רותם קליגר כותבת #סמלי_מפתח והפעם – שחקנים ברשת (Actants) לפי ברונו לאטור. בכתיבתו עסק לאטור בתפקיד החברתי-תרבותי של הלא-אנושי, על הקשר בינם לאנושי ועל האופן בו הם משפיעים על סביבתם. דמיינו אקדח מונח על שולחן. האם מדובר באובייקט נייטרלי? האם יש באקדח את אותן התכונות כמו של עוגה, בקבוק או עיפרון? ואולי בעצם – אם
תגית: אנתרופולוגיה
"שתהיה עדות לחיי לרשותי": כתיבה והתנגדות של עובדות מין במרחבים מקוונים
צלם תמונה ראשית: Fabian Irsara, מתוך האתר Unsplash. המשפט "שתהיה עדות לחיי לרשותי" לקוח מטקסט שכתבה "זונה 1 פדוטן" בבלוג בפורטל הבלוגים "תפוז" ז"ל. המשפט הזה היווה את נקודת הפתיחה של הפרק שכתבו יעלה להב רז ואיילת בן נר (ארגון ארגמן), והתפרסם בספר שיצא לאחרונה “Sex work today: erotic labour in the twenty first century”,
"השדה המציף" – אנתרופולגים בעבודת שדה מורכבת
עבודת השדה האנתרופולוגית היא מחקר קרוב, אינטימי. האנתרופולוגיות והאנתרופולוגים מצופים להיטמע בשדה המחקר, לחיות בקרב התרבות הנחקרת כחלק מהעבודה האנתרופולוגית – עד לכדי הבנה מעמיקה ומורכבת של המבט התרבותי על המציאות. גופן ותחושותיהן של החוקרים והחוקרות עצמן מהווים כלי מחקר בשדה דרכו אפשר לעשות רפלקציה ולזהות כיצד מנגנונים תרבותיים פועלים עלינו. הקרבה של החוקר.ת לשדה
טרנספורמציה עצמית בתיירות התנדבותית
הרעיון שטיול יכול להיות חוויה טרנספורמטיבית עבור תיירים, רווח בספרות האקדמית על תיירות ובשיח הפופולרי. בייחוד טיולים ארוכים בשלבי מעבר בחיים, המתוארים לא פעם כמסע לחיפוש עצמי או להבנה עצמית. בשנים האחרונות, המחקר האקדמי נע מדיון בחוויה טרנספורמטיבית כמוטיבציה ליציאה לטיול או כתוצאה של הטיול, לעבר עיסוק באופנים שבהם הטיול מזמן חוויה טרנספורמטיבית. בעוד שכתיבה
אתנוגרפיה של חלומות – המרת דת וסוכנות (Agency) בדת הבהאית
טובה מהכני-בלקין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון כותבת על מאמרה העוסק בהמרת דת ובחלומות בדת הבהאית שיצא בגיליון מיוחד העוסק בהמרת דת שערכה יחד עם חוקרים נוספים בכתב העת Entangled Religions. הטקסטים בגיליון המיוחד מבוססים על מאמרים שהוצגו בסדנת קיץ שעסקה בהיבטים של המרת דת (Religious conversion in plural societies past and present) שהתקיימה
האנתרופולוגים על המפה – מענקי ISF
ברכות לזוכות וזוכי הISF, הקרן הלאומית למדע! בחברת האדם מברכת את האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות שזכו במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן תומכת בחוקרות וחוקרים מישראל במימון ופיתוח מחקר בסיסי ועקרוני – לצמיחת גוף ידע אינטלקטואלי של רעיונות, תובנות ושיטות בישראל. השנה יש יבול מכובד של זכיות מקרב הקהילה האנתרופולוגית ואנחנו שמחים על התמיכה במחקר האנתרופולוגי
הפו-הירש: הפועל ירושלים והמאבק להחזרת הירש גולדברג-פולין ז"ל
לזכרו של הירש גולדברג פולין שנחטף לעזה, נרצח והובא לקבורה בשני בספטמבר 2024, אנחנו משתפים את הטקסט שכתבו מיכל טל ויעל ליפמנוביץ׳, סטודנטיות לתואר ראשון במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, על המאבק של קבוצת הפועל ירושלים להחזרתו של גולדברג-פולין. "שריקת פתיחה. המולה ביציע. כל הקהל באדום שחור. השחקנים מתחילים לעלות על המגרש, אבל משהו אחר
לדבר אנתרופולוגיה, לזכרו של ד"ר שמעון קופר
שלמה גוזמן כרמלי, חבר צוות בחברת האדם וסגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן כותב על מורו וחברו, שמעון קופר, מדור המייסדים של האנתרופולוגיה בישראל שהלך לעולמו ביום שבת (24/08/24). שמעון או סם כפי שקראו לו חלק מחבריו, או ד"ר קופר כפי שאני קראתי לו שנים רבות, הרגל שנגמלתי ממנו מבחינתי רק לפני רגע, היה אנתרופולוג
טיילור הקדושה: שגעת הסוויפטיז ועליה לרגל להופעה
מי זו בכלל טיילור סוויפט , הא? עינב קוצר (סטודנטית לתואר שני באנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחברת צוות בחברת האדם), כותבת על חווית העליה לרגל להופעה של טיילור סוויפט.
בין הקיים למדומיין, בין הגופני לווירטואלי – היבטים של גוף, חושים וזמן במערך היחסים בין יצירות אמנות אימרסיביות ומבקריהן
עדי שלמון כותבת על עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחיית ד"ר גילי המר במסגרת התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. עבודת התזה עוסקת בחוויה החושית של המבקר במוזיאון ובמה ששלמון מכנה "האינטראקציה הדו-כיוונית בינו ובין יצירות האומנות".
לשבור את הקרח: עמדותיהן של מטופלות IVF ביחס לגורל העוברים המוקפאים העודפים שלהן
בישראל יש כחצי מיליון עוברים וביציות ששמורים בהקפאה בין 20 ל-30 שנה במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. אבל מה עושים עם אותם עוברים? אביעד רז, מאוניברסיטת בן גוריון כותב לבחברת האדם על הדילמות והקשיים איתם מתמודדים זוגות רבים שעוברים טיפולי הפרייה חוץ גופית וצריכים להחליט מה לעשות עם העוברים העודפים שלהם.
"חרבו דרבו" והאמת שאנחנו מסרבים לראות
האם ניתן לראות בשיר "חרבו דרבו״ שיר ראפ ימני? האנתרופולוג וחוקר המוסיקה אורי דורצ'ין טוען שהוא דווקא שיר שמבטא סנטימנט לאומי רחב, ולא דווקא שיר סקטוריאלי ימני. בעזרת ניתוח של התפתחות הראפ בישראל והשוואה לשירי קרב מקום המדינה, מראה דורצ'ין כיצד השיר והמסר שלו נטועים בתרבות הישראלית ואת ההקשר שבו הוא מובן בעולם.
נצרות, מסיון וסין – ספר חדש לגדעון אלעזר
מדוע נוצר פער בין הרטוריקה הרשמית של המדינה האוסרת כל פעילות מסיונרית זרה והמצב בפועל בו אלפי מיסיונרים חיים ופועלים בסין? שאלה זו עומדת בבסיסו של ספרו החדש של גדעון אלעזר: "Christian Missionaries, Ethnicity and State Control in Globalized Yunnan". טענתו המרכזית של הספר היא כי בנסיבות של עידן הרפורמות, נוצרה התאמה מסוימת בין "פרויקט התירבות" הקומוניסטי והנוצרי, פרויקטים שעד כה נתפסו כמנוגדים זה לזה והביאו לכך שהשלטונות ביונאן מתייחסים לתופעה המיסיונרית בסובלנות יחסית. התאמה זו נוגעת לנושאים כמו תרבות וזהות אתנית, כלכלה ושוק חופשי והיחס לבעיות החברתיות הרבות של מחוז יונאן של העידן הגלובלי ופירוקה של מדינת הרווחה. טענתו היא שבתחומים אלה משחקים המיסיונרים תפקיד משמעותי בקידום שילובם של המיעוטים במערכת הסינית.
מה זה ואיך מבצעים אתנוגרפיה היסטורית?
"מה זה בכלל אתנוגרפיה היסטורית ואיך עושים את זה?" זו פחות או יותר השאלה שעלתה לניר רותם (האוניברסיטה העברית) במהלך עבודת הדוקטורט שלו כאשר הוא החל לחשוב על המתודה בה ישתמש. הוא ידע בעיקר שהוא עובד על מקרה שהוא היסטורי אבל רצה לחשוב עליו אתנוגרפית. מבחינתו, בסופו של דבר, מדובר באימוץ נקודת המבט האתנוגרפית לצורך ניתוח של מציאות חברתית-תרבותית שנעוצה בעבר והגישה אליה מתווכת באמצעות מקורות מסוגים שונים. במאמר מתאר רותם את הדרך שהובילה אותו לשיטת המחקר הזו ומשרטט מעין מדריך נבוכים ראשוני לגישה:
חיים באי-ודאות – גליון נושא של "קריאות ישראליות"
ראשיתו של גיליון נושא זה העוסק בחיים באי-ודאות, בקבוצת מחקר שהתארגנה בסוף שנת 2019, עת התוודענו למחלה מסתורית בסין, והוא נחתם בעיצומם של ימי לחימה אחרי השבעה באוקטובר 2023, בתקופה שבה מדינת ישראל מצויה באי-ודאות ביטחונית, פוליטית וחברתית הקשה ביותר מאז הקמתה. סיגל נגר-רון, מעורכות הגליון, כותבת לבחברת האדם על תהליך יצירת הגליון.
אנתרופולוגיה יישומית בזמן מלחמה – ראיון עם ד"ר רוית תלמי כהן
ד"ר רוית תלמי-כהן חוקרת קהילות באתיופיה ובישראל כבר מעל 15 שנים. אם הייתם מספרים לה בתחילת הדרך שב-2024 היא תקדיש חלק גדול מזמנה להבנת חוויתם של פליטים שברחו בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה ונקלעו לעוד מלחמה, היא כנראה הייתה מופתעת. אולם מאז ה-7 לאוקטובר החיים של כולנו השתנו, וכאנתרופולוגית יישומית היא התאימה את שדות וסוגיות המחקר
כשמדינה מהגרת לענן
מה ההשלכות החברתיות של חוות שרתים? ומה המשמעות שהמדינה מאחסנת את כל הנתונים שלה ב׳ענן׳ של חברות פרטיות? מאמר של דן קוטליאר (אוניברסיטת חיפה) ואלכס גקר (אוניברסיטת אמסטרדם) שפורסם בכתב העת Information, Communication & Society מנתח את נימבוס – פרויקט ענק להעברת כל התשתית החישובית של המדינה 'לענן', בו זכו חברות אמזון וגוגל ב-2020. קוטליאר
אנתרופולוגיה במוקדי סכסוך – כנס האגודה האנתרופולוגית ה-52
איך עושים אנתרופולוגיה באזורי קונפליקט ומלחמה? כיצד הפרספקטיבה האנתרופולוגית מבינה ומנתחת את המתרחש באזורנו בשמונה החודשים האחרונים? האגודה האנתרופולוגית הישראלית מזמינה לכנס השנתי (ה52 במספר!) שיעסוק באנתרופולוגיה במוקדי סכסוך. הכנס יתקיים ביום חמישי ה20.6.2024 באוניברסיטת בר אילן החל מ09:30 בבוקר. המושבים לאורך הכנס יעסקו בהיבטים שונים של המלחמה, העורף, המרחב הציבורי ותרבות תחת אש בעיני
"מרחב הטעות" – על טעויות וכשלונות בעבודת שדה
עבודת השדה האנתרופולוגית מתבצעת בחוץ, ביציאתו של האנתרופולוג אל התרבות אותה יחקור, אל הקהילה או החברה בה מחד ייטמע ומנגד יוותר תמיד כצופה חיצוני. לעיתים המפגש עם התרבות הנחקרת מוליד רגעים של חוסר הבנה או חוסר רגישות, פספוס, או הפתעה המובילה לכיוון לא צפוי. האינטראקציות האנושיות והמחקריות עשויות להוליד התמודדויות רבות, וגם רגעים או בחירות
מגוון ביולוגי ומגוון תרבותי
״הדמיון בין אזהרותיהם של ביולוגים מפני אובדן מגוון המינים ואזהרות האנתרופולוגים מפני אובדן המגוון התרבותי הוא מדהים״.השבוע ציינו גם את יום המגוון הביולוגי וגם את היום העולמי לגיוון תרבותי – אבל האם יש קשר ביניהם, ואיך זה קשור לאנתרופולוגיה? בעזרת מאמר של האנתרופולוג תומאס היילנד אריקסון קושר לירון שני בין שני המועדים האלו, מצביע על הסכנות
חללים – חדרים וחפצים של חיילים שנהרגו
ומה קורה עם החדר שנשאר? איזו משמעות נושאים החפצים, מה מאפשר החלל – אחרי שהבן או הבת נהרגים במהלך שירותם הצבאי? מיה פוגל כותבת על התזה של אסנת שלו נזרי, אשר חקרה את חוויותיהם של הורים שכולים שבוחרים להשאיר את החדר של הילד שנפל. נזרי עוסקת בשכול, בזיכרון ובחומר, בחלל החדר הריק והשימושים השונים בו
רגשות נגד דמוקרטיה – פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבת המולדת
ברכות לאווה אילוז ואביטל סיקרון על צאת ספרן החדש "רגשות נגד דמוקרטיה". הספר, שיצא בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, עוסק בקשר שבין רגשות, פוליטיקה ופופוליזם. איך רגשות מניעים אותנו במחשבה הפוליטית? ומעבר לזה – איך רגשות מובילים אותנו לפעולה? מוציאים אותנו לרחוב או לקלפי? אילוז וסקרון מתמקדות ברגשות המניעים תהליכים ומשברים פוליטיים, ובפרט בארבעה מרכזיים
קול קורא: כנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית ה-52
כנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית ה-52 יתקיים ביום חמישי ה-20 ביוני 2024 באוניברסיטת בר אילן. הכנס יעסוק באנתרופולוגיה באזורי סכסוך.
הדמוקרטיה הישראלית בסיכון – משה שוקד עם פרספקטיבה של "אנתרופולוג ילידי"
מה קורה כאשר אנתרופולוג חוזר למחקריו השונים ומנסה דרכם להבין את השונויים בדסציפלינה האנתרופולוגית כמו גם בחברה בו הוא חי וחוקר? האם ניתן לבצע ׳אנתרופולוגיה ילידית׳ וגם ׳אנתרופולוגיה ציבורית? ואיך כל זה קשור למחאות כנגד המחאה החברתית והמצב העכשווי בישראל? במאמר שפורסם בכתב העת Anthropology and Humanism, סוקר משה שוקד, פרופ׳ אמריטוס מתל אביב ומראשוני
נקודות מפנה בעבודת שדה – על תצפיות ורגעים משמעותיים
המחקר האנתרופולוגי מתאפיין בעבודת שדה ארוכה. בין אם המחקר מתרחש בבית, ברחוב הקרוב או יבשת בצידו השני של הגלובוס, אנתרופולוגים מחוייבים להבנה מעמיקה של התרבות אותה הם חוקרים. עבודת השדה רצופה ראיונות, תצפיות, רגעים בהם החוקרת רק "שוהה" שם. מתוך יומני השדה הגדושים והתיעודים מתהליך המחקר, מתחילים לצוץ מבנים תרבותיים, שאלות ותשובות. מה זה גם
דגמי הופעתך – לק ג'ל בזמן מלחמה
ארועי השבעה באוקטובר והמלחמה שעודנה נמשכת הובילו לפעולות הנצחה שונות ומופעים תרבותיים הקשורים בהנצחה – כמו קעקועים או יום האבל האזרחי, עליהם כתבנו בעבר. מיה פוגל כותבת לבחברת האדם על הבעה תרבותית נוספת, המתבצעת על ידי נשים שונות שבוחרות לצייר ולקשט את ציפורני ידיהן במסרים הקשורים במלחמה. הביטוי הויזואלי של הזכרון או המחאה דרך ציורי
"רציתי להיות בצד הנכון של ההיסטוריה" – מסקנות ראשוניות ממחקר על חינוך בזמן מלחמה
אופיר שפר כותבת לבחברת האדם על מחקרה העוסק בחינוך בזמן המלחמה הנוכחית. בתחילת אוקטובר 2023 נעקרו מבתיהם אלפי ילדים ובני נוער מאזור עוטף עזה והנגב המערבי, והועברו לחיים ארעיים במרכזי פינוי ברחבי הארץ. מיד עם היוודע גודל האסון, הגיעו אל מרכזי הפינוי מתנדבים צעירים ועובדי חינוך בלתי פורמלי שבאו לסייע בכל הנדרש באותם הימים. השבועות
ספר חדש! נשים בישראל
ברכות לאסתר הרצוג על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים"! הרצוג כותבת לבחברת האדם על ספר זה, המקבץ מאמרים שלה שפורסמו במקומות שונים, ועוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד. הספר "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים
ספרה החדש של פנינה מוצפי האלר, אנתרופולוגיה ותזמון
פנינה מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על שיחות שהשתתפה בהן בפודקסט המעבדה, סביב פרסום ספרה החדש "שחורדיניות: לקראת אנתרופולוגיה פמיניסטית בישראל". מוצפי האלר מתייחסת לתזמון שבו הפרק שודר – מיד לאחר אירועי ה7.10, ובאופן כללי למחקר האנתרופולוגי הנטוע בזמן מסוים – ואולי משמעותי דווקא בגלל יכולתו לתפוס את הרגע ההיסטורי הספציפי בו נערך.
אלוהים לובשת פראדה
אמתי מינצר כותב לבחברת האדם על פרויקט התוכן "אלוהים לובשת פראדה", שהקים עם שותפתו לעשייה תמר יחיא. מרעיון שנזרק לאויר בתוכנית קיץ בניו-יורק, התגלגל הפרויקט וכיום מתפקד כפודקאסט של השניים לצד עמוד תוכן באינסטגרם, ודרך תיאוריות חברתיות, קוויריות ופמינסטיות השניים מעניקים פרשנות מחודשת לתופעות חברתיות, לאירועים אקטואליים ולפרשות השבוע היהודיות. "אלוהים לובשת פראדה" הוא פרויקט
מבטים אנתרופולוגיים דרך מאמריו של שלמה דשן
בתחילת החודש יצא לאור הספר "חכמה לשלמה: מבטים אנתרופולוגיים על תמורות בתרבות בישראל – מבחר מאמרים". גדי ניסים, אשר לקח חלק בעריכת הספר, מספר על הכתוב בו ועל תהליך עריכתו. הספר כולל שישה עשר מאמרים מאת שלמה דשן ז"ל, מקובצים בחמישה שערים שכל אחד מהם מתמקד בנושא אחר ביצירתו. בפתח הספר שתי הקדמות כלליות –
האנשים שלי בשדה – בין קשרים אישיים למחקריים בעבודת השדה
בלב המחקר האנתרופולוגי ישנם אנשים. מה הם חושבים? כיצד הם מבינים ומפרשים את המציאות? מהם מבני העומק של תרבות מסוימת? המענה על השאלות הללו הוא לעולם האתגר החמקמק של האנתרופולוג הבא מן החוץ, המבקש לעשות שני תהליכים במקביל – להיטמע ולהתחבר לבני התרבות, לחיות איתם על-מנת להבין את נקודת מבטם על העולם, לצד המבט החוקר
האבות הגרמנים הנשכחים של האנתרופולוגיה
האם האחים גרים היו מבשרי האנתרופולוגיה בגרמניה? מדוע חלוצי האנתרופולוגיה בגרמניה לא נכנסו אל 'הקנון האנתרופולוגי', בעוד כל דיון מבואי בסוציולוגיה מתחיל בהגות הגרמנית? נורית שטדלר צוללת אל עבודתם של ראשוני האנתרופולוגים הגרמניים, ומוצאת שם את הבסיס לאנתרופולוגיה התרבותית, לא פחות, ויש יגידו אף יותר, מאלו הבריטים, הצרפתים והצפון אמריקאים. עיון בעבודתם והשפעתם של אדולף
חיים חזן על עמנואל מרקס – סוד הקסם החברתי
במסגרת חגיגות יום הולדת 90 לעמנואל מרקס, ממייסדי האנתרופולוגיה הישראלית וחתן פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה ואנתרופולגיה, אשר התקיימו במאי 2017 בהשתתפות המשפחה וחברים קרובים, נשא דברים פרופ' חיים חזן – תלמידו וחברו של מרקס. הם מובאים כאן בעזרתה של פרופ' אסתר הרצוג, תלמידה וחברה של מרקס גם היא. "לפני חמישים שנה גיליתי לראשונה את עמנואל
הבעיה של "האחר מעורר הסלידה", ותפקיד האנתרופולוג בשדה המחקר
עידן ירון מציע את התפיסה שלו לתפקיד האנתרופולוג והדרך שבה הוא צריך להכיל ולהתמודד עם "האחר מעורר הסלידה". דרך התמקדות בפעיל הימין הקיצוני מאיר ברטלר והתגובה של אריאנה מלמד לכתבה איתו, משרטט ירון את הדרך שלפי דעתו אנתרופולוגים צריכים לפעול. תפיסה שהיום שנויה במחלוקת גם בקרב האנתרופולוגים. "האחר מעורר הסלידה" האנתרופולוגית התרבותית האמריקנית סוזן הרדינג