סיגל עוזרי-רוייטברג כותבת על ג'יימס סקוט והיחסים בין מדע המדינה לאנתרופולוגיה פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-27.2.2014 בשורות הבאות אציג את ג'יימס סקוט, פרופסור למדע המדינה ולאנתרופולוגיה מאוניברסיטת ייל. דרך העיון בגישתו המחקרית, בתרומתה הייחודית ואף בביקורות האנתרופולוגיות עליה, אבקש לדון בשוני בין מדע המדינה לאנתרופולוגיה ובפוטנציאל הגלום
נועה ונה כותבת על מרגרט לוק ועל המרחב שבין גופים, חיים ומוות. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-10.7.2014 מרגרט לוק (Margaret Lock) היא פרופסור אמריטה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת מקגיל. היא נחשבת לאחת האנתרופולוגיות הרפואיות המרכזיות והפוריות ביותר. ברשימת פרסומיה עשרים ספרים שהיא כתבה או הייתה שותפה לעריכתם ויותר ממאתיים
כתבה גדולה בהארץ של אור קשתי על עבודתו של האנתרופולוג ירון עידן על המסעות לפולין "…בשנים האחרונות ליווה האנתרופולוג ד"ר עידן ירון שבעה מסעות תלמידים לפולין. ספר שפרסם לאחרונה, "מסעות בני נוער לאתרי המוות בפולין", מספק מבט מקיף ובעיקר הצצה יוצאת דופן, בלי פילטר, למתרחש שם, במירוץ שבין אושוויץ לטרבלינקה ובהתפרקות במלון, בלילות האחרונים של
עפרה גרינברג כותבת על פול פרמר, האנתרופולוג שהופך את העולם למקום טוב יותר פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-19.12.2013 לפני שנים, בחיפוש אחרי חומר לקורס "אנתרופולוגיה של הרפואה", נתקלתי במאמרו של פרמאר AIDS – talk and the constitution of cultural models. במאמר זה הוא מספר על תפיסת המחלה,
רמאז עיד על עבודתיה של זוכת פרס הנובל אלינור אוסטרום, כוחה של האנתרופולוגיה ובשבחו של המחקר ההשוואתי מאמר של ראמז עיד (מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה הפתוחה) "השמעת קולות חלשים: על אלינור אוסטרום והעלאת קרנו של המחקר האנתרופולוגי המשווה בעידן הניאו ליברלי", אשר פורסם כחלק מגיליון מיוחד של מגמות: ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל המאגד
מיטל מרגוליס לין על השיח על אודות וירוס הקורונה בטייוואן מנקודת ראות אנתרופולוגית הערה: אני לא רופאה, לא חוקרת וירוסים ולא מתיימרת לתת מידע רפואי ו/או המלצות בנוגע לנסיעות לאסיה ולעולם בכלל. מטרת פוסט זה היא לבחון את השיח על אודות הוירוס הסיני קורונה מנקודת מבט אנתרופולוגית מתוך חוויה אישית של החיים ב״צד המסוכן של העולם״.
ברכות לדן קוטליאר שהתקבל כחבר סגל חדש בחוג לסוציולוגיה – אוניברסיטת חיפה! עבודת הדוקטורט של קוטליאר (בהנחיית פרופ' אווה אילוז מהמחלקה לסוציולוגיה בעברית) בחנה את הקשרים הסבוכים המתקיימים בין אלגוריתמים לתרבות, בהתבסס על עבודת מחקר אתנוגרפית בת חמש שנים בתעשיית הדאטא אנליטיקס הישראלית (data analytics).המחקר מציע בחינה של הדרמה החברתית המתרחשת מאחורי הקלעים של ייצור
בעקבות מותו בתאונה של הכדורסלן קובי בריאנט הוקדשה התכונית שלושה שיודעים ב-29.1.2020 לכדורסל ומדע. נמרוד לוז הקדיש את פינתו בתוכנית דווקא לקשר שבין שמו של קובי ומנת הסטייק היוקרתי היפני הקרוי קובה, ולצדדים האפלים של תעשיית הבקר היפני והקשר להדרה חברתית, אמונות דתיות והמנעות מאכילת בקר, אימפריאליזם וחדירת המעצמות: האבל וההלם הכללי על מותו של
בן בלק כותב על אנמארי מול, האנתרופולוגית המתחקה אחרי היווצרותן של המציאויות השונות פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם "מי הם האנתרופולוגים החשובים בתחום?" נשאל לירון שני ועצם השאלה גרם לו לתהות. לא רק מי הן באמת אותן דמויות מובילות – אכן שאלה מסובכת בעידן זה שבו נדמה לפעמים שיש יותר
אורי דורצ'ין כותב על יורם כרמלי והדגש האנתרופולוגי לדברים שוליים לכאורה בתוך הסדר החברתי. פינה שבה אנתרופולוג מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-30.10.2014 הנה נתון שאיננו מבוסס סטטיסטית אך נראה לי יותר מסביר: מרבית הסטודנטים הנרשמים ללימודי אנתרופולוגיה בתואר הראשון עושים זאת בשל הדימוי האקזוטי שעדיין נודע לתחום זה, ואילו מרבית
אחרי שבחלק א' הניח בן בלק את היסודות לדיון סביב הבניות חברתיות, בחלק ב' הוא מציג את המבט האנתרופולוגי על הפרעת קשב וריכוז ויוצא למסע בין הגדרות, אינטרסים וכימיקלים, שבסופו הוא מציע מבט זהיר וביקורתי אך לא קונספירטיבי על התופעה לקריאת חלק א': על קטגוריות פסיכיאטריות כהבניה חברתית אז מה יש לאנתרופולוגיה לומר על הפרעת
האם הפרעות קשב וריכוז הן באמת מחלה? האם כדאי לילדים תרופה פסיכוטרופית? בן בלק בסדרת פוסטים על האנתרופולוגיה של הפרעות קשב וריכוז – חלק א' על הבניות חברתיות ועולם הרפואה והפסיכולוגיה נראה לי שאחת התופעות שעבורן השאלה "האם זו באמת מחלה" היא הרווחת ביותר, לא רק במחלקות לפילוסופיה של הרפואה אלא גם בשיחות רחוב, בבתי
עלה לרשת ב-12.1.2016 הסרטון הופק כחלק מסדרת "פני האנתרופולוגיה בישראל" בהנחיית ד"ר רגב נתנזון (כיום ראש המסלול תקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית במכללת ספיר), כחלק מתרגיל שנה א' בקורס "אנתרופולוגיה חזותית ומיומנויות אקדמיות" בחוג לתקשורת צילומית, המכללה האקדמית הדסה בירושלים ב-2015. עמליה סער היא פרופ' בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר שלה הם: אנתרופולוגיה תרבותית, מיגדר ותיאוריה
מזון למוח יצירתי-או מה אוכלים גאונים? נמרוד לוז על האם יש קשר בין מזון ליצירתיות? שודר בתוכנית 'שלושה שיודעים', ב-22.1.20 שיטוט קצר במרשתת מעלה שפע של אתרים, מומחים ומומחיות, בעיקר מטעם עצמם, המציעים לנו משנה מסודרת על המאכלים שראוי שנאכל אותם כדי לחזק את היצירתיות. בין ההצעות שמצאתי היו אבוקדו, בננה, קנמון נחשב להיט, גרגרי
פני האנתופולוגיה בישראל עם פרופ' פנינה מוצפי האלר עלה לרשת 12.6.2016 הסרטון הופק כחלק מסדרת "פני האנתרופולוגיה בישראל" בהנחיית ד"ר רגב נתנזון (כיום ראש המסלול תקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית במכללת ספיר), כחלק מתרגיל שנה א' בקורס "אנתרופולוגיה חזותית ומיומנויות אקדמיות" בחוג לתקשורת צילומית, המכללה האקדמית הדסה בירושלים ב-2015. התרגיל כלל היכרות עם עבודתה האקדמית של פרופ'
מיטל מרגוליס לין בפוסט ראשון שלה בבלוג "החיים על הגבול – בין מזרח ומערב" בוא היא משלבת בין חוויות מהיום-יום הטייוואני לבין החשיבה האנתרופולוגית אני יושבת בבית קפה בחנות הספרים הגדולה בטייפה, חנות הספרים האהובה עליי. חנויות הספרים בטייפה, בירת טייוואן, הן לא חנויות ספרים רגילות: זה עולם ומלואו שמשלב ספרים, חנויות בוטיק, בתי קפה
עלה לרשת ב-11.2.2017 במסגרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל, ראיין קובי מידן את האנתרופולוג דניאל נווה. נווה – אנתרופולוג המתמחה בקבוצות של ציידים לקטיים, משוחח עם מידן אודות הגישה וההתיחסות למוות בתרבויות שונות בעולם. השיחה עוסקת בנוהגי קבורה, אבל ובהיבטים הסימבוליים שבמוות. נוה מציג טיפולוגיה משולשת להתייחסות אל המוות – הראשונה היא שהמוות משחק תפקיד
פורסם לראשונה ב-24.4.2015 לשמחתנו, פנינה מוצפי-האלר נרתמה לסייע בידנו למען המשכת פרויקט החשיפה לספרות אנתרופולוגית עדכנית. והפעם אנו משתפים את הפרק משמעות ההצלחה: גלית חזרה להיות גילה מספרה של מוצפי-האלר בקופסאות הבטון: נשים מזרחיות בפריפריה הישראלית. ביקשנו מפנינה לכתוב עבורנו מספר מילים שילוו את הפרק, וכך כתבה: ההדים שקיבל הספר "בקופסאות הבטון" עלו על כל
פורסם לראשונה ב-5.5.2017 ניסים מזרחי, פרופ' לסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, מנתח את הסוציולוגיה בישראל במאמר מהגליון המיוחד של מגמות לציון 65 לכתב העת (ב2017), ומציע מעבר מסוציולוגיה של חשד לסוציולוגיה של משמעות. ניתחו של מזרחי מציע פרפקטיבה שונה במקצת מזו שתיאר אורי רם במאמרו על הסוציולוגיה הישראלית מאותו גיליון. כך טוען מזרחי: "בחלוף שלושה עשורים
פורסם לראשונה ב-27.11.2015 כתב העת הוותיק מגמות חידש את פניו תחת העורכים החדשים יורם בילו ויגיל לוי ותחת הבית החדש של האוניברסיטה הפתוחה ומכון סאל"ד. אחד המאמרים הבולטים בגליון החדש של כתב העת הוא מאמרם של רפי גרוסגליק ואורי רם אותנטי, ספידי והיברידי: ייצוגי האוכל הסיני והגלובליזציה התרבותית בישראל. המאמר מבוסס על עבודת התיזה של
תמר אלאור ומוטי רגב על יצירת ה-"ישראליות" וניתוח תהלכים של מיקוח, קונפליקט, והשפעה ההדדית פורסם לראשונה ב-4.8.2017 מאמר של תמר אלאור, פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ומוטי רגב, פרופ' לסוציולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה, פורסם בגיליון מיוחד של כתב העת עיונים בתקומת ישראל בעריכת עופר שיף ואביבה חלמיש, על ישראל בין השנים 1977-1967. המאמר מציג שילוב כוחות מסקרן
מירב אהרון גוטמן על כישלון של מיזם התחדשות עירונית בשכונת מוסררה בירושלים דרך המפגש בין חברי המינהל הקהילתי לבין חברי קבוצת אמנים שפעלה במרחב השכונתי. כך, מנתחת אהרון גוטמן את האיום החברתי הנובע מתוך הפעולה הפוליטית פורסם לראשונה ב-25.8.2017 מאמר של הסוציולוגית והאנתרופולוגית מירב אהרון גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, התפרסם בקיץ
אנתרופולוגית הספורט שלומית גיא בפוסט ראשון בבלוג 'מסביב לכדור' על חשיבות המשחק ולא התחרות אצל ילדים ינואר. הבת שלי חוזרת מחוג הריקוד קצת מבואסת. בדרך כלל היא חוזרת ממנו מוארת. "אימא, את יודעת, התחלנו להתאמן לקראת מופע ההורים בסוף השנה", היא מספרת. "ומה זה אומר?" אני שואלת, מנסה להבין את המבט העגמומי בעיניים שלה.
גיל חיזי כותב על מייקל ג'קסון, אינטרסובייקטיביות ואנתרופולוגיה אקזיסטנציאלית. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-6.2.2014 לעולם בצילו של מלך הפופ בכל הנוגע לבלעדיות על שמו, מייקל ג'קסון הניו זילנדי הצליח להטביע את שמו על שני מושגים חשובים בעולם האנתרופולוגיה: "אינטרסובייקטיביות" ו"אנתרופולוגיה אקזיסטנציאלית". כפי שמשתמע, מסעו התיאורטי יוצא לדרך
ברכות לאנתרופולוג ליאור חן שנבחר לתפקיד המדען החברתי הראשון של רשות הטבע והגנים! במסגרת התפקיד יוביל חן את תחום המחקר החברתי בחטיבת קהל וקהילה של הרשות. מדובר בתפקיד חדש שנוצר מתוך ההכרה בצורך להבין את הקשר בין האדם לבין הטבע בכלל, ובינו לבין שמורות הטבע בפרט, ומתוך הבנה שהמחקר החברתי יכול לתרום לכך. חן כתב
רפי גרוסגליק כותב על אולף האנרץ ועל הקשר שבין האנתרופולוג לבין התרבות בה הוא חי. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם \נראה כי אין חולק על חשיבות הבנת הקשר שבין החוקר לבין מחקרו. היכרות עם המוטיבציה המחקרית של האנתרופולוג (כמו גם של הסוציולוג, ההיסטוריון או של כל חוקר חברתי אחר), עמדתו
ריאיון שנערך עם אחת מחוקרות זיכרון השואה הבולטות בישראל, האנתרופולוגית קרול קדרון מחיפה. קדרון משוחחת על איך היא הגיעה לאנתרופולוגיה, למה דווקא חקר שואה, טראומה ואנתרופולוגיה פסיכולוגית, על האנתרופולוגיה בשבילה ועל מחקריה על זכרון השואה ועוד. הסרטון הופק כחלק מסדרת "פני האנתרופולוגיה בישראל" בהנחיית ד"ר רגב נתנזון (כיום ראש המסלול תקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית במכללת
הרצאה של האנתרופולוגית קרול קדרון "מיהו ניצול ומי הוא עד? מקומו של הדור שלישי בהנצחת השואה", בכנס "עבר שלא עובר"של 'המרכז הבינלאומי שם עולם' ב 26/6/2019 קדרון, ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, מציגה את הדרך שבה הדור השלישי חווה את השואה ואת השתיקות שהיו בדור הראשון והשני. בעזרת ניתוח ראיונות רבים, קדרון מתארת את המתחים
מאמר חדש על הדור השני לשואה שפורסם לאחרונה בכתב העת Social Science & Medicine מאת קרול קדרון (ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, וחוקרת זיכרון אישי וקולקטיבי של שואה ורצח עם), דן קוטליאר (אשר הגיש לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלו בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וכיום הוא חוקר אורח במחלקה לתקשורת באוניברסיטת סטנפורד), ולורנס קירמאייר (ראש
פורסם לראשונה ב-5.4.2019 אריאל ינקלביץ, דוקטורנט לאנתרופולוגיה בבן גוריון, כותב במיוחד לבחברת האדם על המקרה של בני גנץ דרך מחקריו על השינויים בתרבות פיתוח העצמי בקרב המעמד הבינוני ושדה הטיפול והאימון הפופולרי. בסוף השבוע האחרון המדינה סערה סביב הידיעה של בן כספית במעריב על כך שהרמטכ"ל לשעבר ומועמד רשימת כחול-לבן לראשות הממשלה בהווה, בני גנץ,
הרצאתה של תמר אלאור הועלתה לרשת ב 07/03/2010 תמר אלאור, פרופסור לאנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית, מראה כיצד ניתן ללמוד מבוא לאנתרופולוגיה דרך פרקים א-ג בספר בראשית עם עוד קצת עזרה מתרבויות נוספות. ההרצאה עוסקת בסיפורי מקור תרבותיים המתארים את ראשיתו של המין האנושי ומתמקדת, כאמור בתחילת סיפור בראשית יחד עם קוסמולוגיות נוספות, סאראמאגו וטקסטים נוספים.בעזרת ניתוח
פורסם לראשונה ב- 9.2.2017 מסע אנתרופולוגי עם מתן שפירא ואורי דורצ'ין והפעם: שיחה עם אנתרופולוג האוכל עזרי עמרם. כיצד ניתן לחשוב על הממדים התרבותיים, האתיים ואפילו הרוחניים הכרוכים באוכל? בעזרתו של עזרי עמרם, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון והמזכיר הנוכחי של האגודה האנתרופולגית הישראלית, בתכנית הפעם אנו מדברים על גבולות לאומיים ואתניים המתגלמים בכמה מן המאכלים הנפוצים
פורסם לראשונה ב-28.11.2016 מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין. הפעם הם מארחים את האנתרופולוגית ד"ר יעלה להב-רז, המדברת על מחקר הדוקטוראט שלה, שעסק בפורומים מקוונים של צרכני מין, חשוב להדגיש: המחקר לא עסק בפורנו, ולא התמקד בנשים בזנות, אלא דווקא בלקוחות, והוא אחד המחקרים הראשונים בארץ ובעולם המתעסקים בתופעה מזווית זו. עוד
מיה ולנשטין על דנה בויד, הראשונה שהסבירה איך אנשים משתמשים באמת ברשתות החברתיות המקוונות. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-7.11.2013 דנה בויד (danah boyd, השם כתוב באותיות קטנות במקור) היא אנתרופולוגית של האינטרנט, של תרבות נוער ושל רשתות חברתיות מקוונות. את עבודת הדוקטור שלה היא השלימה ב- School
האנתרופולוג ארז כהן, שעסק במהלך הפוסט-דוקטורט שלו באוסטרליה במאבק בשרפות, כותב על 'אקולוגית האש' האוסטרלית ועל המאבקים סביב יצירת הידע והמומחיות בנושא השרפות בין הילידים, המדענים, הכבאים והתקשורת אוסטרליה עדיין בוערת. עוצמת השרפות, השטח האדיר שנשרף והנזק לחיי אדם, בעלי חיים, רכוש ואיכות האוויר הם בלתי נתפסים. על פי הנתונים העדכניים, השטח שנשרף משתרע על
פורסם לראשונה ב-29.7.2019 מאמר מתוך הגליון המיוחד של מגמות, ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל שערכו חן ברם והרווי גולדברג. ארז כהן מאוניברסיטת בן גוריון ומהאוניברסיטה הפתוחה סוקר במאמר את המחקר האנתרופולוגי על האבוריג'ינים באוסטרליה ואת הביקורת עליו, כמקרה בוחן ליצירת הידע האנתרופולוגי והרלוונטיות שלו כיום. האם ידע ומחקר אנתרופולוגי עדיין רלוונטיים כיום? מהו
פורסם בוואלה 27.5.2012 חלק מתוך ספרו של אורי דורצ'ין"זמן אמת: היפ-הופ בישראל/היפ-הופ ישראלי", אשר יצא ב-2012 בהוצאת רסלינג, פורסם אז ב'וואלה!תרבות' ומציג קטע מתוכו שעוסק בסאבלימינל, להיטים ויושר אמנותי "…הבנת הקשר העדין בין האדם הפרטי לדמות הבמה שהוא מגלם מאפשרת לנו לשוב ולהעריך את תרומתה של" התעשייה לתהליך. מוקדם יותר טענתי כי הסיכוי לביטוי אישי
אורי דורצ'ין בסיפור מתח ואימה מרתק על הונאה, ערעור המציאות והזהות. פוסט ראשון בבלוג "דחליל: רשמים מהחיים בשדה" זה קרה לפני כחודשיים. השעה הייתה אחת בצהריים, הטלפון הנייד שלי צלצל ובעברו השני של הקו נשמעה הודעה מוקלטת: "זוהי הודעה מלשכת ה-social security (הביטוח הלאומי האמריקאי), הרינו להודיעך שהסושייל סקיוריטי שלך הוקפא וכל הזכויות הסוציאליות הקשורות
פוסט ראשון בבלוג של עמליה סער "חופרת תרבות". סער, פרופ' לאנתרופולוגיה בחיפה, תכתוב על פוליטיקה, תרבות, ומה שביניהן בישראל, דיונים ציבוריים על נושאים שקשורים ליחסים אתניים, לאומיים או מעמדיים כרוכים כמעט באופן אוטומטי בוויכוח מִשנה בשאלה אם מדובר בנושא "פוליטי" או "חברתי". הסיווג של סוגיה כפוליטית נתפס כהבלטה של המרכיבים הקונפליקטואליים שלה, ולעתים קרובות הוא
האנתרופולוג יונתן ונטורה מרואיין לכתבה של נעמה ריבה סביב השאלה האם המסך הענק בחזית קניון עזריאלי הוא עוד צעד בהשתלטות הפרסום הדיגיטלי על המרחב הציבורי "…פרופ' יונתן ונטורה, אנתרופולוג עיצובי ומרצה בכיר במכללת שנקר, אומר שהשלט הדיגיטלי בעזריאלי בולט כל כך לא רק בגלל ממדיו אלא גם כי הוא מנותק מהקשר. "כמו גשר המיתרים על
קוראים להם רובוטים רגשיים, והם אמורים להפיג את הבדידות של קשישים, ילדים וכל מי שזקוק לחיבוק, ליטוף או קצת תשומת לב. נשמע לכם מוזר? "ביפן מדובר בחלק בלתי נפרד מהחיים", מסבירה אנתרופולגית טל שחף מראיין את האנתרופולוגית קרן מזוז לכתבה העוסקת ברובטים ביפן ד״ר קרן מזוז, ראש התוכנית לתואר שני בניהול ארגוני שירות במכללה האקדמית
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-20.11.2014 ליאה טרגין-זלר כותבת על החוקרת שייסדה את אנתרופולוגיה של אי-פריון מרסיה אינהורן (Marcia Inhorn) היא פרופסור לאנתרופולוגיה וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת ייל. פרופ' אינהורן היא אחת המומחיות הגדולות לסוגיות של מגדר, פריון, בריאות וביו־אתיקה במזרח התיכון. איך ממציאים תחום מחקר? במהלך לימודי דוקטורט
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-7.1.2016 אסף לב על חיים חזן: אנתרופולוגיה של זמן, גיל ומעגלי החיים פרופסור חיים חזן הוא אחד מהאנתרופולוגים הבולטים בישראל. חזן יליד 1947 נולד בירושלים. את שני תאריו הראשונים השלים באוניברסיטת תל אביב ואת הדוקטורט בחר לעשות ביוניברסיטי קולג' בלונדון (UCL) בשנים 1976-1973.
פורסם לראשונה ב-23.6.2017 לירון שני על אחת הסוגיות הבוערות ביותר בשיח הסביבתי בישראל, השטחים הפתוחים, ובוחן את ההבחנות בין טבע לתרבות במאבק עליהם מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית אשר הוקדש כולו למחקרים על סביבה וחברה. המאמר, השטח שבין טבע לתרבות: מבט אנתרופולוגי על "השטחים הפתוחים" בישראל, מתמקד
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-16.10.2014 טל שמור על ג'יימס הולסטון והתפר האנתרופולוגי שבין העיר לאזרחות לקראת אליפות העולם בכדורגל שאירחה השנה ברזיל, המונים מהתושבים המקומיים הפגינו נגד קיומה ברחובות. הם נשאו שלטים כמו "פיפ"א לכי הביתה", ומחו כנגד הכספים הרבים שהושקעו באירוח הטורניר, הרבה מעבר להצהרות הממשלה,
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-23.1.2014 עמרי גרינברג על אתנוגרפיה של חיי היום יום בצל הסכסוך קשה לערער שקיים תחום מחקר אקדמי אותו ניתן לכנות "מדעי הסכסוך הערבי-ישראלי". יש שיכנו אותו "המוסלמי-יהודי", אחרים יבחרו ב"פלסטיני-ציוני"… בהחלט נכונות הטענות שהכמות העצומה יחסית של חוקרות ומחקרים העוסקים בתחום אינם משקפים
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-31.12.2015 מתן קמינר על מייקל טאוסיג והכוחות מסתוריים שמעצבים את החיים מייקל טאוסיג (Taussig) הוא לא האנתרופולוג המרכזי בתחום שלי (אני לא ממש יודע מה התחום שלי) אבל הוא בהחלט מספק לי השראה ביכולת של הכתיבה שלו לגלוש באנרכיות ממקום לזמן, להפר את
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-13.11.2014 סקיי גרוס כותבת על האיש שהחזיר אותה לאנתרופולוגיה (בלי לדעת שהוא כזה) ופרץ את הדרך לההבנה התרבותית של המוח מוחות גדולים יש לאנתרופולוגיה היום, ומוחות גדולים היו לה בעבר. אני מוצאת עצמי מחייכת לנוכח מילות הפתיחה של עצמי, כי הינה הסגרתי את
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-24.12.2015 תמר קנה-שליט על כריסטיאנה ג'יורדאנו ותרגום תרבותי כריסטיאנה ג'יורדאנו סיימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה בשנת 2006. במסגרת לימודיה ערכה אתנוגרפיה בעיר טורינו שבאיטליה בנושא טיפולה (care) של המדינה במהגרות (בעיקר מהגרות) שהן לרוב קורבנות סחר בנשים. ג'יורדאנו מתארת את
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-21.3.2019 מתן שפירא על דון הנדלמן – טקסים, משחקים, בירוקרטיה וניתוח מחדש של אתנוגרפיות פרופסור דון הנדלמן הוא מחשובי האנתרופולוגים שפעלו ועדיין פועלים בישראל, כמו גם אחד הפוריים שבהם. יליד קנדה, פרופ' הנדלמן סיים בראשית שנות השישים את שני התארים הראשונים באוניברסיטת מקגיל
מאמר חדש של האנתרופולוגית מיכל קרבאל טובי מאוניברסיטת תל אביב, אשר ספרה החדש When the State Winks התפרסם לאחרונה בהוצאת קולומביה. במאמר החדש, אשר פורסם בכתב העת Ethnos, מתחקה קרבאל טובי אחרי תפקיד ההביטוס היהודי בתהליך הגיור. בניגוד לרוב המחקרים על הגיור בישראל, אשר עוסקים בעיקר בתליך הפוליטי הקשור לאליו, קרבאל טובי בוחנת כיצד אנשי
פורסם לראשונה ב-2.12.2016 מאמר טרי של מיכל קרבאל-טובי מאוניברסיטת תל אביב פורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית. במאמר, עובדי מדינה: הציונות הדתית ומשא הגיור הממלכתי, מנתחת קרבאל-טובי כיצד סוגית הגיור משמשת את הציבור הציוני-דתי, אשר הקים את פרויקט הגיור הממלכתי ומְתחזק אותו כמשימה לאומית, בעבודת הזהות הקהילתית שלו. בעזרת מחקר אתנוגרפי בזירות מוסדיות וציבוריות שבהן ציונים-דתיים
מאמר אשר פורסם בגליון האחרון של כתב העת "סוציולוגיה ישראלית״. דורית גרפונקל, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יחד עם אפרת איזנברג, מרצה בבכירה שם, בוחנות במאמר את גינת קריית ספר בתל אביב, כמקרה מבחן לפעולה קולקטיבית בעידן ניאו–ליברלי. במאמר גרפונקל ואיזנברג עושות שימוש במאבק להקמת הפארק כדי לבחון את הפער בין האישי לקולקטיבי. הן
פורסם לראשונה ב-2.2.2018 ברכות חמות לדפנה הירש, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, על זכיתה בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית לשנת 2018. זוהי הזדמנות נהדרת לשתף שוב את המאמר הזוכה מי גבר? תיאוריות של גבריות במבט ביקורתי, אשר פורסם ב-2017 בכתב העת תיאוריה וביקורת. הירש בוחנת במאמר את שתי התאוריות
פורסם לראשונה ב-11.9.2015 מאמר של עמליה סער מכתב העת תיאוריה וביקורת מגיליון אביב 2014 שוחרר כעת לגישה חופשית. סער, ראש החוג לאנתרופולוגיה בחיפה, שכתבה בנושא זה גם את הספר Economic Citizenship: Neoliberal Paradoxes of Empowerment, מציגה במאמר ניתוח של המושג ה"עצמה כלכלית של נשים" כפי שהוא משמש בשדה הכלכלה החברתית בישראל. מתוך התקציר "המושג –
יום חמישי, 23.1.2020, יארח הפורום האנתרופולוגי בחיפה את יעל עשור בהרצאתה "המידה הטובה של הביורוקרטיה: "אובייקטיביות" בוועדת סל התרופות הישראלית". אירוע הפורום יתקיים באוניברסיטת חיפה, בניין רבין, קומה 7, חדר 7004, בין השעות 14:15-15:45 תקציר בעידן הנוכחי, "אובייקטיביות" מוצבת כאידיאל שאמנם אינו בר השגה, אך שיש לשאוף אליו. בביורוקרטיות ממשלתיות, האידיאל הזה הוא דומיננטי במיוחד,
פורסם לראשונה ב-16.5.2019 נישה אנתרופולוגית: האנתרופולוגיה שמחוץ ועם האקדמיה – סדרת פוסטים על אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות אשר חצבו לעצמן/ם נישה יחודית אשר משלבת עשייה חברתית, מחקר ופרנסה המתבססת על ידע וחשיבה אנתרופולוגיים. מתוך הנחה שבאופק התעסוקה הנוכחי והעתידי הסיכוי לקבל משרה קבועה באקדמיה ילך ויקטן, לצד הדינמיות והגמישות של שוק העבודה – נדמה שרבים מבין אלו
ד"ר אירה ליאן, חוקרת תרבות קוריאנית מהאוניברסיטה העברית מרואיינת לכתבה בדה-מרקר של ירדן בן גל הירשהורן על השפעת תרבות הפופ על הכלכלה הקוראינית ועל העדרם של חברי להקת הפופ הקוריאני BTS מטקס הגרמי "… "אפשר למנות כמה סיבות להיעדרותם של BTS מרשימת המועמדים לגראמי", אומרת ד"ר אירה ליאן, חוקרת תרבות קוריאנית מהאוניברסיטה העברית. "הראשונה היא
ההקדמה לספרה החדש של תמה חלפין "בית מול הים: חיי יומיום בקיבוץ של ראשית שנות האלפיים" אשר פורסם לאחרונה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. "בית מול הים" הוא סיפורו של קיבוץ אחד – גחלת (שם בדוי) – המטלטל בין תפיסות חברתיות-כלכליות משתנות בעידן של תהפוכות כלליות ומקומיות. הספר מתאר את ניסיונותיהם של אנשי הקיבוץ לשמור על ייחודם
השפה בכלל, וכללי השפה בפרט, משקפים יחסי כוח חברתיים ולאו דווקא תו תקן אובייקטיבי. איך נקבעים כללי הלשון, האם וכיצד הם הופכים למחייבים, ואיך זה משפיע על עבודת העורכת?
הכנס השנתי ה-48 של האגודה האנתרופולוגית הישראלית תיאור ותיאוריה: אתנוגרפיה מקומית בין האקדמי לחברתי 20-21 במאי, 2020 | המכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגדל העמק המערכת להגשת הצעות לכנס תפתח ב- 1 בפברואר 2020 עם עליית האתר החדש של האגודה האנתרופולוגית מועד אחרון להגשת הצעות: 1 במארס 2020 | לשאלות ובירורים: isranthro@gmail.com הבהרה – בחברת האדם
דרך האגודה האנתרופולוגית. הנכם מוזמנים להרצאתו של רנאטו אטיאס, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטה הפדרלית של פרנמבוקו (Pernambuco) בברזיל. המפגש יתקיים ב-19 לינואר בשעה 16:30, בבניין נפתלי חדר 615 אוניברסיטת ת"א. פרופ' אטיאס יהיה אורח הכבוד של האגודה האנתרופולוגית הישראלית בביקורו הקרוב שיערך בין ה-12 ל-22 בינואר. להרשמה להרצאה פרופ' אטיאס נולד בברזיל, השלים ב- 1995 את
מאמר חדש של מיכל קרבאל טובי מאוניברסיטת תל אביב, The Specter of Dwindling Numbers: Population Quantity and Jewish Biopolitics in the United States, פורסם בכתב העת Comparative Studies in Society and History (CSSH). במאמרה בוחנת קראבל טובי כיצד יכולה יהדות ארה"ב, בהיותה קהילת זהות אתנו-דתית וולונטרית שאינה מאורגנת כמדינה, לנהל את גודל האוכלוסיה שלה. לטענתה,
פורסם לראשונה ב-11.5.2016 מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין, והפעם תוכנית כפולה על משחק ומשחקיות בחיי היומיום. ננסה להציג משחקיות כאלמנט השזור גם בבחירות המוסריות שלנו וגם בדרכי ההתקשרות הבסיסיות ביותר שלנו עם אחרים. על פי תפיסה זו משחק הוא לא בהכרח רק "כיף" או איזו שהיא הסחת דעת מהחיים, אלא גורם
פורסם לראשונה ב-22.4.2016 מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין: בשיח הרווח "שחורות" ו"לבנות" הן תכונות שמשויכות לדימוי של מוצא אתני או איזו שהיא מהות גנטית. ניתן לחשוב על זה כעל ציר, או רצף, שבקצה אחד שלו נמצאת אירופה וקצה השני אפריקה. ככל שמישהו קרוב יותר לקצה ה"אירופאי" אנחנו מדמיינים אותו כלבן יותר
הסמינר המחלקתי האחרון לסמסטר של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באונברסיטה העברית יארח את ד"ר מלכה גרינברג רענן וד"ר נופר אבני, אשר יציעו מבט גאופוליטי פמיניסטי לקריאת המרחב האורבני המסוכסך של ירושלים.יום שני, 27.1.20 ובו תתקיים הרצאתם של ד"ר מלכה גרינברג רענן וד"ר נופר אבני ראו אנתרופולוגיה לשבת על המאמר שלהן – תקציר:"ההרצאה תציע מבט גאופוליטי פמיניסטי
(פורסם לראשונה ב4.11.19) מאמר של מלכה גרינברג רענן, עמיתת מכון טרומן באוניברסיטה העברית ונופר אבני, עמיתת מארי קירי במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת Political Geography– . במאמר,"(Ad)dressing Belonging in a Contested Space: Embodied spatial practices of Palestinian and Jewish women in Jerusalem, גרינברג-רענן ואבני מנתחות את לבושן של נשים פלסטיניות וישראליות כפרקטיקה מרחבית
בחיפוש אחר אפשרויות "אחרות" לתכנון, חקרו מירב אהרון-גוטמן מוריאל ורם בתי כנסת לא רשמיים שהוקמו בישראל על ידי חברי קהילות מזרחיות בעכו פורסם לראשונה ב-13.10.2017 מאמר חדש של מירב אהרון-גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ומוריאל רם, כיום פוסט-דוקטורנט בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, פורסם בכתב העת Journal of Urban Design. במאמר, משתמשים אהרון-גוטמן
בעזרת מחקר אנתרופולוגי של שוק הדיור בישראל והמאבק הציבורי והפוליטי שסביבו, בוחנת הדס וייס את הדחף הישראלי לבעלות על דירה וקושרת בין תחושת ביטחון, בעלות על דירה ומוסר, ובכך סותרת תפיסות קודמות על התופעה פורסם לראשונה ב-7.2.2014 גיליון חדש של Cultural Anthropology, אחד מכתבי העת המובילים בתחום האנרתופולוגיה החברתית/תרבותית, פתוח הפעם כולו לציבור וכל המאמרים
ברכות לטובה גמליאל, פרופ' לאנתרופולוגיה מבר-אילן, על פרסום ספרה The Theatrical Spectaculum בהוצאת Palgrave Macmillan. הספר הוא מסה אנתרופולוגית המציעה פרספקטיבה מיתית לבחינת חידת כוח הפיתוי והשרידות של מוסד ארכאי-עכשווי – התיאטרון המערבי, כאשר במוקד המסה עומדת תיאוריית הספקטקולום. ראו בהמשך גם את הקדמה שכתב ג'פרי אלכסנדר לספר עוד על הספר:ספקטקולום הוא ממד תיאטרלי א-דרמטי
פורסם לראשונה ב-10.1.2020 מאמר של לירון שני, פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של כתב העת מגמות בנושא "ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל" בעריכת הרווי גולדברג וחן ברם. במאמרו משרטט שני את המיקום שלו בתוך המחקרים השונים שהוא ערך על סביבה והתיישבות ועל הניסיונות (הכושלים) שלו לנסות ולתווך בין קבוצות
פורסם לראשונה ב-27.12.2019 נהוג לחשוב על תיירות כעל מערך חברתי-כלכלי שמייצר רווח כלכלי לעיר היעד, אך מהן ההשפעות התרבותיות של תיירות גאה על העיר? במאמר אתניות ומיניות: סובייקטיביות מזרחית-הומואית חדשה ותיירות גאה בתל אביב שפורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, בוחנות גילי הרטל מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן ואורנה ששון-לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית ללימודי מגדר
סדרת של ארבע פרקים מרתקים בפודקאסט המעבדה של כאן בהנחיית גיל מרקוביץ, מוקדשים למחקריה של האנתרופולוגית רעות ריינה בנדריהם (כיום פוסט דוקטורנטית בהחממה החברתית בטכניון Social Hub Technion), על מצפה רמון ותהליכי הג'נטריפיקציה שמתרחשים בה ב-20 השנים האחרונות.במהלך הפרקים רעות ריינה בנדריהם וגיל מרקוביץ משוחחות על מהי אנתרופולוגיה חברתית ואנתרופולוגיה של המדינה; תהליכי ג'נטריפיקציה והמשמעויות
בין המאמרים בגליון: דניאל מונטרסקו ונטלי לוי על 'שמרנות רדיקלית: רב-תרבותיות נסיבתית בבית הספר הצרפתי "פְרֶר" ביפו'; סוזי בן דורי ואדריאנה קמפ על 'בחינה ביקורתית של מגדור "גיל המעבר" בספורט הסבולת'; יוספה טביב כליף עם זהות אתנו־מעמדית, יחסים בין־דוריים ומעבר לבגרות; הודל אופיר עם סוכנות ואידאולוגיה בגוף: המקרה של מורות לריקוד ועוד ועוד.https://www.megamot-journal.org.il/default.aspx
פורסם לראשונה ב-5.7.2019 מאמר חדש של האנתרופולוגית אלי תימן, מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין, התפרסם בכתב העת Medical Anthropology. ההשראה למאמר, מספרת תימן, הגיעה מהרצאת TED על "סכנת הסיפור היחיד" של הסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. ההרצאה גרמה לתימן לחשוב על המבנה הנרטיבי המשותף לסיפורי הפונדקאות של 20 נשים שילדו תינוקות בהסכמי פונדקאות בישראל בשנים
פורסם לראשונה ב-28.6.2019 מאמר של ד"ר יעלה רענן, מרצה במכללה האקדמית ספיר ואקטיביסטית פוליטית, התפרסם בגיליון המיוחד של מגמות ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל שערכו חן ברם והרווי גולדברג. רענן כותבת על יצירת ידע אנתרופולוגי מחוץ לאקדמיה כחלק מפעולה פוליטית, ותוהה מהו הערך של הידע האנתרופולוגי אם הוא לא מוביל לשינוי. לתפיסתה, מחקר
פורסם לראשונה ב-7.6.2019 פרויקט מחקרי מתמשך שבו מנתחות דנה קפלן, סוציולוגית של תרבות מהאוניברסיטה הפתוחה ורחל ורצברגר, אנתרופולוגית של הדת מאוניברסיטת אריאל, את מה שניתן לכנות "יהדות ישראלית". נקודת המוצא לפרויקט היא העניין הגובר והמופגן של ישראלים חילוניים ממעמד הביניים ביהדות בעלת מאפיינים ודגשים רוחניים. קפלן וורצברגר שואלות: האם היהדות הרוחנית מחליפה או דווקא ממשיכה
פורסם לראשונה ב-31.5.2019 מאמר מתוך הגיליון המיוחד של מגמות – ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל של יונתן ונטורה, אנתרופולוג ומרצה בחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה בירושלים, המשלב בין שני העולמות למה שהוא מכנה "אנתרופולוגיה ישומית" ו'אנתרופולוגיה עיצובית". במאמר האישי והמרתק טוען ונטורה אף שההגדרה של "אנתרופולוגיה יישומית" משתנה מתקופה לתקופה ומתרבות
פורסם לראשונה ב-24.5.2019 חן ברם והרווי גולדברג במאמר הפתיחה לגיליון מיוחד של מגמות: ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל המרכז מאמרים שונים העוסקים בצורות ובאפשרויות של שימוש ויישום של ידע אנתרופולוגי ובייצורו של ידע אנתרופולוגי רלוונטי. מאמר הפתיחה, אנתרופולוגיה וחברה בישראל: לקראת היזון הדדי בין ידע לבין מעשה, שכתבו העורכים חן ברם, מרצה בכיר
פורסם לראשונה ב-10.5.2019 מאמר של חזקי שוהם, מרצה בכיר בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בבר אילן, פורסם בכתב העת American Journal of Cultural Sociology. במאמר, The Israel BBQ as national ritual, מנתח שוהם את משמעות המנגל כאייקון של ישראליות וכתוצר של "לאומיות לא רשמית". שוהם מראה את מרכזיותו של המנגל ביום העצמאות כנורמה מחייבת. כמו השאלה
פורסם לראשונה ב-12.4.2019 מאמר של פנינה מוצפי-האלר, פרופ' לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון, אשר פורסם כחלק מגיליון היובל של כתב העת תיאוריה וביקורת, אשר חלקו מוקדש ל"קריאה חוזרת: עיון אישי-ביקורתי בגיליונות תיאוריה וביקורת". במאמרה בדרך אל קופסאות הבטון (אשר מתכתב עם ספרה האחרון "בקופסאות הבטון: נשים מזרחיות בפריפריה הישראלית), חוזרת מוצפי-האלר למאמרה יש לך קול אותנטי
פורסם לראשונה ב-5.4.2019 מאמר חדש של שי דרומי, פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה בהרווארד, ולירון שני, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית ו-MIT (ומאנשי בחברת האדם), פורסם בכתב העת Rural Sociology. המאמר Love of Land: Nature Protection, Nationalism, and the Struggle over the Establishment of New Communities in Israel בוחן את ההשפעה ההדדית בין לאומיות וסביבתנות ואת האופנים
פורסם לראשונה ב-29.3.2019 מאמר חדש של ליאה טרגין זלר, כיום חוקרת במכון וולף ובמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', אשר פורסם בכתב העת Medical Anthropology, מתאר כיצד היכולת לנהל באופן מלא את תחום הפריון מכילה מתחים ופרדוקסים ייחודיים עבור אנשים מאמינים. באמצעות ניתוח אתנוגרפי של תכנון משפחה בקרב זוגות אורתודוקסים בישראל, בוחנת טרגין-זלר את הדרכים השונות שבהן
פורסם לראשונה ב-8.3.2019 לקראת ההשקה החגיגית של האסופה מגדר בבסיס, המאגדת 15 מאמרים שמציעים פרספקטיבות חדשות על המפגש בין שירות צבאי ומגדר, ביקשנו מעורכות הספר – אורנה ששון-לוי מאוניברסיטת בר-אילן ועדנה לומסקי-פדר מהאוניברסיטה העברית – לכתוב קצת לדף בחברת האדם על הספר, המאמרים שבו ובכלל על מחקר על צבא ומגדר. אנו מודים לעדנה ואורנה על
פורסם לראשונה ב-1.3.2019 הפרק הראשון מהספר החדש של הסוציולוג וחוקר המדיה והטכנולוגיה יובל דרור, קוד סמוי – כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי. דרור, הדיקן היוצא של בית הספר לתקשורת במכללה למנהל, מנסה בספרו החדש להציג בצורה שיטתית ונגישה את משמעות החיים בעידן הדיגיטלי. הוא מתאר כיצד שירותים דיגיטליים
פורסם לראשונה ב-22.2.2019 במאמר טרי אשר פורסם ממש עכשיו בכתב העת האנתרופולוגי Ethnos, בוחנים יעל עשור (דוקטורנטית ב-UCLA), ויהודה גודמן (חבר סגל בעברית), את ההתמודדות של עובדות סוציאליות עם דילמות מוסריות. המאמר מבוסס על עבודת התזה של עשור, בהנחייתו של גודמן, במהלכה היא ערכה וניתחה ראיונות עומק עם עו"סיות ישראליות יהודיות, דתיות (אורתודוקסיות) וחילוניות על
פורסם לראשונה ב-1.2.2019 מאמר של האנתרופולוגית הדס וייס, עמיתת מחקר במכון ללימודים מתקדמים של מדריד, התפרסם בכתב העת HAU: Journal of Ethnographic Theory. במאמר Popfinance: from the economic man to the Swabian housewife ממשיכה וייס לעסוק בנושא שהוביל את מחקריה בישראל ובגרמניה בשנים האחרונות – הפייננשליזיישן (financialization), כלומר המציאות הרווחת בעשורים האחרונים שבה הטכנולוגיות והסיכונים
פורסם לראשונה ב-18.1.19 מאמר של הסוציולוג מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללת ספיר, אשר פורסם בכתב העת Israel Studies Review. במאמר, Relations between Development Towns and Kibbutzim, מנתח גיגי את יחסי הכוח בין תושבי שדרות לחברי המועצה האזורית שער הנגב בשנים 1950–2012. המאמר הוא חלק מפרויקט גדול יותר שאותו פיתח גיגי במסגרת עבודת הדוקטורט שלו
ספר חדש לתמה חלפין "בית מול הים: חיי יומיום בקיבוץ של ראשית שנות האלפיים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הספר, שזכה גם בפרס גולדברג, הוא סיפורו של קיבוץ גחלת (שם בדוי) ומתאר בעזרת מחקר אנרופולוגי, את ניסיונותיהם של אנשי הקיבוץ לשמור על ייחודם האידיאולוגי והתרבותי ובו בזמן להתאים עצמם למאה ה-21, על רקע התפוגגותה של דרך החיים
ד"ר רגב נתנזון יציג בחמישי השבוע (16.1) בסדנה לאנתרופולוגיה של תל אביב, בנושא: בין ערים חכמות לקהילות חכמות. בהרצאה יציג נתנזון שלושה שדות מחקריים שקשורים זה בזה: מחקר אתנוגרפי בשדה המפגש שבין יזמים לנציגי המגזר הציבורי, מחקר דיגיטלי על אינטראקציות אונליין ואופליין בשכונה עירונית ומחקר פעולה שמתבצע במסגרת מעבדת יזמות בנושא ערים חכמות". המפגש יתקיים
לציון יום הולדתו 85 של אלביס פרסלי הוקדשה התוכנית 'שלושה שיודעים' בכאן לאלביס פרסלי (8.1.2020). נמרוד לוז, פרופסור לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית כנרת, עסק בפינתו השבועית, להפרעות האכילה מהן סבל מלך הרוקנרול ותוהה למה אכלה אגדת רוק אמריקאית כ15000 קלוריות ביום? "ב16.8.1977 נדם ליבו של אלביס פרסלי והוא בן 42 בלבד. מלך הרוקנ'רול היה, כפי שמסתבר
האנתרופולוגים נועה ברגר ודניאל מונטרסקו בחלק השני של סדרת הכתבות על האנתרופולוגיה של קפה (גרסה שונה במקצת פורסמה בהארץ). הפעם ברגר ומונטרסקו צוללים אל ההשפעות הפוליטיות והתרבויות של שני המשקאות משני תודעה – מהילולות לאל בכחוס ועד חוקי היובש באמריקה, ההיסטוריה של אלכוהול ואנטי-אלכוהול מצטלבת במאבקם על תודעת האדם (לחלק הראשון ראו כאן): "הסיפור של
"רפואה" (ספציפית זאת שמכונה לפעמים מערבית, קונבנציונאלית, ביו-רפואית וכיו"ב) היא שם כולל לנפח בלתי נתפס של ידע, פרקטיקות וטכנולוגיות. תו התקן אשר הממסד הרפואי העמיד לעצמו – כלומר באיזה סטנדרט של "נכונות" קביעה צריכה לעמוד על מנת שתיחשב כ"עובדה" – הוא מחמיר ובלתי מתפשר. וכתוצאה, ניתן לסמוך על היותו של ידע רפואי, ברובם הגדול של
מתוך הערב לכבוד הספר של הדס וייס. סדרת פוסטים של שלושה חלקים מתוך הדברים שנישאו בערב לכבוד ספרה של הדס וייס – We Have Never Been Middle Class, שהתקיים בשלישי ה-31.12.19 בארגון האקדמיה לשויון שני החלקים הראשונים היו דבריה של וייס עצמה, ואילו השלישי הם דברי התגובה של פרופ' שרית הלמן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן
מתוך הערב לכבוד הספר של הדס וייס. סדרת פוסטים של שלושה חלקים מתוך הדברים שנישאו בערב לכבוד ספרה של הדס וייס – We Have Never Been Middle Class, שהתקיים בשלישי ה-31.12.19 בארגון האקדמיה לשיויון שני החלקים הראשונים יהיו דבריה של וייס עצמה, ואילו השלישי הם דברי התגובה של פרופ' שרית הלמן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן
מתוך הערב לכבוד הספר של הדס וייס. סדרת פוסטים של שלושה חלקים מתוך הדברים שנישאו בערב לכבוד ספרה של הדס וייס – We Have Never Been Middle Class, שהתקיים בשלישי ה-31.12.19 בארגון האקדמיה לשויון. שני החלקים הראשונים יהיו דבריה של וייס עצמה, ואילו השלישי הם דברי התגובה של פרופ' שרית הלמן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-26.12.13 לירון שני על מסמן הדרך יו ראפלס והניסון להבין את היחס של האדם עם סביבתו אין שום דבר רגיל באנתרופולוג יו ראפלס (Hugh Raffles). לא בבחירת הנושאים, לא בצורת הכתיבה, לא בדרך עשיית עבודת השדה ולא בהופעה החיצונית. ראפלס, אנתרופולוג ב־New School
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-5.2.2015 אירה ליאן על לילה אבו-לועיוד: הצלת נשים מאסלאם וכתיבה נגד תרבות לילה אבו-לועיוד (Lila Abu Lughod) היא פרופסורית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קולומביה הכותבת על הנשים בעולם הערבי במטרה לשנות את המבט המערבי המרחם על נשים מוסלמיות. אבו-לועיוד היא בת לשני פרופסורים, אב פלסטיני
דורון חלוץ מראיין בהארץ (13.08.14) את האנתרופולוג איתן וילף (העברית) על מחקריו על בתי הספר לג'אז בארה"ב ועל האנתרופולוגיה של הנסיון ללמד באופן שיטתי משהו שצריך להיות משוחרר ויצרתי: תמונות מתוך הכתבה – צילום דודו בכר "אנחנו חיים עם המתח הזה כל הזמן. בחיי היומיום אנחנו מסוגלים איכשהו לשלב בין הדברים, אבל בתוכניות האקדמיות לג'אז,