". דרך התמקדות בפעיל הימין הקיצוני מאיר ברטלר והתגובה של אריאנה מלמד לכתבה איתו, משרטט ירון את הדרך שלפי דעתו אנתרופולוגים צריכים לפעול. תפיסה שהיום שנויה במחלוקת גם בקרב האנתרופולוגים

לציון יום המודעות למחלות נדירות , הקדיש נמרוד לוז את פינתו בתוכנית שלושה שיודעים להפרעות אכילה נדירות והקשר בין אוכל לבעיות נפשיות

סיגל עוזרי-רוייטברג, כתבה במיוחד לבחברת האדם לקראת סבב הבחירות השני (והקודם), על עליתה, ירידה ושוב עליתה של הסוציאל דמוקרטיה במפלגת העבודה וגם על האנתרופולוגיה של המערכת המפלגתית והפוליטית בישראל. מחקרה של עוזרי-רוייטברג, התמקד במפלגת העבודה בשנים 2006-2009, אך רלוונטי מאוד גם להבנת התהליכים של הבחירות הקרובות.

אורי דורצ'ין, 'שליחנו' בלוס אנג'לס, כותב על האבל בעקבות מותו של קובי בריאנט ומשרטט את הקשר שקיים כיום בין תחושת האבל והצער לתרבות הצריכה ולחומר

הפרק הראשון מתוך ספרו החדש של האנתרופולוג טל שמור – "תקווה ומלנכוליה בשולי העיר: אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב". מסע אתנוגרפי של ארבע שנים שערך שמור בשכונת התקווה ושבמהלכו הכיר מקרוב את תושביה הוותיקים. הספר מראה כי למרות שמה האופטימי של השכונה, וקרבתה ל"עיר הלבנה" ולמרכזה התוסס, תושביה מרגישים שהם חיים בשוליים של העיר תל

תאיר קרזי-פרסלר מנתחת את הפעולה של העברת פתקים בישיבות בצבא כ'פרקטיקות ממוגדרות של עמימות פומבית', המשמשת גברים להפחית מערכן של נשים, אך באותו הזמן מאפשר לנשים לשנות את זרימת הכוח ולשוות לעצמן ערך גם אם באופן זמני ומקומי מאד

יודע שמתקיים קשר בין הורים לצאצאיים שבא לידי ביטוי בשיתוף המזון וחלוקת המזון כחלק מהפגנת אהבה. אבל מה הפך את המזון לביטוי כה מובהק של אהבה ופעמים רבות לתחליף לה? נמרוד לוז מתאר את מערכות היחסים שנבנות סביב המזון בקרב קופי האדם, ומציע שיתכן ובעולם השפע של היום, צריך לתכנת מחדש את הקשרים בין מזון ואהבה

אריאל כנפו-נעם צולל אל תוך רשמית החוקים בפרשת משפטים, מתמקד במקרים של היעדר האב ומה שישי למחקרים בפסיכולוגיה לספר על זה – מחוקים לגבי עבד וילדיו, דרך ההפרדה בין הורים לילדיהם מהגרים ועד המחקרים העכשווים בנושא

בן בלק עם תשעה כללי אצבע שאיתם ניתן לנווט בתוך עולם הפרסומיים המדעיים, ולדעת מתי אפשר לסמוך על המחקר ומתי ממש לא

ברכות לאלעד בן אלול על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בפרקטיקות של פרטיות בגאנה האורבנית

מאמר של האנתרופולוג מתן קמינר, כיום פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, אשר זכה בפרס השלישי של תחרות פרס גוטמן למאמר הצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית.  בעזרת מחקרי שדה בקרב פועלים ישראלים במחסן תעשייתי באשדוד, ועם פועלים תאילנדים במשק חקלאי בערבה – טוען קמינר שהבדלים בשכר מסייעים בייצורן של קטגוריות חברתיות שלכאורה ניצבות מחוץ לכלכלה.

קטע מתוך הספר "מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות" של שלמה גוזמן כרמלי. גוזמן כרמלי מתאר כיצד הוא נע בין מחקר בישיבה חילונית וישיבה חרדית ועל היחסים בין הטקסט, החברה והתרבות

במהלך שבועים הקרובים נפרסם מספר קטעים מתוך הספר "מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות" של שלמה גוזמן כרמלי אשר פורסם לאחרונה. הקטע הראשון הוא מתוך פרק הפתיחה  בו מסביר גוזמן כרמלי כיצד נוצר רעיון המחקר והספר, מתאר את הכניסה לשדות השונים ומשרטט את הגיון של המחקר והספר

ברכות לגיל חיזי על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בסדנאות לשיפור עצמי בסין, אותה הוא כתב במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת סידני. קצת על מחקריו ופרסומיו של חיזי:

כתבות חמות

הודעות