"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר החדש של בחברת האדם

האתר עדיין בתקופת הרצה ומטרתו לשמש בית לפרויקט של בחברת האדם – פרויקט שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב, אך גם להעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים בישראל.

דף הפייסבוק של בחברת האדם, ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים

כתבות חדשות

בן בלק בוחן את המשמעות של "השמנת יתר חולנית״ (obesity) בראי הספרות האנתרופולוגית ומשרטט את הגבולות והחיבורים בין הביולוגיה לחברה: איך נוצרת הגדרה של מחלה, מה הבעיות החברתיות ופוליטיות של הגדרה כזו, מהם השיחים סביב קיצורי קיבה ולמה צריך להסתכל על הסוגיה הזו במבט מערכתי כולל.

נמרוד לוז על חדווה וחרדת הבישול באש קרה – על רקבון והתססה כדרך לשמר תרבות ואוכל

 קרול קדרון על כישלונם של ארגנים ללא מטרות רווח להטמיע ערכים ופרקטיקות מערביים של זיכרון קולקטיבי להנצחת רצח העם בקמבודיה, ואת השימושים הפרגמטיים והשונים של בני המקום בפרקטיקות ההנצחה הללו

הספר מסכם עבודת שדה של שטדלר (פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) שהחלה בשנת 2013 ובמרכזו השאלה הנצחית באנתרופולוגיה על מהותם, משמעותם וביטויים של טקסים במרחב האנושי -תרבותי. הספר מתמקד בטקסיות ופולחן במקומות הנבנים סביב דמותן של נשים קדושות במסורות היהודיות והנוצריות

יעלה להב רז, אנתרופולוגית החוקרת את פניה המגוונים של תעשיית המין, כותבת במיוחד לבחברת האדם על ההיסטוריה של חוק לאיסור צריכת זנות, על שינוי עמדתה כלפי החוק ועל למה לדעתה יש לדחות את יישומו

נמרוד לוז על כיצד הפרשנויות התרבותיות כלפי האוכל משתנות – המאבק כנגד השכרות בארצות הברית והיחס המשתנה כלפי התפוח : ממיץ תפוחים לסיידר אלכוהולי וחזרה

ברכות חמות לנגה בובר בן דוד על אישור עבודת הדוקטורט "בדרך אל האושר והעושר? עסקים חברתיים בפרדוקס שבין חברה וכלכלה", אשר נכתב בהנחייתם של פרופ' נורית שטדלר ופרופ' בני גדרון, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית

נמרוד לוז מכניס את הטבע הביתה ובוחן את ׳הטרנד׳ של הנבטה ביתית, את ההיסטוריה העתיקה שלה  וכיצד היא יכולה להשפיע על היחס שלנו אל האוכל והסביבה

מאמר חדש לנורית בירד דוד, פרופ׳ אמריטה מאוניברסיטת חיפה על האפקט של שילוב דיאגרמות ומפות בכתיבה האתנוגרפית, במיוחד בסוגה הקרויה אתנוגרפיה או מונוגרפיה

ברכות לטליה פריד על אישור עבודת הדוקטורט, שעסקה בהיסטוריה ובאנתרופולוגיה של הטיפול באשפה ביתית בארץ. עבודתה של פריד, "זה לא סתם זבל – אלא פסולת": היבטים חברתיים, היסטוריים ואפיסטמיים של הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל, נכתבה במסגרת התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' רז חן-מוריס ובתמיכת מלגת הנשיא

דו"ח המחקר 'גוונים באקדמיה" שפורסם לאחרונה על ידי ד"ר מוטי גיגי, עינת יהודה, ד"ר סיגל נגר-רון וד"ר תמי רזי מהמכללה האקדמית ספיר מצא אי-שוויון אתנו-מגדרי בקרב הסגל האקדמי במכללה האקדמית ספיר. מצורף הדוח המלא

נמרוד לוז עם אתנוגרפיה קצרת מועד על פלאפל שי בטבריה ועל כיצד אוכל רחוב משטח את הבדלי תרבות וגבולות חברתיים

האנתרופולוג וחוקר הערים אורי אנזנברג כותב במיוחד לבחברת האדם על החוויות שאסף במהלך מחקר אתנוגרפי של 15 חודשים במערכות התכנון של תל-אביב יפו. מחקר זה היווה את הבסיס לעבודת הדוקטורט שלו אותה כתב בבית הספר לניהול של אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה

גילי המר על הידע התנועתי והגופני הנוצר במפגש בין רקדנים עם ובלי מוגבלויות ועל המשמעות של שונות קינסטטית

דרך מבט השוואתי על פרקטיקות ארגוניות ומבנים תרבותיים, בוחנת העבודה כיצד תצורות שונות של פטריארכיה מעצבות את תחושת הערך וההכרה של נשים בעמדות כוח שונות מקבוצות חברתיות שונות. העבודה נכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן ובהנחיית אורנה ששון לוי מבר אילן ועדנה לומסקי-פדר מהעברית

בחזרה לשדה: משה שוקד חוזר לשדות המחקר שלו ותוהה לגבי מעגל החיים של הדיווח האתנוגרפי מושה שוקד מתאר את קורותיו בזיהוי השינויים הדרמטיים אותם עברו נחקריו ועולמם החברתי בשלשה שדות מחקר מרכזיים במהלך עבודותיו, ואשר עקב אחריהם בפער של עשרים-שלשים שנה מעת פירסום תצפיותיו לראשונה

בן בלק, אנתרופולוג רפואי השולט היטב במחקרים על יחסי הכוח בעולם הרופאה והגוף, נקלע למצב בו הוא עמד חסר אונים מול רופאי בנו שניהלו את המקרה בלי לראות אותו כבן אדם. בעקבות חוויה זו, שאינה יוצאת דופן במיוחד, משרטט בלק במאמר ארוך אך מרתק ומטלטל, ניתוח אנתרופולוגי של כוח ויחסי כוח בכלל ושל כוח ביחסי רופא-פציינט בפרט. בלק מתאר  כיצד פועלים פערי הכוח, מי מושפע מהן בעיקר, את השפעתם על החיים החברתיים ועל יחסי האמון ומה ניתן לעשות על מנת לצמצם את פערים אלו

פוסט ראשון של הסוציולוג הפוליטי אלדד לוי בבלוג החדש שלו "במדינה מתוקנת" שיעסוק בסוציולוגיה הפוליטית של מדינה, אלימות וביטחון אישי . בפוסט זה לוי סוקר את הרקע הכרחי למי שרוצה להבין מה קורה היום בארה": על מחאות, אלימות, פשיעה ותפקיד המדינה והמערכת הפוליטית, משני צדי המפה, ליצירת המציאות הנוכחית

ברכות חמות לטרייסי אדמס על אישור עבודת הדוקטורט "ייבוא זיכרונות: שימוש בזיכרונות קולקטיביים של אומות אחרות בנאומים פוליטיים" אשר נכתבה בהנחייתה של פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית.

שבוע שעבר היה צויין ה-35 במאי, תאריך שהפך לסמל לדמיון ויצרתיות בעקבות ספרו של אריך קסטנר (וגם מחאה). נמרוד לוז יוצא בעקבות המסע של דני לים הדרומי וכותב על דיסטופיה או אוטופיה קולינרית על מזון, פנטזיה וביקורת המודרניות

מהו אושר? האם ניתן למדוד באופן זהה אושר וחוסן נפשי של אזרחים במדינות שונות? האם אפשר להשתמש בתוצאות המדידה כדי לעצב ולשנות מדיניות ציבורית? עומר קינן נפגש לראיון עם ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית לתארים מתקדמים במדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, החוקרת באופן אתנוגרפי את מדד האושר כתוצר טכנולוגי ומדעי.

מאמר חדש של האנתרופולוג אלעד בן אלול עוסק ביחס שבין תשתיות אורבניות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות דרך בחינה אתנוגרפית של גאנה האורבנית. בן אלול מתמקד בהרחבת תיאוריית הפולימדיה, שבוחנת את המניעים התרבותיים, הרגשיים, והמוסריים מאחורי הבחירות של בני האדם בין כלי תקשורת שונים

האם יש הבדל בין 'מדעני חברה' להדיוטות לגבי פרשנות על אירועי החודשים האחרונים? אורי דורצ'ין, כיום מרצה לאנתתרופולוגיה בלוס אנג'לס, כותב על מבוכת אינטלקטואלים. דורצ'ין מתאר את השינויים המתרחשים בלוס אנג'לס אך בניגוד למבול של ההגיגים המנתחים את האירועים, הוא טוען, בעזרת מילותיו של צ'סלב מילוש,  שכל עוד אנתרופולוגים ואחרים לא ביצעו וניתחו מחקר מעמיק על המתרחש בחודשים אלו, אין הבדל בין התובנות שלהם לבין פוסטים של כותבים אלמונים ברשתות החברתיות.

הסוציולוגיות הרפואיות לימור מעודד דנון וליאור שחר מביטות מעבר לנתונים הסטטיסים של מגפת הקורונה וטוענות שצריך לתת מקום וחשיבות לחוויות האישיות של חולי הקורונה על מנת להבין טוב יותר את המגפה והשפעותיה

שלמה גוזמן-כרמלי במסע אתנוגרפי אל הסצנה הקולינרית הפעילה בשנים האחרונות בעיר החרדית, ושל המפגשים שהיא מזמנת בין חרדים לחילונים

במסגרת חגיגות יום הולדת 90 לעמנואל מרקס, ממייסדי האנתרופולוגיה הישראלית וחתן פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה ואנתרופולגיה, אשר התקיימו במאי 2017 בהשתתפות המשפחה וחברים קרובים, נשא דברים פרופ' חיים חזן – תלמידו וחברו של מרקס.

נמרוד לוז חוגג את פינתו ה-50 ומנתח את יומני שדה של סטודנטים בפריפריה הישראלית על חוויות האוכל בזמן הסגר. מה אפשר ללמוד מכך על יחס לאוכל הישראלי בכלל והאם חלו שינויים בזמן הסגר?

פוסט ראשון של עומר קינן בבלוג שלו "האני הדיגטלי'" בוחן האם ניתן לאפיין שפה חזותית שנוצרת ברשתות החברתיות כ"ישראלית", והאם היא נותרת כזו כאשר נקשרות אליה משמעויות מעולמות תוכן גלובליים.

מאמר של האנתרופולוגית הדס נצר דגן בוחן את הדרכים המשמשות להבנייתו של מוזיאון הילדים בחולון כמרחב שמיטיב עם ילדים כחלק ממיתוגה של העיר כמקום שטוב לגדול בו. נצר דגן מתמקדת באמצעים החזותיים, המילוליים וההתנהגותיים שמשמשים להצגת המוזיאון כמקום שמציע חוויית ילדוּת טובה אשר מתיישבת עם אורחות החיים של משפחות מהמעמד הבינוני, כחלק מהמאמץ למשוך אותן אל העיר.

נמרוד לוז מנסה להבין איך נוצר הקשר בין מוצרי חלב לשבועות ויוצא למסע קצר בשינויים שהתחוללו בחברה הישראלית שמתחיל בנשות רפת פמינסטיות בקיבוצים ונגמר בתאגיד סיני גדול. אנתרופולוגיה קצרה על חלב וישראליו

ברכות לאנתרופולוג משה שוקד, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל, על פרסום ספרו החדש "Can Academics Change The World?" בהוצאת Berghahn. "הספר משחזר את הנסיבות הפוליטיות, דפוסי האירגון, והפעילויות שיזמה תנועת המחאה "עד כאן" אשר נוסדה באוניברסיטת תל-אביב בימי האינתיפאדה הראשונה.

נמרוד לוז על שבירת צום, סוף חודש הרמצ'אן (הרמדן) וחגיגות עיד אל פיטר. מתוך הפינה 'שלושה שאוכלים', ששודרה ב- 29.05.19

יום ירושלים, אשר צויין אתמול, הוא הזדמנות מצויינת לבחון מה קורה בצד השני של העיר 'המאוחדת' – בירושלים המזרחית. ד"ר אורן שלמה, חוקר בתחומי הגיאוגרפיה העירונית והפוליטית, ומומחה למזרח ירושלים כותב במיוחד לבחברת האדם, על המתרחש באזור אשר נמצא מחוץ למבט של רוב הישראלים ואף של רוב הירושלמים.

מאמר של האנתרופולוג אלעזר בן לולו בו הוא מנתח מזווית היסטורית-אנתרופולוגית את התגובה למחלת האיידס בקרב קהילות הרפורמיות בארצות הברית. לפי בן לולו החל מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, פועלות קהילות רפורמיות אמריקאיות להכרה באנשים החיים עם איידס ובאלו שנספו ממחלת האיידס באמצעות יצירה ליטורגית ושיח תיאולוגי של הנצחה והחלמה אשר מראות כיצד הקהילה היהודית התמודדה עם אחת המגיפות הקטלניות של המאה הקודמת

נמרוד לוז בעוד דברים שיכולנו ללמוד במשבר הקורונה – הפעם על חשיבות הזמן באוכל ובבישול וכיצד הזמן המודרני האינטינסבי גורם לאוכל לאבד את התבלין הסודי שלו

נועה נוימרק על פרויקט הארכיאולוגי ופוליטי של עיר דוד וכפר סילואן

תמה חלפין מנסה להבין למה אנחנו שוב מדברים כל כך הרבה על מכנסי הבנות, ויותר מזה, למה אנחנו מדברים עליהם באופן מסוים מאוד. חלפין לא מנסה להחוות דעה מה נכון לעשות בבתי הספר (אם כי בהחלט יש לה דעה לגבי זה), אך לתפיסתה כל הצדדים בוויכוח, כולל הפמינזים העכשווי, יוצרים יחד את המצב שבו כמעט כל השיח הציבורי עוסק במין, מיניות ומגדר.

עמליה סער מראיינת את ד"ר רולי רוזן שבמחקריה הראתה גם כיצד הגבול בין עבודת הטיפול לעבודת הריגול, מטשטש באירועי קיצון ומשבר. סער ורוזן משוחחות על הדמיון בין התגובות באירופה לאירועי הטרור לבין התגובה הישראלית לאיום נגיף הקורונה וכיצד רעיון מעקב המדינה אחרי אזרחים זולג מהפלסטינים אל האכלוסיה היהודית

,מירב אהרון גוטמן, אנתרופולוגית וסוציולוגית אורבנית מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון במאמר דעה על ההתעלמות מהסוציולוגיה בפרט והמחקר החברתי בכלל, בכל תהליכי קבלת ההחלטות סביב ההתמודדות עם נגיף הקורונה:

גלי רכבי, משפטן אשר חוקר התארגנויות עובדים "בכלכלה שיתופית", כותב על עבודתיה של מרי גריי, אחת האנתרופולוגיות החשובות ביותר בתחום של טכנולוגיה ועבודה, ומתמקד בעיקר על מה שהיא מכנה עבודה "Ghost Work". " האם כך יראה עולם העבודה אחרי הקורונה?

כתבות חמות

הודעות

ברכות