"> בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם
הירשם לניוזלטר שלנו
ברוכים הבאים לאתר בחברת האדם

אתר הבית של פרויקט בחברת האדם, שמטרתו לחשוף את האנתרופולוגיה בישראל לציבור הרחב ולהעמיק את הקשר בין האנתרופולוגים.ות בישראל.

דף הפייסבוק בחברת האדם ימשיך להעלות עידכונים ותכנים מאתר זה וממקומות אחרים.

כתבות חדשות

אסתר הרצוג כותבת ל"בחברת באדם" על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים". ספר זה, המקבץ מאמרים של הרצוג שפורסמו במקומות שונים, עוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד.

ניתוח אתנוגרפי של אלעזר בן לולו, במסגרת הגליון המיוחד של ׳קריאות ישראליות, של טקס ההבדלה של הקהילה הרפורמית שהתקיימה במסגרת המחאה כנגד הרפורמה המשפטית, בכל רחבי הארץ. בן לולו (אריאל) מתחקה אחר המשמעויות המגוונות בביצוע הטקס כחלק מהמחאה: כיצד מתבצעת הבדלת המחאה הלכה למעשה בהפגנה; אילו שינויים מוטמעים בריטואל, מהן הפרשנויות שמעניקים המשתתפים לביצוע, וכיצד הם מעצבים ומשקפים את עמדתם הפוליטית דרך השתתפות זו.

פוסט חדש לפינת סמלי מפתח! רותם קליגר חליוא כותבת על המושג "מודרניות נזילה" שטבע הסוציולוג הפולני-יהודי זיגמונט באומן. במקום לדבר על תקופה חדשה לגמרי, כמו חוקרים אחרים שמשתמשים במושג – "העידן הפוסט מודרני", באומן העדיף לחלק את המודרניות לשתי תתי תקופות: "מודרניות מוצקה", ואחריה "מודרניות נזילה" המאופיינת בתהליך של התפכחות מאשליות בתוך העידן המודרני. 

ברכות חמות לד"ר ליאור טל על אישור עבודת הדוקטורט "אבחון בגיל מבוגר של הפרעת קשב וריכוז: שדה הפרעת הקשב והריכוז הישראלי כמקרה בוחן", שנכתב בהנחיית דוד רייר במחלקת לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן.

האם יש הידרדרות במעמדן של נשים בחברה הישראלית העכשווית? מה מקור ההתנגדות לדרישות לשיווין מגדרי ואיך זה מתבטא בתרבות ובחברה הישראלית? תאיר קרזי־פרסלר ואורנה ששון־לוי מראות כיצד תהליכי ההתקדמות במעמדן של נשים אינם ליניאריים, אלא לעתים קרובות גל של התקדמות מוביל להתנגדויות ואף לרגרסיה. יתרה מכך, ההתדרדרות במעמדן של נשים בולטת במיוחד כשהן בוחנות את המציאות החברתית-פוליטית מהפרספקטיבה של נשים מקבוצות מוחלשות.

עינת בר-דרור כתבה לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלה- ״מחשבות שניות: עבודת הקונברסיה של חוזרים בתשובה חרדים בישראל״, שנכתבה בהנחייתו של ד״ר יהודה גודמן במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. המחקר עוקב אחר עבודת הקונברסיה (המרה) של חוזרים בתשובה בישראל לאורך השנים שבהן עברו מהחברה החילונית לחברה הדתית-חרדית.

פנינה מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על שיחות שהשתתפה בהן בפודקסט המעבדה, סביב פרסום ספרה החדש "שחורדיניות: לקראת אנתרופולוגיה פמיניסטית בישראל". מוצפי האלר מתייחסת לתזמון שבו הפרק שודר – מיד לאחר אירועי ה7.10, ובאופן כללי למחקר האנתרופולוגי הנטוע בזמן מסוים – ואולי משמעותי דווקא בגלל יכולתו לתפוס את הרגע ההיסטורי הספציפי בו נערך.

 

 

בפינת סמלי מפתח- לכבוד הוולנטיינס, רותם קליגר חילוא מסבירה מהו "קפיטליזם רגשי" על פי פרופ' אווה אילוז.

מסיני, דרך נצרת עלית ועד משבר האקלים. דני רבינוביץ חוזר לרגעים משמעותיים בדרך האנתרופולוגית שלו בראיון עם רותם קליר חילוא לקראת כנס לכבודו.  רבינוביץ (אוניברסיטת ת"א) הוא אחד האנתרופולוגים המשפיעים בישראל ועסק בתחומים רבים. את מסלולו המקצועי הוא התחיל כמדריך בחברה להגנת הטבע, בהמשך הוא עבר לאנגליה וכתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קיימברידג' על יחסי יהודים-ערבים בנצרת עילית. הוא פרסם תשעה ספרים, ביניהם "הנה זה בא", שהיה אחד הספרים הראשונים בעברית על משבר האקלים וכיום הוא משיק תוכנית לימודים על משבר האקלים.

אראלה גרסיאני וניר גזית בוחנים במאמרם האחרון את ארגון ״השומר-החדש״, כחלק מגיליון מיוחד של כתב העת Culture and Religion העוסק באופן נרחב בקשר שבין דת, תרבות ושיטור. לטענתם השומר החדש מצליח למזג לתוך הדת האזרחית הישראלית מוטיבים מסורתיים וניאו-לאומיים העולים בקנה אחד עם סדר היום האידיאולוגי של הארגון ועם פעילותו הביטחונית.

ברכות לדניאלה אריאלי על פרסום ספרה החדש! אריאלי כותבת על ספרה החדש “An Ethnography of Care Work Across Borders” שהתפרסם בהוצאת Routledge, העוסק בעובדי סיעוד מחו"ל (עובדים זרים). אריאלי כותבת על עובדי הסיעוד בראי התקופה הנוכחית, אחר שמאורעות ה7.10 טרפו את חיינו. היא כותבת על סיפורי הגבורה של רבים מהם בשבעה באוקטובר, על הטיפול שהם מעניקים לאורך המלחמה – ועל החשיבות שלהם עבור המשפחות בהם הם מועסקים ומיצובם החברתי.

מיד לאחר השבעה באוקטובר, לנוכח הקשיים ואוזלת היד של מערכות השלטון, רבות ורבים התגייסו לספק את הצורך הבסיסי ביותר של חיילי צה"ל, נפגעי הטבח, המפונים/ות ושל מי שמשתייכים/ות לקבוצות מוחלשות אחרות – אוכל. בפגישה של קבוצת המחקר שלנו – קבוצה של אנתרופולוגים ותלמידי/ות מחקר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון אשר חוקרים אוכל – הסתבר שכולנו עסוקים בצורה זו או אחרת בפעולות התנדבות הקשורות בבישול ובהאכלה. לנוכח הסיפורים המרתקים ששמענו במהלך הפגישה, החלטנו לבצע סדרה של מחקרים "אתנוגרפיים-בהולים" (urgent ethnographies) ורב-מוקדיים – כל אחד/ת במקום שבו היא/הוא פועל/ת או מתנדב/ת. ניר אביאלי, מיכל רוזניס, חמדת גולדברג, יסמין ענב אהרוני, נועה אסכולאי, גילי טופר-טייב, משכית הודסמן, נועם ורנר ורפי גרוסגליק כותבים לבחברת האדם על מחקרים בנושא גסטרו-התנדבות שביצעו במהלך המלחמה.

האם בישראל באמת פועלים לפי הצווי ״מוכרחים להיות שמח״? מהו התרגום התרבותי של גישות החשיבה (ועריצות) החיוביות בישראל? תמר קנה שליט (תל חי) משרטט את מחקריה האנתרופולוגים על אימון לחיים ( life coaching), ומראה כיצד בישראל, בעיקר בגלל האתוס הקולקטיבי,  שלטון החיוביות מתבטא בסגנון רגשי תרבותי מקומי שמעדיף דווקא ביטוי של כעס ולכל הפחות רצינות.

תמר אלאור ולידיה גינזבורג כתבו לבחברת האדם על אירוע הפתיחה של פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-12 במספר. באירוע יוצג סרטו של הבמאי הסיני הונגיון סאן "אל תוך שאולין", המתאר את שגרת החיים והפעילות בתוך שאולין, המקדש הסיני המפורסם בעולם ואחד מאתרי השימור העולמיים של UNESCO.

אמתי מינצר כותב לבחברת האדם על פרויקט התוכן "אלוהים לובשת פראדה", שהקים עם שותפתו לעשייה תמר יחיא. מרעיון שנזרק לאויר בתוכנית קיץ בניו-יורק, התגלגל הפרויקט וכיום מתפקד כפודקאסט של השניים לצד עמוד תוכן באינסטגרם, ודרך תיאוריות חברתיות, קוויריות ופמינסטיות השניים מעניקים פרשנות מחודשת לאירועים אקטואליים ועל פרשות השבוע היהודיות.

פוסט נוסף בפינה "סמלי מפתח" והפעם רותם קליגר-חליוא כותבת על אתנוצנטריות ומסבירה איך זה קשור לשיפוטיות, טבח באוסטרליה, חרדים ועל הדרך שבה חוקרים וחוקרות צריכים לפעול היום.

אורלי ניטיס יעקבי כתבה לבחברת האדם על עזיבתה את הרשתות החברתיות בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, על הניסיון למצוא מקום לשיח אחר ועל המחשבות שנבעו מהעמדה האנתרופולוגית הלא מתוכננת שהצעד הציב אותה בה.

cמוסדות אקדמאים רבים הסגל אקדמי מחזיק בתפקידי הניהול. אבל איך אפשר לאזן בין מקצועיות הניהול המתחייב בארגון מורכב שכזה לבין המסורת האקדמית של משילוּת קולגיאלית? רווית מזרחי-שטלמן וגילי דרורי בוחנות מיהו ׳הקולגה׳ בתפיסות הניהול החדש באקדמיה, דרך התמקדות בשתי תוכניות הכשרה לניהול אקדמי בישראל. מזרחי-שטלמן ודרורי מראות כיצד תפיסות הניהוליות חילחלו לתוך האקדמיה ויצרו גרסה ההיברידית של מודל המשילות באקדמיה: ׳קולגיאליות ניהולית׳' המאפשר מיתון של המתח בין קולגיאליות מסורתית לבין ניהוליות ארגונית, שלא רק מגדירות מחדש את קווי המתאר של הקהילה הקולגיאלית באקדמיה, אלא גם משליכות על ההגדרות של ליבת האקדמיה, המדע וההשכלה הגבוהה.

בין התאריכים 13-15 בפברואר 2024 יתקיים בסינמטק ירושלים הפסטיבל האנתרופולוגי ה-12, תוצר של שיתוף פעולה מתמשך בין סינמטק ירושלים והמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית, במהלכו יוקרנו חמישה-עשר סרטים מברזיל, נפאל, סין, ארגנטינה, קוריאה פינלנד ועוד. את הפסטיבל מובילות היוצרת נורית קידר, פרופ' תמר אלאור ולידיה גינזבורג. פרופסור תמר אלאור, ממובילות פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי מספרת לבחברת האדם על על סרט יוצא דופן שיוצג השנה.

ריקי ענתבי כתבה לבחברת האדם על עבודת התזה שלה, העוסקת במלקטי פטריות וביחסים בין הפטריות לבין בני האדם, בהנחיית לירון שני. במסגרת הפוסט ריקי מפרטת גם על עבודת השדה שעשתה ועל תהליך הלמידה שלה את הנורמות הנהוגות בשדה.

בתחילת החודש יצא לאור הספר "חכמה לשלמה: מבטים אנתרופולוגיים על תמורות בתרבות בישראל – מבחר מאמרים". גדי ניסים, אשר לקח חלק בעריכת הספר, מספר על הכתוב בו ועל תהליך עריכתו. הספר כולל שישה עשר מאמרים מאת שלמה דשן ז"ל, מקובצים בחמישה שערים שכל אחד מהם מתמקד בנושא אחר ביצירתו.

טל ניצן כותבת על השחקנית גליניס ג'ונס שהלכה לעולמה החודש ואיך השיר ששרה בסרט "מרי פופינס" משקף מצד אחד את השמרנות של וולט דיסני ומצד שני מלמד אותנו על ממדיה המהפכניים של התנועה הספרג'טית – המאבק לזכויות ההצבעה לנשים. לטענת ניצן, לתיוגן של הספרג'טית כעיוורות למציאות החיים של נשים "אחרות," וכמשרתות את הסדר החברתי הקיים, מתעלם מכך שהמיקום הפריווילגי שלהן היה מרכזי ואולי אף חיוני להשגת "המטרה:" היכולת שלהן לנוע בין עולמות אפשרה להן להבין, לדמיין ולהוציא לפועל את הפעולות השונות לקידום זכויות פוליטיות לנשים ושיוויון זכויות עם גברים. על כך, צריך לזכור ולהוקיר.

רותם קליגר חליוא ראיינה את ד"ר אריקה לין וייס, מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב וחוקרת דילמות מוסריות בחיי היומיום. עבודותיה המוקדמות עסקו בסרבני מצפון ישראלים ולאחר מכן בתפיסות שונות של "דו קיום" דתי ואתני. בימים אלו וייס מובילה פרויקט מחקר בינלאומי שעוסק בחלופות לשיח והגישה הליברלית כדרך לפרש "דו קיום" במדינות ואזורים שונים, במימון מענק המחקר היוקרתי של האיחוד האירופי (ERC) בו זכתה בשנה שעברה.

מאמרם של עינת בר דרור ויהודה גודמן בוחן כיצד מטפלים יהודים דתיים בישראל שעובדים עם הומוסקסואלים דתיים מתמודדים עם שאלות מוסריות שעולות בעבודתם. יחד עם מטופליהם, המטפלים מחוייבים לאיסורים ההלכתיים על הומוסקסואליות, אבל הם גם מחוייבים לקוד האתי-מקצועי שאוסר על "טיפולי המרה". במאמר בר דרור וגודמן מנתחים את "עבודת התרבות" של המטפלים. עבודה זו משוקעת בהתנסויות של המטפלים עם מטופליהם בקליניקה, והיא מתכתבת כל העת עם מחלוקות עמוקות בקהילות הדתיות ובספירה הציבורית בישראל אודות להט"ב בכלל והלגיטימיות של "טיפולי המרה" להומוסקסואלים בפרט. 

רינה נאמן סוקרת את ספרו החדש של משה שוקד, חתן אות מפעל החיים של האגודה האנתרופולוגית ומראשוני האנתרופולוגים בישראל. ספרו של שוקד, תמונות מפסיפס אתנוגרפי: מפגשים, חוויות ותובנות, פורס רטרוספקטיבה של פעילותו בשלושה הקשרים מרכזיים בחייו: כאזרח ישראלי, כאקדמאי וכאנתרופולוג. נאמן מתארת את פרקי הספר השונים ומדגישה את מבטו החוזר של שוקד על הזירות השונות בהן פעל ובמיוחד את הירהוריו לגבי ״ערכו של הפרוייקט האתנוגרפי", והתמיכה של הקהילה האנתרופולוגית כולה.

כחלק ממדור "עבודת שדה" העוקב אחר אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים בשלבים השונים של תהליך המחקר האנתרופולוגי, בחרנו להתמקד באותם מפגשים עם אנשי המפתח. שאלנו את אלירן ארזי, פנינה מוצפי-האלר, ג'קי פלדמן, עזרי עמרם, יעלה להב-רז, יעל עשור, ליאורה צרפתי, הילה נחושתן וטל שמור איך את מצאת את איש המפתח (אינפורמנט) בשדה המחקר שלך? ומה הקשר והאינטראקציה שנוצרה איתו?

איך אנשים שמבצעים פעולה שהתוצאות שלה שנויות במחלוקות מצליחים לשמר את הערך העצמי המוסרי שלהם? במאמר שהתפרסם לאחרונה בוחנת נטע כהנא את השאלה הזאת דרך התמקדות במקרה האמפירי של תיירות התנדבותית, שהיא שילוב של פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה. כהנא מראה במאמר כיצד המתנדבים, אשר יודעים שתוצאות הפעילות שלהם נתונות במחלוקת מצליחים לשמר את הערך העצמי המוסרי שלהם, ומציעה מסגרת אנליטית לבחינת היגיון ההערכה של הפעולה החברתית.

ברכות לאנתרופולוג איתן וילף, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית על ספרו החדש- The Inspiration Machine-Computational Creativity in Poetry and Jazz. הספר מבוסס על עבודת שדה, שביצע וילף עם מדעני מחשב ואמנים בארה"ב, שמפתחים ועושים שימוש בטכנולוגיות ממוחשבות יוצרות-אמנות בשני תחומים: מוסיקת הג'אז ושירה (poetry).

מה קדם למה? השפה למציאות התרבותית או המציאות התרבותית לשפה? האם השפה היא זו שיוצרת ומעצבת את המציאות או להפך? רותם קליגר-חליוא ושלמה גוזמן-כרמלי כותבים במדור סמלי מפתח על השערת "ספיר-וורף", על-פיה שפה מעצבת ומבנה את את תפיסת המציאות.

ד"ר אופיר שפר, כותבת על הקושי לערוך מחקר חינוכי בעת מלחמה ועל המתח שבין חשיבות התיעוד לבין המצב הארעי וחסר הוודאות בו נמצאים המרואיינים. בפוסט מתארת ד"ר שפר את המאבק הפנימי בין הרצון להניע מחקר על חינוך בחירום לצד הספקות על אודות מקומם והתערבותם של אנשי מחקר באירועים טראומתיים. עם פרוץ המלחמה הקימה צוות חוקרות ופנתה לתנועה הקיבוצית ומועצת תנועות הנוער עם הצעה לשותפות. בימים אלו פועל הצוות לאיסוף ותיעוד חוויותיהם של מאה אנשי חינוך בלתי פורמלי במרכזי הפינוי בהם שוהים עקורים ומפונים מעוטף עזה והנגב המערבי.

מה חדש בשיח החדש על מגדר וצבא בישראל, אם בכלל, אחרי ה-7 באוקטובר? מאמרון חדש של עדנה לומסקי־פדר (האוניברסיטה העברית) ואורנה ששון-לוי (אוניברסיות בר אילן), אשר פורסם במסגרת גליון מיוחד של ״קריאות ישראליות״, מנסה לנתח את השיח החדש, להבין למה הוא נוצר וגם, האם הוא יחזיק לאורך זמן?

 

מה תיירים ומקומיים אוכלים ביוון ומה הקשר בין צ'יפס ללאומיות? פוסט נוסף בפינתנו "מאסטר לאנרתופולוגיה" – מדור עבודות התזה של בחברת האדם והפעם עבודתה של מיכל רוזניס על לאומיות יוונית במסעדות תיירים בנאפפליו, יוון. רוזניס כתבה את עבודת במסגרת לימודי תואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון בהנחיית פרופ' ניר אביאלי ודר' רפי גרוסגליק. רוזניס מתמקדת בשלושה מאכלים ששבו ועלו על השולחנות ודרכם בוחנת ומנתחת סוגיות של זהות לאומית יוונית.

בימים אלו יצא לאור ספרה החדש של ליאה טרגין-זלר (האוניברסיטה העברית) – "The State of Desire" שעוסק באופן שבו הקהילה היהודית האורתודוקסית בישראל מפרשת ומעצבת מחדש דילמות סביב שימוש באמצעי מניעה וניהול ילודה, תחת שינויי מדיניות ופוליטיקה לאומית. לכבוד הספר החדש, רותם קליגר-חליוא ראיינה את טרגין-זלר על מסלולה האקדמי, כניסתה לשדה, תובנות מהמחקר ומחשבות על הדיסציפלינה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

לכבוד סיום שנת 2023 בחרנו, צוות בחברת האדם, את עשרת הכתבות שהכי אהבנו השנה. זה לא היה קל, והרבה מאוד נשארו בחוץ למרות שהן חשובות ואהבנו גם אותן. אנחנו מזמינים אתכם לחזור אליהם, אולי בתוך השנה הלא פשוטה הזו דווקא את הכתבה הזו פספסתם…

בתוך תקופה נוראית זו התברר לנו שדף הפייסבוק של בחברת האדם חצה את קו ה-10,000 עוקבים וגם מציין עשור להקמתו. זאת הזדמנות להודות לכל מי שאהב, שיתף, הגיב או קרא בסתר. לכבוד הציון העגול, כתב לירון שני, מי שהקיים את הפרויקט לפני כ10 שנים, על הפרויקט, מטרותיו ומחשבות לעתיד. בתקווה שבהמשך נוכל לחגוג את האירוע בצורה רחבה יותר.

האם הצלחת הגל הקוריאני – הפופולריות של התרבות הדרום הקוריאנית העכשווית – בעולם מצביעה על התקבלתה של תרבות זו בעולם? אירה ליאן טוענת שזה לא הסיפור.  ליאןמנתחת את הייצוג במדיה של התרבות הקוריאנית הפופולרית כהצלחה של גלובליזציה לא מערבית הידועה גם כגלובליזציה אלטרנטיבית. בניגוד לדעה הרווחת, ליאן טוענת כי למרות ההצלחה גלובלית, כביכול, מבט מעמיק על הטון הרגשי של המדיה מגלה שמדובר ב"קבלת פנטום", בשפה של ארווינג גופמן, או קבלה חלקית החושפת סטיגמטיזציה סמויה ואמביוולנטיות כלפי הצלחות לא מערביות.

ורדה קצאור כתבה לבחברת האדם על השלמת התזה שלה לדוקטורט, העוסקת בחייהם של נוודים דיגיטליים, בהנחיית פרופ' ניר אביאלי ופרופ' ג'קי פלדמן. אוניברסיטת בן גוריון.

איך יציאה למסעדה סינית בחג המולד הפכה למסורת יהודית אמריקנית? לכבוד חג המולד, צולל שלמה גוזמן כרמלי למסורת ותיקה של יהודי ארה״ב – יציאה למסעדה סינית בחג המולד. דרך מאמר אנתרופולוגי מ-1992 מציג גוזמן-כרמלי את מקורות המנהג, ומציג את הקשרים בין הגירה, יצירת תרבות, שילוב אינטרסים ואנתרופולוגיה של אוכל.

רותם קליגר (היא משלנו!) מתראיינת בפודקאסט "היברידיות" על אנתרופולוגיה, דיגיטל, המחקר שלה ומה שביניהם. דרך סיפורים שוזרת רותם את המחקר שלה בגוואטמלה,  עוסק בתפיסות של בריאות, חולי ותהליכי התרפאות בקרב מהגרי "לייף סטייל", אנשים הבוחרים לעזוב את חייהם המערביים והמהירים ולחפש חיים אחרים, איטיים ורוחניים יותר. מחקרה של רותם מתרחש בכפרים לצד אגם אטיטלן בגוואטמלה, בהם חיים מהגרי לייף סטייל רבים לצד בני המאיה הילידיים למקום.

ברכות חמות לאילנית ברנכינה על אישור עבודת התזה שלה בהנחייתה של ד"ר אריקה וייס מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ועל קבלתה ללימודי דוקטורט בחוג! מחקרה של ברנכינה עוסק ביחסי אדם-חיה (Human-Animal Relations), ובדילמות המוסריות העולות מתוך יחסים אלו ומתמקד ביחסים בין בעלי חיים ניצולי תעשיית המזון לבין הְּפעִילוֹת ב"חוות החופש" ובדילמות המוסריות העולות בכינון חברה מרובת מינים, (Multi-species society).

כתבות חמות

הודעות