יעל עשור ויהודה גודמן על דילמות מוסריות של עובדות סוציאליות
במאמר טרי אשר פורסם ממש עכשיו בכתב העת האנתרופולוגי Ethnos, בוחנים יעל עשור (דוקטורנטית ב-UCLA), ויהודה גודמן (חבר סגל בעברית), את ההתמודדות של עובדות סוציאליות עם דילמות מוסריות. המאמר מבוסס על עבודת התזה של עשור, בהנחייתו של גודמן, במהלכה היא ערכה וניתחה ראיונות עומק עם עו"סיות ישראליות יהודיות, דתיות (אורתודוקסיות) וחילוניות על פי הגדרתן העצמית, על דילמות מוסריות שונות שהן התמודדו עימן בעבודתן.
כמו בזירות טיפוליות רבות, עובדות סוציאליות עוברות הכשרה במהלך לימודיהן להתמודדות עם דילמות מוסריות על פי מערך שיקולים מוגדר ואתיקה מקצועית, ובתוך דחיקת שיקולים מוסריים שנובעים מתפיסת עולמן האישית למקום משני. במאמר Beyond Ethics: Professionalism and Social Belonging in Social Workers’ Moral Deliberations, מתמקדים עשור וגודמן בסוג אחד של דילמות שהיה הנפוץ ביותר: דילמות בין מחויבות לקידום טובת המטופל במקרה ספציפי לבין היצמדות להנחיות ולנהלים. למשל, עו"סית בשם (בדוי) תהילה, שיתפה בדילמה שעסקה בביסוס קשר טיפולי עם נערה שהיא הייתה אחראית על ניהול התיק שלה. הוריה של הנערה גרושים, והנערה מאוד לא רצתה שאביה ידע שהיא מטופלת על ידי העו"סית. אבל תהילה העו"סית הייתה מחויבת, על פי התקנות, להודיע לאביה של הנערה על הטיפול. תהילה שיתפה בהתלבטות האם להיצמד לתקנות ולהודיע לאביה של הנערה, בידיעה שהדבר יעורר את זעמה של הנערה ויקשה מאוד על ביסוס קשר טיפולי איתה.
כמו כל יתר העו"סיות שסיפרו על דילמות דומות, גם תהילה תיארה את הדילמה ואת פתרונה (ספוילר: היא הודיעה לאבא…) בתוך שהיא מנמקת את החלטתה בשיקולי אתיקה מקצועית. עם זאת, כשעשור וגודמן בחנו מקרוב את ההחלטות שהתקבלו בדילמות שסיפרו להם, הם מצאו שאף שכולן נימקו את החלטותיהן באותם עקרונות אתיים, ולעיתים ממש ציטטו את אותם סעיפים מהקוד האתי, הן קיבלו החלטות הפוכות ממש. זאת ועוד: באופן מפתיע, ההתפלגות של סוג ההחלטות שהתקבלו – היצמדות לנהלים מול קידום המקרה הספציפי – הייתה דומה מאוד להתפלגות העו"סיות על פי הגדרתן העצמית כדתיות או חילוניות: בעוד רוב הדתיות, כמו תהילה, החליטו להיצמד לנהלים, רוב החילוניות החליטו לקדם את טובת המקרה הספציפי, גם במקרה של הפרת נהלים או התעלמות מהנחיות שקיבלו.
עשור וגודמן בוחנים את הפער בין השפה האתית האחידה שבה השתמשו כל העו"סיות כדי להצדיק את החלטותיהן, לבין ההחלטות השונות שהתקבלו בפועל. לטענתם, ההסבר נטוע בתפיסת עומק שרווחת בעולמות טיפוליים רבים. על פי תפיסה זו, אתיקה מקצועית היא עניין אוניברסלי ומחייבת הדחקה של השפעות של עולמות מוסריים אחרים שמשפיעים על המטפל. בהתבסס על כתיבתו של הפילוסוף צ'רלס טיילור, עשור וגודמן מציעים כי סוגיה זו תקפה במיוחד לגבי עולמות מוסריים שקשורים לדתיות/חילוניות, שנתפסים כמאיימים על ביסוס היסודות האוניברסליים של האתיקה המקצועית. העו"סיות שעימן הם דיברו הוכשרו לאורה של תפיסה זו, והיא ניכרת באופן שבו כולן מדברות בשפה של שיקולים אתיים מקצועיים. אבל הקו המבחין הברור בין החלטותיהן של הדתיות והחילוניות מרמז שייתכן שמתחת לפני השטח, וייתכן אף שמתחת למודעותן שלהן עצמן, אותם עולמות מוסריים שקשורים בדתיות/חילוניות נשארים לא מדוברים, גם אם לא פחות משפיעים, בסופו של דבר, על קבלת ההחלטות.
מבחינה תיאורטית, המאמר תורם לספרות ההולכת ומתפתחת במחקר אנתרופולוגי של מוסר ואתיקה, כמו גם באנתרופולוגיה של מקצועות טיפוליים ואנתרופולוגיה של דתיות וחילוניות בישראל (ובמיוחד במתח שבין הקושי להתייחס לזהויות האלו כמקובעות וברורות, לבין מערכות חברתיות שדורשות הזדהות באופן חד-משמעי כ"דתיות" או "חילוניות").
עוד על יעל עשור
- יעל עשור על אנתרופולוגיה רפואית והחברה הישראלית (למי שרוצה להעמיק בתחום, בסוף הפוסט מובאת רשימת מאמרי מבוא לאנתרופולוגיה רפואית)
- יעל עשור – אז מה זה בעצם אנתרופולוגיה פסיכולוגית?
עוד על יהודה גודמן
- הרצאה של יהודה גודמן – הלכה, אידיאולוגיה וגזענות: מבט אתנוגרפי על גיור "רוסים" ו"אתיופים" בישראל
- יהודה גודמן וניסים מזרחי על ההבדל בין האופן שבו מנחילים לתלמידי תיכון מזרחים ואשכנזים את הזיכרון הלאומי
- על ספרו של גודמן גלות הכלים השבורים – חרדים בצל השיגעון
- אריאל ינקלביץ ויהודה גודמן על רגשות שקופצים בתהליך בניית חוסן ועל אתגור הנאו-ליברלית במערכת בריאות הנפש
—
הגהה: נילי גרבר